מאיר שמיר מרחיב את זרוע ההי-טק של מבטח שמיר: רוכשת 23.3% מחברת ניוטרון
האחים ניר ועופר גייטס פיתחו תוכנה להגנה מפני מתקפות סייבר. מבטח שמיר תשקיע בחברה 7 מיליון דולר. שמואל חרל"פ וגיל אגמון מחזיקים במניות
מבטח שמיר אחרי שהחליט להקטין את החשיפה לחברת תפרון, מרחיב איש העסקים מאיר שמיר הפורטפוליו הטכנולוגי של חברת מבטח שמיר 0.47% - רוכשת 23.3% ממניות ניוטרון (Nyotron) תמורת 7 מיליון דולר בדרך של הקצאת מניות. בעלי השליטה הנוכחים בחברת הסייבר התחייבו להזרים במקביל 3 מיליון דולר כך שההשקעה אינה הולכת לכיס פרטי, אלא לתוך החברה.
Nyotron הוקמה ב-2008 על ידי האחים ניר ועופר גייסט. חברת הסטארט-אפ מהרצליה פיתחה מערכת לוחמת סייבר תבונית בשם Paranoid להגנה מפני מתקפות סייבר. המערכת כוללת טכנולוגיה שמבצעת ניתוח התנהגותי לפעולות המחשב בזמן אמת, בעזרת שפת תכנות חדשה שפותחה על מנת לאפשר מיפוי התנהגויות המחשב (BPM). באופן זה, Paranoid מסוגלת להבחין בין כל פעולה שמבוצעת על-ידי תוכנה או משתמש לגיטימיים, לפעולה עוינת מקבילה שמבוצעת על ידי ע"י וירוס, סוס טרויאני, או תוקף סייבר.
ניר גייסט מנכ"ל חברת ניוטרון: "אני שמח על הצטרפותה של מבטח שמיר לניוטרון ורואה בה שותפה מלאה ומשמעותית בהגשמת החזון הייחודי של ניוטרון לשינוי תפיסת לוחמת הסייבר. אני בטוח כי השותפות עם חברת מבטח שמיר והניסיון הרב והמגוון שמאיר שמיר מביא עימו, יתרמו לנו רבות. כיום כבר ברור כי הפתרונות הקיימים בשוק אינם מספקים את המענה הראוי לבעיית מתקפות הסייבר ההולכת וגדלה. אין לי ספק כי תוכנת Paranoid מציגה פתרון חדשני אשר מסוגל למנוע מתקפות סייבר מכל סוג".
ניר גייסט, רק בן 26, נחשב למומחה ללוחמת סייבר ואבטחת מידע, מהמובילים בארץ ובעולם. הוא החל את לימודיו האקדמאיים בטכניון בגיל 10, ובאותו הזמן כבר היה יועץ אבטחת מידע למרבית הבנקים הגדולים בישראל. במשך שנים פעל כ"האקר חוקי", כשהוא מבצע פריצות למערכות רגישות על מנת לבחון את רמת חסינותן. כיום הוא מכהן כמנכ"ל ניוטרון, לצד האלוף במיל' עמוס מלכא (לשעבר ראש אמ"ן), המכהן כיו"ר החברה, ובין היתר אף השקיע בה בעבר.
- פועלים אקוויטי תשקיע כ-280 מיליון שקל בשמיר אנרגיה לפי שווי של כ-3 מיליארד שקל
- מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
משקיעים מעניינים נוספים בחברה הם שמואל חרל"פ מבעלי כלמוביל וגיל אגמון מבעלי חברת דלק רכב.
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
