ראיון

מנכ"ל חברת אופל בלאנס ל-Bizportal: "לקוחות שלנו נפלו בין הכסאות בבנקים"

דני מזרחי בראיון ראשון מאז הונפקה חברת נכיון הצ'קים בבורסה; יש לקוחות שאמרו להם בבנקים: "המנהלת בחופש – תבוא עוד חודש"
אבי שאולי | (5)

ההצלחה הגדולה בהנפקת חברת נאוי שנסחרת היום כבר בשווי של 512 מיליון שקל, דרבנה חברות נוספות בתחום לצלול לבריכת הרגולציה באחד העם 54. חברת אופל בלאנס העוסקת בנכיון צ'קים ובשירותי מט"ח נכנסה לבורסה ביוני 2013. דני מזרחי, המנכ"ל ואחד מבעלי השליטה, מספר בראיון ל-Bizportal על התחום ועל התוכניות. "יש לקוחות שלא ישכחו לי לעולם שנתתי להם אשראי", אומר מזרחי שמצליח להשיג עשרות לקוחות חדשים מדי יום. הקשיחות הכללית של הבנקים ובמיוחד כלפי אוכלוסיות מסוימות או עסקים מסוגים שונים, היא קרקע פוריה לאטלטרנטיבות למערכת הבנקאית. בחודשים ינואר-ספטמבר 2013 הסתכמו עסקאות ניכיון הצ'קים של אופל בלאנס ב-223 מיליון שקל, צמיחה של 23% לעומת התקופה המקבילה בשנת 2012. החברה רשמה באותה תקופה הכנסות של 10.4 מיליון שקל והפסד של 2.7 מיליון שקל. בנטרול הוצאות רישום למסחר בבורסה היה נרשם רווח נקי של 4.9 מיליון שקל. הפעילות עד כה משקפת קצב נכיון צ'קים שנתי צפוי של כ-300 מיליון שקל, הכנסות של כ-14 מיליון שקל ורווח נקי של כ-7 מיליון שקל. המנכ"ל והמייסד, דני מזרחי (43), למד אדריכלות ועיצוב פנים. אביו נצחוני מזרחי ז"ל היה קבלן, אך, דני העדיף ללכת בדרך אחרת. "לפני 18 זיהיתי צורך של לקוחות בכסף והיום כולם מיישרים קו ומוכרים כסף נותנים אשראי בדרך כזאת או אחרת", הוא מספר. "המנהלת בחופש תבוא עוד חודש", לקוחות שקיבלו תשובות כאלה מתדפקים על הדלת של החברה. בעלי השליטה באופל הם האחים דני, שחר ויהושע מזרחי, גיסם מיכאל איתן ובנו עודד, ועו"ד החברה, אורן בן יאיר. משרדי החברה בתחנת דלק במתחם הסטאר הסנטר באשדוד צנועים. בכניסה הכפולה יש שומר וסורגים ובפנים אמצעי אבטחה נוספים כולל מצלמות שמתעדות הכל. מזרחי מעדיף שלא לקחת סיכונים. לא באבטחה ולא בעסקים. יש לו נסיון של 18 שנה בתחום והוא יודע לנתח אנשים כבר שהם מתיישבים במשרד שלו. למי אתם נותנים אשראי? "אנחנו יודעים לזהות את הצרכים של הלקוחות שלנו, היכן שנפלו בין הכיסאות בבנק ולא כי הם לקוחות לא טובים, אלא כי לא ידעו לתת להם מענה מהיר כאן ועכשיו. יש לי ידע עצום, זה מה שאני עושה מבוקר ועד ערב. לקוח שיצא מהבנק וקיבל אצלי פתרון - זיהיתי את הצרכים שלו בזמן וגם אם תהיה לו מסגרת בפעם הבאה הוא יבוא אלי". ממוצע ההפרשות לחובות מסופקים כ-0.2% מסך עסקאות הנכיון והמח"מ הממוצע כחודשיים וחצי. 50% מתיק הלקוחות נפרע תוך חודש ימים. "צריכה להיות שואה גרעינית כדי שיקרה חלילה משהו אלפי צ'קים בסכומים נמוכים. אין לי לקוח עיקרי גדול", אומר מזרחי. החברה העניקה שירות לכ-10,000 לקוחות, מחציתם קיבלו שירות משנת 2012. בבדיקת פילוח הלקוחות לפי ענפים: 28% מתחום הבנייה, 12% הובלה לוגיסטיקה, 11% תשתיות, 10% קמעונאות ו-9% חקלאות. לחברה אין תלות בלקוח מהותי, הלקוח הגדול ביותר מחזיק ב-2% מתיק האשראי. חברה מסוג זה נמצאת בפיקוח של משרד האוצר. "אנחנו מערכת משלימה למערכת הבנקאית ולא פעם מפנים אלי לקוחות פקידי או מנהלי הבנק במקומות שהבנק קצרה ידו מלסייע להם מסיבות שונות", מסביר מזרחי, המייצג את התחום בוועדת חוק חוקה ומשפט בנושא איסור הלבנת הון. למה שלקוח שיכול לקבל אשראי מהבנק יבוא אליך? "זמן תגובה מהיר ופיזור האשראי מבחינת הלקוח. אני יודע בזמן קצר להחליט אם אני רוצה לתת כסף או לא. יש לקוחות שאני לא רוצה ואני מסרב להם מבלי לפגוע בהם. למעשה 20% מהלקוחות שמגיעים אלינו לא עומדים בקריטריונים ונענים בשלילה. הבסיס זה עמידה בצו איסור הלבנת הון וחיתום לעסקה מבחינת סיכונים". מהיכן הידע למי אפשר לתת אשראי? "הלקוחות שלי זה מאגר מידע עצום שצברתי זה חסם כניסה לתחום. מידע זה כוח, שליטה ויכולת קבלת החלטה בזמן קצר יחסית. אני גם נעזר בלקוחות שלי, מכיר את כולם, את רוב מנהלי הכספים, וזה עוזר לי בתהליך קבלת החלטות. יש לנו ידע ומקצוענות, 18 שנה זה מה שאני עושה מבוקר עד ערב. בנכיון צ'ק אנחנו נשענים על המושך של הצ'ק ויש בדיקות שאנחנו עושים שאפילו בבנקים לא עושים". בחברה מסבירים שהזמינות בהתקשרות עם חברות העוסקות בתחום זה מעניקה ללקוח אפשרות לגיוון מסגרות האשראי העומדות לרשותו וזאת תוך זמן תגובה מהיר, השירות אינו מותנה בביטחונות והתהליך הבירוקרטי קצר. למה אנשים פונים אליך? "זה אחד הפתרונות הפיננסים לעסקים. לרוב ינתן אשראי ללקוח כנגד בטחונוות או בטוחות שהוא יתן לבנק. לעיתים היקף הבטחונות לא משקף את הפעילות שלך. אתה צריך לשלם משכורות במזומן ובינתיים בבנק מסבירים לך שאין לך בטוחות. לקוח שלי עובד עם הכסף - מקבל הכול במזומן בניכוי עמלה. לפעמים מגיעים אלי לקוחות אחר הצהריים, מישהו שצריך את הכסף מהר הפועלים מחכים למשכורת. זה לקוח שרוצה כאן ועכשיו גם אם זה יעלה לו קצת יותר". מה הם שיעורי הרווחיות בעסק? "אנו גובים עמלות מרמה של 1.5% לחודש עד 2.5% לחודש תלוי בהיקף הפעילות של הלקוח ובאיכות של המושכים. לקוח שמוסר צ'ק של חברה שמדורגת טריפל A מטבע הדברים יקבל עמלה נמוכה יותר לעומת לקוח שמרכז פעילות של מושכים שההתעסקות, הלמידה והמשאבים שאני צריך להשקיע בלימוד העסקה רבים יותר". הפעילות של אופל בלאנס הייתה פרטית והוכנסה אשתקד לתוך השלד הבורסאי גלובליקום לפי שווי של 43 מיליון שקל. החברה עדיין לא מוכרת בשוק ההון והיא נסחרת בשווי של 29 מיליון שקל בלבד. מדוע החלטת להנפיק בבורסה? "חשוב לי שיכירו שיש מערכת שמשלימה את המערכת הבנקאית, שנותנת מסגרות אשראי נוספות לעסקים ושמקטינה את הריכוזיות שקיימת במשק. אני משוכנע שאנו נותנים לעסקים לשגשג, לפרוח ולצמוח ביכולת שלהם לתמרן ולגוון את מסגרות האשראי שלהם. אני רוצה שכל עסק ידע שהוא יכול להיכנס ולקבל מסגרת ולא לחשוב פעמיים, שידע שאני יכול לסייע לו בדיוק כמו שקיבל אשראי בבנק באותה נשימה הוא יגיד גם אופל בלאנס". האם ההנפקה המוצלחת של האחים נאוי דרבנה אותך להנפיק גם כן? "התוכנית להיכנס לבורסה הייתה לי הרבה זמן בראש ורק חיכיתי לעיתוי הנכון. אני מכבד אותם, אך המודל שלהם שונה. אני מאחל להם בהצלחה". מה התוכניות לעתיד? "היום אני נותן מכלול של שירותים תחת קורת גג אחת לקוח יכול לקבל כל מה שנדרש לו: תשלום בצ'ק, העברה בנקאית, תשלום במזומן, העברה לחו"ל, מט"ח, כרטיס נטען ואנו גם מנהלים קופת מזומנים. התוכניות לעתיד - גיוס אשראים נוספים בין השאר לצורך מיזמים משותפים בתחום האשראי". מה לגבי הסטיגמה שמדובר בעצם בשוק אפור? "אפור יש בכל תחום: יש שר אוצר שיצא מהכלא ורופאים באיכילוב ועורכי דין שסרחו. מי שגדל על ערכים של יושר - לוקח אותם לכל מקום וכזה אני. אפור זה משהו לא נקי בחדרי חדרים ואילו אנחנו מתנהלים בשקיפות מלאה יותר מהבנקים". להערכת החברה, הפעילות בתחום המסחר בממסרים נמצא במגמת צמיחה בשנים האחרונות כתוצאה ממגבלות שונות רגולטוריות או תפעוליות שהוטלו במערכת הבנקאית על הענקת אשראי ללקוחות. יש לך תוכניות לגדול? "אנו מתכננים לגדול בצורה מבוקרת ללא שינוי דפוסי הפעולה ונהלי העבודה החרוטים על דגלנו. אנחנו חברה מאוד קטנה בשוק מאוד גדול. יש דרישה לכסף ויש לנו את הכלים והיכולת להתרחב".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    מכר 01/02/2014 20:19
    הגב לתגובה זו
    דני יופי של כתבה עלה והצליח ,יש לך ביד בוננזה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
  • 4.
    אין עסק שיכול לשרוד בריבית כזו. זה רק עוזר לדחיית הסוף (ל"ת)
    סוחר 31/01/2014 17:14
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    לדייק בשווי שוק, יש עוד אופציות אז שווי החברה כמעט כפול (ל"ת)
    סוחר 31/01/2014 15:06
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יוסי 31/01/2014 15:04
    הגב לתגובה זו
    לא מדויק: שווי החברה בבורסה לא 29 מיליון . בעצם 52 מיליון-יש מניות נוספות שיונפקו בקרוב לבעלי החברה. הכל כתוב בתשקיף.
  • 1.
    נאויייב זעם 31/01/2014 14:14
    הגב לתגובה זו
    חכו לעוקץ שעוד יגיע לאחר גיוס הון
בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

למה הבנקים זינקו והאם זה מוצדק?

האם דיבידנד משפיע על השווי של חברה, איך זה שחלוקת דיבידנד בשיעור של 1%-1.5% ביחס לשווי, מזניקה את המניות ב-6%; ומה המחיר של הבנקים בארץ ביחס למחיר של בנקים בעולם?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה בנקים דיבידנד


בנק ישראל מאפשר לבנקים לחלק 50% מהרווח - החלטה שמזניקה את מניות הענף, אבל האם דיבידנדים באמת משפיעים על השווי? התשובה הכלכלית היא לא. אבל בפועל, יש גופים רבים שעוקבם וקונים מניות שמחלקות דיבידנדים גבוהים והם מזרימים כספים כאשר מדיניות הדיבידנד משתפרת. הביקושים מגיעים גם מגופים כאלו, אלא שלא בטוח שיש לזה הצדקה כלכלית.


הבנקים הם עסק נהדר. הם מייצרים תשואה להון של 16%-17% בזכות תחרות נמוכה במיוחד. הפיקוח על הבנקים בשם היציבות של המערכת הבנקאית, מייצר להם רווחי עתק, כי לגישתו בנקים רווחיים הם בנקים יציבים. הבעיה שהרווח שלהם הוא הפסד שלנו, אבל למשקיעים במניות הבנקים זה מצוין. 

והנה עוד מתנה של המפקח על הבנקים: המפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי, אישר היום לבנקים לחלק דיבידנד מוגדל בשיעור של עד 50% מהרווח הנקי בגין תוצאות הרבעון השני של 2025. מדובר במהלך נקודתי שלא ברור אם יחול באופן גורף על רבעונים עתידיים. בינתיים, בכל חלוקה נוספת, הבנקים יידרשו לפנות שוב לפיקוח. אלא שמשקבע המפקח שזה אפשרי, הוא לא יכול כבר ללכת אחורה, אלא אם תנאי השוק ישתנו לרעה.   


ההודעה הובילה לראלי מהיר במניות הבנקים, כאשר מדד הבנקים מזנק בכ-6% ומושך מעלה את מדד ת"א 35 שעולה בלמעלה מ-1.4%.

 הערכנו כאן שרווחי הבנקים יסתכמו ברבעון ב-8.5 עד 9 מיליארד שקל - לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח.  מאחר שחלק גדול ממניות הבנקים מוחזקות בידי גופים מוסדיים, המשמעות היא שקרנות הפנסיה, קופות הגמל ועמיתי קרנות ההשתלמות ייהנו מהגידול בחלוקה. במקביל, בעלי השליטה בשני הבנקים שבהם יש גרעין שליטה - מזרחי טפחות (אייל עופר והאחים וורטהיים) והבינלאומי (צדיק בינו) יקבלו דיבידנדים שמנים שמוערכים ב-300 מיליון שקל. 


עונת הדוחות הכספיים בבנקים תיפתח ביום שני עם פרסום דוחות הבינלאומי, ותימשך עם לאומי והפועלים ביום רביעי, ודיסקונט ומזרחי טפחות ביום חמישי.  הבנקים ימשיכו להציג צמיחה בפעילות, הכנסות מימון גבוהות והפרשות נמוכות יחסית להפסדי אשראי. ברקע, האינפלציה ברבעון השני (1.3%) תרמה לשורת הרווח, בעיקר בשל עודף נכסים צמודי מדד במאזני הבנקים. עם זאת, תרומה זו היא נומינלית בלבד.

מייסדי רייזור לאבס, צילום: ניר סלקמןמייסדי רייזור לאבס, צילום: ניר סלקמן
דוחות

הזמנה אחת בשנתיים; האם רייזור בדרך למטה?

לקוח אחד, הזמנה מ-2023 שמסופקת בחלקים; איפה ה-AI המבריק ואיך זה שלחברה אין לקוחות

מנדי הניג |

רייזור -3.75%  מסכמת את המחצית הראשונה של 2025 עם הכנסות של 15.7 מיליון שקל פי שלושה מהתקופה המקבילה אבל מאחורי נתון הצמיחה המרשים לכאורה מסתתר הנתון הבא - כמעט כל השורה העליונה נשענת על עסקה אחת. עסקה שנחתמה עוד ברבעון הרביעי של 2023 עם תאגיד כרייה בינלאומי, בהיקף כולל של 78.6 מיליון שקל. פרויקט אחד, שמתממש בהדרגה, בלי שום צבר נוסף שיבטיח את המשך קצב ההכנסות בעתיד. בינתיים, רייזור שורפת לא מעט כסף, במחצית האחרונה תזרימי המזומנים היו שליליים על 8.5 מיליון שקל, עליה של 14% לעומת המחצית הקודמת היא שורפת יותר מחצי ממה שהיא מצליחה להכניס. 

רייזור פיתחה מערכת מבוססת AI שנועדה למנוע תקלות במכונות כריה  באמצעות סנסורים שמוצמדים למכונות, יחד עם אלגוריתמים שמנתחים את כל הדאטה בזמן אמת. המערכת יודעת להתריע מראש על תקלות טכניות, לחזות שחיקה של רכיבים ולהוזיל את עלויות התחזוקה של תאגידי הכרייה הגדולים בעולם. לאחרונה היא מנסה ליישם את אותה טכנולוגיה גם בתחום המשאיות הכבדות של הלקוח היחיד שלה, שלו יש צי של משאיות כבדות, שגם עבורן משמעות של יום השבתה בעקבות תקלה טכנית הוא הפסד של מאות אלפי דולרים.

במצגת למשקיעים, רייזור מצטטת מאמר לפיו "חברות כרייה עלולות להפסיד עד 500,000 דולר לשעה עבור כל תקרית של כשל במכונות הכבדות". הנתון הזה רק מחדד את השאלה: איך ייתכן שלאורך כמעט שנתיים ה־AI המבריק והסנסורים ה"מהפכניים" לא הצליחו להניב אפילו לקוח משמעותי נוסף? התירוץ הקל יהיה שתעשיית הכרייה מסורתית ואיטית בקליטת טכנולוגיות חדשות, אבל אם הפתרון באמת כל כך יעיל קשה להסביר למה המתחרות לא רוצות גם. ככל שהזמן עובר החשש הוא שמדובר בפתרון שהוא לא מהפכני כמו שניתן היה להעריך או שיש תחרות גדולה. ה-AI מתקדם מדי שבוע, ונראה שגם בתחומים האלו יש התקדמות גדולה, רק שהעובדה שאין הזמנות חדשות מעידה על בעיה גדולה בפתרון של החברה.  

הגיוס הבא: AI + ביטחון

ובזמן שרייזור נשארת תלויה בלקוח יחיד, המייסדים שלה, רז רודיטי, מיכאל זולוטוב ועידו רוזנברג, כבר מכוונים הלאה. הם עכשיו רוצים לגייס לחברה אחרת אקסונז ויז'ן הפעם יש בחברה את כל מה שהשוק אוהב גם AI וגם ביטחון, אלא שגם כאן יש נורה אדומה מהבהבת. 

אקסונז מפתחת מערכות AI לשוק הביטחוני וכבר מחזיקה בגירעון של כ־3.8 מיליון שקל בהון העצמי והפסדים צבורים של 16.7 מיליון שקל, לפי טיוטת התשקיף שהגישו להנפקה בבורסה.