הרווח התפעולי של שופרסל צנח ברבעון הרביעי 44% ל-77 מ' ש'
"המשך המחאה החברתית עלול להמשיך להשפיע לרעה על תוצאותיה העסקיות של החברה וזאת, עקב הלחץ הצרכני הרב המופעל על החברה להוזלת המוצרים הנמכרים על-ידה והתחרות הגוברת מצד רשתות שיווק נוספות". כך נכתב בדוחותיה של רשת הקמעונאות הגדולה בישראל, שופרסל, שבשליטת קונצרן IDB.
רפי ביסקר ויעקב שלום פישר, יו"רים משותפים של הדירקטוריון ויתרו על המענק המגיע להם בגין שנת 2111 וחלק משכרם בגין שנת 2012. איציק אברכהן, מנכ"ל החברה הסכים להפחתה של 11% משכרו לשנת 2012
וגם שכרם של בכירים נוספים בחברה ירד ב-10%.
הכנסות החברה ברבעון הרביעי הסתכמו בכ- 2.92 מיליארד שקל, בדומה לרבעון המקביל אשתקד, אך ברווח הגולמי חלה ירידה של 3.6% לסך של 741 מיליון שקלים. נציין, כי המכירות בחנויות הזהות ירדו ב-4.1% בהשוואה לרבעון המקביל.
הרווח התפעולי מפעילות שוטפת נפל ב-44% ביחס לרבעון המקביל אשתקד והסתכם ב-77 מיליון שקל, המהווה 2.8% ממחזור המכירות. כאשר הרווח התפעולי לאחר שיערוך הנדל"ן מסתכם ב-112 מיליון. רווח ה- EBITDA לרבעון ירד ב-22% והסתכם ב-154 מיליון שקל.
בשורה התחתונה רשמה שופרסל רווח של 107 מיליון שקלים, גידול של כ-20% בהשוואה ל-89 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד. העלייה ברווח הרבעוני נבעה ברובה מהוצאות מימון נמוכות יותר והכנסה של 16 מיליון שקלים בסעיף המיסים (לעומת הוצאה של 29 מיליון שקלים ברבעון המקביל). בנוסף הושפע הרווח לטובה מעיתוי עונת החגים שגלשה ב-2011 לאוקטובר.
שופרסל מבהירה בדוחותיה כי ברבעון הרביעי של שנת 2011 הכירה החברה בהכנסות מסים כתוצאה מיצירת מס נדחה בסך של כ-32 מיליון שקל וביטלה הפרשה למס בסך של כ- 17 מיליון שקל, כתוצאה מהכרה בתקופת הדוח בחלק נוסף של הפסדיה העסקיים לצרכי מס של חברה מוחזקת ששומותיה העצמיות עד וכולל שנת 2006 הפכו לשומות מס סופיות למועד הדוח.
מנגד הכירה החברה בהוצאת מסים על הכנסה, באופן חד פעמי ברבעון הרביעי שנת 2011 , בסך של כ-14 מיליון שקל הנובעות מעדכון יתרות המסים הנדחים עקב אישור החוק לתיקון נטל המס, בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג לבחינת חלופות להקלת נטל המחיה בישראל.
בשנת 2011 כולה גדלו מכירותיה של הרשת ב-4.2% לעומת שנת 2010 והסתכמו ב-11.6 מיליארד שקל. הרווח התפעולי השוטף נפל ב-18% לעומת השנה הקודמת והסתכם ב-415 מיליון שקל. הרווח התפעולי השוטף מהווה 3.6% מהמחזור. בשורה התחתונה הרווח הנקי ב-2011 ירד ב-17.6% והסתכם ב- 276 מיליון שקל. רווח זה מהווה כ-2.4% ממחזור המכירות. רווח ה- EBITDA לשנת 2011 קטן ב-8.9% ל--667 מיליון שקל.
- 4.אורי 05/03/2012 11:53הגב לתגובה זורמי לוי חצי חינם ויקטורי כמעט חינם יינות ביתן מחסני להב תורידו מחירים ! אחרת תתחילו לצוד זבובים מרוב שעמום !
- דוד 05/03/2012 18:51הגב לתגובה זואני את הקניות עושה רק שופרסל הכי זול פלוס מיבצעיים
- ברור, כי אתה עובד שם. (ל"ת)לדוד 05/03/2012 19:00
- 3.עובד שופרסל 05/03/2012 09:59הגב לתגובה זואתה מגיב בתשלום
- 2.א 05/03/2012 08:57הגב לתגובה זועלולים לפגוע בתוצאות שופרסל.
- 1.פשוט רמי לוי זול יותר מחירים ברצפה (ל"ת)הצלף 05/03/2012 08:53הגב לתגובה זו
נשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיותאלקטריאון: כניסתו ויציאתו של רובי ריבלין
ארבע שנים, הרבה ציפיות ומעט תוצאות: מסע הכניסה והיציאה של ריבלין מאלקטריאון הסתיים בקול ענות חלושה, ללא הישגים לצד ירידת ערך ומשקיעים מאוכזבים
אי שם בקיץ 2021, חודש לאחר שסיים את תפקידו כנשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין מונה לנשיא חברת אלקטריאון אלקטריאון -2.45% , מפתחת הטכנולוגיה לטעינת רכבים חשמליים תוך כדי נסיעה. החברה, שנסחרה אז בשווי של כ־1.6 מיליארד שקל לאחר זינוק חד בתקופת הקורונה, ציפתה שריבלין יפתח עבורה דלתות ברחבי העולם, יחזק קשרים מול ממשלות ויגביר את אמון המשקיעים, וזאת למרות שהחברה עדיין לא הציגה הכנסות מהותיות. המשקיעים, שציפו למימושים בינלאומיים ולחוזים משמעותיים, קיוו שכניסתו של ריבלין תבלום את הירידה במניה, שהחלה עוד לפני כן בעקבות צמיחה איטית מהצפוי בפרויקטים המסחריים.
והנה, קצת יותר מארבע שנים לאחר ההצטרפות, החברה הודיעה על סיום תפקידו של ריבלין כנשיא וכחלק מהדירקטריון ובזאת מושלם מהלך שלא הניב פירות, בטח לא לחברה ולמשקיעים בה. שכרו של ריבלין מעולם לא פורסם, אך ניתן רק לשער שהוא כן יצא נשכר מהמהלך שהושלם אתמול.
לא חתונה קתולית
גם לאחר הצטרפות ריבלין, ולמרות הציפיות, אלקטריאון התקשתה להציג פריצת דרך מסחרית. המניה המשיכה להידרדר. ריבלין, לעומתה, לא חיכה וכמעט במקביל לכניסתו לתפקיד, השתתף בקמפיין פרסומי למותג "יכין", מהלך שעורר ויכוח ציבורי לגבי אדם שמילא תפקיד ממלכתי בכיר זמן קצר קודם לכן.
אלקטריאון, מצידה, לא הסתפקה בריבלין, ובהמשך למאמציה של אלקטריאון בחיפוש אחר השפעה גלובלית, בתחילת 2022, הודיעה החברה על צירופו של קורט ג'ונסון, יו"ר מועצת ניו יורק לשעבר, כיועץ אסטרטגי. החברה זיהתה את ארה״ב, ובעיקר את ניו יורק, כשוק יעד מרכזי לטכנולוגיה שלה, והקמת חברת בת בארה"ב נועדה לתמוך בכך.
- הנשיא ממשיך לעשות בושות...
- כמה יקבל רובי ריבלין על הפרסומת לרסק עגבניות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועדיין, למרות כל המאמצים, המניה המשיכה להידרדר ובסך הכל הציגה ירידה של כ-66% מאז מינוי ריבלין, ושווי השוק שלה כיום עומד על כ-733 מיליון שקל. החברה עדיין מציגה גידול בהוצאות ושריפת מזומנים, ולא מזמן החדשנות שבמוצר שלה התערערה, לאור פתרון טכנולוגי אחר של BYD, שהציגה טעינה מהירה שמייתרת את הפתרון של אלקטריאון (למרות שזו טענה שהדבר אינו פוגע בה).
ארז רוזנבוך, יו"ר מגוריט, צילום: ענבל מרמרייו"ר מגוריט: "הגענו לרגע שבו אפשר להתחיל לשתף את הציבור בתזרים באופן חודשי"
"מגוריט היא אוניה ששטה על תנודות המאקרו, ואני אופטימי על כלכלת ישראל" אומר יו"ר מגוריט, ארז רוזנבוך; מניית מגוריט טיפסה בחצי שנה האחרונה אבל עדיין נסחרת מתחת להון "ב-2026 אנחנו מקבלים מסה גדולה של דירות לאורך כל השנה, השוק ידע לתמחר את זה" רוזנבוך מציין כי הדיבידנד החודשי "יהפוך את התזרים למוחשי הרבה יותר למשקיעים"
מגוריט מסכמת את הרבעון השלישי ואת תשעת החודשים הראשונים של השנה עם נתונים שמראים על התייצבות והתרחבות של הפעילות שלה. ה-NOI מהשכרת דירות עלה בכ-22% והגיע ל-60.3 מיליון שקל, התזרים מפעילות שוטפת גדל בכ-39% לכ-31.3 מיליון שקל, והרווח המצטבר לתקופה הסתכם ליותר מ-86 מיליון שקל. חלק גדול מהשיפור מגיע ממספר רב של דירות שנכנסו לאכלוס בחודשים האחרונים, מה שמתחיל לשקף את ההשפעה של בניית הפורטפוליו לאורך השנים. ההון העצמי של מגוריט עומד כעת על כ-1.77 מיליארד שקל. אבל מסתבר שהקפיצה הגדולה תגיע ב-2026 אז מסה של דירות, מאות דירות יכנסו לאכלוס ויחזקו את התזרים בצורה משמעותית.
בהמשך לתוצאות, הדירקטוריון אישר שינוי במדיניות החלוקה - דיבידנד חודשי קבוע, לראשונה בישראל בקרן ריט למגורים. לפי התוכנית, יתבצעו חלוקות של כ-60 מיליון שקל ב-2026 (תשואה של כ-4.8% לפי השווי הנוכחי),
כ-72 מיליון שקל ב-2027 וכ-86.4 מיליון שקל ב-2028 (תשואה של כ-7%). כשהרעיון הוא לייצר תזרים שמתנהג כמו שכר דירה קבוע, שוטף וצפוי אבל דרך הבורסה.
בעולם, ובעיקר בארצות הברית, ריטים זה חלק טבעי מתיק ההשקעות של הציבור הרחב. מאוד מקובל לוותר על רכישת
דירה פיזית ולהחזיק במקום זאת סל של נכסי נדל"ן מניב דרך שוק ההון. מעבר לנוחות שאתם לא צריכים להתעסק עם שוכרים, בעיות תחזוקה וכדומה, בריטים יש פיזור, יש ניהול מקצועי (בתקווה), ואחת לתקופה הרווחים מחולקים כדיבידנדים שמדמים במידה רבה את ההכנסה שהייתם מקבלים משכר
דירה רק בלי הצורך לקחת משכנתא.
בארץ, המודל הזה הוא אולי פחות מושרש. רוב המשקיעים כאן רגילים לראות בדירה ובנדל"ן משהו שעושים כהשקעה פרטית ולא השקעה מוסדית. הרעיון של "להשקיע בדירה דרך הבורסה" עדיין נתפס כמשהו אבסטרקטי מדי. אבל מגוריט מנסה לשנות
את התפיסה הזו בשנים האחרונות. קרן הריט בנתה פורטפוליו של דירות להשכרה, בניהול בסטנדרטים גבוהים וחיתום ארוך ואיכותי של דיירים לצד מדיניות חלוקת דיבידנד שוטפת.
- מגוריט רוכשת 75 דירות ברמת גן בכ-310 מ' שקל; תשואה נמוכה, רווח חשבונאי גבוה
- בתמורה ל-190 מיליון שקל - מגוריט רוכשת 47 דירות בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחת הנקודות שמבליטה את מודל הריט מהשקעה פרטית היא המעטפת. למשקיע פרטי שמחזיק דירה שנייה מותר לקבל עד 50% מינוף, ולפעמים אפילו פחות בהתאם לדירוג האישי. מגוריט, לעומת זאת, יכולה להגיע למינוף של עד 80% על פי חוק, ונהנית מעלויות מימון נמוכות בהרבה מאלו שהיה מקבל משקיע פרטי. היא גם אינה נדרשת לכתבי ערבות אישיים, וחשופה פחות לאותם מגבלות שמקשות על משקיע להשיג משכנתא לדירה להשקעה.
