ברקת: הרווח הנקי ברבעון צמח ב-72% ל-5 מיליון שקל
הכנסות המימון ברבעון הרביעי של שנת 2024 הסתכמו בכ-27.7 מיליון שקל, בהשוואה לכ-31.5 מיליון שקל ברבעון הרביעי של שנת 2023; היקף האשראי אותו מנהלת החברה, הסתכם נכון לסוף שנת 2024 בכ-1.6 מיליארד שקל, לעומת כ-1.5 מיליארד שקל בסוף שנת 2023
ברקת ברקת 0% מפרסמת היום את תוצאותיה הכספיות לשנת 2024 ולרבעון הרביעי של שנת 2024, הכנסות המימון ברבעון הרביעי של שנת 2024 הסתכמו בכ-27.7 מיליון שקל, בהשוואה לכ-31.5 מיליון שקל ברבעון הרביעי של שנת 2023. הכנסות
המימון נטו ברבעון הרביעי של 2024 הסתכמו בכ-10.3 מיליון שקל, לעומת הכנסות מימון נטו של כ-14.5 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2023. עיקר הירידה נובעת מהכנסה בגין הלוואה אשר בוצעה כנגדה הפרשה ספציפית להפסדי אשראי ברבעון אשתקד. הרווח הנקי ברבעון הרביעי צמח בכ-72%
לכ-5 מיליון שקל, לעומת כ-2.9 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2023. העלייה נבעה בעיקרה מכך שבשנת 2023 נכללה בתוצאות הכספיות הפרשה ספציפית בגין הפסדי אשראי.
הכנסות המימון בשנת 2024 צמחו בכ-6% לכ-115.4 מיליון שקל, לעומת כ-108.6 מיליון
שקל בשנת 2023. העלייה נובעת נובעת בעיקרה מהכרה בהכנסות מעמלות ועליית מדד המחירים לצרכן במחצית הראשונה של השנה. הרווח הנקי של ברקת בשנת 2024 עלה בכ-36% לכ-18.3 מיליון שקל, לעומת כ-13.5 מיליון שקל בשנת 2023. מקור הגידול נובע ברובו מקיטון בהפרשה להפסדי אשראי
הנובע ממחיקת הפרשה ספציפית .
היקף האשראי אותו מנהלת החברה, הסתכם נכון לסוף שנת 2024 בכ-1.6 מיליארד שקל, לעומת כ-1.5 מיליארד שקל בסוף שנת 2023, וכפליים מהיקף האשראי בסוף שנת 2022, שעמד על כ-782 מיליון שקל. תיק מסגרות ההלוואות המנוהלות
הסתכם נכון ל-31 בדצמבר 2024 לכ-2.8 מיליארד שקל.
ההון העצמי של החברה ב-31 בדצמבר 2024 עמד על כ-115.7 מיליון שקל, לעומת כ-104 מיליון שקל בסוף שנת 2023. דירקטוריון החברה הכריז במקביל לפרסום הדוחות על חלוקת דיבידנד בסך של כ-7 מיליון שקל בגין רווחי
שנת 2024, בהתאם למדיניות החברה לחלוקה של עד כ-50% מהרווח השנתי. החלוקה האמורה משקפת תשואת דיבידנד של כ-5.6% למחיר מניית ברקת בבורסה.
- עדי גזית, מנכ״ל ברקת: ״לאחר המלחמה צפוי שגשוג בשוק המגורים - הביקושים מעולם לא נעלמו״
- ברקת תממן פרויקט מגורים חדש בפארק הים בבת ים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עדי גזית, מנכ"ל ברקת: "אנחנו מסכמים את שנת 2024 עם צמיחה משמעותית בפרמטרים הפיננסיים העיקריים,
ובראשם הכנסות המימון והרווח הנקי. ברקת ממוקדת בצמיחת תיק האשראי שלה תוך מתן מעטפת מימון מלאה ומקצועית ליזמים ולפעילים בעולם הנדל"ן, שמירה על מדיניות אשראי וחיתום סדורות, והגדלת שורת הרווח. בשנה החולפת פעלנו באופן ממוקד להגדלת היקף הפרויקטים אותם אנו מלווים
בסגמנטים בהם אנו מתמחים – קבוצות רכישה ובעלי קרקע, ולצד זאת הרחבת הפעילות מול חברות התחדשות עירונית ויזמות מגורים קלאסית. ענף המימון התפתח משמעותית בתקופה זאת ומהווה תחרות מהותית למימון מבנקים, בכל הפרמטים – מחיר ותנאים וכמובן גמישות, מהירות ויעילות. השנה
גם קיבלנו לראשונה דירוג A3.il מחברת מידורג, והשלמנו בהצלחה הנפקה ראשונה של איגרות חוב, שני מהלכים המבטאים את אמון שוק ההון בחברה ובעשייה שלה".
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה: ההכנסות גדלו אבל הרווח נחתך בחצי
הכנסות אלקטרה עלו ברבעון השלישי, אך הרווחיות נשחקה בצורה חדה בעקבות הפסד תפעולי במגזר הפרויקטים והתשתיות בישראל שחתכו כמעט בחצי את הרווח הנקי ביחס לרבעון המקביל
אלקטרה מפרסמת את הדוחות לרבעון השלישי של 2025 ומצביעה על מגמה מדאיגה. למרות עלייה דו ספרתית בהכנסות ל-3.47 מיליארד שקל, הרווח התפעולי נשחק בצורה חדה והסתכם ב-62 מיליון שקל בלבד, לעומת 115 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA ירד בהתאם ל-182 מיליון שקל, לעומת 228 מיליון שקל אשתקד. בשורה התחתונה, הרווח הנקי ירד ל-35 מיליון שקל, כמעט חצי מהרווח שנרשם ברבעון המקביל שעמד על 66 מיליון שקל.
הגורם המרכזי לשחיקה הוא מגזר פרויקטי המבנים והתשתיות בישראל, תחום הפעילות הגדול ביותר של אלקטרה. המגזר אמנם הציג הכנסות של כ-1.49 מיליארד שקל, אך עבר להפסד תפעולי של 54 מיליון שקל, לעומת רווח של 9 מיליון שקל באותה תקופה ב-2024. כלומר, הפרויקטים בישראל, שהיו מנוע רווח בעבר, הפכו ברבעון הזה למשקולת משמעותית.
מול התמונה הזו, תחומי הפעילות האחרים לא הצליחו לאזן את הנטל. פרויקטים למבנים ושירותים בחו"ל שמרו על יציבות עם רווח תפעולי של 13 מיליון שקל. מגזר תפעול ואחזקה הציג רווח נאה של 65 מיליון שקל, תחום הפיתוח והקמה של נדל"ן לזכיינות (PPP) הוסיף 13 מיליון שקל וזכיינות תרמה 31 מיליון שקל (הגידול נובע בעיקר מרווח הון שנרשם ממכירת החזקות הקבוצה בזכיין של פרויקט קריית הממשלה בנתניה בתקופת הדוח).
לשחיקה בשורה התפעולית מצטרפת גם עלייה עקבית בהוצאות ההנהלה והכלליות, שקפצו ל-129 מיליון שקל לעומת 99 מיליון שקל ברבעון המקביל. כך, גם במקומות שבהם הפעילות יציבה, הוצאות המטה מכרסמות ברווחיות.
- אלקטרה מצרפת את קרן תש"י כשותפה באלקטרה אפיקים ומוטורס
- אלקטרה: עלייה בהכנסות וברווח הנקי, ירידה בתפעולי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
צבר העבודות, ליום 30 בספטמבר 2025, עומד על כ-38.8 מיליארד שקל
דבר החברה
איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "במהלך הרבעון נמשכה הצמיחה בהכנסות במגזרי הפעילות של הקבוצה. במגזר הפרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל נמשכה מגמת ההתחזקות של הפעילות שלנו בארה"ב, המתבטאת בגידול משמעותי בהכנסות וברווחיות ובקפיצת מדרגה של צבר העבודות שלנו. למגמות חזקות אלה תרמה הרכישה המוצלחת של חברת PJM בתחילת השנה.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמניות הביטוח תחת לחץ, מניות השבבים יעלו, ומה יהיה היום בבורסה?
היום שאחרי חגיגת הריבית נגמר בהאנגאובר, כאשר המדדים סגרו אתמול בטריטוריה שלילית בהובלת מניות הביטוח; ברקע, הלחץ על המניות ממשיך מצד הרגולטור, שעשוי לפגוע בעסקי הליבה שכבר חווים תחרות; מניות השבבים הדואליות חוזרות עם פער חיובי וצפויות לפתוח בעליות
ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה
אתמול כתבנו שהפער בין התנהגות שוק המניות לבין שוק האג"ח והמט"ח מעלה שאלה: האם העליות החדות הן תחילתו של "ראלי הקלה מוניטרית", או רק אנחת רווחה קצרה. ואכן, יום המסחר האחרון סיפק תשובה חלקית אחרי אתמול המדדים סגרו בירידות, אחרי מסחר חיובי לאורך השעות הראשונות שהיה כהמשך למומנטום החיובי אמש - ת"א 35 ירד 0.79% ות"א 90 ירד ב-0.22%. במגזר הפיננסים, ת"א ביטוח היה הסיפור המרכזי לאחר שמחק את העליות בתחילת היום וצנח 4.2% זה בהמשך לזינוק של 4% שלשום. ייתכן שהשוק מבין עכשיו טוב יותר שהפחתת ריבית של 0.25% לא משנה את תמונת המאקרו בצורה כה משמעותית, ושהמסלול קדימה של בנק ישראל יישאר זהיר ומדוד.
מדד הביטוח התחיל כאמור חיובי, ואף רשם שיא חדש של כל הזמנים ברקע דוחות הראל (הראל: הרווח הנקי עלה ל-840 מיליון שקל, התשואה להון 30%). עם זאת, המגמה השתנתה לשלילה ואף החריפה ברקע דוחות כלל (כלל ביטוח: רווח נקי של 590 מיליון שקל ותשואה על ההון של 24.9%). הדוחות של כלל אכן היו חיוביים, אך בנטרול רווחי שוק ההון, פעילות הליבה דווקא רשמה ירידה ברווח. לכאורה זה אולי נראה קטנוני, אבל אחרי ריצה כזו במניות הביטוח, כמעט 140% מתחילת השנה, המשקיעים רגישים לכל דבר. בנוסף, ייתכן שקיבלנו אישור מ"הצד השני", כאשר ליברה ליברה 9.65% (ליברה עם זינוק חד ברווח והמשך צמיחה בפרמיות) ואיידיאיי ביטוח איידיאיי ביטוח 10.12% (האמא של ביטוח ישיר ביטוח ישיר קופצת לאחר שהציגה זינוק של 24% ברווח הכולל, בניכוי הוצאות משפטיות חריגות) זינקו אתמול. המשקיעים חוששים אולי מגידול בנתח השוק של החברות הקטנות יותר, מה שיפגע בתוצאות בהמשך ככל ושוק ההון לא יחזור על הביצועים האחרונים.
אתמול בערב נחשף כי הממונה על שוק ההון והביטוח הציב אולטימטום לחברות הביטוח: הורידו את מחירי פוליסות הביטוח המקיף וצד ג' לרכב תוך שלושה חודשים, או שתישלל מכן האפשרות למכור אותם. לפי בדיקת הממונה "נמצאו פערים בין הסיכון לבין הפרמיה שחברות הביטוח גובות". אחרי הרווחים המטורפים של הבנקים, נראה הרגולטור "התעורר משנת החורף", והחליט לבדוק את המקדם בין עליית הפרמיות של הביטוח, לעליית הסיכון בפועל. לכאורה, מנתוני הדוחות עולה שהמקדם הזה התנתק, כאשר החברות רושמות רבעוני שיא עוקבים ותשואות פנומנליות על ההון. גם בנטרול רווחים עודפים משוק ההון החברות עדיין במכפיל נמוך מ-20, זאת כאמור אחרי ריצה של קרוב ל-140% מתחילת השנה.
- כלל צנחה 8.9%, איידיאיי וליברה זינקו עד 10%; גם הביטחוניות ירדו - נעילה שלילית בת"א
- מדד הביטוח זינק 4%, המדדים העיקריים עלו ב-1.5%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד סקטור שתפס כותרות אתמול היה הסקטור הביטחוני, אחרי שנפל ברקע דיווחים על אפשרות להסכם הפסקת אש בין רוסיה ואוקראינה. בעוד הסכם כזה עשוי לקחת זמן, האפשרות להורדת גובה הלהבות בעולם משפיע גם על השוק המקומי. מדד המניות הביטחוניות, שנזכיר שהגיע באיחור אופנתי, ירד אתמול בחדות, אך המניה שהשפיעה עליו הכי הרבה הייתה דווקא תאת תאת טכנו -6.11% הקטנה באופן יחסי, שמשקלה גדול מזה של אלביט מערכות, שגדולה ממנה פי 45 בערך. הסיבה, תקרת המשקל במדד שמעוותת את החישוב. להרחבה - מדד ביטחוניות? שימו לב ל"אותיות הקטנות" שמשפיעות על המדד
