אנדרו אביר: "נרכוש את כל המט"ח שיזרום למשק מהפקת הגז עד 2018"

תכנית רכישת המט"ח של בנק ישראל במטרה למנוע את "המחלה ההולנדית" ניפחה את היקף הדולרים בבנק ישראל לכ-80 מיליארד דולר
אבי שאולי | (1)

אנדרו אביר, מנהל חטיבת השווקים בבנק ישראל, השתתף היום בדיון בוועדת הכספים של הכנסת בנושא מדיניות בנק ישראל בשוק המט"ח. הדולר החלש פוגע בייצוא הישראלי - התעשיינים מקבלים תמורה נמוכה יותר עבור אותה כמות שמיוצאת.

אנדרו אביר: "יצרנו ודאות לשוק בכך שהודענו שנרכוש עד להקמת קרן העושר בשנת 2018, את כל המט"ח שיזרום למשק כתוצאה מהפקת הגז ואני מדגיש שמדובר על התחייבות לטווח ארוך, לא לחודש או חודשיים וללא קשר לרמת שער החליפין".

אנדרו אביר: "נממש את יתרות המט"ח בשער גבוה בהרבה"

התערבות בנק ישראל בשוק המט"ח החלה בשנת 2008 לאור העובדה שבנק ישראל ראה לנכון להגדיל את יתרות המט"ח שמהוות את מחסני החירום של המשק הישראלי. ב-2009 החלה ההתערבות על פי המדיניות החדשה, כאשר בנק ישראל מתערב בשוק המט"ח במקרים של תנודות חריגות בשער החליפין, אשר אינן תואמות את התנאים הכלכליים הבסיסיים, או כאשר שוק המט"ח אינו מתפקד כיאות. במאי 2013 הודענו על רובד נוסף של ההתערבות, בתגובה לייסוף החד שהתרחש מסוף 2012.

רכישות המט"ח הגדילו את יתרות המט"ח של בנק ישראל לרמת שיא היסטורית של כ-80 מיליארד דולר.

אנדרו אביר: "ייסוף השקל פגע במאזן בנק ישראל בשנים האחרונות, אולם יש לזכור שבמידה ונצטרך לממש את יתרות המט"ח, סביר להניח שנממש אותן בשער גבוה בהרבה, והתועלת מהחזקת היתרות להערכתנו עבור המשק גבוהה בהרבה מהעלויות 'על הנייר' במאזן של בנק ישראל".

בנק ישראל מנסה לקזז את כל ההשפעה של הגז על החשבון השוטף

החלק הראשון של הייסוף של השקל (התחזקות לעומת הדולר) התרחש על רקע ירידה במתיחות הגיאופוליטית באותו זמן. החלק השני היה בעקבות התחלת הפקת הגז ממאגר 'תמר'.

בנק ישראל מעריך שהשוק תימחר את ההשפעה על שוק המט"ח של התזרים מ- 20-30 שנה של ייצור גז מראש. התוכנית של בנק ישראל לרכישת מט"ח נעשית במטרה למנוע את "המחלה ההולנדית". בנק ישראל מנסה לקזז את כל ההשפעה של הגז על החשבון השוטף, ודרכו על שער החליפין.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    HE IS A FUCKING uk (ל"ת)
    GOD BLESS USA 09/06/2014 15:05
    הגב לתגובה זו
בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

מניות הבנקים המומלצות - ומי לא מומלצת?

האנליסטים של ברקליס ממליצים על שלושה מתוך ארבעת הבנקים הגדולים שהם מכסים: "פוטנציאל תשואה של עד 18%", מניית לאומי מועדפת וגם - מה התשואות הצפויות במניות ומה התחזית קדימה?

מנדי הניג |

האנליסטים של ברקליס בהמלצת תשואת יתר למניית לאומי, הפועלים ודיסקונט לאחר עונת דוחות חזקה. התשואה הממוצעת להון עומד על ממוצע של 16.3% ברבעון, צמיחת האשראי דו-ספרתית ויחסי יעילות הבנקים ממשיכים להשתפר. מהם מחירי היעד והסיכונים?

האנליסטים טבי רוזנר וכריס ריימר משמרים את הדירוג החיובי על הסקטור ואת המלצת התשואת יתר על שלושה מתוך ארבעת הבנקים שהם מכסים: לאומי, הפועלים ודיסקונט. על מזרחי-טפחות נשמרת המלצת החזק. 

"אנחנו ממשיכים לראות את הבנקים הישראליים כאטרקטיביים ורואים פוטנציאל להמשך עליית ערך", כותבים רוזנר וריימר, "עליית הערך מונעת על ידי תשואה להון גבוהה יותר ויחסי הוצאות-הכנסות נמוכים משמעותית, בהובלת צמיחת אשראי חד-ספרתית גבוהה ואיכות נכסים טובה".

רבעון חזק שעלה על התחזיות

עונת הדוחות לרבעון השלישי הסתיימה עם תוצאות שהכו את הציפיות. לפי ברקליס, הבנקים הציגו צמיחת אשראי מוצקה ותשואה על ההון שעלתה על האומדנים. ה-ROE הממוצע ברבעון עמד על 16.3%, גבוה ב-40 נקודות בסיס מהתחזית. צמיחת האשראי הסתכמה ב-3% רבעונית ו-11% שנתית, לעומת אומדן של 10%.

הרווח הנקי של הבנקים עלה ב-17% בממוצע בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. בנטרול רווח חד-פעמי שרשם בנק הפועלים מפשרה משפטית, העלייה עמדה על 12%. ההכנסות שאינן מריבית זינקו ב-35% בממוצע, כאשר כל ארבעת הבנקים הציגו גידול בסעיף זה.

אגח
צילום: ביזפורטל

שוק החוב המקומי בישראל: מגמות, תחזיות וטיפים לניהול תיק אג"ח

מהן המגמות המרכזיות שמשפיעות על שוק החוב, ואילו תובנות ניתן לגזור מהן לגבי ההשקעה בסגמנט החוב

נושאים בכתבה אג"ח

בשנים האחרונות, שוק ההון הישראלי מתמודד עם תנודות, אתגרים והזדמנויות הנובעים ממגוון רחב של גורמים – כלכליים, גיאופוליטיים ומוניטריים. עבור הציבור הרחב והמשקיעים בתיקי אג"ח, הבנה מעמיקה של המגמות והתחזיות בשוק המקומי תסייע לניהול נכון של נכסי החוב ולמימוש פוטנציאל התשואה תוך שמירה על רמת סיכון סבירה.

מהן מגמות מרכזיות שמשפיעות על שוק החוב?

ירידה בסיכון של מדינת ישראל

לאור הפסקת האש בעזה ובלבנון והשקט הנוכחי בחזיתות האחרות, פרמיית הסיכון של ישראל חזרה לרדת והגיעה לרמות שלא נראו מאז הרפורמה המשפטית. הירידה בסיכון מתבטאת בירידה בפרמיית ה-CDS, שער הדולר וירידה בתשואות אגרות החוב הממשלתיות הנסחרות בחו"ל.

ירידת ריבית צפויה והשלכותיה

לאחר תקופת המתנה ארוכה במיוחד, הוריד בנק ישראל את הריבית ב-24 בנובמבר ב-0.25%, ל-4.25%, כחלק ממגמה עולמית של הורדת ריבית שהחלה זה מכבר בארה"ב ובבריטניה כבר ב-2024. הציפיות בשוק הן להמשך מגמה זו בשנה הקרובה, כך שבסוף 2026 הריבית כבר תעמוד על 3.5%-3.75%. ירידת הריבית מתאפשרת לאור סביבת אינפלציה מתונה יחסית, כ-2% בשנה הקרובה, וכן לאור דעיכת עצימות המלחמה, שתרמה לייסוף חד של השקל ולהתמתנות ליבת האינפלציה.

השפעת ירידת הריבית על שוק האג"ח משמעותית: אג"ח ארוכות וממשלתיות נוטות להרוויח בסביבה כזו, שכן ירידת ריבית מובילה לירידת תשואות האג"ח ולעליית מחיריהן. עם זאת, חשוב לזכור שגם מח"מ בינוני יאפשר ליהנות מהיתרון הזה, תוך שמירה על הגנה חלקית מפני שינויים לא צפויים בסביבה הכלכלית.

ירידה בקצב גיוסי הממשלה