אלי דמרי מנכל עשות; קרדיט: עשותאלי דמרי מנכל עשות; קרדיט: עשות
דוחות

עשות: ההכנסות עלו ב-25% ל-121.5 מ' שקל; הרווחיות התייצבה

הרווחיות הגולמית של עשות ברבעון הראשון עמדה על שיעור של כ-21.3% אחרי שברבעון הקודם המשקיעים התאכזבו מרווחיות של 20.3%; שיעור הרווח הנקי מהמכירות היה 12.1% - לעומת 14% ברבעון המקביל; הצבר עלה ל-1.9 מיליארד שקל לעומת 1.7 מיליארד שקל ברבעון הקודם - האם המניה יקרה מדי?

רוי שיינמן | (1)
נושאים בכתבה עשות אלי דמרי

עשות אשקלון עשות 0%   שבשליטת קרן פימי (84%) דיווחה על הכנסות של כ-121.5 מיליון שקל לעומת כ-97.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-25%. הרווח הגולמי הסתכם ברבעון הראשון בכ-25.9 מיליון שקל והיווה כ-21.3% מההכנסות, לעומת כ-21.3 מיליון שקל אשתקד שהיוו כ-21.8% מההכנסות - גידול של כ-22%. הרווח התפעולי ברבעון הראשון הסתכם בכ-18.5 מיליון שקל והיווה 15.2% מההכנסות, לעומת כ-13.8 מיליון שקל אשתקד שהיוו כ-14.1% מההכנסות - גידול של כ-34%.


הרווח הנקי ברבעון הראשון הסתכם בכ-14.7 מיליון שקל והיווה 12.1% מהמכירות, לעומת 13.7 מיליון שקל אשתקד שהיוו 14% מהמכירות - גידול של כ-7%. ה-EBITDA ברבעון הראשון הסתכם בכ-23.3 מיליון שקל לעומת כ-17.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד - גידול של כ-36%. צבר ההזמנות עלה ל-1.9 מיליארד שקל לעומת 1.7 מיליארד שקל ברבעון הקודם.


"אנו שמחים לסכם רבעון נוסף של צמיחה מואצת בכל הפרמטרים של עשות אשקלון, אשר נובעת בעיקר מגידול בהיקף המכירות בדגש על המגזר התעופתי שנמצא במגמת צמיחה משמעותית, שיפור הסכמים מול לקוחות, המשך שיפור היעילות התפעולית ואיחוד תוצאות אי די סי", מסר אלי דמרי, מנכ"ל עשות. "במהלך שנת 2024 ניכרה מגמה של עליה חדה בכמות ההזמנות שהתקבלה ממשרד הביטחון, בדגש על הזמנות לשיקום ואספקת חלקי חילוף למערכות המיוצרות על ידי החברה ומגמה זו אף צפויה להתעצם בשנת 2025 ואילך.


המלחמה הדגישה את החשיבות הגדולה ליכולות יצור מקומיות ועצמאות יצור מלאה, כולל כושר ויכולות יצור לתמיכה בהגדלת סד"כ הרק"מ ויכולת תמיכה בצרכי משרד הבטחון בשעת חירום. בשל כך, החברה נערכת להגדלה משמעותית של היקפי הפעילות מול משרד הבטחון ופועלת על מנת לעמוד בצרכים המיוחדים, במקביל לתמיכה מלאה בלקוחותיה הבינלאומיים בתחום התעופה של החברה, כולל פעילות להאצת אספקות בהתאם לצרכי הלקוחות השונים. הנהלת עשות עובדת לילות כימים להגדיל את מערך ההסכמים הגלובליים של החברה, על מנת להבטיח את המשך הצמיחה המואצת של החברה בשנים הבאות.


בתוך כך חתמה עשות במהלך הרבעון הראשון על הסכם בהיקף מוערך של 70 מיליון דולר לאספקה של מערכות מורכבות ללקוח שהינו מהחברות המובילות בעולם בתחום התעופה. בנוסף קיבלה עשות עד לתחילת חודש אפריל הזמנות מצטברות ממשרד הביטחון בהיקף של כ-100 מיליון ש״ח לשיקום (MRO), תיקון ואספקת חלקי חילוף לממסרות, מתלים והינעים סופיים. בכך ממשיכה עשות אשקלון לחזק את מעמדה כמובילה עולמית וטכנולוגית בתחומי פעילותה וכספקית איכותית ואמינה ביותר של מערכות מורכבות לפלטפורמות צבאיות ותעופתיות מהשורה הראשונה בארץ ובעולם".


האם מניית עשות יקרה?

עשות, אחת מהחברות הביטחוניות שבלטו מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל, נהנית מצבר הזמנות הולך וגדל. החברה מתמחה בייצור חלקים תעופתיים, מערכות לרכב קרבי משוריין ומוצרי מתכת כבדה, ובתקופה האחרונה היא הייתה בין הנהנות העיקריות מהתנופה בתחום הביטחוני. הצבר של עשות עמד בסוף 2022 על 707 מיליון שקל, עלה ל-854 מיליון שקל בסוף 2023, ובדו"חות האחרונים קפץ ל-1.9 מיליארד שקל.


הצמיחה בפעילות באה לידי ביטוי גם במחיר המניה, שזינקה ב-92% במהלך 2024. עם זאת, מתחילת השנה היא איבדה גובה וירדה בכ-3.8%. נכון להיום, עשות נסחרת לפי שווי של כ-1.17 מיליארד שקל, כשהרווח השנתי הנוכחי לפי הרבעון האחרון מוערך ב-58.8 מיליון שקל - מה שמביא את מכפיל הרווח לכ-20. זהו מכפיל שאינו גבוה במונחים של שוק עם צבר כה משמעותי, אך גם לא נמוך במיוחד. כלומר, המשקיעים כבר מתמחרים ציפיות להמשך צמיחה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


אחד הגורמים ללחץ על המניה ברבעון הקודם היה ירידה ברווחיות הגולמית - מ-22.6% ברבעון השלישי ל-20.3% ברביעי, זאת למרות עלייה של כ-8% בהכנסות. אמנם ברבעון הנוכחי ניכרת התייצבות, אך עבור משקיעים שמסתכלים קדימה, היציבות לא מספיקה. הם מצפים למגמת עלייה, שתצדיק את תמחור המניה.


בהנחה שמחזור ההכנסות ימשיך לגדול, נגיד בקצב של 50%, ועדיין נשמור על רמת רווחיות דומה, עשות עשויה להציג רווח שנתי של כ-70 מיליון שקל. גם תרחיש כזה יביא אותה למכפיל של כ-16, עדיין לא "בזול", אבל עם פוטנציאל. אם שולי הרווח ישתפרו יחד עם המחזור, התמונה יכולה להיות חיובית יותר, זה תלוי בשאלה אם עשות תדע למנף את קפיצת הצבר לתוך שורת הרווח.


ועשות כמובן גם תלויה מאוד בהימשכות המלחמה כאן בארץ. היא עדיין נמשכת, אבל יכול להיות שטראמפ יביא לעסקה שתכלול שחרור חטופים והפסקת המלחמה מעל לראש של ישראל, כמו שהוא עשה עם שחרור עידן אלכסנדר וכמו שהוא מדבר עם שאר המנהיגים באזור ללא התערבות ישראל, כולל עם איראן. עם צפויה כאן מלחמה ממושכת יכול להיות שעשות תצדיק את המחיר, אם לא, זה סימן שאלה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    החברה לא צומחת אורגנית זה הכל מהרכישה של IDC (ל"ת)
    אנונימי 18/05/2025 15:09
    הגב לתגובה זו
חנן פרידמן
צילום: אורן דאי

הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?

הריבית הולכת לרדת ויש את מי שממהר להספיד את הבנקים אבל אם אם מנסים למצוא את ה״אשמים״ ברווחיות של המערכת הבנקאית מגלים שזה לא הריבית וגם לא המנהלים - אלא שינוי מבני עמוק

מנדי הניג |

הבנקים מעולם לא היו כל כך רווחיים. המנהלים שלהם טובים, אבל גם הם יודעים שניהול זה לא כל העניין. הריבית עלתה, אבל זה גם לא רק בזכות הריבית. הסיבה היא שונה ממה שרובנו חושבים. הנה התוצאות של בנק לאומי משנת 2010 ועד היום. עם שווי של כ-93 מיליארד שקל, לאומי הוא מועמד טוב להיות החברה הראשונה בבורסה בת"א שמגיעה לשווי של 100 מיליארד שקל.  

מהדוחות למחצית הראשונה של 2025 עולה כי הרווח למניה הוא באזור 6.7 שקל למניה. המניה נסחרת ב-63.7 שקל - לכאורה מכפיל רווח של 9.5. זה מכפיל שנחשב סביר בהחלט, אפילו זול, אלא שמה שחשוב זה המכפיל העתידי. יש רוחות של שינוי. הריבית תרד, ייתכן מאוד שהרווחים של הבנקים יפגעו מכך. אבל, האם זה הגורם המכריע? 

כשבוחנים את הכנסות הריבית נטו לפני העלאת הריבית ואחרי העלאת הריבית מבינים שההכנסות אומנם עלו מקצב של כ-10.4 מיליארד שקל ב-2021 לכ-16-17 מיליארד שקל כעת. חלק מהגידול הזה הוא גידול טבעי שהיה מתרחש בלי קשר לריבית. ועדיין מדובר על עלייה מרשימה. עם זאת, גם אם הריבית תרד, מסבירים לנו בבנק המרכזי שזה כבר לא יהיה ריבית אפס. המשחק השתנה שוב. אחרי המשבר הגדול של 2008, הריביות בעולם צנחו למשך תקופה ממושכת, אבל התקופה הזו היא החריגה. ריבית אפס זה ניסוי ממושך וחד פעמי כנראה. הפעם, הריבית תעצור באזור 3%-3.5%.  

בריבית כזו, ההשפעה על רווחיות הבנקים לא תהיה דרמה גדולה, וכשלוקחים את הצמיחה האורגנית, מבינים שייתכן מאוד שבשורה התחתונה הם לא ייפגעו. 



בנק לאומי - דוחות רווח והפסד 2018-2024



הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הבנקים חוזרים לעלות, טאואר תרד; מה יהיה היום בבורסה?

מניות הבנקים בלטו אתמול לחיוב ושמרו את ת"א 35 בטריטוריה חיובית למרות ההבנה שהפסקת האש עשויה להיות שברירית; טאואר חוזרת עם ארביטרז' שלילי ותרד בפתיחה

מערכת ביזפורטל |

אתמול המסחר בת"א היה בסימן תיקון לירידות של יום ראשון. מדד ת"א 35 עלה 1.1% בתמיכת מניות הבנקים, שזינקו ב-3%, בעוד מדד ת"א 90 עלה בכ-0.1%, כאשר מדד הנפט והגז הכביד עם ירידה של מעל 1%, בעוד מדד הנדל"ן רשם עלייה קלה. 

הזינוקים בסקטור הפיננסי אתמול היו הסיפור המרכזי, מדד הבנקים עלה בכ-3%. הריבית הולכת לרדת ויש מי שמיהר להספיד את הבנקים. אבל אם מנסים למצוא את ה״אשמים״ ברווחיות של המערכת הבנקאית מגלים שזאת לא הריבית וגם לא המנהלים - אלא שינוי מבני עמוק שקרה אצלם לאורך 4 השנים האחרונות. הבנקים מעולם לא היו כל כך רווחיים. המנהלים שלהם טובים, אבל גם הם יודעים שניהול זה לא כל העניין. הריבית עלתה, אבל זה גם לא רק בזכות הריבית. הסיבה היא שונה ממה שרובנו חושבים. הנה התוצאות של בנק לאומי משנת 2010 ועד היום. עם שווי של כ-93 מיליארד שקל, לאומי הוא מועמד טוב להיות החברה הראשונה בבורסה בת"א שמגיעה לשווי של 100 מיליארד שקל - הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?

מניות הבנקים היו מהמניות החזקות בשוק מתחילת השנה, בטח בהסתכלות על עליות מתואם שווי שוק, כאשר הבנקים הגדולים (לאומי לאומי 0%   ופועלים פועלים 0%  ) עלו בכ-50% מתחילת השנה, והבנקים הקטנים יותר (מזרחי מזרחי טפחות 0%  , דיסקונט דיסקונט 0%  , בינלאומי בינלאומי 0%  וירושלים ירושלים 0%  ) עלו בכ-30-40%. מכפילי ההון, שעמדו בעבר על 0.7 בתקופות טובות, עלו לכ-1.3 בממוצע, בעוד מזרחי מציג את התמחור היקר ביותר - 1.62 על ההון.


בעוד הפסקת האש נשמרת לעת עתה, המשקיעים הבינו עד כמה היא עלולה להיות שברירית והחזרה ללחימה יכולה להיות קצרה. חלק מקובעי המדיניות בישראל עדיין מתנגדים לסיום המלחמה, ועל פי דיווחים גורמים בממשל האמריקאי הביעו חששות ממצב כזה, כאשר אי שחרור כלל הגופות מצד ארגון הטרור חמאס עשוי לשמש כסיבה. הדבר מוסיף שכבה של אי וודאות מצד הצבא שעדיין מוכן לכל תרחיב, עם מספר מילואימניקים גבוה שמשפיע על שוק התעסוקה, וגם צורך להסיט כספים לתקציבים צבאיים. באותו נושא, ראש הממשלה ציין אתמול כי בכוונת הממשלה להעביר את תקציב 2026 בקרוב ויהיה מעניין לראות כיצד יוקצו המשאבים לשנה הבאה.

בכל מקרה, מה שעוד נותר כאי וודאות זה מה יעשה בנק ישראל בהחלטה הקרובה בסוף נובמבר. מצד אחד, השוק תמחר באופן מלא הורדת ריבית, אך אי הוודאות שנכנסה סביב יציבות הפסקת האש עלולה לשנות את התמונה. כך או כך, טוב עשה בנק ישראל שלא הקדים את החלטת הריבית ולא התחייב לתוואי מסוים, כאשר נותר עוד זמן לראות כיצד יתפתחו הדברים שישפיעו על המדיניות.