עשה פרסה: היציג נחלש ל-3.625 ש'; "לשקל פוטנציאל התחזקות מרשים"
המסחר בשוק המט"ח המקומי התאפיין היום ברגיעה יחסית. בבוקר עוד נרשמה התחזקות של המטבעות המובילים כנגד השקל, אולם בהמשך היום ועד קביעת השערים היציגים הדולר עשה פרסה ונחלש קלות בעיקר על רקע התפוגגות החששות מתקיפה קרובה בסוריה בשל הערכות כי הנשיא אובמה לא יצליח לגייס את הרוב הדרוש לאישור המהלך בקונגרס. גם הדברים של מזכיר המדינה, קרי, היום רמזו כי הממשל האמריקני "מנסה לרדת מהעץ".
בשעת קביעת השערים היציגים נחלש שערו של הדולר ב-0.2% ונקבע ברמה של 3.625 שקלים, זאת לאחר שעלה בתחילת היום ל-3.64 שקלים. בפעם האחרונה בה נקבעו שערים יציגים, ביום ג' שעבר, התחזק הדולר היציג בשיעור של 0.44% ונקבע ברמה של 3.62 שקלים, בסופו של שבוע מקוצר שכלל התערבות אגרסיבית של בנק ישראל. האירו היציג נותר גם היום ללא שינוי משמעותי ברמה של 4.782 שקלים. בעולם נסחר הצמד אירו דולר בעליות של כ-0.3% וחוזר לרמה של 1.32 דולר.
במחלקת המחקר של FXCM ישראל מציינים הבוקר כי "דחיית המתקפה בסוריה רק מגבירה את הלחץ על השקל. הדולר-שקל על סף פריצה משמעותית כלפי מעלה".
"היחלשותו של השקל למול הדולר, בשעה שמטבעות אחרים בעולם דווקא מתחזקים מול השטר הירוק, ממחישה שוב ההשפעה השלילית של המצב בסוריה על המטבע הישראלי. הזיקה הגיאו-פוליטית של ישראל והעובדה כי שמה משתרבב לנאומים הפומביים של אובמה וקרי, מעוררות חשש בקרב המשקיעים הזרים מתרחיש של היגררות ישראלית לתוך המערכה. אפקט דומה בא לידי ביטוי גם בלירה הטורקית, שצנחה בשבוע שעבר לשפל היסטורי חדש. דחיית המתקפה רק הגבירה את הפגיעה בשקל, מאחר שאי-הוודאות צפויה להימשך עוד זמן לא מועט".
מבחינה טכנית, הדולר-שקל בוחן קו מגמה חשוב המחבר את השיאים המשמעותיים מאז הפסגה של 2012 ב-4.09 שקלים. פריצה מעל הקו הזה המצוי באזור 3.66 שקלים עשויה לשנות את המגמה בטווח הקרוב ולפתוח פתח למהלך עלייה משמעותי. נעילה יומית מעל רמה זו עשויה להקנות מומנטום נוסף לדולר-שקל ואף לאותת על שינוי מגמה בטווח הקרוב, לטובת הדולר. היעד הראשוני במקרה כזה יהיה השיא של יולי ב-3.677".
ATRADE כותבים הבוקר בסקירתם כי "הדולר שומר על כוחו לקראת מהלך צבאי בסוריה. רוחות המלחמה ימשיכו לשחק לטובת הדולר האמריקני כנגד המטבע המקומי. תקיפה אמריקנית בסוריה תוביל לזינוק של הדולר כנגד השקל, הרבה מעבר לרמה של 3.7 שקלים לדולר, למרות שתקיפה כזו מתומחרת כבר בשוק".
"אנו מעריכים כי הצמד המקומי ימשיך לנוע בין 3.6- 3.7 שקלים עד שיתבהר התמונה במזה"ת. מבחינה טכנית, פריצה של 3.72 שקלים תוביל לזינוק אל עבר 3.8 שקלים".
- 2.סוחר 09/09/2013 18:13הגב לתגובה זומחר הבורסה תעלה והדולר ירד מתחת 3.60
- 1.זיו 09/09/2013 09:29הגב לתגובה זוהטווח הארוך והבינוני מראה על היחלשותו מול השקל. אלה עם כן תיהיה האטה כלכלית משמעותית בארץ מה שלא נראה סביר לאור המצב הפוליטי והכלכלי הגלובלי.
הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות
כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות
בתוך זה נרשמת גם תזוזה בתדמית. מה שנתפס בעבר ככסף שמגיע מאוחר ונגרר אחרי טרנד, נראה השנה יותר כמו ציבור שמכיר את הקצב של השוק ומגיב מהר, לטוב ולרע, עם פחות היסוס סביב ימים אדומים.
הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.
הזהב חוזר חזק, וקרנות הסל הופכות לצינור המרכזי
הסיפור השני של השנה הוא הזהב, ובעיקר דרך קרנות סל. SPDR Gold Shares (GLD) מקבלת השנה זרימות חריגות, ובאומדן של ג’יי פי מורגן צ’ייס היקף הזרימות אליה השנה גבוה מסך הזרימות בחמש השנים הקודמות יחד. במקביל הזהב עצמו רושם מהלך חד, כשמחיר הזהב מגיע לשיאים ומחירי החוזים בארצות הברית עוברים את רף 4,000 דולר לאונקיה בתקופות מסוימות.
פחות מניות בודדות ויותר קרנות סל, אבל הטכנולוגיה עדיין במרכז
מאביב ואילך בולט מעבר של חלק מהפעילות ממניות בודדות לקרנות סל, בעיקר סביב מדדי מניות גדולים וסקטורים. אצל ג’יי פי מורגן צ’ייס מציינים שבתקופה הזו הציבור מפחית חלקית את המיקוד במניה אחת לטובת חשיפה רחבה יותר דרך קרנות, מהלך שמקל להחזיק עמדה גם כשחוזרים ימי תנודתיות.
- אנבידיה מטפסת 1% טסלה מוסיפה 0.8% ומה קורה בחוזים?
- מניות הכריה מתאוששות, טסלה מוסיפה 0.6% - מה עושים החוזים העתידיים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026
דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?
דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה.
לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים.
2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.
אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.
לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:
