סייבר
צילום: צילום אילוסטרציה Freepik

זינוק של 500% בתשלום כופר למרות ירידה בכמות מתקפות הסייבר על ארגונים

במהלך החודשים הראשונים של 2024 זינק תשלום הכופר הממוצע של ארגונים שחוו מתקפת סייבר לכ-2 מיליון דולר; מנגד, ירידה קלה בכמות הארגונים שדיווחו על מתקפות כנגדם
איתן גרסטנפלד |

במהלך החודשים הראשונים של 2024 סכום תשלום הכופר הממוצע של ארגונים שחוו מתקפת סייבר, זינק ב-500%. עם זאת, במהלך השנה חלה ירידה בכמות המתקפות המדווחת ביחס לאשתקד, כך עולה מדו"ח "State of Ransomware 2024" שפרסמה חברת אבטחת המידע סופוס.

על פי הדו"ח מאז תחילת השנה, ארגונים ששילמו דמי כופר דיווחו על תשלום ממוצע של 2 מיליון דולר, לעומת 400,000 דולר בשנת 2023. עם זאת, תשלום כופר הוא רק חלק מהעלות הכוללת. לא כולל כופר, הסקר מצא כי עלות ההתאוששות הממוצעת הגיעה ל-2.73 מיליון דולר, עלייה של כמעט מיליון דולר מ-1.82 מיליון דולר, הסכום שעליו דיווחה סופוס ב-2023.

למרות דמי הכופר מרקיעי השחקים, מצביע הדו"ח על ירידה בהיקף מתקפות הכופר עם 59% מהארגונים שנפגעו, לעומת 66% בשנת 2023. בעוד שהנטייה להיפגע מתוכנות כופר עולה ככל שהכנסות הארגון גבוהות יותר, גם ארגונים קטנים (עם הכנסות של פחות מ-10 מיליון דולר) מהווים מטרה למתקפות כופר, ושיעור הארגונים הקטנים שנפגעו בשנה האחרונה עומד על קצת פחות ממחצית (47%).

לבסוף, נמצא גם כי 63% מהדרישות לכופר היו של מיליון דולר ויותר, וכ-30% מהדרישות היו של למעלה מ-5 מיליון דולר. לרוע המזל, סכומי הכופר הגבוהים הללו אינם נדרשים רק מארגונים עם הכנסות גבוהות. כמעט מחצית (46%) מהארגונים עם הכנסות של פחות מ-50 מיליון דולר קיבלו דרישות כופר של שבע ספרות בשנה האחרונה.

זו השנה השנייה ברציפות, שניצול נקודות תורפה היו הגורם העיקרי להתקפה, מה שהשפיע על 32% מהארגונים. גורמים נוספים למתקפות הם ניצול הרשאות (29%) ודוא"ל זדוני (23%), מה שעולה בקנה אחד עם ממצאי incident response האחרונים מדוח Active Adversary .

ארגונים שהמתקפות עליהם בוצעו באמצעות ניצול חולשות דיווחו על ההשפעה הקשה ביותר על הארגון, עם שיעור גבוה יותר של פגיעה בגיבוי (75%), הצפנת נתונים (67%) והנטייה לשלם דמי כופר (71%) בהשוואה למתקפות שבוצעו באמצעות ניצול הרשאות. לארגונים שנסקרו הייתה גם השפעה פיננסית ותפעולית גדולה יותר במידה ניכרת, כאשר עלות ההתאוששות הממוצעת עמדה על 3.58 מיליון דולר לעומת 2.58 מיליון דולר בהשוואה למתקפות שבוצעו באמצעות ניצול הרשאות. בנוסף, למספר גדול יותר של ארגונים שהותקפו לקח יותר מחודש להתאושש.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אייל פרוינד מנכ״ל איזופ, צילום: עודד קרניאייל פרוינד מנכ״ל איזופ, צילום: עודד קרני

מהאופציה ועד ההנפקה: ESOP מבית הפניקס ו-Slice Global משיקות פלטרפומה לניהול תגמול הוני

שיתוף פעולה חדש מציע לחברות הייטק פתרון דיגיטלי מלא לניהול אופציות, נאמנות ומיסוי - מההקצאה הראשונה ועד ההנפקה

מנדי הניג |

אתם יכולים להסתכל על זה כסימן נוסף להתאוששות בהייטק. עוד גיוסים, עוד תוכניות אופציות, ועוד עובדים שמצפים מהחברות לגמישות ויעילות בניהול ההטבות ההוניות שלהם. על הרקע הזה מודיעים חברת Slice Global Equity ו-ESOP מבית הפניקס בית השקעות על שיתוף פעולה שמטרתו לספק לחברות ההייטק הישראליות פתרון כולל לניהול תגמול הוני מהשלב הראשוני של הקצאת אופציות ועד לשלב ההנפקה או האקזיט. המהלך מאחד בין טכנולוגיית אקוויטי מתקדמת לבין מעטפת נאמנות לפי סעיף 102, ליווי רגולטורי ומיסויי, ומציע לחברות ניהול מקצה לקצה של כל תהליך התגמול ההוני בפלטפורמה אחת.

המערכת החדשה תכלול ניהול קאפ-טייבל ותוכניות אופציות ו-RSU בזמן אמת, אינטגרציה עם מערכות HR ו-Finance, ניהול רגולציה ומיסוי בישראל ובעולם, הפקת דוחות פיננסיים ואנליטיקה מתקדמת, לצד סימולציות של דילול, סבבי השקעה ותרחישי אקזיט או הנפקה בלחיצת כפתור. השילוב בין ESOP לבין Slice נועד להקל על מנהלים ויזמים בהתמודדות עם תהליכי התגמול, תוך שמירה על שקיפות לעובדים ועל עמידה בתקנים בינלאומיים.

Slice Global Equity פועלת כפלטפורמה לניהול אקוויטי גלובלי המאפשרת למחלקות הכספים בארגונים, משפט ומשאבי אנוש לנהל את מערך ההון במקום אחד. בין הלקוחות שלה נמנות חברות כמו WIZ, Guesty ו-VAST. ESOP. 

ESOP פועלת כבר למעלה משני עשורים ומנהלת אלפי נאמנויות לפי סעיף 102, כולל ליווי הנפקות, מימושי אופציות וייעוץ משפטי ומיסויי לחברות פרטיות וציבוריות.

אייל פרוינד, מנכ"ל ESOP מבית הפניקס מסר: "זה חיבור מהסוג שלא רק מייצר ערך אלא מייצר פרספקטיבה חדשה. החברות ייהנו לראשונה גם ממערכת טכנולוגית מתקדמת לניהול כל התוכנית וגם ממעטפת שירות אנושית ורגולטורית מההקצאה הראשונה ועד ההנפקה או המכירה."

סם אלטמן. קרדיט: רשתות חברתיותסם אלטמן. קרדיט: רשתות חברתיות

OpenAI נכנסת לעולם המוזיקה: ראש בראש מול Suno ו-Udio

ענקית הבינה המלאכותית שמה את עיניה על שוק המוזיקה: מפתחת מערכת שתאפשר למשתמשים “להפיק” ולערוך שירים בקול, בשיתוף סטודנטים מג’וליארד; ההשקה אחרי שתסדיר זכויות עם חברות התקליטים הגדולות

מנדי הניג |
נושאים בכתבה OpenAI

אחרי ששינתה את עולם הטקסט, הקול והווידאו - OpenAI מתכוונת להיכנס גם לעולם המוזיקה. לפי דיווח באתר The Information, החברה של סם אלטמן עובדת בחודשים האחרונים על מערכת ליצירת מוזיקה מבוססת בינה מלאכותית, שתתחרה ישירות ב-Suno וב-Udio, שתי החברות שמובילות כיום את התחום.

המידע מצביע על כך ש-OpenAI משתפת פעולה עם סטודנטים מבית הספר ג’וליארד בניו יורק, אחד המוסדות היוקרתיים בעולם ללימודי מוזיקה שמסייעים לה בתהליך תיוג תווים, סולמות ודפוסי צליל - תשתית שנועדה לשמש לאימון המודלים המוזיקליים של החברה. מדובר ככל הנראה בקבוצה קטנה של תלמידים מתקדמים במחלקות לקומפוזיציה ולביצוע, שהוזמנו להשתתף במיזם ניסיוני המשלב ידע מוזיקלי מסורתי עם עיבוד נתונים מתקדם.

המוסד מקדם בשנים האחרונות חיבורים בין אמנות לבינה מלאכותית, דרך פרויקטים שמחברים בין מלחינים צעירים למהנדסי תוכנה וחוקרי קול. כך OpenAI מקבלת גישה למומחיות אנושית ברמה גבוהה, בעוד הסטודנטים נחשפים למודלים שמעצבים את עתיד היצירה הדיגיטלית.


ממילים לסאונד

בעוד Suno ו-Udio מאפשרות למשתמשים להזין טקסט ולקבל שיר גמור, המערכת ש-OpenAI מפתחת אמורה לאפשר רמה נוספת של שליטה: הוספה, החלפה ועריכה של אלמנטים מוסיקליים קיימים. המשתמש יוכל למשל לבקש “תוסיף גיטרה לקטע הווקאלי הזה”, “החלף את התופים באלקטרוניים” או “הפוך את זה לגרסה אקוסטית”.

מדובר בהתפתחות טבעית של הקו שבו נקטה החברה עם Sora - מודל הווידאו שלה - שמתרגם תיאורים טקסטואליים לסצנות מצולמות. הפעם, היעד הוא סאונד. החזון רחב יותר מיצירת שירים בלבד: מדובר בבניית פלטפורמה שיכולה לשמש מלחינים, יוצרי סרטים, מפרסמים ותעשיית המשחקים, שבה מוזיקה נבנית ומתעדכנת בזמן אמת.