הרווח התפעולי של שופרסל צנח ברבעון הרביעי 44% ל-77 מ' ש'

"המשך המחאה החברתית עלול להשפיע לרעה על תוצאות החברה". הכנסות החברה ברבעון הרביעי הסתכמו בכ- 2.92 מיליארד ש'. הרווח הנקי עלה ב-20%
יעל גרונטמן | (7)

"המשך המחאה החברתית עלול להמשיך להשפיע לרעה על תוצאותיה העסקיות של החברה וזאת, עקב הלחץ הצרכני הרב המופעל על החברה להוזלת המוצרים הנמכרים על-ידה והתחרות הגוברת מצד רשתות שיווק נוספות". כך נכתב בדוחותיה של רשת הקמעונאות הגדולה בישראל, שופרסל, שבשליטת קונצרן IDB.

רפי ביסקר ויעקב שלום פישר, יו"רים משותפים של הדירקטוריון ויתרו על המענק המגיע להם בגין שנת 2111 וחלק משכרם בגין שנת 2012. איציק אברכהן, מנכ"ל החברה הסכים להפחתה של 11% משכרו לשנת 2012

וגם שכרם של בכירים נוספים בחברה ירד ב-10%.

הכנסות החברה ברבעון הרביעי הסתכמו בכ- 2.92 מיליארד שקל, בדומה לרבעון המקביל אשתקד, אך ברווח הגולמי חלה ירידה של 3.6% לסך של 741 מיליון שקלים. נציין, כי המכירות בחנויות הזהות ירדו ב-4.1% בהשוואה לרבעון המקביל.

הרווח התפעולי מפעילות שוטפת נפל ב-44% ביחס לרבעון המקביל אשתקד והסתכם ב-77 מיליון שקל, המהווה 2.8% ממחזור המכירות. כאשר הרווח התפעולי לאחר שיערוך הנדל"ן מסתכם ב-112 מיליון. רווח ה- EBITDA לרבעון ירד ב-22% והסתכם ב-154 מיליון שקל.

בשורה התחתונה רשמה שופרסל רווח של 107 מיליון שקלים, גידול של כ-20% בהשוואה ל-89 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד. העלייה ברווח הרבעוני נבעה ברובה מהוצאות מימון נמוכות יותר והכנסה של 16 מיליון שקלים בסעיף המיסים (לעומת הוצאה של 29 מיליון שקלים ברבעון המקביל). בנוסף הושפע הרווח לטובה מעיתוי עונת החגים שגלשה ב-2011 לאוקטובר.

שופרסל מבהירה בדוחותיה כי ברבעון הרביעי של שנת 2011 הכירה החברה בהכנסות מסים כתוצאה מיצירת מס נדחה בסך של כ-32 מיליון שקל וביטלה הפרשה למס בסך של כ- 17 מיליון שקל, כתוצאה מהכרה בתקופת הדוח בחלק נוסף של הפסדיה העסקיים לצרכי מס של חברה מוחזקת ששומותיה העצמיות עד וכולל שנת 2006 הפכו לשומות מס סופיות למועד הדוח.

מנגד הכירה החברה בהוצאת מסים על הכנסה, באופן חד פעמי ברבעון הרביעי שנת 2011 , בסך של כ-14 מיליון שקל הנובעות מעדכון יתרות המסים הנדחים עקב אישור החוק לתיקון נטל המס, בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג לבחינת חלופות להקלת נטל המחיה בישראל.

בשנת 2011 כולה גדלו מכירותיה של הרשת ב-4.2% לעומת שנת 2010 והסתכמו ב-11.6 מיליארד שקל. הרווח התפעולי השוטף נפל ב-18% לעומת השנה הקודמת והסתכם ב-415 מיליון שקל. הרווח התפעולי השוטף מהווה 3.6% מהמחזור. בשורה התחתונה הרווח הנקי ב-2011 ירד ב-17.6% והסתכם ב- 276 מיליון שקל. רווח זה מהווה כ-2.4% ממחזור המכירות. רווח ה- EBITDA לשנת 2011 קטן ב-8.9% ל--667 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אורי 05/03/2012 11:53
    הגב לתגובה זו
    רמי לוי חצי חינם ויקטורי כמעט חינם יינות ביתן מחסני להב תורידו מחירים ! אחרת תתחילו לצוד זבובים מרוב שעמום !
  • דוד 05/03/2012 18:51
    הגב לתגובה זו
    אני את הקניות עושה רק שופרסל הכי זול פלוס מיבצעיים
  • ברור, כי אתה עובד שם. (ל"ת)
    לדוד 05/03/2012 19:00
  • 3.
    עובד שופרסל 05/03/2012 09:59
    הגב לתגובה זו
    אתה מגיב בתשלום
  • 2.
    א 05/03/2012 08:57
    הגב לתגובה זו
    עלולים לפגוע בתוצאות שופרסל.
  • 1.
    פשוט רמי לוי זול יותר מחירים ברצפה (ל"ת)
    הצלף 05/03/2012 08:53
    הגב לתגובה זו
יו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברהיו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברה
דוחות

פי 7.5 ב-3 שנים - נאוויטס עוברת להפקה מלאה בשננדואה: הכנסות של כ-98 מיליון דולר ו-EBITDA של כ-67.6 מיליון דולר

פי 7.5 ב-3 שנים והכתובת היתה על הקיר ( האם נאוויטס היא מציאה? );  החלטת ההשקעה הסופית (FID) לפיתוח השלב הראשון של SEA LION צפויה להתקבל עד סוף שנת 2025
מנדי הניג |

לפני שלוש שנים ניתחנו את נאוויטס וקיבלנו שיש שם סיכוי גדול. עם סיכון, תמיד יש סיכון, אבל המחיר של השותפות נראה לנו נמוך בהינתן החלום - כתבנו על זה ועל שותפויות אחרות  - האם מניות הגז והנפט אטרקטיביות? והאם נאוויטס היא מציאה? נאוויטס עלתה מאז פי 7.5 - 650%.  התוצאות ברבעונים האחרונים מספקים את הסיבה. האם אפשר היה לדעת זאת בעבר? זה היה החלום של גדעון תדמור ולהבדיל מחולמים אחרים הוא קיבל על החלום שלו מימון משורה ארוכה של בנקאים בארה"ב. אלה לא נכנסים כשהן חושבים שהסיכון גדול מדי. כלומר, זה היה חלום שראו אותו כבר מתגבש במציאות. היו גם סיכונים כמו מחירי הנפט שעלולים לרדת ובעיקר בעיות שעלולות להיות בתפעול וקידוח בשלבים המאוחרים.

משקיעים לקחו את הסיכון הזה כענק והוא היה בינוני. כשזה קורה, יש לפעמים הזדמנות. משקיעים גם נדבקו בסנטימנט השלילי של תחום הגז והתרחקו מנאוויטס. תדמור ידע לנצל את הסנטימנט בשוק הנפט בצורה מושלמת. הסנטימנט השלילי שנבע בעיקר מהקולות הרבים והחזקים שקראו להפסקת השימוש בדלקים פוסילים גרם לגופי הענק בתחום לעצור את התקדמות הקידוחים למרות שהושקעו בהם מיליארדים. זה היה עניין של תדמית והם חיפשו ועדיין מחפשים להיראות פחות פוגעים בסביבה. מעבר לכך, הם העריכו שמחירי הנפט יפלו.

אחרי שהשקיעו מעל מיליארד דולר בקידוח  מכרו אותו במחיר של דירת 5 חדרים יקרה בת"א. תדמור סגר מימון, השקיע, הנפיק והצליח לייצר ברבעון האחרון Ebitda  של 68 מיליון דולר כשנאוויטס נסחרת ב-14.4 מיליארד שקל. הצפת ערך עצומה. יש לטענת תדמור הזדמנויות נוספות והוא קודח בהם, אבל שוב נזכיר שהתחום לא חף מסיכונים. הסיכון הגדול ביותר הוא מחיר הנפט. טראמפ אמר בנאום כניסתו לבית הלבן Drill Baby Drill ושינה שוב את כללי המשחק, אבל המגמה ארוכת הטווח היא ירידה במחיר הנפט ושימוש מופחת. רק שזה לא עניין של שנתיים-שלוש, זה עניין של טווח ארוך.

בינתיים, הביקושים לנפט מתגברים. זה התחיל במלחמה בין רוסיה לאוקראינה שגרם למחירי הנפט לעלות, נמשך במתיחות אצלנו במזרח התיכון ועכשיו מפנימים שהביקוש לאנרגיה מכל הסוגים יזנק כדי לתמוך במהפכת ה-AI. אז הנפט ישאר כאן עד תקופה ארוכה. 



נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש  מסכמת רבעון שבו פעילות פרויקט שננדואה נכנסה להפקה מלאה ומקבלת ביטוי משמעותי בדוחות. השותפות, הפועלת בתחום הפקת הנפט והגז במים עמוקים בארצות הברית, עברה במהלך הרבעון מתהליך הרצה מדורג של הבארות לכיוון הפקה יציבה, והשינוי ניכר בתוצאות הכספיות. מאגר שננדואה, שנכנס לשלב ה-Ramp-Up החל מיולי, הפך למנוע העיקרי של העלייה בהכנסות ובתוצאות התפעוליות.

בצלאל מכליס
צילום: ליאת מנדל
דוחות

אלביט: הרווח מעל הצפי, ההכנסות מעט מתחת; הצבר ממשיך לגדול

אלביט בדוחות אחרי החוזה הענק אמש; צבר ההזמנות מטפס ל-25.2 מיליארד דולר, עלייה גדולה בהזמנות מאירופה וישראל, וירידה ראשונה זה זמן באסיה-פסיפיק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אלביט מערכות

אלביט מערכות אלביט מערכות 0%   מפרסמת את תוצאות הרבעון השלישי ומציגה רבעון חזק מבחינת רווחיות וצבר הזמנות, לצד ירידה קלה בהכנסות לעומת הרבעון השני. הכנסות החברה ברבעון עומדות על 1.9216 מיליארד דולר, עלייה לעומת 1.7175 מיליארד ברבעון המקביל, אך מתחת לצפי האנליסטים שעמד על כ-1.99 מיליארד. מנגד, הרווחיות מציגה תמונה הפוכה: הרווח למניה (GAAP) מטפס ל-2.80 דולר, מעל הגבול העליון של הערכות השוק (2.77 דולר), והרווח הנקי מגיע ל-133.4 מיליון דולר. ב-Non-GAAP אלביט מציגה רווח נקי של 159.8 מיליון דולר ו-EPS של 3.35 דולר, גם כאן גבוה מהתחזיות.

אחד הנתונים הבולטים בדוח הוא ההמשך של צמיחת צבר ההזמנות, שמטפס ברבעון השלישי ל-25.2 מיליארד דולר לעומת 23.8 מיליארד ברבעון השני. כ-69% מהצבר מגיע מלקוחות מחו״ל והיתרה מהזמנות צה״ל (לעומת 68% רבעון קודם) כאשר עיקר הגידול ברבעון האחרון מגיע מהשוק האירופי. כ-38% מהצבר מתוכנן להתבצע כבר במהלך 2025 ו-2026, נתון שנותן לחברה רמת ודאות תפעולית גבוהה יחסית לשנים הקרובות. רווח התפעולי המתואם שיעור של 9.7% לעומת 7.3% ברבעון המקביל.

בחלוקה גיאוגרפית, ניתן לראות תמונה שמסבירה היטב את מנועי הפעילות של אלביט ברבעון הזה. ישראל ממשיכה להיות מקור צמיחה משמעותי, עם הכנסות של 641.6 מיליון דולר לעומת 499 מיליון אשתקד - זינוק שנובע בעיקר מעלייה בפעילות תחמושת ומערכות יבשה. אירופה מציגה גידול של כ-25% ומגיעה ל-536 מיליון דולר, כשמדינות היבשת מגבירות באופן עקבי את היקפי ההצטיידות שלהן. צפון אמריקה רושמת עלייה מתונה ל-406.6 מיליון דולר, בעוד אסיה-פסיפיק היא היחידה שמציגה ירידה - 266 מיליון דולר לעומת 315.6 מיליון אשתקד - בעיקר בשל ירידה במכירות PGM באזור.

גם בשורת הרווח התפעולי נרשמת התקדמות: הרווח התפעולי (GAAP) עומד על 171.4 מיליון דולר, לעומת 125.8 מיליון ברבעון המקביל. המרווח התפעולי מטפס ל-8.9% מההכנסות, ובמדד Non-GAAP הוא מגיע ל-9.7%. שיעור המס ממשיך לרדת ועומד על 8.2%, בין היתר בשל עלייה בנכסי מס נדחים, מה שתומך ישירות בשורת הרווח הנקי. הוצאות המימון יורדות ל-34.5 מיליון דולר, בעיקר בשל ירידה בחוב נטו.

בנוסף, אלביט ממשיכה לשפר את מצבה התזרימי: בתשעת החודשים הראשונים של השנה תזרים המזומנים מפעילות מגיע ל-461 מיליון דולר, לעומת 82.5 מיליון בתקופה המקבילה. חלק מהשיפור נובע מהגידול בפעילות, וחלקו מהאצה בקבלת מקדמות מפרויקטים גדולים.