הרווח התפעולי של שופרסל צנח ברבעון הרביעי 44% ל-77 מ' ש'
"המשך המחאה החברתית עלול להמשיך להשפיע לרעה על תוצאותיה העסקיות של החברה וזאת, עקב הלחץ הצרכני הרב המופעל על החברה להוזלת המוצרים הנמכרים על-ידה והתחרות הגוברת מצד רשתות שיווק נוספות". כך נכתב בדוחותיה של רשת הקמעונאות הגדולה בישראל, שופרסל, שבשליטת קונצרן IDB.
רפי ביסקר ויעקב שלום פישר, יו"רים משותפים של הדירקטוריון ויתרו על המענק המגיע להם בגין שנת 2111 וחלק משכרם בגין שנת 2012. איציק אברכהן, מנכ"ל החברה הסכים להפחתה של 11% משכרו לשנת 2012
וגם שכרם של בכירים נוספים בחברה ירד ב-10%.
הכנסות החברה ברבעון הרביעי הסתכמו בכ- 2.92 מיליארד שקל, בדומה לרבעון המקביל אשתקד, אך ברווח הגולמי חלה ירידה של 3.6% לסך של 741 מיליון שקלים. נציין, כי המכירות בחנויות הזהות ירדו ב-4.1% בהשוואה לרבעון המקביל.
הרווח התפעולי מפעילות שוטפת נפל ב-44% ביחס לרבעון המקביל אשתקד והסתכם ב-77 מיליון שקל, המהווה 2.8% ממחזור המכירות. כאשר הרווח התפעולי לאחר שיערוך הנדל"ן מסתכם ב-112 מיליון. רווח ה- EBITDA לרבעון ירד ב-22% והסתכם ב-154 מיליון שקל.
בשורה התחתונה רשמה שופרסל רווח של 107 מיליון שקלים, גידול של כ-20% בהשוואה ל-89 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד. העלייה ברווח הרבעוני נבעה ברובה מהוצאות מימון נמוכות יותר והכנסה של 16 מיליון שקלים בסעיף המיסים (לעומת הוצאה של 29 מיליון שקלים ברבעון המקביל). בנוסף הושפע הרווח לטובה מעיתוי עונת החגים שגלשה ב-2011 לאוקטובר.
שופרסל מבהירה בדוחותיה כי ברבעון הרביעי של שנת 2011 הכירה החברה בהכנסות מסים כתוצאה מיצירת מס נדחה בסך של כ-32 מיליון שקל וביטלה הפרשה למס בסך של כ- 17 מיליון שקל, כתוצאה מהכרה בתקופת הדוח בחלק נוסף של הפסדיה העסקיים לצרכי מס של חברה מוחזקת ששומותיה העצמיות עד וכולל שנת 2006 הפכו לשומות מס סופיות למועד הדוח.
מנגד הכירה החברה בהוצאת מסים על הכנסה, באופן חד פעמי ברבעון הרביעי שנת 2011 , בסך של כ-14 מיליון שקל הנובעות מעדכון יתרות המסים הנדחים עקב אישור החוק לתיקון נטל המס, בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג לבחינת חלופות להקלת נטל המחיה בישראל.
בשנת 2011 כולה גדלו מכירותיה של הרשת ב-4.2% לעומת שנת 2010 והסתכמו ב-11.6 מיליארד שקל. הרווח התפעולי השוטף נפל ב-18% לעומת השנה הקודמת והסתכם ב-415 מיליון שקל. הרווח התפעולי השוטף מהווה 3.6% מהמחזור. בשורה התחתונה הרווח הנקי ב-2011 ירד ב-17.6% והסתכם ב- 276 מיליון שקל. רווח זה מהווה כ-2.4% ממחזור המכירות. רווח ה- EBITDA לשנת 2011 קטן ב-8.9% ל--667 מיליון שקל.
- 4.אורי 05/03/2012 11:53הגב לתגובה זורמי לוי חצי חינם ויקטורי כמעט חינם יינות ביתן מחסני להב תורידו מחירים ! אחרת תתחילו לצוד זבובים מרוב שעמום !
- דוד 05/03/2012 18:51הגב לתגובה זואני את הקניות עושה רק שופרסל הכי זול פלוס מיבצעיים
- ברור, כי אתה עובד שם. (ל"ת)לדוד 05/03/2012 19:00
- 3.עובד שופרסל 05/03/2012 09:59הגב לתגובה זואתה מגיב בתשלום
- 2.א 05/03/2012 08:57הגב לתגובה זועלולים לפגוע בתוצאות שופרסל.
- 1.פשוט רמי לוי זול יותר מחירים ברצפה (ל"ת)הצלף 05/03/2012 08:53הגב לתגובה זו
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.
