אנדרו אביר: "נרכוש את כל המט"ח שיזרום למשק מהפקת הגז עד 2018"

תכנית רכישת המט"ח של בנק ישראל במטרה למנוע את "המחלה ההולנדית" ניפחה את היקף הדולרים בבנק ישראל לכ-80 מיליארד דולר
אבי שאולי | (1)

אנדרו אביר, מנהל חטיבת השווקים בבנק ישראל, השתתף היום בדיון בוועדת הכספים של הכנסת בנושא מדיניות בנק ישראל בשוק המט"ח. הדולר החלש פוגע בייצוא הישראלי - התעשיינים מקבלים תמורה נמוכה יותר עבור אותה כמות שמיוצאת.

אנדרו אביר: "יצרנו ודאות לשוק בכך שהודענו שנרכוש עד להקמת קרן העושר בשנת 2018, את כל המט"ח שיזרום למשק כתוצאה מהפקת הגז ואני מדגיש שמדובר על התחייבות לטווח ארוך, לא לחודש או חודשיים וללא קשר לרמת שער החליפין".

אנדרו אביר: "נממש את יתרות המט"ח בשער גבוה בהרבה"

התערבות בנק ישראל בשוק המט"ח החלה בשנת 2008 לאור העובדה שבנק ישראל ראה לנכון להגדיל את יתרות המט"ח שמהוות את מחסני החירום של המשק הישראלי. ב-2009 החלה ההתערבות על פי המדיניות החדשה, כאשר בנק ישראל מתערב בשוק המט"ח במקרים של תנודות חריגות בשער החליפין, אשר אינן תואמות את התנאים הכלכליים הבסיסיים, או כאשר שוק המט"ח אינו מתפקד כיאות. במאי 2013 הודענו על רובד נוסף של ההתערבות, בתגובה לייסוף החד שהתרחש מסוף 2012.

רכישות המט"ח הגדילו את יתרות המט"ח של בנק ישראל לרמת שיא היסטורית של כ-80 מיליארד דולר.

אנדרו אביר: "ייסוף השקל פגע במאזן בנק ישראל בשנים האחרונות, אולם יש לזכור שבמידה ונצטרך לממש את יתרות המט"ח, סביר להניח שנממש אותן בשער גבוה בהרבה, והתועלת מהחזקת היתרות להערכתנו עבור המשק גבוהה בהרבה מהעלויות 'על הנייר' במאזן של בנק ישראל".

בנק ישראל מנסה לקזז את כל ההשפעה של הגז על החשבון השוטף

החלק הראשון של הייסוף של השקל (התחזקות לעומת הדולר) התרחש על רקע ירידה במתיחות הגיאופוליטית באותו זמן. החלק השני היה בעקבות התחלת הפקת הגז ממאגר 'תמר'.

בנק ישראל מעריך שהשוק תימחר את ההשפעה על שוק המט"ח של התזרים מ- 20-30 שנה של ייצור גז מראש. התוכנית של בנק ישראל לרכישת מט"ח נעשית במטרה למנוע את "המחלה ההולנדית". בנק ישראל מנסה לקזז את כל ההשפעה של הגז על החשבון השוטף, ודרכו על שער החליפין.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    HE IS A FUCKING uk (ל"ת)
    GOD BLESS USA 09/06/2014 15:05
    הגב לתגובה זו
צחי חג'ג', יו"ר חג'ג' אירופה, צילום: שי תמירצחי חג'ג', יו"ר חג'ג' אירופה, צילום: שי תמיר

צחי חג'ג' בחר לפגוע במשקיעים הפרטיים וחג'ג' אירופה נופלת 11%

הנפקה מעין פרטית למקורבים בדיסקאונט מפילה את המניה; החברה גייסה כ-50 מיליון שקל נמוך ממחיר הסגירה של אתמול בכ-10%

צלי אהרון |

חברת חג'ג' אירופה חג'ג' אירופה 3.26%  , העוסקת בנדל"ן יזמי ונדל"ן להשקעה ברומניה, קיימה והשלימה אמש גיוס של כ-50 מיליון שקל ממשקיעים מסווגים, במסגרת מכרז מוקדם שנערך לקראת אפשרות של הנפקה לציבור. במסגרת ההנפקה הוצעו יחידות הכוללות מניות רגילות וכתבי אופציה במחיר של 925 אג' ליחידה - מחיר הנמוך בכ-10% ממחיר הסגירה של המניה אתמול בבורסה. בפועל ההנחה הא גדולה מ-10% כשמתחשבים בשווי האמיתי של האופציות.  

מצב כזה פוגע כמובן במשקיעים הפרטיים. הם מדוללים במחיר נמוך, והמניה נופלת כעת ב-11%. צחי חג'ג' יכול היה לגייס במסגרת הנפקת זכויות או באפשרויות אחרות ואז המשקיעים הפרטיים היו יכולים להשתתף בהנפקה. עם זאת, חשוב להדגיש כי גם הנפקת זכויות גורמת במקרים רבים לירידה במניה, אך היא מספקת שוויון אמיתי בין בעלי המניות.  חשוב גם להגיד שהמניה זינקה ב-120% בשנה על רקע עסקאות והשבחות בפעילות שלה. כלומר, משקיעים הרוויחו תשואה מרשימה.  

החברה ציינה כי התקבלו התחייבויות מוקדמות לרכישת 54,059 יחידות, מתוכן בחרה להקצות 50,004 יחידות, בהיקף כספי כולל של כאמור כ-50 מיליון שקל. בין המשתתפים בהנפקה נכללו גם בעלי עניין בחברה, ובראשם נפתלי שמשון (נ.ש אחזקות), שהתחייב לרכוש כ-5,377 יחידות. עם פרסום ההודעה נרשמה תגובה חריפה מצד השוק: מניית חג'ג' אירופה צונחת כעת בכ-10% במחזור גבוה של כ-1.68 מיליון שקל. הירידה החדה משקפת את חוסר שביעות הרצון של המשקיעים מהדיסקאונט שניתן בהנפקה.

סימני שאלה. מדוע דווקא עכשיו?

הנפקה בדיסקאונט נתפסת לרוב בשוק ההון כמהלך של חולשה, כאילו החברה נאלצת "למשוך" כסף במחיר נמוך מהשוק כדי להבטיח ביקושים. מנגד, העובדה שהחברה בחרה לגייס דווקא אחרי תקופה של עליות במניה - 50% מתחילת השנה, מלמדת על רצון בעצם לדלל את החזקות בעל השליטה אחרי העלייה.   

התגובה השלילית כעת עשויה גם לשקף חשש משבירת המומנטום החיובי שראינו בתקופה האחרונה. השאלה המרכזית היא מדוע לגייס דווקא עכשיו. ייתכן שמדובר בצורך לממן פרויקטים יזמיים חדשים ברומניה, או ברצון לנצל חלון שבו המשקיעים מוכנים להזרים הון בתנאים יחסית נוחים לחברה. לחלופין, מדובר בצעד לחיזוק הנזילות והחוסן הפיננסי של החברה, שיאפשר לה גמישות רבה יותר בשוק תנודתי. במידה וההון יופנה לפרויקטים קיימים או להשבחת נכסים, הדבר עשוי להוות בשורה למשקיעים, שכן הוא עשוי לתרום לגידול עתידי בהכנסות וברווחיות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

המדדים עוברים לירידות; כלל מאבדת 2.4%, הראל 1%

המגמה במדדים שלילית כשת"א 35 יורד עד 0.3%, זה מגיע אחרי נעילה שלילית אתמול שהגיעה ברקע נאום נתניהו; מעבר לים מצפים להורדת ריבית כשאצלינו התקווה להקלה מוניטרית בהחלטה הקרובה - נגוזה   

מערכת ביזפורטל |

אחרי פתיחה חיובית אך חלשה המדדים עוברים למגמה שלילית, ת"א 35 מאבד 0.4% עם נטיה קלה לירידות כשגם ת"א 90 יורד בשיעור דומה של 0.4%.

במבט על הסקטורים - מדד הבנקים יורד 0.1% בעוד מדד הביטוח בירידה של 1.7%. מדד הנדל"ן יורד 0.5% מדד הנפט והגז שעלה בתחילת שעות המסחר יורד כעת 0.1%.

את המחזורים הגדולים ביותר היום מרכזות לאומי לאומי 0.48%   פז פז אנרגיה 0.03%  ואלביט מערכות אלביט מערכות -1.61%   כשהמחזור הממוצע עומד על כ-37 מיליון שקל.


בשוק האג"ח הממשלתי נרשמות עליות בשערי האגרות כשהתשואות יורדות בהתאמה - אג"ח ממשלתית שקלית בריבית קבועה ל-11.1 שנים מוסיפה 0.3% ונסחרת בריבית ברוטו של 4.39%