עדי גזית מנכל ברקת
צילום: גדי סיירה
דוחות

ברקת: הרווח הנקי ברבעון צמח ב-72% ל-5 מיליון שקל

הכנסות המימון ברבעון הרביעי של שנת 2024 הסתכמו בכ-27.7 מיליון שקל, בהשוואה לכ-31.5 מיליון שקל ברבעון הרביעי של שנת 2023; היקף האשראי אותו מנהלת החברה, הסתכם נכון לסוף שנת 2024 בכ-1.6 מיליארד שקל, לעומת כ-1.5 מיליארד שקל בסוף שנת 2023

אביחי טדסה |
נושאים בכתבה עדי גזית ברקת

ברקת ברקת 0.33%   מפרסמת היום את תוצאותיה הכספיות לשנת 2024 ולרבעון הרביעי של שנת 2024, הכנסות המימון ברבעון הרביעי של שנת 2024 הסתכמו בכ-27.7 מיליון שקל, בהשוואה לכ-31.5 מיליון שקל ברבעון הרביעי של שנת 2023. הכנסות המימון נטו ברבעון הרביעי של 2024 הסתכמו בכ-10.3 מיליון שקל, לעומת הכנסות מימון נטו של כ-14.5 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2023. עיקר הירידה נובעת מהכנסה בגין הלוואה אשר בוצעה כנגדה הפרשה ספציפית להפסדי אשראי ברבעון אשתקד. הרווח הנקי ברבעון הרביעי צמח בכ-72% לכ-5 מיליון שקל, לעומת כ-2.9 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2023. העלייה נבעה בעיקרה מכך שבשנת 2023 נכללה בתוצאות הכספיות הפרשה ספציפית בגין הפסדי אשראי.


הכנסות המימון בשנת 2024 צמחו בכ-6% לכ-115.4 מיליון שקל, לעומת כ-108.6 מיליון שקל בשנת 2023. העלייה נובעת נובעת בעיקרה מהכרה בהכנסות מעמלות ועליית מדד המחירים לצרכן במחצית הראשונה של השנה. הרווח הנקי של ברקת בשנת 2024 עלה בכ-36% לכ-18.3 מיליון שקל, לעומת כ-13.5 מיליון שקל בשנת 2023. מקור הגידול נובע ברובו מקיטון בהפרשה להפסדי אשראי הנובע ממחיקת הפרשה ספציפית .


היקף האשראי אותו מנהלת החברה, הסתכם נכון לסוף שנת 2024 בכ-1.6 מיליארד שקל, לעומת כ-1.5 מיליארד שקל בסוף שנת 2023, וכפליים מהיקף האשראי בסוף שנת 2022, שעמד על כ-782 מיליון שקל. תיק מסגרות ההלוואות המנוהלות הסתכם נכון ל-31 בדצמבר 2024 לכ-2.8 מיליארד שקל.

ההון העצמי של החברה ב-31 בדצמבר 2024 עמד על כ-115.7 מיליון שקל, לעומת כ-104 מיליון שקל בסוף שנת 2023. דירקטוריון החברה הכריז במקביל לפרסום הדוחות על חלוקת דיבידנד בסך של כ-7 מיליון שקל בגין רווחי שנת 2024, בהתאם למדיניות החברה לחלוקה של עד כ-50% מהרווח השנתי. החלוקה האמורה משקפת תשואת דיבידנד של כ-5.6% למחיר מניית ברקת בבורסה.


עדי גזית, מנכ"ל ברקת: "אנחנו מסכמים את שנת 2024 עם צמיחה משמעותית בפרמטרים הפיננסיים העיקריים, ובראשם הכנסות המימון והרווח הנקי. ברקת ממוקדת בצמיחת תיק האשראי שלה תוך מתן מעטפת מימון מלאה ומקצועית ליזמים ולפעילים בעולם הנדל"ן, שמירה על מדיניות אשראי וחיתום סדורות, והגדלת שורת הרווח. בשנה החולפת פעלנו באופן ממוקד להגדלת היקף הפרויקטים אותם אנו מלווים בסגמנטים בהם אנו מתמחים – קבוצות רכישה ובעלי קרקע, ולצד זאת הרחבת הפעילות מול חברות התחדשות עירונית ויזמות מגורים קלאסית. ענף המימון התפתח משמעותית בתקופה זאת ומהווה תחרות מהותית למימון מבנקים, בכל הפרמטים – מחיר ותנאים וכמובן גמישות, מהירות ויעילות. השנה גם קיבלנו לראשונה דירוג A3.il מחברת מידורג, והשלמנו בהצלחה הנפקה ראשונה של איגרות חוב, שני מהלכים המבטאים את אמון שוק ההון בחברה ובעשייה שלה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?

מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.

בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.