הוועדה לעידוד הנזילות בבורסה הגישה המלצות סופיות - צפו ברשימה
הועדה לשכלול המסחר ולעידוד הנזילות בבורסה הגישה היום את המלצותיה הסופיות ליו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, למנכ"ל הבורסה, מר יוסי ביינארט, וליו"ר הבורסה, מר אמנון נויבך. פרופ' שמואל האוזר אשר הקים את הוועדה בחודש אפריל 2013, מינה את פרופ' משה בן-חורין, לעמוד בראשה. הוועדה היא וועדה בין-משרדית, הכוללת בכירים ברשות ניירות ערך והבורסה לניירות ערך בתל אביב. ואלה המלצות הועדה:
1. לפעול בדחיפות במטרה לשנות את מבנה הבעלות, כמקובל בעולם, ממבנה של שותפות למבנה של תאגיד למטרות רווח. זאת, באופן המנתק ככל האפשר בין הבעלות לבין החברות תוך מזעור ניגוד העניינים בין ניהול הבורסה ובין האינטרסים השונים של כל הפעילים בבורסה.
2. הרחבת סוגי החברויות בבורסה כמקובל בבורסות בעולם וקביעת הקלות בקבלת חברי בורסה זרים ובהנגשת הבורסה לברוקרים מקוונים.
3. הקמת מאגר השאלות מרכזי וממוחשב אשר ינוהל על ידי מסלקת הבורסה.
4. קביעת צעדים להגברת התחרות בתחום שירותי המסחר בניירות ערך והחזקתם.
5. אימוץ מודל עמלות מסחר המעודד הספקת נזילות ומסחר בתדירות גבוהה.
6. להפחית באופן משמעותי ואף לשקול את ביטול עמלת המינימום על מסחר וסליקה של ניירות ערך בבורסה.
7. השקת מוצרים פיננסיים חדשים בבורסה לניירות ערך בתל-אביב דוגמת: הנפקת STRIPS, הנפקת חוזה הפרשים CFD וכן CDS(Credit Default Swap).
8. מסחר במט"ח.
9. המלצות לשיפורים טכנולוגיים במסחר.
10. עשיית שוק במניות בבורסה על ידי הבנקים.
11. שיווק ומחקר בבורסה.
יו"ר הרשות, פרופ' שמואל האוזר אמר: "הבורסה צריכה להיות המקום הטבעי לגיוס הון לטובת התרחבות עסקית ושגשוג החברות. הוועדה עשתה עבודה מצויינת במיפוי הכשלים ולדעתי, כל אחת מההמלצות בדו"ח שהוגש היום חשובה להשגת המטרה. יש צורך בהפיכת הבורסה למתקדמת, חדשנית ומתחדשת, עם אוריינטציה עסקית שפועלת להבאת יותר חברות מקומיות וזרות, עם טכנולוגיות מסחר מתקדמות ומזמינות למשקיעים מהארץ ומהעולם ועם מכשירים פיננסים שמאפשרים, בין השאר, מימון פרוייקטים לאומיים כגון מימון דיור בר השגה".
יו"ר הבורסה לניירות ערך, מר אמנון נויבך, והמנכ"ל, מר יוסי ביינארט , ברכו את הוועדה על עבודתה המעמיקה, ומסרו: "סגל הבורסה החל ביישום מעשי של המלצות הוועדה, והן משולבות בתכנית העבודה של שנת 2014. מסקנות הוועדה הן חלק ממפת הדרכים של דירקטוריון הבורסה והנהלתה, ותתרומנה לעיצוב התכנית האסטרטגית של הבורסה לשנים הקרובות".
- האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?
- הנפקה מוצלחת לג׳מיני - מזנקת ביום המסחר הראשון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יו"ר הוועדה, פרופ' משה בן-חורין : "הבורסה לניירות ערך בתל-אביב פועלת היום מול תחרות גוברת מצד בורסות בעולם. בהתאם, הרלוונטיות של הבורסה בתל-אביב תלויה בהתאמתה לנהוג בעולם, ולכן עלינו להתאים את עצמנו ולפעול בשיתוף פעולה פורה עמן. בין המלצותינו יש צעדים שניתן לממש באופן מיידי ויכולים להגדיל את הנזילות בבורסה, וכן צעדים לטווח ארוך. להצלחת הבורסה השפעה ישירה על המצב הכלכלי של המשק כולו, ועל כל הרשויות במדינה להירתם למטרה זו".
- 8.יופיטר שוקי הון 07/04/2014 15:13הגב לתגובה זוחייבים שיהיה יותר סוחרים כמוני!!אני מנסה לגייס 30 מיליון שח ולא צלחתי לעת עתה!
- 7.יופיטר שוקי הון 07/04/2014 15:04הגב לתגובה זוצריך יותר סוחרים!!!מקצועיים!!כמוני!! אני מנסה לגייס 30 מיליון שח באגח להזרקה לתל אביב 100 ולא צלחתי!
- 6.מה לגבי מס רווח הון??? (ל"ת)סרגיי 07/04/2014 14:50הגב לתגובה זו
- 5.יופיטר שוקי הון 07/04/2014 14:48הגב לתגובה זוסיוע מיידי!!!!!!!! 972532855155
- 4.דוד 07/04/2014 14:35הגב לתגובה זובורסה צריך פעם לעלות ופעם לרדת אבל פו רק עולה בלי סיבה בעולם יורד פו עולה זה בורסה חולה זה מבי למיתון חזק במשק שבורסה רק עולה לא עובדים כי יש כסף כל
- 3.דוד 07/04/2014 14:31הגב לתגובה זוהמשק אולך למיתון חזק לא עבדים כי יש כסף כל בבורסה
- 2.רגולציה = שחיתות! 07/04/2014 14:19הגב לתגובה זופעילים וחברות בורחים לחו"ל.
- 1.גועל 07/04/2014 13:46הגב לתגובה זואת הדבר האמיתי לבנות יותר דירות. גם פה יושבים חכמי חלם לעבוד על המשקיעים איך להגביר נזילות דהיינו איך הם יקבלו יותר רווחים. במקום להוריד מס על הבורסה. תברחו מהבורסה הישראלית עד שלא יורידו את המס שהועלה לחינם.

הבורסה נעלה באדום: 75 מניות מת״א 90 סגרו שלילי כשהמדד איבד 1.8%
יום המסחר הראשון לשבוע המסחר והאחרון לשנה העברית נסגר באדום; בין הגורמים שהעיבו על הסנטימנט - שיחות על הסכם לשחרור חטופים שקרסו, צונאמי מדיני של הכרה במדינה פלסטינית לצד ״הכרה״ ישראלית בבידוד הכלכלי שצפוי לה - אבל ייתכן שהסיבה לירידות היא פרקטית מעיקרה: המשקיעים רוצים לכסות פוזיציות לפני חופשת חגים בת שלושה ימים
ת״א 35 סגר בירידה של 1.5% לשער 3,030.36, ת״א 90 איבד 1.83% לשער של 3,256.39.
גם בשאר הסקטורים המגמה בייתה שלילית - מדד הבנקים איבד 2%, בעוד בת״א ביטוח הירידות היו חדות קצת יותר והמדד נסגר על ירידה של 2.88%. ת״א נדל״ן ירד 1.6%, ת״א נפט וגז ירד 0.66%.
אנחנו נכנסים לעונת החגים, בה שבועות המסחר יהיו קצרים ולא רציפים. שבוע המסחר יתקיים היום (ראשון)
ובחמישי בלבד, לרגל חופשת ראש השנה. ברקע, המדדים נסגרו בטריטוריה שלילית, כאשר ה"חופשה" הארוכה מלחיצה חלק מהסוחרים שלא יוכלו להגיב להתפתחויות הגיאופוליטיות עד ליום חמישי.
הבורסה אולי יורדת, אבל ראש הממשלה אופטימי. נתניהו אומר היום בפתח ישיבת הממשלה: ״יש אפשרות של שלום עם שכנותינו מצפון. מקיימים מגעים עם סוריה ולבנון״. נתניהו הוסיף: ״נצטרך להיאבק גם באו"ם וגם בכל הזירות אחרות בנושא התעמולה השקרית נגדנו והקריאות להקמת מדינה פלסטינית - הקהילה בין-לאומית תשמע מאיתנו בעניין הזה בימים הקרובים״. הדברים נאמרים כאשר בריטניה, אוסטרליה וקנדה הכריזו על הכרתן במדינה פלסטינית באופן רשמי. צרפת צפויה להכריז זאת במהלך נאומו של נשיא צרפת מחר באו"ם. אל המהלך יצטרפו היום/מחר גם: פורטוגל, בלגיה, מלטה, אנדורה, לוקסמבורג וסאן מרינו.
כשאתם קונים או מוכרים מניה, קרן נאמנות או אג"ח, תמיד מופיעה שורת עמלה. היא מחויבת אוטומטית, נכנסת אל הדו"ח החודשי, והרבה פעמים נבלעת בין אינספור סעיפים קטנים. אבל בינינו, מי באמת עוצר ומבין על מה בדיוק נגבית כל עמלה, מה ההבדל בין עמלת קנייה, דמי ניהול, דמי משמרת או עמלות עקיפות, ואיך בכלל אפשר להשוות בין הבנקים לחברי הבורסה האחרים? המבנה שאנחנו מכירים נבנה שכבה על שכבה לאורך שנים, והפך למשהו שרק יועצים או רואי חשבון יכולים לפענח. עבור רוב המשקיעים, במיוחד הקטנים, זה כמו מסך עשן: אתה יודע שאתה משלם, אבל לא באמת יודע על מה. אחרי עבודה של חודשים הצוות המשותף לאוצר, בנק ישראל ורשות ניירות ערך מציג מתווה לעדכון מודל העמלות בניהול חשבונות ניירות ערך, כדי לנסות ולשפר את השקיפות, ולתת למשקיעים יכולת להשוות בין נותני השירותים וככה להגביר את התחרות בשוק ההון - עמלת ההפצה בקרנות נאמנות צפויה לרדת; צוות עבודה ממליץ על הגבלת העמלה ל-0.2% לעומת 0.35% כיום
- קמטק זינקה ב-13.3%, פריורטק ב-10.3%; נעילה חיובית בת"א
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את השיא?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האם הריבית תרד בשבוע הבא? מרבית הכלכלנים סבורים שלא. הפד׳ ״שחרר את החגורה״ אבל אצלינו זה יקח עוד זמן: מתחזקות ההערכות הכלכלנים שהריבית בישראל לא תרד בהחלטה הקרובה ב-29 לחודש - בפועלים מצביעים על אינפלציית ליבה גבוהה; במזרחי טפחות מעריכים שהריבית תישאר על כנה; בלידר ובפסגות מזהירים שהציפיות הנמוכות לאינפלציה הן לא מציאותיות מול המלחמה והגרעון הריבית בישראל לא הולכת לרדת בקרוב - הערכות הכלכלנים
למה דיסקונט מתעקש למכור את כאל בזול?
כאל נמכרת לפי שווי של 3.75 מיליארד שקל בלבד, המשקף מכפיל רווח חד ספרתי, בשעה שתחום הפיננסים בשוק ההון רושם גאות והתרחבות מכפילים; למה דיסקונט נפטר מ״מדפסת כסף״ במחיר מציאה?
חברת כרטיסי האשראי כאל בדרך לעבור רשמית לידי קבוצת חורש והראל הראל השקעות -4% לפי שווי של 3.75 מיליארד שקל (עד 4 מיליארד שקל בכפוף לאבני דרך), והכותרות התמקדו בצדדים המרוויחים, חורש והראל מהצד הקונה, ואל על אל על -0.8% מהצד שזוכה באופציית פנטום של כ192 מיליון שקל (מי המרוויחה המפתיעה מעסקת
כאל?). אך מתחת לפני השטח עולה שאלה לא פחות מהותית: האם דיסקונט מכר את חברת כרטיסי האשראי במחיר נמוך מדי, דווקא בעיצומה של גאות בסקטור הפיננסי?
במבט על המספרים, כאל מציגה כיום רווח נקי של כ-100 מיליון שקל ברבעון אחרי שהגדילה את השורה התחתונה
בכ-20% מהרבעון המקביל. כלומר, מדובר בקצב שנתי של כ-400 מיליון שקל שעוד עשוי להמשיך ולצמוח. על בסיס שווי העסקה, המשקף מכפיל רווח עתידי של 8-9 בלבד, מדובר בתמחור שנראה שמרני מאוד ביחס למצבה של החברה. זאת במיוחד על רקע העובדה שכאל הובילה בשנים האחרונות את הענף
מבחינת רווחיות, ועקפה את המתחרות ישראכרט ישראכרט -2.53% ומקס. במילים אחרות, נראה שחורש והראל קיבלו חברה רווחית וצומחת במחיר שלא משקף בהכרח את הפוטנציאל שלה.
כדי להבין עד כמה התמחור זול, מספיק להביט על המתרחש בבורסה. מניות הבנקים עלו בשנה האחרונה ביותר מ-70%, ומניות הביטוח זינקו ביותר מ-170% באותה התקופה, שלא לדבר על מניות בתי ההשקעות שגם חוות עדנה, והתחום הפיננסי כולו נמצא בשיא של כל הזמנים עם תמחור גבוה, כאשר המכפילים של החברות הפכו לשמרניים לנדיבים. אפילו ישראכרט, שרשמה הפסדים ברבעונים האחרונים, נסחרת במכפיל 15.8 על הרווחים של שנת 2024. בתוך סביבה כזו, עסקה לפי מכפיל חד ספרתי נראית זולה, כמעט מנותקת מהסנטימנט השוקי. בעוד הבנקים והמבוטחים נסחרים במכפילים גבוהים בהרבה, אחת החברות הרווחיות בענף האשראי נמכרה במחיר שמשדר יותר פסימיות מאופטימיות.
אחת הנקודות הבולטות בסיפור היא העובדה שדיסקונט דיסקונט -0.85% לא בחר בהצעה הגבוהה ביותר. מוטי בן משה הציע לרכוש את כאל לפי שווי של 4.18 מיליארד שקל, גבוה בכ-400 מיליון שקל מהשווי שבו נסגרה העסקה עם חורש והראל. למרות זאת, הדירקטוריון העדיף ללכת עם קבוצת חורש הראל, כנראה בשל שיקולים של יציבות, יכולת תפעולית או עמידה בדרישות רגולטוריות. עצם קיומה של הצעה גבוהה יותר רק מדגיש את העובדה שדיסקונט יכל למכור במחיר גבוה יותר, אך בחר שלא, כך שבעלי המניות עשויים להרגיש החמצה של ערך ממשי בעסקה שהלך לאיבוד.
לדיסקונט יש כמובן את השיקולים שלו. הבנק ביקש לממש החזקה לא ליבתית, לקבל נזילות מיידית ולהפחית חשיפה רגולטורית. מנגד, מבחינת הקונים זו הזדמנות כניסה לשליטה
בכאל במחיר שנראה מתחת לערך הכלכלי המלא, עם אפשרות ליהנות מהמשך הצמיחה בתחום האשראי הצרכני והמסחרי בישראל.