זה מה שהקפיץ את מניית טבע לקראת הנעילה - וגרר תנודה חריפה במעו"ף
טבע מניית טבע נסחרה קצת אחרי השעה 17:00 בעלייה מינורית של 0.1%, אבל אז טסה המניה לעליות של 3.5% לפני שסגרה בעלייה של 2.2% במחזור גדול של 150 מיליון שקלים. המהלך בטבע הביא את מדד המעו"ף לעבור מירידות של 0.2% לסגירה ירוקה. נציין כי בוול סטריט טבע מסתפקת לפי שעה בעלייה של 0.5% בלבד.
מה שעומד מאחורי הראלי במניה זו החלטת בית המשפט העליון בארה"ב לקבל את הערעור של טבע בנוגע לפטנטים על הקופקסון ולהחזיר את הדיון לבית המשפט הפדרלי. סט הפטנטים הכבדים על הקופקסון כבר פג במאי 2014 אבל תרופת הבלוקבסטר של טבע עדיין מוגנת ע"י סט פטנטים קלים יותר שהתוקף שלהם הוא עד ספטמבר 2015.
לפני מספר חודשים החליט בית המשפט הפדרלי בארה"ב שאותם פטנטים קלים כבר לא תקפים. טבע ערערה על החלטה זו לבית המשפט העליון - וזה היום החליט להחזיר את הדיון לבית המשפט הפדרלי - כלומר לקבל את עמדתה של טבע.
יונתן קרייזמן מבנק ירושלים ברוקראז' מסר בהתייחסות ראשונית כי "ההחלטה של בית המשפט העליון למעשה קונה זמן עבור טבע עד לספטמבר 2015. כלומר תוכנית העבודה של טבע תתנהל בהתאם לתחזיות".
- אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע
- האם טבע היא הזדמנות? סמנכ"ל הכספים של טבע: “הוכחנו שהאסטרטגיה שלנו עובדת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מניית טבע במסחר התוך יומי
- 4.בוגי 20/01/2015 23:05הגב לתגובה זודחילאק תעדן את הסיגנוןקוראים כותרת חשבתי מי יודע מה קרהאבל כמה מעוףjQuery20309009029457811266_1421786854190? דר דלהכן הפסיקה טובה לטבע וזה טובסבב בה בשורות טובות
- אתה מטיף לסגנון תגובה מבולבלת בשפת ג'יבריש? (ל"ת)eby 21/01/2015 01:51הגב לתגובה זו
- 3.לפי דבריך חשבתי שהגענו ל 1480 (ל"ת)ניר 20/01/2015 20:08הגב לתגובה זו
- 2.מה קרה למעו"ף אני רואה גלום נמוך (ל"ת)ליוסי פינק 20/01/2015 20:07הגב לתגובה זו
- 1.טסה ? תנודה חריפה ? 20/01/2015 18:32הגב לתגובה זומניח שיוסי פינק ראה הרבה סרטים בילדותו . איזו דרמטיות . תנודה חריפה במעוף ( ממינוס 0.2% לפלוס 0.07%) - אין ספק זאת היתה אחת התנודות החריפות שנראו פה במיליניום האחרון , חריף הרבה יותר ממטבוחה. טבע טסה , מה זה טסה - ממש טיסה ללא טייס וללא גבולות - כולה עלתה 2 אחוזים . אתר בדיחה ...חחח.....
- הוא כנראה התכוון לאופציות מעוף לפני הפקיעה השבועית (ל"ת)izak 20/01/2015 20:57הגב לתגובה זו
- משה 20/01/2015 20:25הגב לתגובה זותמיד הם כל כך דרמטיים , העיקר להפציץ כותרות
- GLD 20/01/2015 19:01הגב לתגובה זועדין לא מאוחר בהצלחה
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 3.37% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם
אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.
