מאיר שמיר מרחיב את זרוע ההי-טק של מבטח שמיר: רוכשת 23.3% מחברת ניוטרון
האחים ניר ועופר גייטס פיתחו תוכנה להגנה מפני מתקפות סייבר. מבטח שמיר תשקיע בחברה 7 מיליון דולר. שמואל חרל"פ וגיל אגמון מחזיקים במניות
אחרי שהחליט להקטין את החשיפה לחברת תפרון, מרחיב איש העסקים מאיר שמיר הפורטפוליו הטכנולוגי של חברת מבטח שמיר 0.98% - רוכשת 23.3% ממניות ניוטרון (Nyotron) תמורת 7 מיליון דולר בדרך של הקצאת מניות. בעלי השליטה הנוכחים בחברת הסייבר התחייבו להזרים במקביל 3 מיליון דולר כך שההשקעה אינה הולכת לכיס פרטי, אלא לתוך החברה.
Nyotron הוקמה ב-2008 על ידי האחים ניר ועופר גייסט. חברת הסטארט-אפ מהרצליה פיתחה מערכת לוחמת סייבר תבונית בשם Paranoid להגנה מפני מתקפות סייבר. המערכת כוללת טכנולוגיה שמבצעת ניתוח התנהגותי לפעולות המחשב בזמן אמת, בעזרת שפת תכנות חדשה שפותחה על מנת לאפשר מיפוי התנהגויות המחשב (BPM). באופן זה, Paranoid מסוגלת להבחין בין כל פעולה שמבוצעת על-ידי תוכנה או משתמש לגיטימיים, לפעולה עוינת מקבילה שמבוצעת על ידי ע"י וירוס, סוס טרויאני, או תוקף סייבר.
ניר גייסט מנכ"ל חברת ניוטרון: "אני שמח על הצטרפותה של מבטח שמיר לניוטרון ורואה בה שותפה מלאה ומשמעותית בהגשמת החזון הייחודי של ניוטרון לשינוי תפיסת לוחמת הסייבר. אני בטוח כי השותפות עם חברת מבטח שמיר והניסיון הרב והמגוון שמאיר שמיר מביא עימו, יתרמו לנו רבות. כיום כבר ברור כי הפתרונות הקיימים בשוק אינם מספקים את המענה הראוי לבעיית מתקפות הסייבר ההולכת וגדלה. אין לי ספק כי תוכנת Paranoid מציגה פתרון חדשני אשר מסוגל למנוע מתקפות סייבר מכל סוג".
ניר גייסט, רק בן 26, נחשב למומחה ללוחמת סייבר ואבטחת מידע, מהמובילים בארץ ובעולם. הוא החל את לימודיו האקדמאיים בטכניון בגיל 10, ובאותו הזמן כבר היה יועץ אבטחת מידע למרבית הבנקים הגדולים בישראל. במשך שנים פעל כ"האקר חוקי", כשהוא מבצע פריצות למערכות רגישות על מנת לבחון את רמת חסינותן. כיום הוא מכהן כמנכ"ל ניוטרון, לצד האלוף במיל' עמוס מלכא (לשעבר ראש אמ"ן), המכהן כיו"ר החברה, ובין היתר אף השקיע בה בעבר.
- פועלים אקוויטי תשקיע כ-280 מיליון שקל בשמיר אנרגיה לפי שווי של כ-3 מיליארד שקל
- מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
משקיעים מעניינים נוספים בחברה הם שמואל חרל"פ מבעלי כלמוביל וגיל אגמון מבעלי חברת דלק רכב.
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותחשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים
רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים
של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים
ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום.
על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.
קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.
ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגאלביט עולה 2.7% הבנקים יורדים עד 1%
מניות הנדל"ן מקבלות המלצה, אפריקה מגורים עולה 3%; על מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת
פתיחה חיובית בבורסה - אלביט מערכות 2.51% עולה 2.7%, מניות השבבים בעלייה, נובה 3.12% בולטת בעלייה של מעל 2%. מניות הביטוח בעלייה. הבנקים יורדים עד 1% על רקע הכוונה למסות אותם בשיעור גבוה.
בזק על המדף - אחרי ש בי קומיוניקיישנס 5.4% (בי קום) שהוחזקה על ידי קרן סרצ'לייט ודוד פורר, מכרה את שארית המניות שלה בבזק, יש מתעניינים חדשים. קיסטון, קרן תש"י הן בין המועמדות לרכישת גרעין שליטה. הקרנות האלו ירכשו במינוף וישאפו בזכות מימון זול לייצר תשואה טובה. אבל צריך להגיד שלמשקיעים מהשורה, הערך של בזק כעת נראה מלא. שווי של כ-18.5 מיליארד שקל, מכפיל רווח של כ-13-14. המכפילים בעולם אפילו נמוכים יותר, והיכולת להפיק ערך נוסף בבזק היא קשה.
בזק 2.18% תחת בעלי שליטה חדשים תוכל לייצר רווחים גבוהים יותר בעיקר דרך התייעלות, רה ארגון בקבוצה, ניצול הפסדי ענק לצורכי מס ב-yes וטיפוח של מנועי צמיחה כמו אספקת חשמל, רק שאלו תהליכים ארוכים. בפועל, עליית מדרגה ברווח תהיה בעיקר דרך התייעלות לצד צמיחה קבועה בהכנסות במקביל לגידול באוכלוסייה וחדירת ה-AI. היציבות והמעמד של בזק יעניינו משקיעים גדולים, קרנות תשתית ועוד, אבל זאת כבר לא תהיה תשואה מרשימה כמו שסרצ'לייט הניבה.
סרצ'לייט רכשה את בזק בשעה שהיה באינטרנט זהב ובי קום הסדר חוב. המניה של היתה בשליש מחיר (כשלוקחים בחשבון את הדיבידנדים שחולקו) ועם מינוף גדול. המשקיעים חששו מאוד מהחוב, והיו גם כאלו שדיברו על סיכוי להסדר חוב. אבל מהר מאוד המצב חזר להתייצב, בזק חזרה למינוף סביר והגדילה בהדרגה את הרווחים.
- המדדים עלו ב-0.7%, נקסט ויז'ן זינקה 40% בשבוע
- אלביט זינקה 6.2%, נקסט ויז'ן קפצה 7.5% - הביטחוניות העלו את המדדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בי קומיוניקיישנס בקרוב תפורק. הכוונה של קרן סרצ'לייט ודוד פורר לפרק את החברה ולחלק את כל הרווחים הצבורים בה לבעלי המניות. אחרי המכירה של המניות בבזק, הערך הנכסי של ממניה אחת, על פי מצגת החברה עומד על 27 שקלים. בשוק ערך המניה הוא 25 שקלים. מדובר על פער של 8%. לכאורה מי שקונה את המניה אמור לקבל בפירוק 27 שקל למניה - תשואה של 8%. אבל, יכול להיות שיש עניינים נוספים שיפחיתו מהתמורה - עניינים משפטים שככל הנראה אמורים להסתיים בתשלום של בי קומיוניקיישנס בסך 11-20 מיליון שקל, לא סכום שישפיע דרמטית על החלוקה שמוערכת בכ-2.8 מיליארד שקל. גם אם נהיה שמרנים ונוריד 1% שלם, הרי שיש כאן תשואה של 7%.
