ראלי ספטמבר: קרנות מניות בישראל הובילו את התשואות; מי בראש?
הראלי במדדי המניות בארץ בחודש ספטמבר הביא למהפך בתשואות תעשיית קרנות הנאמנות והוביל לכך שהתשואות על הקרנות המקומיות עלו על אלו של הקרנות המשקיעות בחו"ל. מנתונים שנאספו על ידי מיטב לסיכום חודש ספטמבר עולה כי הקרנות המתמחות במניות בישראל רשמו את התשואות הגבוהות ביותר, בדגש על קרנות שמתמחות במניות הנדל"ן והמעו"ף שזינקו מעל ל-7% כל אחת.
קרנות מניות בישראל בולטות בראש טבלת התשואות החודש עם עלייה של כ-5.4%, מה שמעביר אותן לטריטוריה חיובית מתחילת השנה עם תשואה של כ-4.2%. לעומתן קרנות מניות בחו"ל רשמו עליות שערים צנועות יותר של 1.5%, אשר אותן הובילו קרנות מניות אסיה ואירופה שעלו בכ-2.6% כל אחת.
הקרן שרשמה את התשואה הגבוהה ביותר בחודש ספטמבר היא הקרן "מיטב ת"א 25 אגרסיבית" שעלתה בכ-13.3%, ובצד השני, הקרן שהשיגה למשקיעים את התשואה הגרועה ביותר החודש : "מודלים לונג דולר פי 5" לאחר שרשמה ירידה של כ-15.2%.
גם קרנות אג"ח בארץ בלטו בחודש החולף לטובה בכל הגזרות, בעיקר בקרנות אג"ח חברות ואג"ח כללי שעלו בכ-1.7% כל אחת. קרנות אג"ח קונצרני וקרנות ה-HIGH YIELD עלו בשיעור זהה של כ-1.7%, מה שהוביל את המשקיעים לחזור ולהגדיל את החשיפה לאפיק וכתוצאה מכך גייסו קרנות אג"ח קונצרני כ-150 מיליון שקל בסיכום חודש ספטמבר.
בחינת התשואות בתעשיית הקרנות מתחילת שנת 2012 עדיין שומרת את המקומות הראשונים לקרנות חו"ל ובראשן קרן "נאסדק כפליים" של מגדל שוקי הון שהשיגה מאז ינואר תשואה חריגה של 51.7%. גם הקרן הגרועה ביותר עד כה השנה מנוהלת על ידי מגדל שוקי הון, "מגדל נבחרת אנרגיה" אשר משתייכת לקבוצת הקרנות המשקיעיות במניות בארץ איבדה מתחילת השנה 18.8%.
מדד מיטב לתשואות קרנות הנאמנות רשם בסיכום חודש ספטמבר
עלייה בשיעור של כ-0.8% כאשר מתחילת השנה עלה מדד מיטב לתשואות הקרנות בכ-3.6% בהובלת קרנות מניות אירופה וארה"ב שעלו בכ-18.7% ו כ-16% בהתאמה.
- 1.אוהב תעודות סל 09/10/2012 15:12הגב לתגובה זוסוג של מדד ביומד קטן עם חברות האחזקה המבטיחות שלה.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
חברות הביטוח עוקפות את הבנקים בדירוג האשראי - האם זה שינוי תפיסתי?
אחרי הפניקס, גם הראל מקבלת העלאת דירוג ל-A- מ-S&P גלובל שמציב אותה מעל הבנקים הגדולים, שנשחקו בעקבות הורדת דירוג המדינה; האם זה שינוי תפיסתי בצורה בה הזרים מסתכלים על מגזר הפיננסים?
חברת הדירוג הגלובלית S&P Global העניקה להראל הראל השקעות 2.71% דירוג בינלאומי A-, מה ששם את הראל בשורה אחת עם הפניקס ומעל הדירוג של הבנקים הגדולים בישראל, שנמצאים כיום ברמה של BBB+, על פי סוכניות הדירוג הגלובליות (לפי מעלות ומידרוג הבנקים בדירוג המקסימלי עם אופק יציב). עד לפני שנה, ובכלל בהסתכלות היסטורית פער כזה בדירוג היה בלתי נתפס, אבל מה שהוביל לזה הוא ההורדה בדירוג של המדינה שפגע באופן ישיר בבנקים שחשופים הרבה יותר לדירוג הזה ברמת המאקרו, בעוד חברות הביטוח נשארו עם דירוג יציב ואפילו התחזקו.
כמה ימים לפני כן, מעלות S&P העלתה את הדירוג של הראל ל-ilAAA, ציון שמגיע מיד אחרי ilAA+ שבו החזיקה עד לעדכון האחרון. הראל נתפסת גם כאן וגם מעבר לים כגוף חזק, מגוון ועמיד לאורך זמן, כזה שמצליח לבלוט במערכת הפיננסית המקומית.
הסיבות לשדרוג
הראל רושמת צמיחה רוחבית כמעט בכל הפעילויות, מסבירים האנליסטים של S&P. הפרמיות ברוטו צמחו ב-5.8% והגיעו ל-33 מיליארד שקל ב-2025. הרווח החיתומי לפני מס קפץ ל-2.809 מיליארד שקל בשלושת הרבעונים הראשונים, לעומת 1.624 מיליארד בתקופה המקבילה. הרווח הכולל לפני מס עלה ל-3.259 מיליארד שקל, מול כ-1.97 מיליארד שקל בשנה שעברה. כל התחומים המרכזיים מציגים שיפור: רווחי ביטוח החיים כמעט השלישו את עצמם, הביטוח הכללי נהנה מירידה ביחס התביעות לרמה של 87%, תחום הבריאות צמח ל-1.1 מיליארד שקל, והתשואה על ההון זינקה ל-27%.
האנליסטים של S&P מתעכבים גם על ה-CSM (Contractual Service Margin, הרווח העתידי הגלום בחוזי ביטוח לטווח ארוך), שנחשב לאחד המדדים החשובים ליכולת לייצר רווח ארוך טווח. למרות שהראל שחררה, כלומר הכירה בכ-923 מיליון שקל מהרכיב הזה במהלך התקופה, מלאי הרווח העתידי דווקא גדל ל-17.1 מיליארד שקל. מבחינת S&P זה סימן לכך שמנועי הרווח של החברה לא רק פעילים אלא גם מתרחבים.
- הראל: הרווח הנקי עלה ל-840 מיליון שקל, התשואה להון 30%
- הראל תשקיע כ-200 מיליון שקל בקרן לוגיסטיקה אירופית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם בחוסן ההוני מוצגת תמונה חיובית, יחס הסולבנטיות של הראל עלה ל-183% כולל אמצעי מעבר ול-159 אחוז ללא אמצעי מעבר. התיק ההשקעתי נחשב שמרני יחסית, עם 67 אחוז אג"ח, 14 אחוז מניות וקרנות, ו-13 אחוז נדל"ן. S&P מעריכה שהראל תמשיך לעמוד בהרבה מעל דרישות ההון הרגולטוריות ולשמור על מדיניות מינוף שמרנית.
