שטייניץ בדיון על חוק הרווחים הכלואים: "עדיף לגבות מהחברות ולא מהאזרחים"
דיון סוער התקיים היום בוועדת הכספים בכנסת ובמסגרתו נידון חוק הרווחים הכלואים, שהיקפם מסתכם בכ-125 מיליארד שקל, אך בגינם שולם עד היום רק 600 מיליון שקל. החוק אשר נתמך על ידי האוצר, מעורר מחלוקת קשה בקרב הציבור, זאת על רקע ההטבות הגדולות שינתנו במסגרתו לקונצרנים הבינלאומיים הגדולים שפועלים בארץ, ביחס לרמת המס שנדרשים אזרחי המדינה לשלם.
שר האוצר, שטייניץ, שנכח בדיון על מנת להגן על החוק הזהיר כי "אם לא יאושר החוק והמס מהרווחים הכלואים לא ייגבה, נאלץ לגבות עוד מיסים מהציבור. החוק הזה נדרש עכשיו שבעתיים כי הוא שקול למיסים של תושבי המדינה. החוק בא לשנות מצב ולדאוג שממצב בו לא הגיע כסף, עכשיו יגיעו הכנסות למדינה. זה לאחר שרשות המסים השקיעה מאמצים ויש אפילו תהליכים משפטיים שמתנהלים, אבל במבחן התוצאה לא ניתן היה לגבות בשל המצב החוקי.
"זה לא שהיו הכנסות ואנחנו מוותרים עליהן. ממצב בו לא נכנס כסף לקופת המדינה אנו משנים את זה למצב בו יכנס כסף שיגבה מהחברות. לפי הערכה זהירה החוק יביא 3 מיליארד שקלים ואנחנו מקווים שהחוק יביא יותר. אנחנו שוקלים כל מיני צעדים שיביאו למימוש גבוה יותר של אפשרות הגבייה מהחברות להגדלת הכנסות של המדינה.
"זימנתי את היועצים המשפטיים של רשות המיסים והסתבר שאין דרך להכריח את החברות להשקיע בחו ל ולכן לא ניתן לגבות את המס. יש מהלך נכון וצודק- מאמץ לגבות כספים שאם לא נגבה אותם עכשיו, נמשיך את המצב הקיים ומהכספים האלו לא יישאר דבר. מבחינת אלטרנטיבה- אנחנו זקוקים לכסף הזה כדי לעמוד ביעד הגרעון. המאמץ שלנו היה להביא כמה שיותר להכנסות המדינה כדי שנוכל לגבות מיסים פחותים ואני חושב שעדיף לגבות אותם מהחברות ולא מאזרחי המדינה".
תגובת ח"כ יחימוביץ': סידור מיוחד, מתנה
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), אמר כי "מדובר בדילמה לא פשוטה; האם לקדם מהלך שייתן עוד הקלות והנחות לחברות הגדולות אחרי כל הפטורים שכבר קיבלו אך מצד שני להגדיל את הכנסות המדינה ממיסים שעד היום לא שולמו. כל זה כשברקע הגזירות הכלכליות שהושתו על הציבור".
ח"כ שלי יחימוביץ' (עבודה) הגיבה לדברי שטייניץ ואמרה "הצעת החוק לא שוויונית ופוגעת במי שכן שילמו מיסים כראוי ובזמן. לחברות היה הסכם עם רשות המיסים ועכשיו עושים להם סידור מיוחד, מתנה, כיוון שהן יודעות שהן צריכות לשלם את מלוא המיסים וזה נמצא בדו"חות החשבונאיים שלהם. אז למה לתת להם את ההפחתה. מתבקש שאם כבר נותנים הנחה לחברות אזי לחייב אותן להשקיע בתעשייה בישראל".
ח"כ זהבה גלאון (מר"צ): "לא גובים 3 מיליארד שקל מהחברות אלא נותנים להן פטור של עשרות מיליארדים. זה שוד של הקופה הציבורית". גלאון הביעה מחאה על-כך ש"לא הובאה לידי חברי הוועדה העובדה שהמשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, הביע הסתייגות קשות מהצעת החוק בחוות דעת מיוחדת. אין לאשר את החוק הזה בכזו בהילות במיוחד אם אומרים שבמשך עשור לא גבו. אם החוק יאושר זה יהיה קלון על הכנסת. יש לגבות מהחברות אחוזים ניכרים הרבה יותר. יש לבצע מהלך רציני ולגבות יותר".
בכל מקרה המס לא יפחת מ-6%
הרציונאל שעומד מאחורי החוק החדש שמציע האוצר נובע מהכשלים בחוק הישן שנבעו מכך שבשל המס החברות האפקטיבי הגבוה של עד ל-36%, החברות נמנעו מלחלק את הרווחים שצברו ולכן מס החברות ששולם היה זניח. בנוסף כשל החוק הישן בשל כך שחלק מהחברות הסיטו רווחים בעזרת תכנוני מס ועקפו את תשלום מס החברות. באוצר טוענים גם שהשארת הרווחים בחברה שוחקת את ערך הכסף ואת ערך תקבולי המסים שנזקפים לזכות המדינה.
האוצר מציע במסגרת הוראת השעה לתקופה של שנה מודל לינארי שיתמרץ הפשרת רווחים מקסימלית ושיכלול הטבה של 30%-60%. למשל חברה שמדרגת מס החברות שנקבעה לה היא 25% תקבל הטבה ותשלם מס חברות בשיעור של 10%-17.5% בלבד. מדרגת מס של 20% תכלול הטבה כך שהחברה תשלם מס בשיעור של 8%-14% ובמדרגה של 10% כיום תתקבל הטבה כך שהחברות ישלמו מס בשיעור מופחת של 6%-7%. ובכל מקרה המס לא יפחת מ-6%.
- 2.ב 06/09/2012 14:58הגב לתגובה זואצל המשטר הבירוקרטי הבזבזני והמושחת
- 1.א 06/09/2012 13:06הגב לתגובה זוזה היה צריך להעשות מזמן הוא רואה שהוא איבד את מקומו אז הוא התעורר אבל לצערי מאוחר כי את האזרח הוא כבר סחט יותר מידי.....
- לסחוט מהחברות ? זהו מס שהן צריכות לשלם על פי דין (ל"ת)אתה לוביסט של החברות 06/09/2012 13:49הגב לתגובה זו
- איזה דין? של סדום? (ל"ת)ב 06/09/2012 14:57
- א 06/09/2012 14:08תקרא מה כתבתי בפנים אני אומר שזה היה צריך להעשות מזמן ברור שצריך לקחת מהחברות יותר מהאזרח זו היתה כוונתי....
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%
ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה
ג’י סיטי ג'י סיטי 1.75% , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.
בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO, "עם השפעה זניחה על המינוף” ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.
מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.
מה המספרים מספרים
מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.
- הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים
- ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.

ה"תכנית אסטרטגית" של אוגווינד נחשפת: הנפקה בדיסקאונט למנהלים
אחרי זינוק ביותר מ-50% בעקבות ההבטחות והראיון על "פרק חדש" אוגווינד מודיעה על הנפקה פרטית בדיסקאונט של 30% ובדילול של 42% בהון - המשקיעים הקטנים נשארים בחוץ, וההנהלה "מביעה אמון בחברה" במחיר מבצע; אישור הגיוס תלוי בבעלי המניות - אל תהיו פרייארים!
מתחילת נובמבר אוגווינד זינקה יותר כ-57%, בעקבות הבאזז סביב ה“תוכנית האסטרטגית” וגם ההבטחות שהיו"ר יפתח רון-טל והמנכ"ל טל רז נתנו לנו שעכשיו זו כבר לא חברת מו״פ, אלא “שחקן אנרגיה יזמי באירופה”. אבל היום מתברר מה באמת מסתתר מאחורי כל ההצהרות האחרונות,
דבר שעצוב לומר היה כתוב על הקיר לכל אורך הדרך - גיוס הון בדיסקאונט למקורבים ולבעלי עניין, כשהציבור נשאר בחוץ. כשפורסמה התכנית ניתחנו אותה - מה מסתתר
מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד? כבר בחודש הקודם כתבנו לכם שהחברה לא באמת מתקדמת לשלב מסחרי, אלא מכינה את הקרקע לגיוס הון נוסף. כבר אז כתבנו שאוגווינד מנסה לצייר חזון על התרחבות לאירופה, אבל בפועל זה איתות לשוק שהיא צריכה כסף כדי לשרוד. והנה זה הגיע.
אוגווינד הודיעה כי ועדת הביקורת אישרה הנפקה פרטית של 14.3 מיליון מניות במחיר של 3.5 שקלים למניה יחד עם 14.3 מיליון אופציות במחיר מימוש של 5 שקלים עד סוף 2028. אם לוקחים בחשבון את כל האופציות, זה משקף דילול של כמעט
42% מההון. בשוק המניה נסחרת סביב 4.96 שקלים, כך שהמשתתפים בהנפקה יקבלו את המניות בכ-30% הנחה למחיר המניה בשוק ערב ההנפקה, ובחישוב אפקטיבי קרוב ל-2 שקלים למניה, כלומר דיסקאונט של יותר מ-50%.
בזמן שהמשקיעים
הקטנים רכשו מניות בשערים גבוהים, בזמן שהמשקיעים הסכימו לתת לאוגווינד שאכזבה לא פעם ולא פעמיים - צ'אנס נוסף. אוגווינד חוזרת על הדפוס, ההנהלה תקבל אופציות ומניות במחירי רצפה. ואם זה לא מספיק, החברה גם מודיעה על כוונה לגייס עד
30 מיליון שקל נוספים ממוסדיים באותם תנאים שפירטנו.
לפי ההודעה לבורסה זה עדיין לא סופי ותלוי באישור האסיפה הכללית של בעלי המניות. לכאורה זה בקשה מוגזמת מהמשקיעים שקנו מניות במחיר מלא. להנהלה לא מגיעה כזאת מתנה לפני שיש בכלל הכנסות משמעותיות
שלא לדבר על רווחים, כשכל מה שנראה הוא שהתכנית האסטרטגית בסופו של דבר מדללת את המשקיעים בחיר נמוך.
- יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”
- מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה שהובטח ומה שבאמת קרה
כשדיברנו עם ההנהלה בתחילת החודש, גם אנחנו רצינו להאמין. רצינו לחשוב שאולי הפעם באמת יש שינוי אמיתי, שאוגווינד עברה
שלב. הם דיברו על “פרק חדש באירופה”, על פרויקטים של מאות מיליוני אירו, על מימון מוסדי חכם ועל שלב מסחרי שמתחיל סוף-סוף לקרום עור וגידים - יפתח רון-טל:
“אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”
