מנכ"ל חברת אופל בלאנס ל-Bizportal: "לקוחות שלנו נפלו בין הכסאות בבנקים"
ההצלחה הגדולה בהנפקת חברת נאוי שנסחרת היום כבר בשווי של 512 מיליון שקל, דרבנה חברות נוספות בתחום לצלול לבריכת הרגולציה באחד העם 54. חברת אופל בלאנס העוסקת בנכיון צ'קים ובשירותי מט"ח נכנסה לבורסה ביוני 2013. דני מזרחי, המנכ"ל ואחד מבעלי השליטה, מספר בראיון ל-Bizportal על התחום ועל התוכניות.
"יש לקוחות שלא ישכחו לי לעולם שנתתי להם אשראי", אומר מזרחי שמצליח להשיג עשרות לקוחות חדשים מדי יום. הקשיחות הכללית של הבנקים ובמיוחד כלפי אוכלוסיות מסוימות או עסקים מסוגים שונים, היא קרקע פוריה לאטלטרנטיבות למערכת הבנקאית.
בחודשים ינואר-ספטמבר 2013 הסתכמו עסקאות ניכיון הצ'קים של אופל בלאנס ב-223 מיליון שקל, צמיחה של 23% לעומת התקופה המקבילה בשנת 2012. החברה רשמה באותה תקופה הכנסות של 10.4 מיליון שקל והפסד של 2.7 מיליון שקל. בנטרול הוצאות רישום למסחר בבורסה היה נרשם רווח נקי של 4.9 מיליון שקל.
הפעילות עד כה משקפת קצב נכיון צ'קים שנתי צפוי של כ-300 מיליון שקל, הכנסות של כ-14 מיליון שקל ורווח נקי של כ-7 מיליון שקל.
המנכ"ל והמייסד, דני מזרחי (43), למד אדריכלות ועיצוב פנים. אביו נצחוני מזרחי ז"ל היה קבלן, אך, דני העדיף ללכת בדרך אחרת. "לפני 18 זיהיתי צורך של לקוחות בכסף והיום כולם מיישרים קו ומוכרים כסף נותנים אשראי בדרך כזאת או אחרת", הוא מספר. "המנהלת בחופש תבוא עוד חודש", לקוחות שקיבלו תשובות כאלה מתדפקים על הדלת של החברה.
בעלי השליטה באופל הם האחים דני, שחר ויהושע מזרחי, גיסם מיכאל איתן ובנו עודד, ועו"ד החברה, אורן בן יאיר.
משרדי החברה בתחנת דלק במתחם הסטאר הסנטר באשדוד צנועים. בכניסה הכפולה יש שומר וסורגים ובפנים אמצעי אבטחה נוספים כולל מצלמות שמתעדות הכל. מזרחי מעדיף שלא לקחת סיכונים. לא באבטחה ולא בעסקים. יש לו נסיון של 18 שנה בתחום והוא יודע לנתח אנשים כבר שהם מתיישבים במשרד שלו.
- 5.מכר 01/02/2014 20:19הגב לתגובה זודני יופי של כתבה עלה והצליח ,יש לך ביד בוננזה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
- 4.אין עסק שיכול לשרוד בריבית כזו. זה רק עוזר לדחיית הסוף (ל"ת)סוחר 31/01/2014 17:14הגב לתגובה זו
- 3.לדייק בשווי שוק, יש עוד אופציות אז שווי החברה כמעט כפול (ל"ת)סוחר 31/01/2014 15:06הגב לתגובה זו
- 2.יוסי 31/01/2014 15:04הגב לתגובה זולא מדויק: שווי החברה בבורסה לא 29 מיליון . בעצם 52 מיליון-יש מניות נוספות שיונפקו בקרוב לבעלי החברה. הכל כתוב בתשקיף.
- 1.נאויייב זעם 31/01/2014 14:14הגב לתגובה זוחכו לעוקץ שעוד יגיע לאחר גיוס הון

למה הבנקים זינקו והאם זה מוצדק?
האם דיבידנד משפיע על השווי של חברה, איך זה שחלוקת דיבידנד בשיעור של 1%-1.5% ביחס לשווי, מזניקה את המניות ב-6%; ומה המחיר של הבנקים בארץ ביחס למחיר של בנקים בעולם?
בנק ישראל מאפשר לבנקים לחלק 50% מהרווח - החלטה שמזניקה את מניות הענף, אבל האם דיבידנדים באמת משפיעים על השווי? התשובה הכלכלית היא לא. אבל בפועל, יש גופים רבים שעוקבם וקונים מניות שמחלקות דיבידנדים גבוהים והם מזרימים כספים כאשר מדיניות הדיבידנד משתפרת. הביקושים מגיעים גם מגופים כאלו, אלא שלא בטוח שיש לזה הצדקה כלכלית.
הבנקים הם עסק נהדר. הם מייצרים תשואה להון של 16%-17% בזכות תחרות נמוכה במיוחד. הפיקוח על הבנקים בשם היציבות של המערכת הבנקאית, מייצר להם רווחי עתק, כי לגישתו בנקים רווחיים הם בנקים יציבים. הבעיה שהרווח שלהם הוא הפסד שלנו, אבל למשקיעים במניות הבנקים זה מצוין.
והנה עוד מתנה של המפקח על הבנקים: המפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי, אישר היום לבנקים לחלק דיבידנד מוגדל בשיעור של עד 50% מהרווח הנקי בגין תוצאות הרבעון השני של 2025. מדובר במהלך נקודתי שלא ברור אם יחול באופן גורף על רבעונים עתידיים. בינתיים, בכל חלוקה נוספת, הבנקים יידרשו לפנות שוב לפיקוח. אלא שמשקבע המפקח שזה אפשרי, הוא לא יכול כבר ללכת אחורה, אלא אם תנאי השוק ישתנו לרעה.
ההודעה הובילה לראלי מהיר במניות הבנקים, כאשר מדד הבנקים מזנק בכ-6% ומושך מעלה את מדד ת"א 35 שעולה בלמעלה מ-1.4%.
הערכנו כאן שרווחי הבנקים יסתכמו ברבעון ב-8.5 עד 9 מיליארד שקל - לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח. מאחר שחלק גדול ממניות הבנקים מוחזקות בידי גופים מוסדיים, המשמעות היא שקרנות הפנסיה, קופות הגמל ועמיתי קרנות ההשתלמות ייהנו מהגידול בחלוקה. במקביל, בעלי השליטה בשני הבנקים שבהם יש גרעין שליטה - מזרחי טפחות (אייל עופר והאחים וורטהיים) והבינלאומי (צדיק בינו) יקבלו דיבידנדים שמנים שמוערכים ב-300 מיליון שקל.
- הבינלאומי עם רווח שיא של 637 מיליון שקל ותשואה של 18.3% על ההון
- לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עונת
הדוחות הכספיים בבנקים תיפתח ביום שני עם פרסום דוחות הבינלאומי, ותימשך עם לאומי והפועלים ביום רביעי, ודיסקונט ומזרחי טפחות ביום חמישי. הבנקים ימשיכו להציג צמיחה בפעילות, הכנסות מימון גבוהות והפרשות נמוכות יחסית להפסדי אשראי. ברקע, האינפלציה ברבעון השני (1.3%)
תרמה לשורת הרווח, בעיקר בשל עודף נכסים צמודי מדד במאזני הבנקים. עם זאת, תרומה זו היא נומינלית בלבד.

הזמנה אחת בשנתיים; האם רייזור בדרך למטה?
לקוח אחד, הזמנה מ-2023 שמסופקת בחלקים; איפה ה-AI המבריק ואיך זה שלחברה אין לקוחות
רייזור -3.75% מסכמת את המחצית הראשונה של 2025 עם הכנסות של 15.7 מיליון שקל פי שלושה מהתקופה המקבילה אבל מאחורי נתון הצמיחה המרשים לכאורה מסתתר הנתון הבא - כמעט כל השורה העליונה נשענת על עסקה אחת. עסקה שנחתמה עוד ברבעון הרביעי של 2023 עם תאגיד כרייה בינלאומי, בהיקף כולל של 78.6 מיליון שקל. פרויקט אחד, שמתממש בהדרגה, בלי שום צבר נוסף שיבטיח את המשך קצב ההכנסות בעתיד. בינתיים, רייזור שורפת לא מעט כסף, במחצית האחרונה תזרימי המזומנים היו שליליים על 8.5 מיליון שקל, עליה של 14% לעומת המחצית הקודמת היא שורפת יותר מחצי ממה שהיא מצליחה להכניס.
רייזור פיתחה מערכת מבוססת AI שנועדה למנוע תקלות במכונות כריה באמצעות סנסורים שמוצמדים למכונות, יחד עם אלגוריתמים שמנתחים את כל הדאטה בזמן אמת. המערכת יודעת להתריע מראש על תקלות טכניות, לחזות שחיקה של רכיבים ולהוזיל את עלויות התחזוקה של תאגידי הכרייה הגדולים בעולם. לאחרונה היא מנסה ליישם את אותה טכנולוגיה גם בתחום המשאיות הכבדות של הלקוח היחיד שלה, שלו יש צי של משאיות כבדות, שגם עבורן משמעות של יום השבתה בעקבות תקלה טכנית הוא הפסד של מאות אלפי דולרים.
במצגת למשקיעים, רייזור מצטטת מאמר לפיו "חברות כרייה עלולות להפסיד עד 500,000 דולר לשעה עבור כל תקרית של כשל במכונות הכבדות". הנתון הזה רק מחדד את השאלה: איך ייתכן שלאורך כמעט שנתיים ה־AI המבריק והסנסורים ה"מהפכניים" לא הצליחו להניב אפילו
לקוח משמעותי נוסף? התירוץ הקל יהיה שתעשיית הכרייה מסורתית ואיטית בקליטת טכנולוגיות חדשות, אבל אם הפתרון באמת כל כך יעיל קשה להסביר למה המתחרות לא רוצות גם. ככל שהזמן עובר החשש הוא שמדובר בפתרון שהוא לא מהפכני כמו שניתן היה להעריך או שיש תחרות גדולה. ה-AI מתקדם
מדי שבוע, ונראה שגם בתחומים האלו יש התקדמות גדולה, רק שהעובדה שאין הזמנות חדשות מעידה על בעיה גדולה בפתרון של החברה.
הגיוס הבא: AI + ביטחון
ובזמן שרייזור נשארת תלויה בלקוח יחיד, המייסדים שלה, רז רודיטי, מיכאל זולוטוב ועידו רוזנברג, כבר מכוונים הלאה. הם עכשיו רוצים לגייס לחברה אחרת אקסונז ויז'ן הפעם יש בחברה את כל מה שהשוק אוהב גם AI וגם ביטחון, אלא שגם כאן יש נורה אדומה מהבהבת.
- מנכ"ל רייזור: "היעד שלנו זה להביא עסקת רישוי משמעותית עוד השנה"
- רייזור: ההכנסות ברבעון הראשון זינקו כמעט פי 6
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אקסונז מפתחת מערכות AI לשוק הביטחוני וכבר מחזיקה בגירעון של כ־3.8 מיליון שקל בהון העצמי והפסדים צבורים
של 16.7 מיליון שקל, לפי טיוטת התשקיף שהגישו להנפקה בבורסה.