
מסקנדינביה לישראל - הכירו את מודל הקו-ליבינג
אל צורות המגורים השונות החל מבתים פרטיים ועד מגדלים בני 40 קומות ומעלה, הצטרף בשנים האחרונות מודל נדל"ני חדש שהגיע גם לישראל - הקו ליבינג. הכתבה תספר על המודל, מהו, מאיפה הגיע, ואיך הוא מיושם לראשונה בארצנו
מה זה קו-ליבינג? קו-ליבינג (Co-Living) זוהי צורת מגורים פופולרית שזרעיה נזרעו בסקנדינביה. אט אט היא התפשטה אל מקומות אחרים בעולם ועכשיו הגיעה גם לישראל. מספר פרויקטים של דירות בחריש היו הראשונים ליישם את תנועת הקו-ליבינג בארץ, אך ללא ספק התנועה הזו תסחוף אחריה עוד מוקדי אדריכלות רבים בישראל ,כפי שכבר עשתה בשאר העולם. מודל נדל"ני זה מחבר בין האדריכלות ותכנון הערים לבין קיימות חברתית ועירונית, ומציע חיי קהילה מסוג חדש שטרם ראינו. הקו-ליבינג מתמודד עם שתי בעיות בוערות בישראל: יוקר המחייה וחוויית הדיור המנוכרת, ומציע פתרון מהפכני. מהי שיטת הדיור השיתופי (קו-ליבינג)? לפי שיטת הדיור השיתופי, חלק מהמרחב בנכס יהיה אישי כפי שאנו מורגלים, כאשר הייחודיות של השיטה באה לידי ביטוי דווקא במרחב הציבורי. השיטה דוגלת בכך שהמרחב הציבורי יהיה שיתופי ויכלול כמה שיותר אבזור, שיכול לספק את כל תושבי הבניין. ישנם מבני קו-ליבינג שבהם המרחב הפרטי אומנם קטן יותר, אך המתקנים המשותפים הם רבים ומגוונים וכוללים בין היתר בית קפה, חדר כביסה, ספרייה, גינה, חדר משחקים, גינת גג, מרחבי עבודה, חדר כושר, ספא ואפילו חדר קולנוע. בחלק מנכסי הדיור השיתופי מוצעים גם שירותי ניקיון וריהוט עד רמת הסכו"ם, ולכן כל מה שצריך לעשות הוא להגיע ולגור שם, בלי לדאוג להרבה דברים שמסביב. מודל שנחקר וסוקר מודל הקו-ליבינג החל בשנות ה-70 בסקנדינביה כאשר קבוצות אזרחים רכשו וניהלו יחדיו נכסי נדל"ן מקומיים. המודל הלך ושגשג עם השנים והתעצב להיות מה שהוא היום – אופציה נדל"נית ייחודית ויוקרתית שקורצת לרבים. ואכן, לפי סקר שערכה חברת הריהוט השוודית "איקאה" נמצא כי מרבית האנשים מעדיפים לחיות בשיטת הקו-ליבינג על פני מגורים בגורדי שחקים. ההעדפה לחיים בקבוצות קטנות של דיירים באמצעות דיור שיתופי, נובעת מכך שהדבר מאפשר הכרה יותר עמוקה של שאר דיירי הבניין, ובזכות כך נוצרת תחושת אחדות וחברתיות הדדית. לכל אחד יש את חדר השינה האישי שלו וגם שירותים פרטיים, אך מעבר לכך שאר מתקני הבניין והרחוב הם משותפים. במחקר נוסף שהתפרסם הוכח כי שיטת מגורים זו מקלה משמעותית על זקנים, תומכת בהם בשמירה על חיים תוססים, ומשמשת פתרון לבדידות שרבים מהם חשים. מה היתרונות? המעבר לצורת המגורים השיתופית עונה על בעיית תחושת הניכור היום יומי שעולה במסגרת החיים בעידן המודרני. תחושות השכנות והחברתיות מתעצמות בעוד שהבדידות מתמעטת. הפוטנציאל במימוש חיי קהילה משגשגים, תוססים וחברתיים גם בשטח בעירוני, בא לידי ביטוי בצורה המיטבית ביותר. לצד זאת, גם החיים הפרטיים וצנעת הפרט נשמרים, כך שמי שבוחר לחיות בסגנון חיים שיתופי זוכה ליהנות משני העולמות.