מאיר שמיר מרחיב את זרוע ההי-טק של מבטח שמיר: רוכשת 23.3% מחברת ניוטרון

האחים ניר ועופר גייטס פיתחו תוכנה להגנה מפני מתקפות סייבר. מבטח שמיר תשקיע בחברה 7 מיליון דולר. שמואל חרל"פ וגיל אגמון מחזיקים במניות

אבי שאולי |
נושאים בכתבה מבטח שמיר

אחרי שהחליט להקטין את החשיפה לחברת תפרון, מרחיב איש העסקים מאיר שמיר הפורטפוליו הטכנולוגי של חברת מבטח שמיר 0.05% - רוכשת 23.3% ממניות ניוטרון  (Nyotron) תמורת 7 מיליון דולר בדרך של הקצאת מניות. בעלי השליטה הנוכחים בחברת הסייבר התחייבו להזרים במקביל 3 מיליון דולר כך שההשקעה אינה הולכת לכיס פרטי, אלא לתוך החברה.

Nyotron הוקמה ב-2008 על ידי האחים ניר ועופר גייסט. חברת הסטארט-אפ מהרצליה פיתחה מערכת לוחמת סייבר תבונית בשם Paranoid להגנה מפני מתקפות סייבר. המערכת כוללת טכנולוגיה שמבצעת ניתוח התנהגותי לפעולות המחשב בזמן אמת, בעזרת שפת תכנות חדשה שפותחה על מנת לאפשר מיפוי התנהגויות המחשב (BPM). באופן זה, Paranoid מסוגלת להבחין בין כל פעולה שמבוצעת על-ידי תוכנה או משתמש לגיטימיים, לפעולה עוינת מקבילה שמבוצעת על ידי ע"י וירוס, סוס טרויאני, או תוקף סייבר.

 

ניר גייסט מנכ"ל חברת ניוטרון: "אני שמח על הצטרפותה של מבטח שמיר לניוטרון ורואה בה שותפה מלאה ומשמעותית בהגשמת החזון הייחודי של ניוטרון לשינוי תפיסת לוחמת הסייבר. אני בטוח כי השותפות עם חברת מבטח שמיר והניסיון הרב והמגוון שמאיר שמיר מביא עימו, יתרמו לנו רבות. כיום כבר ברור כי הפתרונות הקיימים בשוק אינם מספקים את המענה הראוי לבעיית מתקפות הסייבר ההולכת וגדלה. אין לי ספק כי תוכנת Paranoid מציגה פתרון חדשני אשר מסוגל למנוע מתקפות סייבר מכל סוג".

 

ניר גייסט, רק בן 26, נחשב למומחה ללוחמת סייבר ואבטחת מידע, מהמובילים בארץ ובעולם. הוא החל את לימודיו האקדמאיים בטכניון בגיל 10, ובאותו הזמן כבר היה יועץ אבטחת מידע למרבית הבנקים הגדולים בישראל. במשך שנים פעל כ"האקר חוקי", כשהוא מבצע פריצות למערכות רגישות על מנת לבחון את רמת חסינותן. כיום הוא מכהן כמנכ"ל ניוטרון, לצד האלוף במיל' עמוס מלכא (לשעבר ראש אמ"ן), המכהן כיו"ר החברה, ובין היתר אף השקיע בה בעבר.

משקיעים מעניינים נוספים בחברה הם שמואל חרל"פ מבעלי כלמוביל וגיל אגמון מבעלי חברת דלק רכב.

  

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס -0.95%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק -0.64% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הייפר גלובל מזנקת 13%, טאואר מוסיפה 1.4%; ארית מאבדת 2.8% - פתיחה מעורבת בבורסה

המדדים בפתיחה מעורבת; הייפר גלובל מזנקת אחרי הודעה על הזמנה של 24 מיליון דולר - עד כמה זה משמעותי עבורה?

מערכת ביזפורטל |

הסיפור של היום ואתמול הוא - ההנפקה של ארית. הרחבנו כאן: 3 הערות על הנפקת ארית, אבל בגדול מדובר על הורדת מדרגה בשווי ההנפקה של רשף, הבת של ארית שמהווה כ-99% מהפעילות של ארית כולה. זה כמו להנפיק את עצמך. זו הנפקה שנעשתה לגופים מוסדיים - הפניקס, מור, כלל ומיטב. מנהלי ההשקעות בכל אחד מהגופים האלו הם אנשים רציניים. הם לא רואים שלחברה אין הזמנה כבר 5 חודשים? הם יודעים. אבל הם יודעים דברים שאתם לא יודעים - קוראים לזה "מידע פנים מוסדי", אז או שהם יודעים כי הם קיבלו מידע לקראת ההנפקה, ואגב, זה חוקי, אבל בעייתי מאוד, או שלא אכפת להם מהכסף שלכם. אחרי הכל מה זה לכל גוף כזה 100 מיליון שקל, הם מנהלים עשרות רבות של מיליארדים וחלקם גם מאות מיליארדים.  

ארית תעשיות -3.33%  


מה צפוי בפתיחה הבוקר? אסיה ירוקה, על רקע החלטת הבנק המרכזי של סין (PBOC) להותיר את ריביות הפריים ללא שינוי - בהתאם לציפיות השוק. הבנק השאיר את ריבית ההלוואות לשנה על 3% ואת הריבית לחמש שנים על 3.5%, זה החודש השביעי ברציפות, בניסיון לשמור על יציבות פיננסית תוך תמיכה מתונה בצמיחה. מדד ניקיי מוביל את העליות ומטפס ב-1.8%, על רקע חולשה ביין והמשך זרימת הון למניות היצואניות. בסין, שנגחאי מתחזק ב-0.8% ושנזן מזנק ב-1.3%, כאשר המשקיעים מפרשים את הותרת הריבית כסימן לכך שבבייג’ינג מעדיפים צעדים ממוקדים ולא מהלך רוחבי אגרסיבי. בדרום קוריאה מדד קוספי קופץ ב-1.7%, בהובלת מניות הטכנולוגיה.

החוזים על וול סטריט עולים בעד 0.4%, זו רוח גבית לשוק המקומי. הגופים המוסדיים מחפשים את "שיפוץ התשואות", זה סוף המירוץ השנתי הם עושים הרבה כדי לשפר תשואות. המידע על בזק ואפריקה ישראל מאתמול הוא הדלפות של שיפוץ תשואה. זה לא אומר שזה לא יקרה, זה אומר שהעיתוי  נעשה כדי לשפר תשואה. בסוף הגופים האלו רחוקים אחד מהשני עשיריות אחוז, כל פיפס במניות שהם מהווים חלק גדול מההחזקה לעומת האחרים יעזרו להם. 

 

הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות. עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות. בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך. מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת? אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר