הרווח התפעולי של שופרסל צנח ברבעון הרביעי 44% ל-77 מ' ש'
"המשך המחאה החברתית עלול להמשיך להשפיע לרעה על תוצאותיה העסקיות של החברה וזאת, עקב הלחץ הצרכני הרב המופעל על החברה להוזלת המוצרים הנמכרים על-ידה והתחרות הגוברת מצד רשתות שיווק נוספות". כך נכתב בדוחותיה של רשת הקמעונאות הגדולה בישראל, שופרסל, שבשליטת קונצרן IDB.
רפי ביסקר ויעקב שלום פישר, יו"רים משותפים של הדירקטוריון ויתרו על המענק המגיע להם בגין שנת 2111 וחלק משכרם בגין שנת 2012. איציק אברכהן, מנכ"ל החברה הסכים להפחתה של 11% משכרו לשנת 2012
וגם שכרם של בכירים נוספים בחברה ירד ב-10%.
הכנסות החברה ברבעון הרביעי הסתכמו בכ- 2.92 מיליארד שקל, בדומה לרבעון המקביל אשתקד, אך ברווח הגולמי חלה ירידה של 3.6% לסך של 741 מיליון שקלים. נציין, כי המכירות בחנויות הזהות ירדו ב-4.1% בהשוואה לרבעון המקביל.
הרווח התפעולי מפעילות שוטפת נפל ב-44% ביחס לרבעון המקביל אשתקד והסתכם ב-77 מיליון שקל, המהווה 2.8% ממחזור המכירות. כאשר הרווח התפעולי לאחר שיערוך הנדל"ן מסתכם ב-112 מיליון. רווח ה- EBITDA לרבעון ירד ב-22% והסתכם ב-154 מיליון שקל.
בשורה התחתונה רשמה שופרסל רווח של 107 מיליון שקלים, גידול של כ-20% בהשוואה ל-89 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד. העלייה ברווח הרבעוני נבעה ברובה מהוצאות מימון נמוכות יותר והכנסה של 16 מיליון שקלים בסעיף המיסים (לעומת הוצאה של 29 מיליון שקלים ברבעון המקביל). בנוסף הושפע הרווח לטובה מעיתוי עונת החגים שגלשה ב-2011 לאוקטובר.
שופרסל מבהירה בדוחותיה כי ברבעון הרביעי של שנת 2011 הכירה החברה בהכנסות מסים כתוצאה מיצירת מס נדחה בסך של כ-32 מיליון שקל וביטלה הפרשה למס בסך של כ- 17 מיליון שקל, כתוצאה מהכרה בתקופת הדוח בחלק נוסף של הפסדיה העסקיים לצרכי מס של חברה מוחזקת ששומותיה העצמיות עד וכולל שנת 2006 הפכו לשומות מס סופיות למועד הדוח.
מנגד הכירה החברה בהוצאת מסים על הכנסה, באופן חד פעמי ברבעון הרביעי שנת 2011 , בסך של כ-14 מיליון שקל הנובעות מעדכון יתרות המסים הנדחים עקב אישור החוק לתיקון נטל המס, בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג לבחינת חלופות להקלת נטל המחיה בישראל.
בשנת 2011 כולה גדלו מכירותיה של הרשת ב-4.2% לעומת שנת 2010 והסתכמו ב-11.6 מיליארד שקל. הרווח התפעולי השוטף נפל ב-18% לעומת השנה הקודמת והסתכם ב-415 מיליון שקל. הרווח התפעולי השוטף מהווה 3.6% מהמחזור. בשורה התחתונה הרווח הנקי ב-2011 ירד ב-17.6% והסתכם ב- 276 מיליון שקל. רווח זה מהווה כ-2.4% ממחזור המכירות. רווח ה- EBITDA לשנת 2011 קטן ב-8.9% ל--667 מיליון שקל.
- 4.אורי 05/03/2012 11:53הגב לתגובה זורמי לוי חצי חינם ויקטורי כמעט חינם יינות ביתן מחסני להב תורידו מחירים ! אחרת תתחילו לצוד זבובים מרוב שעמום !
- דוד 05/03/2012 18:51הגב לתגובה זואני את הקניות עושה רק שופרסל הכי זול פלוס מיבצעיים
- ברור, כי אתה עובד שם. (ל"ת)לדוד 05/03/2012 19:00
- 3.עובד שופרסל 05/03/2012 09:59הגב לתגובה זואתה מגיב בתשלום
- 2.א 05/03/2012 08:57הגב לתגובה זועלולים לפגוע בתוצאות שופרסל.
- 1.פשוט רמי לוי זול יותר מחירים ברצפה (ל"ת)הצלף 05/03/2012 08:53הגב לתגובה זו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם
אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגזינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%
בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות? אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%
מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח
הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה:
דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
