השוק יקר? הנה 60 מיליארד שקל שכעת בקרנות עם אפס תשואה - זה הפוטנציאל

גלעד גרומר ממנורה מבטחים מתייחס לשאלה - האם כאשר הריבית קרובה ל-0%, השוק יקר? או במילים אחרות - האם יש סיכוי לרווחי הון?
גלעד גרומר | (15)

לא סתם קיבלו כהנמן וטברסקי פרס נובל על מחקר כלכלי-פסיכולוגי, העוסק בין היתר באפקט העיגון שמשפיע עלינו כבני אדם. זוהי גם הסיבה שהסתכלות על תשואות או רמת מרווחים והשוואה להיסטוריה יוצרת תחושה של שוק יקר לאורך זמן. בפועל, מה שרבים חשבו כיקר לפני שלוש שנים, הסתבר כזול לפני שנתיים, מה שחשבו כיקר לפני שנתיים, הסתבר כזול לפני שנה ומה שחשבו כיקר בתחילת השנה נראה היום כזול.

מה ניתן לעשות בכדי להשביח את התיק הממשלתי?

הגענו למצב השקעתי מעניין במיוחד. במרבית העקום, עד טווח של כשמונה שנים, התשואות בישראל נמוכות מאלו האמריקאיות והפער השלילי הגבוה ביותר נמצא במח"מ הבינוני. אולם, נראה שמדובר באזור יקר יחסית אשר מזמין להערכתנו יצירת מח"מ בינוני סינטטי על-ידי שילוב של איגרות חוב קצרות (אפשר בריבית משתנה אשר מעניקות עודף תשואה על המק"מ ואשר למרות מגמת ירידת הריבית הניבו תשואה עודפת על המק"מ בשנה האחרונה), זאת לצד איגרות חוב ארוכות שלפחות מניבות תשואה עודפת על האמריקאיות המקבילות.

כיצד תוכל מדינת ישראל להנפיק בעולם שאין מרווח בין התשואות המקומיות לאמריקאיות?

בקשר זה נציין שאין מרווח באיגרות המקומיות. אם נסתכל על האיגרות הממשלתיות של ממשלת ישראל אשר נסחרות בדולר, נראה שפתאום המרווח הטבעי חוזר. כך למשל, האיגרת הישראלית הנפדית בנובמבר 2016 נסחרת בתשואה של 0.76%, כ-14.5 נקודות בסיס מעל האג"ח האמריקאית המקבילה. בטווח לפדיון בינוני של כחמש שנים, ניתן לקבל תשואה דולרית של כ- 2.02%, כ-54 נקודות בסיס מעל האיגרת האמריקאית המקבילה וכ-0.80% יותר מהאיגרת הממשלתית השקלית.

זוהי בדיוק הסיבה שאנו ממליצים לתבל את תיק אג"ח המדינה באיגרות חוב של מדינת ישראל, אבל כאלו שמעניקות תוספת תשואה משמעותית, גם אם המשמעות היא חשיפה מסוימת לדולר. כמובן שמי שמעוניין יכול לגדר בקלות את המטבע. אגב, בתוך האפיק הממשלתי אנו עדיין מעדיפים את השקלים על פני הצמודים, בעיקר נוכח הכניסה לעונת המדדים הנמוכים וסביבת האינפלציה האפסית.

זרימת כספים לאפיק הקונצרני

אנו מעריכים שבקרוב שוב נראה זרימת כסף גדולה לאפיק הקונצרני. להערכתנו, היום כבר לכולם ברור שריבית נמוכה מובילה למרווחים נמוכים, ובעוד הריבית בישראל בשפל, המרווחים עדיין ברמות גבוהות מהשפל שראינו במאי. בכלל נראה שאנו נמצאים על סף מהפכה בתמהיל ההשקעות של הציבור.

חלק משמעותי מפדיון של כ-13 מיליארד שקלים באיגרת הממשלתית שקלית 814 היה יכול להגיע לחוף המבטחים של הקרנות הכספיות, אבל לא נראה שזה מה שיקרה. הריבית הנמוכה במשק, בשילוב דמי הניהול הגלומים בקרנות, הופכים את המכשיר לנטול תשואה. המק"מים נסחרים בתשואה של כ- 0.25%, אם נוריד מכך דמי ניהול (שבחלק מהקרנות מגיעים ל-0.19%) ודמי נאמנות שמגיעים לרוב ל-0.02%, אזי נקבל מכשיר נחות במיוחד. כשלוקחים בחשבון שמדובר בקטגוריה בהיקף של כ-60 מיליארד שקלים אזי נראה שמדובר בפוטנציאל עצום. להערכתנו, מרבית הכסף יעבור לאפיק הממשלתי ומשם לקונצרני וגם קצת למניות.

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    לא מתקרב לקרנות שלהם (ל"ת)
    מאוכזב קשות 08/09/2014 11:43
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    מסכים. יש מביני עניין במנורה (ל"ת)
    פלוני 07/09/2014 09:58
    הגב לתגובה זו
  • ציקון 08/09/2014 10:30
    הגב לתגובה זו
    פשוט שילמו לקבל כתבה ואין מי שיכתוב..
  • 9.
    דני 05/09/2014 08:26
    הגב לתגובה זו
    עם דמי ניהול אפס? למשל מגדל MTF או IBI ממשלתי מאוזן?
  • תקנה-אבל למחם 3-4 שנים (ל"ת)
    משה 06/09/2014 23:37
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    ניתוח מעניין ונכון (ל"ת)
    מרגוליס 04/09/2014 20:28
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    לא כספית ובטח שלא מנורה (ל"ת)
    מאוכזב מהביצועים 04/09/2014 12:15
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אגח 04/09/2014 11:23
    הגב לתגובה זו
    אם נסתכל על האיגרות הממשלתיות של ממשלת ישראל אשר נסחרות בדולר ??? חיפשתי לא מצאתי מישהו יכול לכוון בעניין ?
  • שמטוב 05/09/2014 02:14
    הגב לתגובה זו
    לא משלמים תשואה אמיתית ? אז לא יקבלו ממני גרוש.
  • siryusgo 05/09/2014 00:49
    הגב לתגובה זו
    לדעתי כדאי ת. סל, או החזקה פיזית של דולרים בחשבון, אבל עשה כראות עיניך
  • 5.
    חפץ חיים 04/09/2014 10:33
    הגב לתגובה זו
    עדיף לשמר הכסף במזומן ללא ריבית (לפחות לא מפסיד)מאשר להכנס לאגח יהיה אשר יהיה.
  • 4.
    מעמ 0 זה פשע כלכלי (ל"ת)
    חיים גירוי 04/09/2014 10:23
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    "איך זה נגמר בסוף כולם יודעים..." (ל"ת)
    מנש 04/09/2014 10:18
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    הכונה לקזינו.......... (ל"ת)
    אבי 04/09/2014 10:01
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רווח בטוח 04/09/2014 09:56
    הגב לתגובה זו
    לעלות את דמי הניהול
אגח
צילום: ביזפורטל

תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה המשמעויות

הריביות הארוכות באג"ח גלובליות, לרבות ארה"ב, בעלייה בחודשים האחרונים; איך זה קורה בשעה שמדברים על הפחתת ריבית, מה זה מרמז ומה המשקיעים צריכים לדעת?

מנדי הניג |

התשואות על אג"ח ממשלתיות ארוכות טווח זינקו בחדות בשבועות האחרונים. המגמה גלובלית ומקיפה את כל השווקים המרכזיים. בבריטניה, התשואה על אג"ח ל-30 שנה עלתה ל-5.76%, השיא מאז סוף שנות ה-90. בארצות הברית, התשואה נגעה שוב ברף ה-5%. ביפן, המספרים נמוכים יותר אבל השינוי דרמטי - התשואה הגיעה ל-3.29%, שיא של עשרות שנים.

מה מניע את העלייה החדה הזו? שילוב בין כמה גורמים - הגירעונות הפיסקליים מזנקים בכל העולם המערבי. הבנקים המרכזיים מפסיקים לקנות אג"ח ואפילו מוכרים חלק מהאחזקות. המשקיעים המוסדיים המסורתיים, כמו קרנות הפנסיה, מקטינים את הביקוש. במקביל, הצורך בהשקעות ענק בתשתיות, אנרגיה וביטחון גדל משמעותית.

התוצאה היא שינוי פרדיגמה בשוק האג"ח. אחרי שנים של ריביות אפסיות ותמיכה מסיבית של בנקים מרכזיים, השוק חוזר למציאות חדשה-ישנה. מציאות שבה משקיעים דורשים תשואה עבור הלוואת כסף לממשלות לתקופות ארוכות. מציאות שבה הסיכונים הפיסקליים והמבניים מתומחרים בצורה ברורה יותר.


שוק האג״ח תופס לאחרונה כותרות ולא רק פה אלא בכל העולם. למרות שזה שוק שנחשב להרבה יותר ׳משעמם׳ משוק המניות התוסס, המשמעויות של כל תזוזה בשוק הזה, כל מאית אחוז באגרת חוב (ובייחוד ממשלתית), מספרת לנו הרבה יותר מתזוזות במניות ומגלה לנו מה השוק חושב על הבריאות של המדינה, על הסנטימנט וגם מה המשקיעים חושבים על הריבית. אם מדברים על אג״ח קונצרניות אז אנחנו עדים לעלייה רוחבית תלולה מאוד בתמחור של החוב הקונצרני ובהתאמה בירידה של התשואות - גם על זה כתבנו לא מזמן: חשש מבועה בשוק האג"ח הקונצרני בארה"ב - השערים עולים, התשואות יורדות במקרה הזה אגב, האשמה נמצאת בעיקר בהתנהלות הפרימיטיבית של שוק האג״ח הקונצרני האמריקאי במיוחד אם נשווה אותו לישראלי שנחשב לאחד המשוכללים בעולם. אבל אם מסתכלים על אג״ח ממשלתיות הסיפור שונה, האג״ח הארוכות של המדינות האירופאיות בצלילה - ובולטות במיוחד לרעה גרמניה, צרפת ובריטניה - ולכל אחת יש את ה״פעקלע״ (השקית) שלה - בבריטניה מהגרים שמציפים את המדינה והטבות סוציאליות שמכבידות על התקציב, בצרפת הממשלה מתנדנדת, בגרמניה שהייתה סמל לשמרנות פיסקלית משנים את הטון הכלכלי, מרחיבים את התקציב ומוציאים מיליארדים על ביטחון וזה גורר עלייה רוחבית בתשואות, כשבבריטניה אפילו התקשו לגייס חוב בשבוע קודם. ואם תחשבו שמשקיעי האג״ח יברחו לארה״ב - גם זה לא קורה, מה שמעלה את החשש מפני משבר חוב עולמי: ברבור שחור אירופאי: משבר החוב חוזר?. אבל אם תרצו לפרק איגרת חוב ממשלתית ולראות איך מחשבים את הסיכון בצורה אינדיבידואלית תוכלו לקרוא על - אגרת החוב של בריטניה שצנחה ב-70%, והאם יש סיכוי לעלייה?


השבוע האחרון הדגים בצורה חדה את הכוחות שפועלים בשוק. בבריטניה התקיימו כמה מכרזי אג"ח שחשפו ביקוש חלש במיוחד. המשקיעים דרשו תשואות גבוהות משמעותית מהצפוי כדי לקנות את האג"ח החדשות. בתוך יום אחד התשואות זינקו ביותר מ-10 נקודות בסיס. השוק מודאג מהמצב הפיסקלי הבריטי ודורש פיצוי גבוה יותר. המצב הפיסקלי-תקציבי עלול לייצר גיוסים עתידיים על רקע עלייה בגירעון התקציבי וכשזה קורה, התשואה עולה. כלומר, ברגע שמדינות מגדילות גירעון או שיש צפי לעלייה בגירעון, השוק כבר חושב על השלב הבא - כדי לממן גירעון צריך להטיל מסים או לגייס עוד אג"ח, הגדלת גיוסים משמעה - עלייה בתשואות.