גוזלן: "ההסתברות שפלוג תפחית את הריבית לאפס עד סוף השנה גברה מאוד"
"הפחתת הריבית בישראל תגיע כאשר בנק ישראל יפנים כי תלה תקוות רבות מדיי בהשפעת העלאת הריבית בארה"ב על השקל. לדעתנו ההסתברות להפחתת הריבית לאפס עד סוף השנה גברה מאוד", כך אמר היום רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של IBI בסקירתו השבועית.
גוזלן מסביר: "למעשה אנו חוזרים שוב לתרחיש שבו הירידה בסביבת האינפלציה משיגה את בנק ישראל, כלומר בפועל נרשמת עלייה של הריבית הריאלית. החדשות הרעות מבחינת בנק ישראל הן שהשוק העלה את ההסתברות להעלאת הריבית בארה"ב כבר לכ- 65% עד כה התגובה מתונה מאוד. השקל נע סביב רמות של 3.80 מול הדולר אך במונחי סל ממשיך לנשוק לרמות השפל (שמשמעותן כידוע שקל חזק). מכלול הגורמים הללו מעלה לדעתנו את ההסתברות להפחתת ריבית נוספת בחודשים הקרובים, תרחיש שלדעתנו לא זוכה להתייחסות מספקת בשוק המקומי. סביר כי בנק ישראל ימתין להעלאת הריבית הצפויה בספטמבר בארה"ב, ובהנחה שהשפעתה תהיה מתונה, יינתן האות להפחתת הריבית המקומית לאפס".
"אינפלציה אפסית-שלילית תמשיך לאפיין את השנה הקרובה"
לדבריו, האופן בו מגיב השוק מאפיין תהליך של העלאת ריבית שבגינו נרשמת ירידה בציפיות לאינפלציה. "אלא שזהו בוודאי לא המצב בשוק המקומי, אלא אם השוק המקומי עדיין מתייחס ברצינות למסר שעלה ממסיבת העיתונאים שערך בנק ישראל. אמנם הגורמים לירידה באינפלציה, הם ברובם גורמי היצע ומשכך לא מחייבים תגובה מצד בנק ישראל, אך הבעיה היחידה באמירה זו היא שהאינפלציה בפועל בשנה האחרונה גלשה לטריטוריה אפסית-שלילית ולהערכתנו סביבה זו תמשיך לאפיין גם את השנה הקרובה. סביבה זו מקטינה את מרווח התמרון של בנק ישראל, בוודאי בהתחשב בירידת המדרגה האחרונה בציפיות לאינפלציה לאורך העקום. הציפיות לאינפלציה בטווחים הקצר-בינוני לפדיון ירדו לרמה של סביב 0.4%-0.7%, כלומר מתחת לגבול התחתון של היעד".
גוזלן מעריך כי מדד יולי שיפורסם השבוע צפוי לעלות בשיעור של 0.1%. "עם זאת החשיבות של מדד זה פחותה יחסית שכן צבר ההוזלות שהתקבל לאחרונה צפוי להמשיך ולהרחיק את האינפלציה מהגבול התחתון של היעד. גם טרום ההוזלות המתוכננות הערכנו כי האינפלציה בשנה הקרובה צפויה לנוע סביב 0.5%, אך בהנחה ומרבית הצעדים עליהן הכריזה הממשלה יתממשו, ובהתחשב בהמשך הצניחה במחירי הסחורות ובעוצמת השקל, אנו מעריכים כי האינפלציה בשנה הקרובה תנוע סביב שיעור אפסי".
- למה המחירים בסופר עולים? הסיבה האמיתית
- ועדת הכלכלה: עסק שיעלה מחירים במלחמה, יספוג קנסות של 5% מהמחזור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"ירידה באינפלציה מצד ההיצע היא התפתחות מבורכת במשק הישראלי"
גוזלן מסביר כי ירידה באינפלציה מצד ההיצע היא התפתחות מבורכת במשק הישראלי שכן היא מובילה לשינוי המתבקש ברמת המחירים הגבוהה או במה שנקרא יוקר המחייה. "תהליך זה טומן בחובו שיפור בכוח הקנייה. מחירי הבנזין ירדו באוגוסט בכ-4%, ובהנחה ולא יחול שינוי משמעותי עד לסוף החודש במחירי הנפט, צפויה ירידה נוספת גם בספטמבר. לכך יש להוסיף את ההשפעה של התחזקות השקל מול היורו, השפעה שמחלחלת בהדרגה אל מוצרי היבוא וטרם באה לידי ביטוי במלואה".
גוזלן מפרט את הצעדים שאמורים לבוא לידי ביטוי בחודשים/השנה הקרובה ולהוביל לירידה ברמת המחירים. הוזלת ביטוח החובה לרכב, הוזלת תעריפי התחבורה הציבורית, ביטול אגרת הטלוויזיה והפחתת תעריפי החשמל (שצפויים בשלב כלשהו להתגלגל גם אל מחיר המים). גורמים אלו צפויים לדבריו לגרוע במצטבר כ-0.5% מהמדד הכללי בשנה הקרובה.
- 17.אלון 10/08/2015 14:44הגב לתגובה זוכבר אכלנו את הלוקש הקבוע הזה מבנקים זרים שיצאו בהודעות מופרכות על הורדת ריבית קרובה בישראל. לא נאכל את השקר הזה מדג רקק שכמוכם. בהצלחה עם הדולרים שנשארו לכם
- 16.דנידין777 10/08/2015 14:41הגב לתגובה זוהדיור...ואת זה שכחת. יוקרתו של כחלון על מחירי הדיור.
- 15.מנחם 10/08/2015 14:25הגב לתגובה זופתאום הנגידה מחליטה לשמור על הריבית,הכלכלה כבר לא פה,הכל נקבע על ידי הבנקים המרכזיים הגדולים,וכל הניתוחים המעניינים לא עובדים היום ,פשוט תחכה לספטמבר.
- 14.נגידים ואנליסטים 10/08/2015 14:24הגב לתגובה זוללא קשר למציאות
- 13.מאיר פ 10/08/2015 14:14הגב לתגובה זוהנגידה המסקנה היא הנגידה מנותקת מהמציאות, היא עדין נמצאת בספריה של אוניברסיטה תח אביב קוראת ספרי כלכלה משנת 1880
- 12.בלי הדולר של סטנלי 10/08/2015 14:11הגב לתגובה זוהכל שקר
- 11.מאיר פ 10/08/2015 14:10הגב לתגובה זוזה יקרה אבל לא בתקופתה של קרנית פרוג, הנגידה עדין מיכה ל-אם הריבית בארצות הברית תרד וכך
- 10.אנונימי 10/08/2015 13:43הגב לתגובה זובאם פלוג תעשה מה שאתה מעוניין יביא להגברת הביקושים לדיור ע"י קניית דירות להשקעה, ופה אסור שזה יקרה
- 9.הונאת פונזי 10/08/2015 13:43הגב לתגובה זובושה
- 8.הכל מתייקר 10/08/2015 13:43הגב לתגובה זושקר ריבית
- 7.גוזלן מפריזמה 10/08/2015 13:41הגב לתגובה זומה נסגר
- 6.גוזלן מפריזמה 10/08/2015 13:40הגב לתגובה זוכולם מבינים שאין קשר בין השווקים למציאות
- 5.שטויות במיץ 10/08/2015 13:32הגב לתגובה זומנפחות
- 4.וואו איזה פחד 10/08/2015 13:31הגב לתגובה זו........
- 3.בארה"ב יעלו ריבית בנובמבר . (ל"ת)לא תוריד 10/08/2015 13:28הגב לתגובה זו
- תחזיקו חזק הריבית בול תעלה באוקטובר יש לי מידע (ל"ת)שמעון 10/08/2015 14:15הגב לתגובה זו
- 2.משה 10/08/2015 13:17הגב לתגובה זואם יורידו את הריבית מ- 0.1% ל- 0% אז בטוח שהאפקט יהיה כל כך חזק שהאינפלציה תשתולל ושער ה-$ ליצואנים ייגע בשמיים. לעצם העניין, צודק ויש סיכוי גבוה להפחתת ריבית כדי ליצור אווירה פסיכולוגית נוחה שתתמוך בהמשך העליות בשוק המניות.
- 1.א 10/08/2015 13:13הגב לתגובה זוהכלכלן הזה ביקר כנראה בסופר בארה"ב ולא בישראל

המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם
חוקרים מהאוניברסיטאות המובילות בעולם ניתחו את התנהגותם של משקיעים וגילו: המעבר למסחר באפליקציות מוביל להפסדים; הסיבה: שילוב הרסני של טכנולוגיה, פסיכולוגיה והטיות קוגניטיביות
השנה היא 2010. משקיע ממוצע פותח את תוכנת המסחר במחשב הביתי, קורא דוחות כספיים, מנתח נתונים, בודק גרפים ורק אז מקבל החלטת השקעה. במהירות קדימה להיום - משקיע שוכב במיטה בשעה 22:17, גולל בפיד של אינסטגרם, רואה התראה שמניית אפל ירדה 2%, ותוך 10 שניות מוכר את כל האחזקות שלו. ברוכים הבאים לעידן החדש של שוק ההון, עידן שבו אפליקציות המסחר הפכו את המסחר לנגיש, מהיר, מרגש,. עידן שבו הרשתות מוצפות ב"מומחים" למניות, עידן שבו משקיעים חדשים הם לא באמת משקיעים - אלא מהמרים.
המשקיעים החדשים נולדו לאפליקציות המסחר, אבל גם משקיעים וותיקים הופכים להיות מכורים יותר לנוחות, לריגושים, "למשחק", ומקבלים החלטות מהירות שהם יותר הימורים מאשר השקעות. בורסה היא לא קזינו. נסחרות בה חברות עם ערך ומי שבודק, מנתח ומשקיע לאורך זמן, מקבל תמורה. השקעה בבורסה נשענת על הבנה, מומחיות וניתוח. הימור מנגד נשען על מזל. בהימור לרוב מפסידים. מחקרים מוכיחים שמסחר באפליקציות גורם לכם להפסיד יותר מאשר במסחר במערכות אחרות. כלומר, הנגישות, המהירות, הפיתוי הופך את ההשקעה להימור - ככה אתם מפסידים אלפי דולרים בשנה.
למעשה, העידן הדיגיטלי הבטיח ל"דמוקרטיזציה של שוק ההון". אפליקציות מסחר נוחות ונגישות אמורות היו להפוך כל אחד למשקיע חכם ומיומן. אבל סדרת מחקרים אקדמיים מהשנים האחרונות חושפת תמונה הפוכה: הטכנולוגיה שאמורה הייתה לעזור לנו דווקא פוגעת בביצועי ההשקעות שלנו באופן דרמטי.
המחקר המרכזי: השקעות חכמות?
המחקר המקיף ביותר בתחום פורסם תחת הכותרת "Smart(Phone) Investing? A within Investor-Time Analysis of New Technologies and Trading Behavior" על ידי צוות חוקרים בינלאומי: אנקיט קלדה (Assistant Professor of Finance מאוניברסיטת אינדיאנה), בנג'מין לוס (Associate Professor מאוניברסיטת הטכנולוגיה של סידני), אלסנדרו פרביטרו (Associate Professor of Finance מאוניברסיטת אינדיאנה) ופרופ' אנדראס האקת'ל (Professor of Finance מאוניברסיטת גתה בפרנקפורט).
המחקר, שניתח התנהגות של אלפי משקיעים גרמנים לאורך מספר שנים, מצא שהמעבר מפלטפורמות מסחר מסורתיות לאפליקציות סמארטפון מוביל לעלייה דרמטית בנפח המסחר ולירידה בביצועים. החוקרים תיעדו שמשקיעים שעברו לאפליקציות הגבירו את פעילות המסחר שלהם באופן משמעותי, תוך כדי נטילת סיכונים גבוהים יותר והחזקת תיקים פחות מגוונים.

כמה יפסידו הבנקים מהורדת הריבית?
אחרי הפסקת האש, עסקת החטופים ומדד המחירים המפתיע, הריבית בדרך למטה וזה רק שאלה של עד כמה עמוק היא תרד; ברקע הבנקים מאבדים גובה, ועולה השאלה: עד כמה הבנקים יושפעו מהורדת הריבית?
למרות שבבנק ישראל אמרו אתמול שלא יורידו את הריבית “לפני הזמן”, כולם מבינים שהזמן הזה מתקרב. העסקה לשחרור החטופים, הפסקת האש וההתייצבות הביטחונית, יחד עם מדד המחירים לצרכן שפורסם אתמול והפתיע כלפי מטה (מדד
המחירים בספטמבר ירד ב-0.6%; גם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%; מה זה אומר להמשך?), מחזקים את ההערכות שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה, ושתהליך ההפחתה יימשך גם אל תוך השנה הבאה. אחרי כמעט שנתיים של סביבת ריבית גבוהה, עולה השאלה איך הורדת הריבית תשפיע על הבנקים,
שנהנו עד כה מתקופה שהייתה כמעט חלומית מבחינתם עם רווחים חסרי תקדים.
בסוף היום, מודל הרווח של הבנקים מהריבית דיי פשוט: הם מרוויחים על ההפרש שבין מה שהם גובים על ההלוואות למה שהם משלמים על הפיקדונות. כשהריבית במשק גבוהה, ההכנסות על הלוואות ומשכנתאות
מזנקות, אבל כשהריבית תרד, הם ירוויחו פחות על אותן הלוואות. במקביל גם ההוצאות שלהם על פיקדונות יקטנו, כי הם ישלמו לציבור פחות ריבית על החסכונות. אלא שזה לא מתאזן אחד לאחד, ההכנסות יורדות מהר יותר והן גדולות יותר, וההוצאות יורדות לאט יותר והן קטנות יותר, כך
שבמאזן הכולל הבנקים צפויים להרוויח פחות.
צריך לזכור שהבנקים מרוויחים כסף ממספר מקורות: עמלות מניהול חשבון, פעולות בשוק ההון, המרות מט"ח, כרטיסי אשראי, וכן גם השקעות כמו גם מקורות נוספים, אבל הרווח העיקרי של הפעילות נמצא בהכנסות נטו מריבית, המרווח שבין הריבית שהם גובים על הלוואות לריבית שהם משלמים על פיקדונות שמהווה מעל 70% מהיקף ההכנסות של הבנקים.
בשנים האחרונות המרווח הזה זינק לשיאים שלא נראו כאן שנים. הריבית הגבוהה הגדילה את ההכנסות מריבית בקצב מהיר יותר מהוצאות הריבית על הפיקדונות, בעיקר משום שחלק גדול מהציבור מחזיק כספים בעו"ש והריביות על הפיקדונות לא צמחו כמו הריביות על ההלוואות. זו הייתה תקופה שבה כל העלאת ריבית ירדה לשורה התחתונה של הבנקים, והובילה לרווחים היסטוריים.
- דוחות הבנקים בארה"ב: רווחים מזנקים ותחזיות מעודדות
- בנקאים בג'ינס: על הביצועים של זרועות ההשקעה של הבנקים - מי עשתה קופה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל גם הפרק הזה מתקרב לסיום. כשהריבית יורדת, ההכנסות מריבית, קרי
מהלוואות, משכנתאות ואשראי עסקי, מצטמצמות. במקביל, גם הוצאות הריבית של הבנקים על הפיקדונות יורדות, אבל לא באותו קצב. התוצאה היא שחיקה מסוימת במרווח הריבית, ובמילים פשוטות, ירידה ברווחיות.