בין הדברים: השורות הנסתרות שבהודעת הריבית של בנק ישראל

ניר קסטרו כפרי, מנהל תחום הקרנות המחקות במנורה מבטחים קרנות נאמנות, מתייחס לגישותיו של בנק ישראל באשר לריבית, ובהמשך לכך, תגובתו של שוק האג"ח
ניר קסטרו |
נושאים בכתבה ריבית

הודעת הריבית של בנק ישראל בסוף אוקטובר לוותה ברמיזות, שהתפרשו כהודעה מוניטארית מרחיבה. להודעה נוספו שתי פסקאות משמעותיות. הראשונה, שהוועדה המוניטארית מעריכה שהמדיניות המוניטארית תיוותר מרחיבה למשך זמן רב. השנייה, שהסיכונים להשגת יעד האינפלציה נותרו גבוהים, והסיכונים לצמיחה גברו. המשקיעים הגיבו בהזרמת ביקוש לאיגרות החוב הממשלתיות הארוכות שעלו באופן חד במשך יומיים, עד להחלטת הריבית של ארה"ב.

גל ההרחבות המוניטאריות בעולם ונתוני שוק התעסוקה הגרועים שפורסמו בתחילת אוקטובר הביאו לכך שמרבית החזאים התייחסו בביטול לאפשרות שהודעת הריבית בארה"ב תגרור השפעה משמעותיות על תמחור איגרות החוב ברחבי העולם. אולם, האדישות של המשקיעים עמדה בעוכריהם, והודעת הריבית נתפסה ככזו המגדילה את הסיכוי להעלאת ריבית בדצמבר. בהודעה ששיגרו בבנק הפדראלי הושמטה השורה העוסקת בחשש מהצמיחה העולמית, והוצבו התנאים להעלאת ריבית בדצמבר - שיפור נוסף בשוק העבודה ורמת ביטחון מספקת שהאינפלציה תחזור לרמה של 2% בטווח הבינוני. מיד לאחר הודעת הריבית קפצו התשואות באיגרות החוב לשנתיים בכדי לגלם סיכוי גבוה יותר להעלאת ריבית כבר השנה.

השבוע הקרוב יכול להיות קריטי מבחינת הסיכויים להעלאת ריבית בדצמבר - היום (ד') צפוי להתפרסם סקר העבודה במגזר הפרטי, ה-ADP, ומחרתיים (ו') יתפרסם סקר העבודה החשוב יותר בו נוכל לראות כמה מקומות עבודה חדשים נוספו באוקטובר והאם הנתונים החלשים שפורסמו בחודש הקודם היו בגדר סטיית תקן או שינוי מגמה. ככל שהנתונים יצאו טובים יותר - מעל 190 אלף מקומות עבודה חדשים - כך הסיכוי להעלאת ריבית בדצמבר יגדל, וזה כמובן עשוי להשפיע על תמחור איגרות החוב ואולי גם על המניות.

האם העליות בשוק המניות בישראל ימשכו?

לאחר חודשיים שליליים, חודש אוקטובר הביא איתו משב רוח חיובי, ומדד ת"א 25 עלה בכ- 4% (עלייה של 7% מתחילת השנה). הריבית האפסית ממשיכה להזרים חלק מהכסף האדיר שבידי הציבור לעבר המניות. מתוך החלק המנייתי בתיק ההשקעות של הציבור, אנו רואים הזרמת כספים גם לחו"ל, אך באופן טבעי עיקר הכסף בדרך כלל זורם לשוק המקומי כך שיש רוח גבית מהציבור.

מבחינת תמחור, המכפיל המנוטרל של מדד ת"א עומד על כ-16, כלומר תשואה שנתית של כ-6.25% למחזיקים לאורך זמן, בהנחה שרווחי החברות יישארו יציבים. אם נשווה את הנתון לתשואות הגלומות במדדי האג"ח, נראה שהמשקיעים מקבלים במניות פרמיה יפה יחסית.

נקודות נוספות הקשורות לתמחור הן מניות הבנקים, חברות הגז והתקשורת. הבנקים נסחרים במכפילי הון נמוכים יחסית, המייצגים תשואה שנתית ממוצעת של כ-12.4% - תשואה עדיפה בהרבה מזו שמעניקות איגרות החוב של הבנקים (כ-2.8% שקלי לטווח ארוך). חברות הגז יכולות להמשיך את המומנטום החיובי, אם וכאשר יאושר מתווה הגז, ואילו חברות התקשורת נהנות ממה שמסתמן כסימנים ראשונים לצימצום התחרות.

מנגד, ישנם גורמים שעלולים להעיב על ביצועי השוק המקומי. כך למשל, הבורסה מעוניינת להגדיל את מחזורי המסחר. אחת הדרכים שנבחרו היא לאפשר לחברות לבצע רישום כפול בישראל, ובכך להיכנס למדדי הבורסה העיקריים ולזכות בביקוש מצד תעודות הסל והקרנות המחקות. אולם, עד כה נרשמו שלוש חברות שקשה להגיד שהמאפיין העיקרי שלהן הוא הזיקה לישראל או האיכות המרשימה של המוצרים שלהן.

קיראו עוד ב"אג"ח"

יחד עם זאת, אותן חברות זוכות למשקל גבוה במדדים הקיימים, כמו ביוטיים וניאבידה, שכבר נכנסו לת"א 75. החברה השלישית שתיכנס למדד ב-15 בנובמבר היא מנקינד, אשר אמורה להיות החברה הגדולה ביותר במדד ת"א 75, ולזכות בביקוש של למעלה מ-300 מיליון שקלים. מהצד השני, סכום דומה יצא משאר המניות שמשקלן במדד יירד, וזה כמובן פחות טוב לחוסכים הוותיקים.

חשוב לציין כי אנו עדיין ממתינים לראות מה יהיה גורלו של הרישום הכפול של מיילן, שאם אכן יתרחש, עלול לפגוע באופן טכני ביתר המניות במדד ת"א 25. למשל, היצע של כמאתיים מיליון שקלים בכל אחת ממניות הבנקים - וזה כמובן צפוי להכביד על ביצועי המניות. על כך ניתן גם להוסיף את הסיכון הביטחוני שנמצא באוויר כמעט באופן קבוע במציאות הישראלית.

ההזדמנויות

שינוי נוסף שהבורסה מתכננת קשור לשני מדדי המניות העיקריים שלה - מדד תל אביב 25 ומדד תל אביב 100 - אשר יקראו תל אביב 35 ותל אביב 125, ויכללו מספר מניות בהתאם. במקביל, היא מתכננת להוריד את מגבלת המשקל במדדים מ- 10% ל-4%.

אנו מעריכים כי המטרה המרכזית של הבורסה היא להפוך את המדדים למפוזרים יותר ולהחליש את החברות הגדולות על ידי חיזוק הקטנות - מהלך שיקרה בהדרגה כמובן. בסופו של דבר, שינוי כזה יהפוך את מדדי המניות המובילים למגוונים יותר וחולשים על יותר סקטורים פחות מסוכנים.

משמעות הורדת מגבלת המשקל היא קריטית למניות של חברות רבות, ומשכך צפויה להשפיע גם על המשקיעים. אם ניקח את טבע כדוגמא, המשקל האמיתי שלה, זה המשקף את שוויה, היה אמור להיות כ-50% ממדד תל אביב 25, אבל לאור מגבלת המשקל של הבורסה טבע מהווה 10% מהמדד. כל יתר המניות נהנות מכך שמשקלן גדל בזכות טבע. בהנחה שהבורסה תוריד את מגבלת המשקל של טבע מ-10% ל-4%, כאמור, הרי שחברות תעודות הסל והקרנות המחקות יאלצו למכור את טבע ולקנות את יתר מניות המדד. אבל כל זה יקרה בשלב מאוחר יותר.

להערכתנו, בשלב זה הבורסה שמה דגש על הרחבת המדדים במטרה ליצור פיזור רחב יותר על פני החברות והסקטורים השונים. משקיעים שרוצים להיערך לשינוי יכולים לתבל את החשיפה למדד ת"א 25 במניות ממדד ת"א 100, ובכך להתכונן לביקושים שחברות תעודות הסל יזרימו למניות שצפויות להצטרף למדד המוביל של הבורסה, כאשר זה יכלול 35 מניות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מניות אגרות חוב השקעה
צילום: Marga Santoso on Unsplash

שוק הריפו מתייבש: גיוסי החוב של האוצר האמריקאי שואבים את הנזילות מהמערכת הבנקאית; מה זה אומר?

פדיון גבוה של איגרות חוב קצרות טווח שואב את הכסף משוק הריפו, והפד עלול להיתקל שוב בלחץ נזילות דומה לזה של 2019 - האם מתקרבים למשבר נזילות? ואיך זה עלול להשפיע על השווקים?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ריפו אגרות חוב

פדיון גבוה של איגרות חוב קצרות טווח שואב את הכסף משוק הריפו, והפדרל ריזרב עלול להיתקל שוב בלחץ נזילות דומה לזה של 2019. מאחורי הקלעים של שוק החוב האמריקאי מתרחש תהליך שקט אך משמעותי: תזרים המזומנים העודף, שנחסם בעבר באמצעות מתקן הריפו ההפוך (RRP) של הפדרל ריזרב, מתכווץ במהירות. במקומו, הכסף זורם לרכישת איגרות חוב קצרות טווח (T-Bills) שמנפיק משרד האוצר האמריקאי בקצב שיא. אם קצב הגיוסים הזה יימשך, השוק עלול להיתקל במחסור במזומן כבר בטווח הקצר - תופעה שעלולה להשפיע על הריביות וליצור לחץ על השווקים הפיננסיים.


מהו שוק הריפו ומדוע הוא קריטי לנזילות?


שוק הריפו (קיצור של Repurchase Agreement) הוא שוק פיננסי חיוני שבו מתבצעות עסקאות קצרות טווח, בדרך כלל ליום אחד או לכמה ימים, בהן צד אחד מוכר ניירות ערך (כגון איגרות חוב) לצד שני ומתחייב לקנות אותם חזרה במחיר גבוה יותר. למעשה, מדובר בהלוואה מאובטחת, שבה ניירות הערך משמשים כבטוחה. שוק זה מאפשר לבנקים, קרנות גידור וגופים מוסדיים אחרים לנהל את הנזילות שלהם ביעילות. ן הריפו ההפוך (RRP) של הפד הוא כלי שבו הבנק המרכזי מוכר ניירות ערך ומבטיח לקנות אותם חזרה, ובכך סופג נזילות עודפת מהמערכת כדי למנוע אינפלציה או בועות. 

בנקודת השיא בדצמבר 2022, שימש מתקן ה-RRP של הפד כמעין מאגר עודף נזילות שבו הוזרמו כ-2.6 טריליון דולר על ידי יותר מ-100 גופים מוסדיים. אך לפי הנתונים העדכניים, נכון לאמצע אוגוסט 2025, נותרו בו פחות מ-30 מיליארד דולר - ירידה של יותר מ-98%. גם מספר הגופים המשתמשים בו ירד ל-14 בלבד, כפי שמעידים נתוני הפד האחרונים, שמראים כי השימוש במתקן ירד לרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2021, עם צפי להתקרבות לאפס עד סוף אוגוסט.


הכסף עוזב את הפד - וזורם לאוצר: ההשפעה של מדיניות ההנפקות


מה שקורה בשטח זה השלכה ישירה של מדיניות ההנפקות של משרד האוצר האמריקאי: היקף ההנפקות של איגרות חוב קצרות טווח (T-Bills), שהן איגרות אוצר קצרות טווח (עד שנה) גדל. מדובר באג"ח שנמכרות בהנחה מהערך הנקוב שלהן ומחזירות את ההשקעה בפדיון. אלה נחשבות להשקעה סולידית במיוחד, "נזילה כמעט כמו מזומן", אך מציעות תשואה מעט גבוהה יותר מאשר במכשיר הריפו של הפד. זה הוביל את קרנות ההשקעה שמתמקדות בנכסים נזילים ובטוחים כמו T-Bills - להעדיף לרכוש אותן במקום להחנות כספים אצל הפד.

ביולי 2025 לבדו, רכישת ה-T-Bills נטו עמדה על כ-212 מיליארד דולר, כש-66% מהסכום נרכש על ידי קרנות כספיות, כך לפי ניתוח של ג'יי.פי מורגן. האוצר גם שבר שיאים בהנפקות: בתחילת אוגוסט הנפיק בו זמנית 100 מיליארד דולר של איגרות לחודש ועוד 85 מיליארד דולר לתקופה של שישה שבועות, כחלק ממגמה של הגדלת היקפי גיוסים כדי לבנות מאגר מזומנים של 500 מיליארד דולר. רבים מהמשקיעים מימנו זאת על חשבון כספים שהיו עד כה בריפו של הפד, מה שמאיץ את התרוקנות של ההשקעות בריפו.