אלכס זבזינסקי
צילום: ביזפורטל

"העלייה בחוסר הוודאות הביטחונית והפוליטית מעלה את הסיכון לצמיחה במשק"

אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב, מגיב למה שמתרחש כעת בישראל: החזרה ללחימה והחרפת העימות הפנימי שעלולים לפגוע בצמיחת המשק, להגדלת הגירעון, להגביר את הסיכון להורדת דירוג האשראי של ישראל ולדחות הורדות ריבית עתידיות

הרצי אהרון | (1)
נושאים בכתבה ריבית אינפלציה

המשק הישראלי עומד בפני אתגרים כלכליים גדולים בשנת 2025, בעיקר בעקבות חידוש הלחימה וההחרפה בעימות הפנימי שמגבירים את חוסר הוודאות הביטחונית והפוליטית. תהליכים אלה יכולים להביא להורדת דירוג האשראי של ישראל ולהפסקת הורדות הריבית מצד בנק ישראל. בעוד ששוק העבודה נותר יציב בשיעור האבטלה, תחום ההייטק, ובפרט המשרות האקדמיות, סובל מהאטה בגיוסים של החברות, מה שמגביל את פוטנציאל הצמיחה של המשק. במקביל, שוק הנדל"ן למגורים מתאושש עם מספר שיא בהתחלות בנייה, אך התחום המסחרי, בעיקר משרדים ומסחר, נמצא בירידה חדה. כל אלה מעידים על סיכון ממשי להאטה כלכלית נוספת בשנה הקרובה, בזמן שלממשלה יש פחות כלים להתמודד עם המשבר מאשר בשנה שעברה.



מעבר לכך, זבז'ינסקי מציין כי המשק נמצא תחת סיכון לפירצות בגירעון בשל עלויות המלחמה, שעומדות על כ-8 מיליארד שקל בחודש. "חידוש הלחימה והעימות הפנימי עלולים לגרום לאי עמידה בתחזית ההכנסות ממיסים ולהוביל לפריצת מסגרת התקציב שעדיין לא אושר". גם השקל לא נשאר אדיש להתרחשויות, והפיחותים של המטבע המקומי מול הדולר ומול סל המטבעות הצביעו על חולשה רבה יחסית לשווקים אחרים. זבזינסקי הוסיף כי "מהלכי הממשלה וחזרה ללחימה האיצו את הפיחות בשבוע שעבר".



בשנה האחרונה נרשמה עלייה חדשה במשקל החזקות קרנות הנאמנות באפיקי סיכון בישראל

קרנות הנאמנות תופסות חלק הולך וגדל במשקל ההחזקות באפיקי סיכון בישראל. חלקן בשוק האג"ח הקונצרניות עלה בשנה האחרונה בכ-10% ועומד על כ-46% מהשוק, לראשונה בהיסטוריה, משקלן חצה את הרף של 10% מסך שווי שוק המניות.

הגדלת אחיזה של קרנות הנאמנות התרחשה על רקע שיפור בביצועי האפיקים בישראל, במיוחד בחצי השנה האחרונה. הגדלת משקל הקרנות מגבירה סיכון לתנודתיות במידה וכיוון השוק יתהפך.




משקל החזקות קרנות נאמנות מסך השוק הקונצרני
משקל החזקות קרנות נאמנות מסך השוק הקונצרני - קרדיט: בית ההשקעות מיטב



משקל החזקות קרנות נאמנות מסך שוק המניות
משקל החזקות קרנות נאמנות מסך שוק המניות - קרדיט: בית ההשקעות מיטב



מאגרי המזומנים של ישראל, תחזית דירוג וסיכוי להורדת הריבית

עוד מציין זבז'ינסקי כי מאגרי המזומנים של הממשלה בשיא, דבר שמפחית לדבריו במידה מסוימת את התלות בשווקים, לפחות זמנית.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בנוסף, האירועים האחרונים מגבירים סיכון להורדת דירוג האשראי - לישראל תחזית שלילית לדירוג בשלושת חברות הדירוג הגדולות. סטטיסטית, במצב זה בכ-50% מהמקרים הדירוג יורד בטווח של 6-12 חודשים.

האירועים האחרונים עלולים להחזיר חלק ממגבלות ההיצע (טיסות, עלויות תובלה, מחסור בכוח אדם) שבשילוב עם פיחות השקל עשויים להשפיע על האינפלציה.


לגבי הורדת ריבית בזמן הקרוב אמר זבז'נסקי: "

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    נריה 24/03/2025 08:57
    הגב לתגובה זו
    חייבים לעצור את הביזה החרדית ולגייס אץת כל האברכים הפרזיטים לצבא.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

פוםוום עולה 16%, ג'ין טכנולוגיות 5%; ארית מאבדת 3.7% - המדדים במגמה מעורבת

פתיחה מעורבת לשבוע המסחר כשהמניות הדואליות חוזרות עם פערים מעורבים

מערכת ביזפורטל |

פתיחה מעורבת לשבוע המסחר, ת"א 35 עולה 0.4% בעוד ת"א 90 יציב בנטיה לירידות קלות.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים  מוסיף 0.3% בעוד ת"א ביטוח מוסיף 0.4%. ת"א נדל"ן יציב על ה-ס ות"א נפט וגז יציב עם נטיה לירידות קלות.



מחקרים מהשנים האחרונות תומכים במחקרי עבר ומייצרים למשקיעים יכולת להבין את הטעויות הגדולות שלהם. הבנה של דפוסי פעולה שגויים יעזרו לכם לייצר תשואה טובה לאורך זמן. צריך להבין איפה "המלכודות" וצריך משמעת - מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?


אחרי נפילה של 20% בארית ארית תעשיות 2.53%   המומנטום השלילי נבלם. הנפילה מיוחסת לכוונה להנפיק את רשף, הבת של ארית. זו הנפקה שנתפסת כמוזרה - היא משמרת את המכשיר הבעייתי שנקרא - חברות החזקה. למה להנפיק את רשף הבת שהיא בעצם 98% מהפעילות של ארית? למה שתי חברות? זו טכניקה לבצר את השליטה בחברת ההחזקות. צבי לוי מחזיק 46%, ואם היה מנפיק בארית החזקתו היתה מידלדלת ל-36%, ואולי מדובר על ויתור שליטה. הוא מעדיף להנפיק את החברה מתחת, ולהישאר עם 46% בארית שתחזיק 80% ברשף.

אבל, זה רק חלק קטן מההסבר לנפילה. ההסבר המרכזי הוא שכאשר בעל שליטה מוכר ומממש בכמת כזו (גם הצעת מכר וגם הנפקה) זה מסוכן לבעלי המניות. בעל השליטה יודע מתי למכור יותר מכולם. ארית הצליחה בשנה האחרונה לזנק לשווי של 5 מיליארד שקל (לפני הנפילה), כשהיא מייצרת רווחים מרשימים, אבל הרווחים האלו בשיעורי הרווחיות האלו לא יכולים להחזיק הרבה זמן. הצגנו את הנתונים בשבוע שעבר, יכולים להרחיב: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהמספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים. ורק נדגיש כי למרות הסיכון, צפוי שהרווחים ימשיכו להיות חזקים בטווח הקרוב.