"העלייה בחוסר הוודאות הביטחונית והפוליטית מעלה את הסיכון לצמיחה במשק"
אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב, מגיב למה שמתרחש כעת בישראל: החזרה ללחימה והחרפת העימות הפנימי שעלולים לפגוע בצמיחת המשק, להגדלת הגירעון, להגביר את הסיכון להורדת דירוג האשראי של ישראל ולדחות הורדות ריבית עתידיות
המשק הישראלי עומד בפני אתגרים כלכליים גדולים בשנת 2025, בעיקר בעקבות חידוש הלחימה וההחרפה בעימות הפנימי שמגבירים את חוסר הוודאות הביטחונית והפוליטית. תהליכים אלה יכולים להביא להורדת דירוג האשראי של ישראל ולהפסקת הורדות הריבית מצד בנק ישראל. בעוד ששוק העבודה נותר יציב בשיעור האבטלה, תחום ההייטק, ובפרט המשרות האקדמיות, סובל מהאטה בגיוסים של החברות, מה שמגביל את פוטנציאל הצמיחה של המשק. במקביל, שוק הנדל"ן למגורים מתאושש עם מספר שיא בהתחלות בנייה, אך התחום המסחרי, בעיקר משרדים ומסחר, נמצא בירידה חדה. כל אלה מעידים על סיכון ממשי להאטה כלכלית נוספת בשנה הקרובה, בזמן שלממשלה יש פחות כלים להתמודד עם המשבר מאשר בשנה שעברה.
מעבר לכך, זבז'ינסקי מציין כי המשק נמצא תחת סיכון לפירצות בגירעון בשל עלויות המלחמה, שעומדות על כ-8 מיליארד שקל בחודש. "חידוש הלחימה והעימות הפנימי עלולים לגרום לאי עמידה בתחזית ההכנסות ממיסים ולהוביל לפריצת מסגרת התקציב שעדיין לא אושר". גם השקל לא נשאר אדיש להתרחשויות, והפיחותים של המטבע המקומי מול הדולר ומול סל המטבעות הצביעו על חולשה רבה יחסית לשווקים אחרים. זבזינסקי הוסיף כי "מהלכי הממשלה וחזרה ללחימה האיצו את הפיחות בשבוע שעבר".
בשנה האחרונה נרשמה עלייה חדשה במשקל החזקות קרנות הנאמנות באפיקי סיכון בישראל
קרנות הנאמנות תופסות חלק הולך וגדל במשקל ההחזקות באפיקי סיכון בישראל. חלקן בשוק האג"ח הקונצרניות עלה בשנה האחרונה בכ-10% ועומד על כ-46% מהשוק, לראשונה בהיסטוריה, משקלן
חצה את הרף של 10% מסך שווי שוק המניות.
הגדלת אחיזה של קרנות הנאמנות התרחשה על רקע שיפור בביצועי האפיקים בישראל, במיוחד בחצי השנה האחרונה. הגדלת משקל הקרנות מגבירה סיכון לתנודתיות במידה וכיוון השוק יתהפך.
- הפד' מתכונן להורדת ריבית: האם זה תחילת ראלי סוף השנה או מלכודת שורית?
- איך תשפיע הורדת הריבית על רווחי חברות הנדל"ן המניב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מאגרי המזומנים של ישראל, תחזית דירוג וסיכוי להורדת הריבית
עוד מציין זבז'ינסקי כי מאגרי המזומנים של הממשלה בשיא, דבר שמפחית לדבריו במידה מסוימת את התלות בשווקים, לפחות זמנית.
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- רובריק זינקה - צמיחה של 48% והימור על בינה מלאכותית לאבטחת נתונים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
בנוסף, האירועים האחרונים מגבירים סיכון להורדת דירוג האשראי - לישראל תחזית שלילית לדירוג בשלושת חברות הדירוג הגדולות. סטטיסטית, במצב זה בכ-50% מהמקרים הדירוג יורד בטווח של 6-12 חודשים.
האירועים האחרונים עלולים להחזיר חלק ממגבלות ההיצע (טיסות, עלויות תובלה, מחסור בכוח אדם) שבשילוב עם פיחות השקל עשויים להשפיע על האינפלציה.
לגבי הורדת ריבית בזמן הקרוב אמר זבז'נסקי: "
- 1.נריה 24/03/2025 08:57הגב לתגובה זוחייבים לעצור את הביזה החרדית ולגייס אץת כל האברכים הפרזיטים לצבא.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
