דוחות

שנה נוראית לצים - הפסד של 397 מיליון דולר הכה בחברה לישראל, אבל ניר גלעד אופטימי - "מזהים שינוי חריף"

ב-Q4 הפסידה צים 151 מ' ד' והעבירה את חברת ההחזקות של משפ' עופר להפסד רבעוני של 52 מ' ד'. משיחת הועידה: "אין שום פריצת דרך בנושא הגז מ'תמר' - הם מנצלים את זה שאין זרימה ממצרים"

חברה לישראל מדווחת הבוקר על תוצאותיה הכספיות לשנת 2011 מהם עולה כי ההכנסות עלו אך הרווחים נחתכו, זאת בשל ההפסדים הכבדים מאוד בצים והמשך שריפת הכסף במיזמי הרכב. מנגד, כיל תרמה רווח אדיר וגם IC Power הראה שיפור מרשים. בבחינה רבעונית, צים גררה את החברה לישראל להפסד.

הרווח של חברת ההחזקות של משפחת עופר עמד על כ-151 מיליון דולר ב-2011 לעומת רווח של כ-473 מיליון דולר בשנת 2010. החברה סיימה את הרבעון הרביעי בהפסד של כ-52 מיליון דולר לעומת רווח של כ-161 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. מנגד הכנסות קבוצת החברה לישראל הסתכמו בשנת 2011 בסכום של כ-21.2 מיליארד דולר, לעומת הכנסות של כ-16.7 מיליארד דולר בשנת 2010, עלייה של כ-27%.

ההפסדים של צים

בחברה לישראל מציינים כי תוצאות צים משקפות את הנעשה בענף הספנות וצים נוקטת בצעדים הדרושים להתמודד עם המצב ומבצעת בין היתר תוכנית התייעלות. עוד מצויין כי בעוד שבעבר הביצועים של צים נפלו מהממוצע של חברות הספנות בענף הרי שכיום שיעור ההפסד התפעולי של החברה הינו בדומה לממוצע בענף.

חברת הספנות צים רשמה הפסד של 397 מיליון ד' ב-2011 לעומת רווח של 54 מיליון דולר בשנה הקודמת. ברבעון הרביעי ההפסד עמד על 151 מיליון דולר לעומת רווח של 96 מיליון דולר ברבעון המקביל. מעבר לסיטורציה הלא פשוטה בכלכלה העולמית, הסיבה להפסדים לדבריו של ניר גלעד מנכ"ל החברה הייתה מדיניות שגויה של חברות הספנות המובילות שחזרו לקרבות נפח בלי להתייחס למחיר . זה, לדבריו, הוביל לירידת מחירים חדה.

ניר גלעד ענה לשאלת Bizportal בשיחת הועידה ואמר כי בראיה קדימה "אנחנו רואים שינוי מגמה חריף בענף הספנות, שינוי שהתחיל בתחילת השנה ומתעצם בשבועות האחרונים. השחקנים הגדולים חזרו לדבר על רווחיות במקום נפח - אנחנו מקווים שזה יימשך."

ההפסד התפעולי הסתכם ב- 276 מיליון דולר לעומת רווח תפעולי של 223 מיליון דולר אשתקד. הרבעון הרביעי הסתיים בהפסד תפעולי של 126 מיליון דולר לעומת הפסד תפעולי של 63 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2011.

נקודה חיובית שמצויינת היא שצים הציגה גידול בהיקף המכולות המובלות ביחס לתקופות המקבילות אשתקד, היקפם עמד על 2.4 מיליון ב-2011 לעומת 2.2 מיליון ב-2010. צים סיימה את השנה במחזור של 3.8 מיליארד דולר לעומת 3.7 מיליארד דולר בשנת 2010 גידול של כ-2%.

IC Power עם רווח של 60 מיליון דולר

המשיכה את מגמת הצמיחה והשיפור בתוצאותיה. החברה, שעד לא מכבר נכללה ב"חברות הצמיחה" של החברה לישראל, הולכת ותופסת מקום משמעותי בקבוצה, וסיימה את 2011 בתוצאות מרשימות: איי סי פאואר רשמה בשנת 2011 תוצאות שיא: רווח מיוחס לבעלים של כ-60 מיליון דולר. הכנסותיה של איי סי פאואר הגיעו ב-2011 לכ-526 מיליון דולר לעומת כ-421 מיליון דולר בשנת 2010.

מיזמי הרכב - שרפו יחד עוד 275 מיליון דולר

קורוס, מיזם הרכב בסין בו מושקעת החברה אמור להתחיל במכירה מסחרית של המכוניות עד סוף 2013. היקף הייצור ההתחלתי המתוכנן הוא 150,000 מכוניות לשנה, שצפוי לגדול מעל לכ-500,000 מכוניות לשנה עד סוף שנת 2016. בינתיים, קורוס (לשעבר צ'רי קוואנטום) רושמת הפסד מיוחס לבעלים של כ-108 מיליון דולר בשנת 2011 והפסד של כ-13 מיליון דולר ברבעון הרביעי.

בטר פלייס רשמה הפסד מיוחס לבעלים של כ-167 מיליון דולר ב2011 והפסד של כ-62 מיליון דולר ברבעון הרביעי. בטר פלייס מתקדמת בפריסתה בישראל. הוחל בהקמתן של עמדות טעינה ותחנות להחלפת סוללה ברחבי הארץ לקראת ההשקה המסחרית. גם בדנמרק, המדינה השנייה שבה נמצאת בטר פלייס בשלב מתקדם לקראת פעילות מסחרית, הוחל בהקמתן של נקודות הטעינה ותחנות להחלפת הסוללה. בדצמבר 2011 פתחו בסין בטר פלייס וה-CHINA SOUTHERN POWER GRID (CSG) (חברת החשמל הדרומית של סין) מרכז הדגמה להחלפת סוללה ברכב חשמלי בעיר גואנגצ'ו.

סוגיית הגז הטבעי

החברה לישראל שהינה צרכנית הגז הטבעי הפרטית הגדולה בישראל עדיין לא חתמה על חוזה לרכישת גז טבעי מ'תמר', בתשובה לשאלת Bizportal בשיחת הועידה, אמר ניר גלעד כי "הסאגה נמשכת, למרות שהחוזה עם חברת החשמל כבר נחתם, לגבינו אין כל פריצת דרך. המחירים המבוקשים מייצגים עלייה משמעותית ביחס לאלו שנדרשו כאשר הגז המצרי זרם. דעתי היא שהנושא הזה יצטרך לעבור הסדרה".

שכר הבכירים

עלות שכרו של מנכ"ל החברה לישראל, ניר גלעד, הסתכם ב-21.128 מיליון שקל, מה שהופך אותו לשיאן השכר במשק יחד עם דוד עזריאלי ששכרו עמד על 21.2 מיליון שקלים. 13.56 מיליון שקל מעלות השכר הכוללת מיוחסת לתשלום מבוסס מניות בגין תוכניות אופציות.

עלות שכרו של יו"ר הדירקטוריון, אמיר אלשטיין, הסתכם ב-14.98 מיליון שקל וגם אצלו כמחצית מעלות השכר נבעה מימוש תוכניות אופציות למניות.

"דוח חלש; להערכתנו ייתכן והרע בצים נמצא מאחורינו"

נעם פינקו, אנליסט בפסגות התייחס לתוצאות: "בשורה התחתונה: דוח חלש לחברה הנובע חולשת צים (בעיקר) ובז"ן. להערכתנו ייתכן והרע בצים נמצא מאחורינו לאור הבנות עם הבנקים והמספנות לצד שיפור בענף כולו. שיפור זה עשוי להוביל לצמצום הדיסקאונט הסחיר שעומד על 50%".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    מה הוא עשה שבזכותו קיבל תפקיד עם כזה שכר? (ל"ת)
    שאלת תם 29/03/2012 15:57
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    השכר לא קצת גבוה לעומת התוצאות ? (ל"ת)
    עמית 29/03/2012 14:57
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    a 29/03/2012 11:39
    הגב לתגובה זו
    ככל שהחברה תפסיד יותר המשכורות יעלו
  • 3.
    חני 29/03/2012 11:16
    הגב לתגובה זו
    לא מבינה על מה מחלקים דיוידנדים כשהחברה הפסידה ולא הרויחה.
  • 2.
    הפוך גוטה.. 29/03/2012 10:02
    הגב לתגובה זו
    ..אני זוכר שעשו פרצופים לתשובה, שלא צריכים אותו ושיקנו ממצרים. לא ככה?
  • 1.
    אצלנו חל תעלה.חחחח (ל"ת)
    בארה" ב היו חותכים 15 29/03/2012 09:00
    הגב לתגובה זו
בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי

בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל

הבורסה ביצעה עדכון רחב בהרכב מדדיה, הכולל כניסת שש חברות חדשות לת"א 90, ארבע לת"א 125 והשקת מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן 35

אדיר בן עמי |

בורסת תל אביב מעדכנת את הרכבי המדדים ומשיקה שלושה מדדים סקטוריאליים חדשים לצד שינויים נרחבים במדדים הקיימים. העדכון כולל כניסת מגדל ביטוח ונקסט ויז'ן למדד הדגל ת"א 35, יציאת ארבע חברות מת"א 125 לצד כניסת ארבע חברות חדשות, והשקת מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן שמכילים עשרות חברות. השינויים משקפים התמחות גוברת של הכלכלה הישראלית בטכנולוגיה מתקדמת, ביטחון ותשתיות לצד חזרתו של המגזר הפיננסי לעניינים.


במדד ת"א 35, המוביל את השוק המקומי, מצטרפות שתי מניות חדשות: מגדל ביטוח ונקסט ויז'ן. מגדל חוזרת למדד לאחר היעדרות של כמעט עשור, עם שווי שוק שהציב אותה שוב בצמרת החברות הציבוריות. נקסט ויז'ן, שפועלת בתחום המצלמות המיוצבות לתעשיות הביטחוניות, מציינת את עליית קרנו של תחום הביטחון והטכנולוגיה גם בקרב החברות הגדולות. מן העבר השני, שתי החברות הקטנות במדד: אנרג'יאן וחברה לישראל, יורדות לת"א 90, לאחר תקופה שבה מניות האנרגיה והכימיקלים לא הצליחו לשמור על מעמדן בגודל שוק.


חברת דמרי, שניצלה ברגע האחרון מהדחה מת"א 35, נותרת במדד בזכות עליות חדות במנייתה במהלך "הימים הקובעים". החברה נהנתה ממומנטום חיובי בענף הנדל"ן, שבא בעקבות השיפור בתנאי השוק והסכמי השקעה חדשים. גיוסי הון ומימוש אופציות חיזקו את שווייה, ואפשרו לה להישאר ברשימת החברות הגדולות.


במדד ת״א־90 נרשמות כניסות בולטות של שש חברות: חברה לישראל, אנרג׳יאן, גילת, מור השקעות, רימון ו־אמפא. חברה לישראל ואנרג׳יאן יורדות ממדד ת״א־35 לאחר שאיבדו מעט מערכן היחסי, אך נותרו שחקניות מרכזיות בשוק האנרגיה וההשקעות. גילת מוסיפה נדבך מתחום התקשורת והלוויינים, מור השקעות מחזקת את תחום ניהול ההון, רימון מייצגת את מגזר התשתיות, ואמפא – שהונפקה לאחרונה – משלימה את התמונה מהצד של הנדל״ן והמימון החוץ־בנקאי. בצד היוצאות מהמדד נמנות מימון ישיר, תדיראן גרופ, טלסיס ו־פלסאון תעשיות, שרשמו ירידות שווי בשנה האחרונה.


במדד ת״א־125, שמאגד את כלל המניות במדדי ת״א־35 ות״א־90, נרשמות כניסות ויציאות משמעותיות המשפיעות על מבנה השוק כולו. ארבע חברות חדשות מצטרפות למדד: גילת, מור השקעות, רימון ו־אמפא. גילת מייצגת את התחזקות תחום התקשורת והלוויינים, מור השקעות מחזקת את תחום ניהול ההון המקומי, רימון מוסיפה נדבך מתחום התשתיות, ואמפא, שהצטרפה לבורסה רק לאחרונה, משקפת את התרחבות תחום המימון החוץ־בנקאי והנדל״ן.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

המניה שתזנק ב-4%, ומה יקרה לאלביט?

על החברה שהיתה על סף קריסה והגיעה לשווי של 10 מיליארד דולר

מערכת ביזפורטל |

המניות הדואליות חוזרות לתל אביב עם מסר מאוד ברור - השבבים בעלייה. הפעם היתה זו אינטל שהרימה את התחום ומי שתהנה מכך בעיקר תהיה - נובה 0.97%  . נובה חוזרת עם פער אריביטראז' חיובי של 4%. השווי שלה  חצה לראשונה את ה-10 מיליארד דולר וזו הזדמנות לספר לכם על הדרך של החברה - מסטארט אפ להנפקה, לנפילה וכמעט מחיקה וכמעט מאפס להגיע ל-10 מיליארד. החזון של פרופ' דישון, המקום הנכון להיות בו, והביצוע של הנהלה מוצלחת. 

הסיפור של נובה הוא בלתי נתפס. צמיחה רציפה מרבעון לרבעון במשך יותר מעשור בזכות התמחות בפיתוח וייצור של מכשירי מדידה לתעשיית המוליכים למחצה, מביאים אותה למספרים שאף אחד לא יכול היה לחלום עליהם. אם הייתם אומרים למייסד, ד"ר גיורא דישון שהחברה תגיע למיליארד דולר, הוא היה אולי אומר יש מצב. אחרי הנפילה הוא עסק בלשרוד. עברו 15 שנים, דישון כבר מזמן פרש, והחברה שלו היא שחקנית חשובה וגדולה בתחום מערכות הבדיקה לתעשיית השבבים.    

אחרי משבר הדוט.קום, מניית נובה נסחרה בעשרות סנטים, בשווי של כ-20 מיליון דולר ועמוק מתחת למזומנים בקופה. הסיכון היה גדול כי החברה שרפה מזומנים. המזומנים בקופה הגיעו דרך הנפקה בשנת 2000 שהוביל אז המייסד והמנכ"ל פרופ' דישון. אלמלא ההנפקה, לא היתה היום נובה. המסר למנהלים הוא פשוט - מנפיקים כשאפשר לא כשצריך. המסר למשקיעם הוא - זהירות. ובכלל חשוב תמיד להזכיר, הנפקות נעשות במצב של חוסר איזון באינפורמציה בין המוכרים-מנפיקים לבין הקונים. נובה נפלה אחרי ההנפקה בכ-93% לפני שהתאוששה. 

דישון שיצא מאורבוטק דיבר אז על יכולת להצמיח את נובה לחברה גדולה, אבל סדרי הגודל שהוא דיבר עליהם היו צנועים - מכירות של עשרות, אולי מאות בודדות של מיליונים. המספרים היום הם פי כמה וכמה, השווי הוא חלומי. 

סיפור הצלחה ישראלי מרשים ולא יחיד, אבל מה העתיד של נובה? חברות ישראליות גדולות בתעשייה הזו ובתעשייה של מערכות בדיקה לבסוף נמכרות. האם זה מה שיקרה כאן? והאם שווי של 10 מיליארד לא מוגזם? היא במכפיל רווח עתידי של 35. נראה שמה שיכול להעלות את המניה בעתיד זו מכירה-אקזיט. החדשות הטובות של העסק מגולמות באופן כנראה מלא במכפיל. המניה עברה כבר מזמן את מחירי היעד שניתנו לה. כל פעם מחדש האנליסטים מספקים מחיר יעד ותוך כמה חודשים המניה חוצה אותו.