עדי גזית מנכל ברקת
צילום: גדי סיירה
דוחות

ברקת: הרווח הנקי ברבעון צמח ב-72% ל-5 מיליון שקל

הכנסות המימון ברבעון הרביעי של שנת 2024 הסתכמו בכ-27.7 מיליון שקל, בהשוואה לכ-31.5 מיליון שקל ברבעון הרביעי של שנת 2023; היקף האשראי אותו מנהלת החברה, הסתכם נכון לסוף שנת 2024 בכ-1.6 מיליארד שקל, לעומת כ-1.5 מיליארד שקל בסוף שנת 2023

אביחי טדסה |
נושאים בכתבה עדי גזית ברקת

ברקת ברקת 3.02%   מפרסמת היום את תוצאותיה הכספיות לשנת 2024 ולרבעון הרביעי של שנת 2024, הכנסות המימון ברבעון הרביעי של שנת 2024 הסתכמו בכ-27.7 מיליון שקל, בהשוואה לכ-31.5 מיליון שקל ברבעון הרביעי של שנת 2023. הכנסות המימון נטו ברבעון הרביעי של 2024 הסתכמו בכ-10.3 מיליון שקל, לעומת הכנסות מימון נטו של כ-14.5 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2023. עיקר הירידה נובעת מהכנסה בגין הלוואה אשר בוצעה כנגדה הפרשה ספציפית להפסדי אשראי ברבעון אשתקד. הרווח הנקי ברבעון הרביעי צמח בכ-72% לכ-5 מיליון שקל, לעומת כ-2.9 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2023. העלייה נבעה בעיקרה מכך שבשנת 2023 נכללה בתוצאות הכספיות הפרשה ספציפית בגין הפסדי אשראי.


הכנסות המימון בשנת 2024 צמחו בכ-6% לכ-115.4 מיליון שקל, לעומת כ-108.6 מיליון שקל בשנת 2023. העלייה נובעת נובעת בעיקרה מהכרה בהכנסות מעמלות ועליית מדד המחירים לצרכן במחצית הראשונה של השנה. הרווח הנקי של ברקת בשנת 2024 עלה בכ-36% לכ-18.3 מיליון שקל, לעומת כ-13.5 מיליון שקל בשנת 2023. מקור הגידול נובע ברובו מקיטון בהפרשה להפסדי אשראי הנובע ממחיקת הפרשה ספציפית .


היקף האשראי אותו מנהלת החברה, הסתכם נכון לסוף שנת 2024 בכ-1.6 מיליארד שקל, לעומת כ-1.5 מיליארד שקל בסוף שנת 2023, וכפליים מהיקף האשראי בסוף שנת 2022, שעמד על כ-782 מיליון שקל. תיק מסגרות ההלוואות המנוהלות הסתכם נכון ל-31 בדצמבר 2024 לכ-2.8 מיליארד שקל.

ההון העצמי של החברה ב-31 בדצמבר 2024 עמד על כ-115.7 מיליון שקל, לעומת כ-104 מיליון שקל בסוף שנת 2023. דירקטוריון החברה הכריז במקביל לפרסום הדוחות על חלוקת דיבידנד בסך של כ-7 מיליון שקל בגין רווחי שנת 2024, בהתאם למדיניות החברה לחלוקה של עד כ-50% מהרווח השנתי. החלוקה האמורה משקפת תשואת דיבידנד של כ-5.6% למחיר מניית ברקת בבורסה.


עדי גזית, מנכ"ל ברקת: "אנחנו מסכמים את שנת 2024 עם צמיחה משמעותית בפרמטרים הפיננסיים העיקריים, ובראשם הכנסות המימון והרווח הנקי. ברקת ממוקדת בצמיחת תיק האשראי שלה תוך מתן מעטפת מימון מלאה ומקצועית ליזמים ולפעילים בעולם הנדל"ן, שמירה על מדיניות אשראי וחיתום סדורות, והגדלת שורת הרווח. בשנה החולפת פעלנו באופן ממוקד להגדלת היקף הפרויקטים אותם אנו מלווים בסגמנטים בהם אנו מתמחים – קבוצות רכישה ובעלי קרקע, ולצד זאת הרחבת הפעילות מול חברות התחדשות עירונית ויזמות מגורים קלאסית. ענף המימון התפתח משמעותית בתקופה זאת ומהווה תחרות מהותית למימון מבנקים, בכל הפרמטים – מחיר ותנאים וכמובן גמישות, מהירות ויעילות. השנה גם קיבלנו לראשונה דירוג A3.il מחברת מידורג, והשלמנו בהצלחה הנפקה ראשונה של איגרות חוב, שני מהלכים המבטאים את אמון שוק ההון בחברה ובעשייה שלה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?