כשלו המגעים למכירת גיוון, אך דנקנר לא מוותר, ינסה למכור את השליטה
הנסיונות של קבוצת אידיבי שבשליטת נוחי דנקנר להכניס עוד מזומנים לקופתה בדרך של מימוש החזקות בחברות הבנות, שוב נתקלות בבעיה. חברת גיוון אימג'ינג בה מחזיקה דסק"ש (ישירות ובאמצעות חברת אלרון) ב-45.5% הודיעה כי היא מפסיקה את תהליך המכירה של 100% ממניות החברה עליו הודיעה לפני כשלושה חודשים.
על רקע הודעה זו החליטה דסק"ש להעמיד את חלקה בחברה למכירה, מה שמעיד על האמון של דנקנר כי ניתן יהיה למכור את חלקו בחברה לפי שווי גבוה יותר מהשווי שבו מוערכת החברה בקרב הרוכשים הפוטנציאליים.
גיוון אימג'ינג, שנעזרה בברקליס קפיטל, ניסתה לתפור עסקה במסגרתה תימכר החברה או תמוזג עם חברה אחרת, במטרה להעלות את השווי לבעלי המניות ולמקסם את צמיחת החברה המייצרת גלולות צילום לאבחון מחלות וגידולים במערכת העיכול.
"לאחר בחינה מקיפה, החליטה פה אחד ועדת המנהלים שמינה דירקטוריון החברה לבחינת התהליך, כי המשך הניסיונות להוציא לפועל את התוכנית האסטרטגית הזו של החברה כרוכה בביצוע רכישות ושיתופי פעולה, שדרושים על מנת לספק את ההזדמנות הטובה ביותר כרגע לשיפור הערך למחזיקי מניות החברה", נכתב בהודעת החברה ומתכוונת לכך שלעת עתה היא רואה את המשך הפעילות השוטפת של החברה באופן עצמאי כאסטרטגיה המועדפת עליה על פני מכירה או מיזוג.
בנוסף מודיעה החברה כי בעלת השליטה בה, חברת דיסקונט השקעות הודיעה לה כי היא מתכוונת להמשיך ולנסות למכור את חלקה ב-45.5% ממניות החברה באופן ישיר או עקיף, בבלוק אחד. אין ביטחון כי מהלך ספציפי שכזה או עסקה שכזו אכן תתרחש.
גיוון ציינה בהודעתה כי היא אינה מחויבת להמשיך ולעדכן באשר לתוצאות המכירה של דסק"ש, אם וכאשר היא תתרחש.
מניות החברה נסחרות בבורסה של ת"א ובוול סטריט לפי שווי של כ-2.1 מיליארד שקל שהם כ-570 מיליון דולר בעוד שדנקנר עדיין חושב שניתן יהיה למכור את חלקו בה לפי שווי הקרוב יותר לכמיליארד דולר, שווי שבעיני החברה עצמה לא נראה כעת כריאלי.
אלרון מחזיקה ב-22.43% מהון המניות של גיוון, דיסקונט השקעות מחזיקה ב-15.56% והציבור מחזיק ב-33.41% יו"ר הגירקטוריון בגיוון הוא ישראל מקוב שהיה בעבר מנכ"ל טבע ומנכ"ל החברה הוא נחום שמיר. ברבעון השלישי של 2012 דיווחה גיוון על מכירות בסך 509 מיליון שקל הרווח הנקי שלה עלה ב-59% ל-36.3 מיליון שקל.
מחכה לאישורים רגולטוריים
בתגובה להודעת החברה אומר היום סטיבן טפר, אנליסט הפארמה והביומד של הראל פיננסים, כי "גיוון אופטימית לגבי האישורים מה-FDA בארה"ב ומיפן לקפסולה למעי הגס ולכן לא מוכנה להתפשר על המחיר ומפסיקה המגעים למכירת החברה".
"להערכתנו, צפויה עלייה מסוימת בשווי גיוון לאחר קבלת האישורים, אך עלייה משמעותית יותר צפויה רק אחרי שהחברה תבנה את השוק, תשיג שיפוי ביטוחי, תשכנע את הרופאים ותציג צמיחה משמעותית במכירות של הקפסולה החדשה למעי הגס.
טפר ממשיך להמליץ על המניה "קנייה" במחיר יעד של 22 דולר למניה. להערכתו, "מחיר המניה הנוכחי גילם סיכוי נמוך לעסקה ולכן הידיעה לא אמורה להביא לירידה משמעותית במחיר המניה. נהפוך הוא, הציפייה לאישורים רגולטורים בהמשך השנה אמורה לתת תמיכה חיובית למניה".
- 2.קומבינות דנקנר גיוון הגיעה לקפאון לכן הוא מוכר (ל"ת)ארץ. חדשה 15/01/2013 21:10הגב לתגובה זו
- 1.אם אתם חושבים...כנסו 15/01/2013 09:12הגב לתגובה זושכשימכור ישלם את האגחים-תישכו מיזה,הוא לא ישר וזה בלשון המעטה,לא ישלם וכן יעשה תיספורות.
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%
ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה
ג’י סיטי ג'י סיטי 6.44% , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.
בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO, "עם השפעה זניחה על המינוף” ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.
מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.
מה המספרים מספרים
מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.
- הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים
- ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.
אלעד אהרונסון מנכל איי סי אל; קרדיט: נטלי כהן קדושהאם הירידות באיי.סי.אל מוצדקות או שמדובר בתגובת יתר?
המניה נפלה אחרי שהחברה סיכמה עם האוצר על העברת נכסי הזיכיון בים המלח למדינה בתמורה לכ-3 מיליארד דולר וביטלה את זכות הסירוב במכרז הבא, והמשקיעים שואלים האם זו תגובת יתר, או ירידה מוצדקת?
מניית איי.סי.אל איי.סי.אל 1.14% צנחה בשבוע שעבר בכ-15% ברקע הדיווח על מזכר ההבנות שנחתם בינה לבין משרד האוצר בנוגע לזיכיון ים המלח, אחד הנכסים המרכזיים וההיסטוריים של החברה. ההודעה, שנועדה להסדיר את סיום הזיכיון בשנת 2030, התקבלה בשוק כאילו מדובר במהלך של “מכירת ליבה” או ויתור על מנוע רווח מהותי, אך מאחורי הכותרת מסתתרת עסקה מורכבת יותר, שכוללת הסכמה רגולטורית שנועדה לייצר ודאות לשני הצדדים, ולמעשה לקבע את תנאי סיום הזיכיון ואת מתווה ההמשך לשנים הבאות.
התגובה החריפה במניה משקפת בעיקר בלבול של המשקיעים. לכאורה, אין כאן "מכירת פעילות ליבה" אלא סגירת חשבון היסטורית בין המדינה לבין חברת הכימיקלים לקראת תום הזיכיון בשנת 2030. מזכר ההבנות שפורסם קובע כי כלל נכסי הזיכיון יעברו למדינה עם סיומו, ואיי.סי.אל תקבל בתמורה 2.54 מיליארד דולר, ובתוספת החזר השקעות בפרויקט קציר המלח, הסכום הכולל צפוי להגיע לכ-3 מיליארד דולר. מדובר בסכום נמוך מהערכות המוקדמות, במה שהיה אחד המשקולות על המניה בשבוע שעבר, אך כזה שמעניק לשני הצדדים ודאות רגולטורית וכלכלית לשנים הקרובות.
על פי הדיווחים, באוצר ביקשו לשים סוף לחוסר הבהירות סביב הזיכיון ההיסטורי ולפתוח את הדרך למכרז חדש, אך נתקלו בזכות הסירוב שהייתה לאיי.סי.אל, סעיף שאפשר לה להשוות כל הצעה מתחרה ולזכות אוטומטית. הפתרון שנמצא היה שילוב של איום רגולטורי והידברות אינטנסיבית, כאשר האוצר אותת כי יפעל לבטל את הזכות הזו בחקיקה אם לא תושג הסכמה, בעוד שהחברה העדיפה להימנע מעימות משפטי מתמשך. התוצאה היא מזכר הבנות שמעניק לשני הצדדים מרחב תמרון, מצד אחד המדינה קיבלה ביטול רשמי של זכות הסירוב והסדרת הנכסים, ומצד שני החברה קיבעה שווי העברה ותמורה עתידית של כ־2.5 מיליארד דולר, בתוספת החזר על פרויקט קציר המלח.
החברה ויתרה בסופו של דבר על זכות הסירוב הראשונה שהייתה לה במכרז הבא, ותתמודד בו על פי תנאים זהים לשאר המתמודדים. במקביל, המדינה תבחן מנגנונים שיבטיחו את המשך פעילות תעשיות ההמשך של איי.סי.אל בישראל. המהלך הזה עשוי לגרום לחברה לשלם יותר בפועל ממה שהייתה יכולה לשלם במידה והייתה לה את האפשרות הזו. גם, על הנייר לחברות אחרות אין סיבה לגשת למרכז כזה שבו לחברה יש יתרון כה מהותי. כעת, המכרז צפוי להיעשות בתנאי שוק ולשקף את המחירים בשוק, אך עדיין יש כוכבית.
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- איי.סי.אל מזנקת - יצואנית האשלג העיקרית של קנדה סגרה את המכסה השנתית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפועל, איי.סי.אל שומרת על יתרון מבני: מערך הפקה ותפעול קיים, ידע הנדסי ומיומנויות מצטברות שיקשו על כל שחקן חדש לבנות פעילות חלופית. גם פרויקט קציר המלח, שבעבר הוגדר נטל כלכלי, מוסדר כך שהזכיין הבא ישא בעלויותיו, מה שמעלה את רף הכניסה במכרז הבא.
