מכה ללאומי: הבנק ישלם קנס של עוד 300 מיליון דולר בגין חקירות בארה"ב

"הסכום הסופי של ההוצאה לסיום החקירות עם כל הרשויות האמריקניות יהיה גבוה משמעותית מהסכום שנכלל בדוחות הכספיים". המניה יורדת
אבי שאולי | (22)

פרשת העלמות המס בארה"ב ממשיכה לפגוע בבנק לאומי - סוכנות הידיעות "רויטרס" מדווחת היום שבנק לאומי ייאלץ להפריש ככל הנראה עוד 300 מיליון דולר בנוסף ל-1.1 מיליארד שקל שכבר הפריש. מניית בנק לאומי יורדת יותר מ-2% במחזור המסחר הגבוה ביותר בבורסה.

לאומי דיווח הבוקר לבורסה על עדכון: "אודות החקירות שמתנהלות על ידי הרשויות האמריקניות: הרשות לניירות ערך האמריקנית והרשות לשירותים פיננסים של מדינת ניו-יורק בקשר עם פעילות לקוחות אמריקנים של קבוצת הבנק".

הפרשה נחפשה לראשונה בשנת 2012 אז החלו הרשויות האמריקניות לחקור פרשה במסגרתה סייע הבנק ללקוחותיו בארה"ב להעלים מיסים. הבנק נחשד בין היתר שסייע ללקוחותיו להעלים מס באמצעות פתיחת חשבונות מחוץ לארה"ב, אליהם הועברו הכספים, שכנגדם העניק סניף הבנק בארה"ב "הלוואות".

הבנק מעדכן כי בהמשך לפגישות שהתקיימו בעבר, בימים אלה מתקיימים מגעים ראשוניים מול הרשות לשירותים פיננסים של מדינת ניו-יורק בקשר עם הסדר אפשרי, אך טרם ניתן להעריך אם מגעים אלו יבשילו לכדי הסכם.

בגלל ההפרשה הקודמת הרווח הנקי של הבנק נחתך ב-39% ברבעון השני

בהודעת הבנק לבורסה מובהר כי "בשלב זה לא ניתן להעריך את סכום ההוצאה שצפוי להיגרם לקבוצה וקיימת האפשרות שהסכום הסופי של ההוצאה לסיום החקירות עם כל הרשויות האמריקניות כאמור יהיה גבוה משמעותית מהסכום שנכלל בדוחות הכספיים".

בדוחות הכספיים של הרבעון השני נאלץ לאומי להפריש 460 מיליון שקל וכך הרווח הנקי של הבנק נחתך ב-39% ל-290 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(22):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 21.
    מוסרית - מקבלי הבונוס צריכים להחזירו עד גובה הקנס. (ל"ת)
    משה ב 29/10/2014 17:29
    הגב לתגובה זו
  • 20.
    לקוח הבנק 29/10/2014 12:14
    הגב לתגובה זו
    למנהלי הבנק ובראשם רקפת מגיע בונוס הרי הם שומרים על כספי לקוחות הבנק [ נדמי לי רקפת אמרה אני שומרת על כספי לקוחות הבנק]לכן בגין תשלום כנס של 300 מליון $ מגיע להם בונוס גדול. זה שמירה !
  • 19.
    יוסי 29/10/2014 11:37
    הגב לתגובה זו
    'מכה לרוסק עמינח'?? היא תמשיך לקבל את המשכורת שלה
  • 18.
    מכה , איזה מכה, יורידו לה מהמיליונים של המשכורת? (ל"ת)
    שמה ....על כולנו 29/10/2014 11:33
    הגב לתגובה זו
  • 17.
    שישמחו שלא מכניסים אותם לכלא (ל"ת)
    צחי 29/10/2014 11:20
    הגב לתגובה זו
  • 16.
    יוס 29/10/2014 11:19
    הגב לתגובה זו
    מי ישלם את הצחיר של עבירות העלמת מס?המנהלים ימשיכו לקבל משכורות עתק ובונוסים ,הלקוחות והמשקיעים ישלמו עבור העבריינים.
  • 15.
    רענן 29/10/2014 11:16
    הגב לתגובה זו
    יש לקנוס את הגב רוסק עמינח וכן את כל הדירקטורים על ההפקרוץ בנהול הסניף בני-יורק . כלומר בונוס הפוך בכל הסכומים שבו הבנק ניזוק. אין חד צדדיות.
  • 14.
    יעקב 29/10/2014 11:12
    הגב לתגובה זו
    אין בעייה... ציבור הלקוחות של הבנק ישלם, מהכיס של רוסק עמינח לא יצא שקל אחד.... עד מתי הגזל יימשך, איך אמרה לאילנה דיין, אני שומרת לך על הכסף, זה בדיוק מה שמפחיד כלקוח של הבנק.. כרגיל הפריירים ישלמו...
  • 13.
    יש לה חלק בפרשה מתוקף תפקידה הקודם (ל"ת)
    לא ראויה לתפקיד 29/10/2014 11:06
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    שישקו 29/10/2014 11:00
    הגב לתגובה זו
    ההנהלה של לאומי במיידי!
  • 11.
    גנבים תחזירו את הכסף לציבור! (ל"ת)
    שי 29/10/2014 10:59
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    לקוח שברח מבלל 29/10/2014 10:54
    הגב לתגובה זו
    מציע לשדר פעם נוספת את הרעיון היהיר והמחוצף של רוסק עם אילנה דיין.כשלון רודף רשלנות וחוסר מקצועיות בנקאית.השתן עלה לה לראש .הגיע הזמן להעניש את הבנק ולעזוב אותו
  • 9.
    גרישה 29/10/2014 10:54
    הגב לתגובה זו
    בשביל כמה עשרות אלפי דולר להכנסות בעמלות מוחקים לציבור מיליוני שקלים האם הפקידים שעמדו ביעדים שלהם וקיבלו בונוסים יחזירו את הכסף?
  • 8.
    אורי 29/10/2014 10:54
    הגב לתגובה זו
    ותודה לביבי נתניהו.
  • 7.
    שהגנבים ישלמו (ל"ת)
    יפה להמשיך ככה 29/10/2014 10:48
    הגב לתגובה זו
  • עובד 29/10/2014 13:09
    הגב לתגובה זו
    כשה"חוק" מגן עליהם .....עולם הפוך .
  • 6.
    דגדג 29/10/2014 10:46
    הגב לתגובה זו
    ומלבינים לזה ,ואת האזרח הקטן עוסקים אותו בעמלות וריביות עד לשד עצמותיו. הקומבינות והמניפולציות גם בעמלות, גם בשכר, גם תופרים משרות למקורבים,זה כבר נימצא בכל מקום עבודה בארץ. גם עופר עיני, יוצא מההסתדרות עם "בוכטות" נראה שבמקום לדאוג לעובדים, הוא דאג יפה מאוד לעצמו, אותו דבר עשתה גליה מאור , וגם עמינח לא סותה מדרך ה"עקלקלה".
  • 5.
    יהודה 29/10/2014 10:41
    הגב לתגובה זו
    מלא באוכלי חינם פרוטקציונרים , חסרי הבנה בסיסית בניהול , הגברת הנוכחית ובפרט הגברת שהייתה לפניה . אינשאללה יסגרו אותו .
  • 4.
    סובל 29/10/2014 10:39
    הגב לתגובה זו
    ברור למי זה כואב
  • 3.
    ניהול כושל - ההנהלה צריכה לשלם את מחיר הכשלון (ל"ת)
    יונה 29/10/2014 10:36
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    עזרה רבות לדנקנר-מצילה את הרמאים. (ל"ת)
    דניאל 29/10/2014 10:30
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    היא מזמן צריכה ללכת הביתה-חקירות נוספות נגדה ונגד הבנק (ל"ת)
    פיני 29/10/2014 10:29
    הגב לתגובה זו
בנק פיקדון (דאלי)בנק פיקדון (דאלי)

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?

התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות

מנדי הניג |

סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ. 

הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.

המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות. 

שינוי תשואות בשוק

התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%.  הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה  כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.

לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו -  בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה. 

תשתיות
צילום: תמר מצפי

התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?

באוצר ובמערכת הביטחון כבר מתווכחים על תקציב 2026, כאשר פער של כ-25 מיליארד שקלים מפריד ביניהם; האם חלק מהכספים עשויים לעבור מהוצאות ביטחוניות להשקעות אזרחיות, ואיזה סקטור עשוי להרוויח מזה?

תמיר חכמוף |

שמחה כפולה הבוקר, אנחנו גם נמצאים בערב חג שמחת תורה, וגם אחרי שנתיים בשבי, החטופים הראשונים משוחררים ומגיעים לישראל והמערכה בעזה מתקרבת לסיום, בממשלה כבר נערכים ליום שאחרי. הפסקת אש ממושכת עשויה לשנות את סדרי העדיפויות התקציביים, מהוצאות ביטחוניות גבוהות במיוחד, אל השקעות בשיקום המשק.

המחלוקת בין משרד האוצר למערכת הביטחון כבר מתנהלת מאחורי הקלעים. בצה"ל מבקשים להוסיף כ-20 מיליארד שקלים לתקציב הקרוב ולהגדיל את מסגרת 2026 לכ-135 מיליארד שקל, בטענה שהמלחמה הרחיבה משמעותית את מפת האיומים. במערכת הביטחון מדגישים כי ההתמודדות מול איראן והצורך בחיזוק הכשירות של הצבא מחייבים תקציב ארוך טווח וגדול יותר, שיכלול גם השקעה במלאים, במערכות הגנה אווירית ובכוח האדם הסדיר והמילואים. גורמים ביטחוניים טוענים כי צמצום התקציב כעת עלול לפגוע במוכנות הצבא וביכולת לשמר את ההישגים שנצברו במהלך הלחימה.

באוצר מנגד, טוענים כי תקציב הביטחון עלה לכ-163 מיליארד שקלים ב-2025, לעומת כ-90 מיליארד בלבד לפני המלחמה, ושיש גבול ליכולת של המשק לממן תוספות נוספות. לדבריהם, חלק ניכר מהכסף הוקצה מבלי שנבנתה תוכנית רב שנתית מסודרת, והגיע הזמן לדרוש שקיפות, תיעדוף והתייעלות.

בזמן שהמחלוקת הזו מתנהלת, עולה התהייה לאן יוסטו הכספים שעד כה הופנו לתקציבי הביטחון. תשובה אפשרית היא לסקטור התשתיות. זהו אחד התחומים שנפגעו משמעותית במהלך המלחמה, כאשר אלפי עובדים לא יכלו להגיע לאתרי בנייה, פרויקטים לאומיים נדחו, ועבודות תשתיות הוקפאו. כעת, עם תחילת הרגיעה, ההערכה היא שהמדינה תבחר להפנות חלק מהתקציבים לתחומים אזרחיים, כבישים, רכבות, אנרגיה ושיקום אזורים שנפגעו, פרויקטים שיכולים להזניק את הצמיחה ולספק תעסוקה רחבה.

השפעה חיובית על המשק

בעוד הגירעון נותר גבוה, ההבחנה בין הוצאה "שוטפת" להוצאה "שמייצרת ערך" הופכת משמעותית. השקעה בתשתיות יכולה להחזיר למשק תשואה כלכלית גבוהה, בניגוד לתוספות שאינן מייצרות צמיחה ישירה. לכן, השאלה האמיתית כעת היא לא רק גודל התקציב, אלא לאן הוא יופנה. הזרמת תקציבים לפיתוח כבישים, תשתיות מים וחשמל, אזורי תעשייה וכמובן גם דיור, יוכלו לשמש כמנוע צמיחה עבור המשק.