חותך בשכר: לאומי קיצץ את ההעלאות הצפויות - אבל מחלק שלל סוכריות
הנהלת לאומי פרסמה היום את ההסכם הקיבוצי החדש עליו חתמה עם העובדים. בשורה התחתונה, מנגנון עדכון השכר השנתי שעמד עד כה על ממוצע של תופסת של 5% בממוצע לכלל העובדים - חוטף מכה מטה. אבל יש גם סוכריות בכדי להמתיק את הגלולה המרה, ולא מעט כאלה.
ההסכם הקיבוצי הקודם של עובדי הבנק, שפקע ביום 31 בדצמבר 2014. כעת
הנהלת בנק לאומי וארגון העובדים הארצי של עובדי לאומי הגיעו להסכמות על גיבושו של הסכם קיבוצי חדש, לארבע השנים 2015-2018.
עיקרי ההסכם:
שיעור עליית השכר השנתי הממוצע לכלל העובדים שעמד עד כה על 5%, יעמוד בשנים 2015 ו-2016 על 4% בכל שנה, ובשנים 2017 ו-2018 יירד תוספת של 3.5% בלבד בכל שנה.
הפרשות המעסיק (הבנק) לפנסיה, לעובדים הצעירים בעלי פנסיה צוברת, יוגדלו ב-50% מ-5% ל-7.5%.
שכרם של העובדים המשתכרים כיום בגובה שכר המינימום יועלו בכ-15% ובפעימה אחת ל-5,000 שקל בחודש. בכך הקדים לאומי בשנתיים את עדכון שכר המינימום עבור עובדיו, ביחס להחלטת הממשלה מתחילת השבוע.
הבנק יגביר את קצב קליטת העובדים החיצוניים כעובדי בנק מן המניין. מתווה והיקף ההעסקה יקבע בהמשך.
לראשונה, התקבלה החלטה עקרונית, על פיצוי בגין צבירת ימי מחלה, שיוענק במעמד הפרישה ונקבע מנגנון חדש לתגמול עובדים בגין אי ניצול ימי מחלה באמצעות הענקת ימי חופשה.
- מניות הבנקים המומלצות - ומי לא מומלצת?
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העובדים יקבלו מענק בגובה משכורת אחת בגין חתימת ההסכם.
ההשפעה על תוצאות הבנק: בהתאם לאומדן ראשוני שנערך, חתימת ההסכם צפויה להביא להפחתה בהתחייבויות הרשומות בספרי הבנק בגין זכויות עובדים, וזאת בעיקר בשל השפעת הפחתת מנגנון עדכוני השכר. לאחר השפעת המענק החד פעמי, ההפחתה נטו שתירשם בהתחייבויות לעובדים, צפויה להסתכם לסך של 600-700 מיליון שקלים. אומדן ראשוני לתרומה לרווח לפני מס של הרבעון הרביעי של שנת 2014 עומד על 400-500 מיליון שקלים.
מנכ"לית בנק לאומי, רקפת רוסק-עמינח: "אין זה סוד שהפערים ההתחלתיים היו גדולים, אך לשמחתי, הוכחנו שוב כי בדיאלוג ישיר ופתוח, כששני הצדדים מתנהלים באחריות ומקיימים תהליך ענייני, ניתן להגיע להישגים הן לעובדים והן לבנק".
יו"ר וועד עובדי לאומי מירי רובינו: "בשורה גדולה לעובדי הבנק, בדגש על עובדי הבנק הצעירים ועובדי שכר המינימום. אני שמחה שההנהלה קיבלה את רוב דרישותינו לשינויים בהסכם הנוכחי תוך הכרה בכך שעוצמתו של הבנק היא בעובדיו".
- חברת DSIT רוצה להנפיק בבורסה בת"א; רפאל היא המחזיקה הגדולה
- זהב וכסף שוברים שיאים כשהמתיחות בעולם והציפיות להורדות ריבית ברקע
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
מאיר סלייטר מנהל המחקר בבנק ירושלים: "ההשפעה המיידית היא גידול בהון הבנק בסכום של 370-440 מיליון שקל (אחרי מס), כלומר 1.3%-1.5% גידול בהון. סכום של 250-310 מיליון שקל יעברו ברווח והפסד של רבעון רביעי 2014, ויגדילו את התשואה להון בשנת 2014 ב-0.9%-1.1%. היתר ירשמו או מול ההון או בתקופות מאוחרות יותר גם ברווח והפסד. העיקר הוא הגידול בהון עצמו שצפוי לעמוד על 1.3%-1.5%. עם זאת, צריך לזכור שההון כבר התכווץ בשיעור מוערך של 9%-11% בינואר 2015 כתוצאה מהשינוי בשיעור ההיוון של ההתחייבויות לעובדים, התכווצות שנראה בדוחות הרבעון הראשון של 2015.
- 3.עבד בפועלים 21/01/2015 19:23הגב לתגובה זוהועד האימפוטנט בפועלים המכור להנהלה חתם לפני כשנתיים על הסכם שכר מביש עם תוספות מינוריות.בזיון אמיתי.אין העלאת שכר במשך חמש שנים.
- 2.ששון 21/01/2015 14:06הגב לתגובה זומה עם הסכם שכר בפועלים
- 1.ליצן 21/01/2015 13:38הגב לתגובה זו4 אחוז באינפלציה שלילית ותשואה נמוכה -העלאה ראלית כבדה עובדי לאומי ממשיכים לחגוג בלי סיבה על חשבון הציבור
- במקום לפרגן לעובדים ... מה הם אשמים ?. (ל"ת)אזרח 21/01/2015 19:06הגב לתגובה זו
3 הערות על הנפקת ארית
על "מידע פנים מוסדי", על החשיבות לעקוב אחרי הדלפות בתקשורת והאם לארית יש הזמנה משמעותית בדרך?
ארית ארית ארית תעשיות -3.24% ניסתה להנפיק את החברה הבת רשף שמהווה 99% מהפעילות שלה עצמה לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל לפני הכסף. זה ביטא שווי נמוך לארית עצמה והמניה ירדה במקביל לכתבות שפורסמו כאן: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור; הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת.
כשהמניה קרסה, המוסדיים אמרו לחברה - עצרו. המניה חזרה לעלות ואז המוסדיים והחברה סיכמו על סוג של הנפקה פרטית - גיוס של 550 מיליון שקל לרשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל לפני הכסף. רגע אחרי הגיוס לארית 80% מרשף שיש לה שווי אחרי הכסף של 4.15 מיליארד שקל, כשארית עצמה נפגשה עם מעל 400 מיליון שקל כשלצד המזומנים בקופה, אפשר להעריך שיש לה סדר גודל של 1 מיליארד שקל. אלו המספרים, עכשיו על הדרך הבעייתית שבה ארית-רשף נפגשו עם הכסף
1. ארית או המוסדיים סיפקו מידע לכלכליסט בכל אחת מהנקודות הקריטיות. לדוגמה - ביום שבו הוחלט על עצירת ההנפקה והמניה זינקה בחזרה, המניה אומנם עלתה, אבל כשהמידע דלף לכלכליסט היא זינקה, ורק אז החברה דיווחה על עצירת ההנפקה באופן רשמי. אתמול המניה ירדה ב-3%, המידע נמסר לכלכליסט (שעושה כמובן עבודה עיתונאית טובה) והמניה קרסה ב-6%. ורק אז הגיע הדיווח הרשמי. ההדלפות האלו חשובות למשקיעים הפרטיים - תקראו אותם ראשונים ותרוויחו. כן, זו פרסומת לכלכליסט, במיוחד לגולן חזני. אין דבר כזה מידע מושלם, לפעמים מידעים מתבררים כטעויות או בלוני ניסוי, אבל זה לא סוד שחלק מהמידע שהוא מעביר עוזר מאוד למשקיעים.
יש כאן שאלה על המשקיעים הקטנים ועל מי עושה סיבוב עליהם דרך ההדלפות, אבל בשורה התחתונה - משקיעים צריכים לצבור מידע מכל מקור מידע.
2. נחמיא גם לנו - היה די ברור שהמניה תיפול כי הערך שלה בהנפקה היה נמוך מהערך בשוק, והיו סימנים מקדימים לסוג של ניפוח. הצפנו את זה (ראו לינקים למעלה). מי שקרא יכול היה לברוח בזמן. הניתוחים הפיננסים לא משקרים, אבל הם לא מספרים את כל התמונה.
- הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3 מידע פנים מוסדי - אנחנו מאוד מעריכים את מנהלי ההשקעות שמובילים את הפניקס, מור, כלל ומיטב. אבל או שיש להם "מידע פנים מוסדי" על ארית ורשף ולכן הם קנו או שלא אכפת להם מהכסף שלכם. הם השקיעו 550 מיליון שקל ברשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל, זה לא ה-5 מיליארד שארית נסחרה, זה גם לא ה-4.3 מיליארד שרשף ביקשה לפני חודש, אבל גם 3.6 מיליארד שקל לחברה זה סכום משמעותי. נכון, היא תרוויח השנה סכום של 300 מיליון שקל (הערכה שלנו) כשהמחצית השנייה של 2025 תהיה מצוינת. הנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה במחצית השנייה. אפילו יותר. קצב רווחים של המחצית השנייה הוא כ-400 מיליון שקל.
DSIT (אתר החברה)חברת DSIT רוצה להנפיק בבורסה בת"א; רפאל היא המחזיקה הגדולה
חברת DSIT Solutions, שבה מחזיקה רפאל ב-50%, מתכננת הנפקה ראשונית בבורסת תל אביב בשווי של 200-250 מיליון שקל לפני כסף, עם גיוס צפוי של 50 מיליון שקל. המהלך מצטרף לגל הנפקות ביטחוניות בשוק המקומי, שנהנה מביקוש גובר על רקע המלחמה ומכירות שיא בתעשייה.
DSIT, שהוקמה לפני יותר משלושה עשורים, מתמחה במערכות מעקב תת-ימי שמזהות, מסווגות ומעקבות אחר איומים כמו צוללנים, צוללות ואוניות. מוצריה כוללים מערכות הגנה על נכסים אסטרטגיים כגון כבלי תקשורת, צינורות גז, פלטפורמות קידוח ונמלים, לצד פתרונות למלחמה נגד צוללות (ASW) ומערכות תקשורת תת-ימיות. לדוגמה, החברה סיפקה ב-2019 לאנרג'יאן מערכת אבטחה תת-ימית להגנה על מאגרי כריש ותנין מפני כלי שיט בלתי מאוישים, שכללה סונארים מתקדמים לאיתור איומים בטווחים ארוכים.
רפאל רכשה את השליטה ב-DSIT ב-2016 מ-Acorn Energy האמריקאית תמורת 15 מיליון דולר. ב-2018 הצטרפו דני סיידס ועמי וסרמן כבעלי יתרת המניות, כאשר סיידס מחזיק כיום בכ-38% ווסרמן ב-9.5%. החברה מעסיקה כ-100 עובדים, רובם בישראל, ומפעילה מרכזי פיתוח שמתמקדים בשילוב טכנולוגיות AI לזיהוי אוטומטי של איומים. בשנים האחרונות נהנתה DSIT מצמיחה, עם עלייה של 25% במכירות השנתיות בשל ביקוש גלובלי להגנה על תשתיות אנרגיה ימיות, שמגיע ל-5 מיליארד דולר בשוק העולמי. התפתחות זו נובעת מהתגברות איומים בזירה הימית, כולל התקפות על צינורות גז באירופה ומתיחות בים האדום, שמעלות את הצורך במערכות כמו סונארים פעילים שמכסים שטחים של עד 10 קילומטרים רבועים.
נשיא DSIT הוא אלי שרביט, לשעבר מפקד חיל הים. המנכ"ל שמואל פרביאש, בעל ניסיון מאלביט מערכות, מתמקד בפיתוח מערכות משולבות רחפנים תת-ימיים.
