הרווח התפעולי של שופרסל צנח ברבעון הרביעי 44% ל-77 מ' ש'
"המשך המחאה החברתית עלול להמשיך להשפיע לרעה על תוצאותיה העסקיות של החברה וזאת, עקב הלחץ הצרכני הרב המופעל על החברה להוזלת המוצרים הנמכרים על-ידה והתחרות הגוברת מצד רשתות שיווק נוספות". כך נכתב בדוחותיה של רשת הקמעונאות הגדולה בישראל, שופרסל, שבשליטת קונצרן IDB.
רפי ביסקר ויעקב שלום פישר, יו"רים משותפים של הדירקטוריון ויתרו על המענק המגיע להם בגין שנת 2111 וחלק משכרם בגין שנת 2012. איציק אברכהן, מנכ"ל החברה הסכים להפחתה של 11% משכרו לשנת 2012
וגם שכרם של בכירים נוספים בחברה ירד ב-10%.
הכנסות החברה ברבעון הרביעי הסתכמו בכ- 2.92 מיליארד שקל, בדומה לרבעון המקביל אשתקד, אך ברווח הגולמי חלה ירידה של 3.6% לסך של 741 מיליון שקלים. נציין, כי המכירות בחנויות הזהות ירדו ב-4.1% בהשוואה לרבעון המקביל.
הרווח התפעולי מפעילות שוטפת נפל ב-44% ביחס לרבעון המקביל אשתקד והסתכם ב-77 מיליון שקל, המהווה 2.8% ממחזור המכירות. כאשר הרווח התפעולי לאחר שיערוך הנדל"ן מסתכם ב-112 מיליון. רווח ה- EBITDA לרבעון ירד ב-22% והסתכם ב-154 מיליון שקל.
בשורה התחתונה רשמה שופרסל רווח של 107 מיליון שקלים, גידול של כ-20% בהשוואה ל-89 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד. העלייה ברווח הרבעוני נבעה ברובה מהוצאות מימון נמוכות יותר והכנסה של 16 מיליון שקלים בסעיף המיסים (לעומת הוצאה של 29 מיליון שקלים ברבעון המקביל). בנוסף הושפע הרווח לטובה מעיתוי עונת החגים שגלשה ב-2011 לאוקטובר.
שופרסל מבהירה בדוחותיה כי ברבעון הרביעי של שנת 2011 הכירה החברה בהכנסות מסים כתוצאה מיצירת מס נדחה בסך של כ-32 מיליון שקל וביטלה הפרשה למס בסך של כ- 17 מיליון שקל, כתוצאה מהכרה בתקופת הדוח בחלק נוסף של הפסדיה העסקיים לצרכי מס של חברה מוחזקת ששומותיה העצמיות עד וכולל שנת 2006 הפכו לשומות מס סופיות למועד הדוח.
מנגד הכירה החברה בהוצאת מסים על הכנסה, באופן חד פעמי ברבעון הרביעי שנת 2011 , בסך של כ-14 מיליון שקל הנובעות מעדכון יתרות המסים הנדחים עקב אישור החוק לתיקון נטל המס, בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג לבחינת חלופות להקלת נטל המחיה בישראל.
בשנת 2011 כולה גדלו מכירותיה של הרשת ב-4.2% לעומת שנת 2010 והסתכמו ב-11.6 מיליארד שקל. הרווח התפעולי השוטף נפל ב-18% לעומת השנה הקודמת והסתכם ב-415 מיליון שקל. הרווח התפעולי השוטף מהווה 3.6% מהמחזור. בשורה התחתונה הרווח הנקי ב-2011 ירד ב-17.6% והסתכם ב- 276 מיליון שקל. רווח זה מהווה כ-2.4% ממחזור המכירות. רווח ה- EBITDA לשנת 2011 קטן ב-8.9% ל--667 מיליון שקל.
- 4.אורי 05/03/2012 11:53הגב לתגובה זורמי לוי חצי חינם ויקטורי כמעט חינם יינות ביתן מחסני להב תורידו מחירים ! אחרת תתחילו לצוד זבובים מרוב שעמום !
- דוד 05/03/2012 18:51הגב לתגובה זואני את הקניות עושה רק שופרסל הכי זול פלוס מיבצעיים
- ברור, כי אתה עובד שם. (ל"ת)לדוד 05/03/2012 19:00
- 3.עובד שופרסל 05/03/2012 09:59הגב לתגובה זואתה מגיב בתשלום
- 2.א 05/03/2012 08:57הגב לתגובה זועלולים לפגוע בתוצאות שופרסל.
- 1.פשוט רמי לוי זול יותר מחירים ברצפה (ל"ת)הצלף 05/03/2012 08:53הגב לתגובה זו
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
