ברקת: הרווח הנקי ברבעון צמח ב-72% ל-5 מיליון שקל
הכנסות המימון ברבעון הרביעי של שנת 2024 הסתכמו בכ-27.7 מיליון שקל, בהשוואה לכ-31.5 מיליון שקל ברבעון הרביעי של שנת 2023; היקף האשראי אותו מנהלת החברה, הסתכם נכון לסוף שנת 2024 בכ-1.6 מיליארד שקל, לעומת כ-1.5 מיליארד שקל בסוף שנת 2023
ברקת ברקת 0% מפרסמת היום את תוצאותיה הכספיות לשנת 2024 ולרבעון הרביעי של שנת 2024, הכנסות המימון ברבעון הרביעי של שנת 2024 הסתכמו בכ-27.7 מיליון שקל, בהשוואה לכ-31.5 מיליון שקל ברבעון הרביעי של שנת 2023. הכנסות
המימון נטו ברבעון הרביעי של 2024 הסתכמו בכ-10.3 מיליון שקל, לעומת הכנסות מימון נטו של כ-14.5 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2023. עיקר הירידה נובעת מהכנסה בגין הלוואה אשר בוצעה כנגדה הפרשה ספציפית להפסדי אשראי ברבעון אשתקד. הרווח הנקי ברבעון הרביעי צמח בכ-72%
לכ-5 מיליון שקל, לעומת כ-2.9 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2023. העלייה נבעה בעיקרה מכך שבשנת 2023 נכללה בתוצאות הכספיות הפרשה ספציפית בגין הפסדי אשראי.
הכנסות המימון בשנת 2024 צמחו בכ-6% לכ-115.4 מיליון שקל, לעומת כ-108.6 מיליון
שקל בשנת 2023. העלייה נובעת נובעת בעיקרה מהכרה בהכנסות מעמלות ועליית מדד המחירים לצרכן במחצית הראשונה של השנה. הרווח הנקי של ברקת בשנת 2024 עלה בכ-36% לכ-18.3 מיליון שקל, לעומת כ-13.5 מיליון שקל בשנת 2023. מקור הגידול נובע ברובו מקיטון בהפרשה להפסדי אשראי
הנובע ממחיקת הפרשה ספציפית .
היקף האשראי אותו מנהלת החברה, הסתכם נכון לסוף שנת 2024 בכ-1.6 מיליארד שקל, לעומת כ-1.5 מיליארד שקל בסוף שנת 2023, וכפליים מהיקף האשראי בסוף שנת 2022, שעמד על כ-782 מיליון שקל. תיק מסגרות ההלוואות המנוהלות
הסתכם נכון ל-31 בדצמבר 2024 לכ-2.8 מיליארד שקל.
ההון העצמי של החברה ב-31 בדצמבר 2024 עמד על כ-115.7 מיליון שקל, לעומת כ-104 מיליון שקל בסוף שנת 2023. דירקטוריון החברה הכריז במקביל לפרסום הדוחות על חלוקת דיבידנד בסך של כ-7 מיליון שקל בגין רווחי
שנת 2024, בהתאם למדיניות החברה לחלוקה של עד כ-50% מהרווח השנתי. החלוקה האמורה משקפת תשואת דיבידנד של כ-5.6% למחיר מניית ברקת בבורסה.
- עדי גזית, מנכ״ל ברקת: ״לאחר המלחמה צפוי שגשוג בשוק המגורים - הביקושים מעולם לא נעלמו״
- ברקת תממן פרויקט מגורים חדש בפארק הים בבת ים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עדי גזית, מנכ"ל ברקת: "אנחנו מסכמים את שנת 2024 עם צמיחה משמעותית בפרמטרים הפיננסיים העיקריים,
ובראשם הכנסות המימון והרווח הנקי. ברקת ממוקדת בצמיחת תיק האשראי שלה תוך מתן מעטפת מימון מלאה ומקצועית ליזמים ולפעילים בעולם הנדל"ן, שמירה על מדיניות אשראי וחיתום סדורות, והגדלת שורת הרווח. בשנה החולפת פעלנו באופן ממוקד להגדלת היקף הפרויקטים אותם אנו מלווים
בסגמנטים בהם אנו מתמחים – קבוצות רכישה ובעלי קרקע, ולצד זאת הרחבת הפעילות מול חברות התחדשות עירונית ויזמות מגורים קלאסית. ענף המימון התפתח משמעותית בתקופה זאת ומהווה תחרות מהותית למימון מבנקים, בכל הפרמטים – מחיר ותנאים וכמובן גמישות, מהירות ויעילות. השנה
גם קיבלנו לראשונה דירוג A3.il מחברת מידורג, והשלמנו בהצלחה הנפקה ראשונה של איגרות חוב, שני מהלכים המבטאים את אמון שוק ההון בחברה ובעשייה שלה".
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 0.3% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת
גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגניו מד מזנקת 6.5%, אלביט ב-2.5% - המדדים במגמה מעורבת
עסקת הייצוא למצרים יוצאת לדרך - ניו מד מזנקת
המסחר במדדים במגמה מעורבת אחרי נעילה מעורבת אתמול ללא שינויים מהותיים. ת"א 35 מוסיף 0.1% העליות בת"א 90 נמחקות והמדד יורד 0.1%.
במגזר הפיננסים התמונה שונה - הבנקים יורדים בכ-1%, בעוד ת"א ביטוח יורד 0.3%. ת"א נדל"ן חיובי עם עליה של 0.3% בעוד ת"א נפט וגז יורד 0.1%.
נתוני ביצועי התקציב לנובמבר שפרסם משרד האוצר הפתיעו לטובה את האנליסטים והכלכלנים - הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%. עופר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, אומר כי מדובר בנתונים אומר טובים בהרבה מהציפיות "שמשנים את התמונה הכלכלית של ישראל. "הכנסות המדינה ממסים עמדו על כ-43 מיליארד ש"ח (ללא מע"מ יבוא ביטחוני), עלייה נומינלית של כ-18% לעומת נובמבר אשתקד, שהם כ-10% גידול ריאלי בניכוי שינויי חקיקה", מפרט קליין. "הן ההכנסות הישירות והן ההכנסות העקיפות היו גבוהות מהצפוי." במקביל לזינוק בהכנסות, נרשמה ירידה דרמטית בהוצאות. "הוצאות הממשלה ירדו משמעותית בנובמבר ועמדו על כ-49 מיליארד ₪, עדיין רמה גבוהה אך הנמוכה ביותר מאז פברואר השנה", מציין קליין, "בעיקר בשל ירידה בהוצאות המנהליות ובהוצאות מערכת הביטחון." - "נראה שיפור בדירוג האשראי ב-2026": הנתונים שמפתיעים את השווקים
- זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רפורמה בדיווחי החברות יוצאת לדרך כבר ב-2026: ד"וח הדירקטוריון המלא לצד תיאור עסקי התאגיד והדוחות עצמם ופרטים נוספים על תאגיד הם כמות בלתי נתפסת של מידע חלקו לא רלבנטי, חלקו חוזר על עצמו. מדובר על מאות עמודים שמתקבלים בדוח השנתי, וגם המשקיעים הרציניים ביותר, לא באמת קוראים את כל הדוח. רשות ניירות רוצה לעשות בו סדר. הבעיה היחידה היא שלפעמים כשמצמצמים "זורקים" בלי לשים לב מידע חשוב על הדרך. בגישה הקיימת הוחלט שכל המוסיף הרי זה משובח. זו גישה בעיתית, אבל לפחות לחרוצים יש יכולת לקבל את המידע שנדרש לצורך קבלת החלטת השקעה ולצורך הבנת העסק. כעת, בגישה החדשה, ירדו סעיפים ויהיה מיקוד, אבל בדרך אנחנו עלולים לאבד מידע חשוב.
