חותך בשכר: לאומי קיצץ את ההעלאות הצפויות - אבל מחלק שלל סוכריות

עובדי הבנק הסכימו לפגיעה בשכר, אבל יש לא מעט סוכריות בהסכם, החל ממענק חד פעמי ועד הגדלת ההפרשות לפנסיה - הנה הפרטים
אבי שאולי | (4)

הנהלת לאומי פרסמה היום את ההסכם הקיבוצי החדש עליו חתמה עם העובדים. בשורה התחתונה, מנגנון עדכון השכר השנתי שעמד עד כה על ממוצע של תופסת של 5% בממוצע לכלל העובדים - חוטף מכה מטה. אבל יש גם סוכריות בכדי להמתיק את הגלולה המרה, ולא מעט כאלה.

ההסכם הקיבוצי הקודם של עובדי הבנק, שפקע ביום 31 בדצמבר 2014. כעת

הנהלת בנק לאומי וארגון העובדים הארצי של עובדי לאומי הגיעו להסכמות על גיבושו של הסכם קיבוצי חדש, לארבע השנים 2015-2018.

עיקרי ההסכם:

שיעור עליית השכר השנתי הממוצע לכלל העובדים שעמד עד כה על 5%, יעמוד בשנים 2015 ו-2016 על 4% בכל שנה, ובשנים 2017 ו-2018 יירד תוספת של 3.5% בלבד בכל שנה.

הפרשות המעסיק (הבנק) לפנסיה, לעובדים הצעירים בעלי פנסיה צוברת, יוגדלו ב-50% מ-5% ל-7.5%.

שכרם של העובדים המשתכרים כיום בגובה שכר המינימום יועלו בכ-15% ובפעימה אחת ל-5,000 שקל בחודש. בכך הקדים לאומי בשנתיים את עדכון שכר המינימום עבור עובדיו, ביחס להחלטת הממשלה מתחילת השבוע.

הבנק יגביר את קצב קליטת העובדים החיצוניים כעובדי בנק מן המניין. מתווה והיקף ההעסקה יקבע בהמשך.

לראשונה, התקבלה החלטה עקרונית, על פיצוי בגין צבירת ימי מחלה, שיוענק במעמד הפרישה ונקבע מנגנון חדש לתגמול עובדים בגין אי ניצול ימי מחלה באמצעות הענקת ימי חופשה.

העובדים יקבלו מענק בגובה משכורת אחת בגין חתימת ההסכם.

ההשפעה על תוצאות הבנק: בהתאם לאומדן ראשוני שנערך, חתימת ההסכם צפויה להביא להפחתה בהתחייבויות הרשומות בספרי הבנק בגין זכויות עובדים, וזאת בעיקר בשל השפעת הפחתת מנגנון עדכוני השכר. לאחר השפעת המענק החד פעמי, ההפחתה נטו שתירשם בהתחייבויות לעובדים, צפויה להסתכם לסך של 600-700 מיליון שקלים. אומדן ראשוני לתרומה לרווח לפני מס של הרבעון הרביעי של שנת 2014 עומד על 400-500 מיליון שקלים.

מנכ"לית בנק לאומי, רקפת רוסק-עמינח: "אין זה סוד שהפערים ההתחלתיים היו גדולים, אך לשמחתי, הוכחנו שוב כי בדיאלוג ישיר ופתוח, כששני הצדדים מתנהלים באחריות ומקיימים תהליך ענייני, ניתן להגיע להישגים הן לעובדים והן לבנק".

יו"ר וועד עובדי לאומי מירי רובינו: "בשורה גדולה לעובדי הבנק, בדגש על עובדי הבנק הצעירים ועובדי שכר המינימום. אני שמחה שההנהלה קיבלה את רוב דרישותינו לשינויים בהסכם הנוכחי תוך הכרה בכך שעוצמתו של הבנק היא בעובדיו".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מאיר סלייטר מנהל המחקר בבנק ירושלים: "ההשפעה המיידית היא גידול בהון הבנק בסכום של 370-440 מיליון שקל (אחרי מס), כלומר 1.3%-1.5% גידול בהון. סכום של 250-310 מיליון שקל יעברו ברווח והפסד של רבעון רביעי 2014, ויגדילו את התשואה להון בשנת 2014 ב-0.9%-1.1%. היתר ירשמו או מול ההון או בתקופות מאוחרות יותר גם ברווח והפסד. העיקר הוא הגידול בהון עצמו שצפוי לעמוד על 1.3%-1.5%. עם זאת, צריך לזכור שההון כבר התכווץ בשיעור מוערך של 9%-11% בינואר 2015 כתוצאה מהשינוי בשיעור ההיוון של ההתחייבויות לעובדים, התכווצות שנראה בדוחות הרבעון הראשון של 2015.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    עבד בפועלים 21/01/2015 19:23
    הגב לתגובה זו
    הועד האימפוטנט בפועלים המכור להנהלה חתם לפני כשנתיים על הסכם שכר מביש עם תוספות מינוריות.בזיון אמיתי.אין העלאת שכר במשך חמש שנים.
  • 2.
    ששון 21/01/2015 14:06
    הגב לתגובה זו
    מה עם הסכם שכר בפועלים
  • 1.
    ליצן 21/01/2015 13:38
    הגב לתגובה זו
    4 אחוז באינפלציה שלילית ותשואה נמוכה -העלאה ראלית כבדה עובדי לאומי ממשיכים לחגוג בלי סיבה על חשבון הציבור
  • במקום לפרגן לעובדים ... מה הם אשמים ?. (ל"ת)
    אזרח 21/01/2015 19:06
    הגב לתגובה זו
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)

ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?

קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר

רן קידר |
נושאים בכתבה קובי אלכסנדר

קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12. 

שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו. 

בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים


מי הוא קובי אלכסנדר?

קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).

ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה. 

ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.



הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?