אקזיט מדהים: Adika שהוקם לפני 3 שנים נמכר לגולף ב-40 מיליון שקל

בינואר 2012 הקימו עדי רונן ודדי שוורצברג חנות אינטרנטית למכירת בגדים בגדים ואקססוריז. היום נמכרת החנות האינטרנטית לרשת גולף
אבי שאולי | (5)

בזמן שחנויות בגדים קטנות נסגרות תחת הלחץ של רשתות האופנה הגדולות, הצליחו שני יזמים צעירים לרשום אקזיט מדהים: עדי רונן ודדי שוורצברג הקימו בינואר 2012 אתר אינטרנט למכירת בגדים בגדים ואקססוריז והיום הם מוכרים אותה לחברת גולף תמורת 40 מיליון שקל.

צפי המכירות של חברת Adika בשנת 2015 מוערך בכ-40 מיליון שקל. במסגרת העסקה תוקם חברה שתיקרא On Line Golf, אשר תרכוש 100% מהאחזקות בחברת Adika ותפתח תשתיות מכירה באינטרנט למותגי קבוצת גולף.

אלי מזרוח, מנכ"ל גולף: "ביצוע עסקת הרכישה של Adika תאפשר לקבוצת גולף להתקדם אל היעד אותו הציבה בתוכנית האסטרטגית שלה, לחציית רף המיליארד שקל מכירות בתוך 4 שנים והמטרה הינה להציב אותנו באופן מיידי כשחקן האופנה מספר אחת בשוק ה-Ecommerce בישראל".

דדי שוורצברג, מנכ"ל Adika: "בנינו בשנים האחרונות יכולות טכנולוגיות ושיווקיות שהביאו אותנו למובילות בעולם מכירות האופנה ובאינטרנט. התחום בישראל עדיין בחיתוליו, פוטנציאל הצמיחה הוא גדול מאוד ואין לי ספק שהחבירה לקבוצת הקמעונאות המובילה בישראל תייצר את התנאים הטובים ביותר למימוש הפוטנציאל, וביחד עם גולף נוביל את תחום מכירות האופנה והלייף סטייל ברשת".

מסקר שערכה קבוצת גולף באמצעות גיאוקרטוגרפיה עולה כי:

70% מהאימהות בישראל רוכשות לילדים בגדים באינטרנט.

64% התנסו בישראל ברכישת פרטי אופנה באינטרנט.

25% רוכשים מוצרי אופנה באינטרנט לפחות פעם ברבעון, מתוך הרוכשים, כ-40% הוציאו מעל לכ-300 שקל ברכישה האחרונה.

גולף

קבוצת Golf&Co, מקבוצת כלל תעשיות של לן בלווטניק, הינה חברה קמעונאית בתחום טקסטיל ועיצוב בית, אופנה והלבשה. הקבוצה מונה כיום 330 חנויות ברחבי הארץ, בשטח כולל של כ-56 אלף מטר מרובע.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    היום יש כבר אפליקציות טובות יותר כמו דיל קראש (ל"ת)
    שרון 17/01/2015 22:24
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    דניאל 17/01/2015 21:28
    הגב לתגובה זו
    קצת יותר חכמות לקניות (כמו דיל קראש)..מרגיש בזבוז משאבים מצידם.
  • 2.
    שמולי 17/01/2015 18:15
    הגב לתגובה זו
    דיל קראש לדוגמא אבל ברור שיש עוד הרבה טרנדים בעולם האופנה והקמענאות.
  • 1.
    יול 15/01/2015 19:09
    הגב לתגובה זו
    נמוכה ביותר. בטח ביחס למה שקורה ברשתות המקומיות ואפילו באסוס. הרעיון של עדי הוא שיחוק, יש לה גם טעם טוב וחוש עסקי טוב (לקחה את דדי והקפיצה את העסק) אבל איכות התפירה של הבגדים הם אוי אוי אוי, רובם גם לא שורדים כביסה או מייבש כביסה, כמעט חד פעמיים... לכן, ההחלטה של גולף שידועה באיכות - מוזרה מאוד...
  • הדס 02/11/2017 09:40
    הגב לתגובה זו
    מסכימה עם כל מילה: חולצה אחת נקרעה אחרי כביסה אחת, ובשורטס ותיק הרוכסנים התקלקלו כעבור כחודשיים
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.

יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.