גנסן הואנג מנכל אנבידיה
צילום: אנבידיה
דעה

איפה הנסיקה של אינבידיה פוגשת את ישראל? מחשבות על בינה מלאכותית

הקשר בין הזינוק במניית אינבידיה להייטק הישראלי, איפה אינטל בעולם ה-AI, מה ישראל צריכה לעשות כדי ליהנות מצמיחה בתחום? וגם - על מלאנקוס הישראלית שנמכרה לאינבידיה, על המקצועות שיעלמו ועוד.

1. אינבידה היא המובילה בעידן הבינה המלאכותית. המובילות הטכנולוגית שלה היא פער של כמעט שנתיים על מתחריה. AMD מאחור.

מייקל אייזנברג, קרדיט: שלומי יוסף

   מייקל אייזנברג, קרדיט: שלומי יוסף

2. אינטל וישראל. אינטל שיש לה עובדים רבים בישראל והרבה כסף ממשלתי הושקע בה, נשארת מאחור.

3. מלאנוקס. אחת הרכישות הטובות של אינבידיה היא מלאנוקס הישראלית. מלאנוקס עזרה לאינבידיה לפרוץ לעולמות הדטה-סנטר. השמועות אומרות שמלאנקוס היא אחת הרכישות החשובות בתולדות אינבידיה והוא משמעותית לאספקת תשתית ל-LLMs (מודלי שפה ענקיים) לעידן הבינה המלאכותית.

4. תשתיות המחשוב לעידן הבינה המלאכותית הם לא רק יקרות מאד אלא נמצאות במחסור. לכן המחירים עולים. יש לזה שתי השפעות. העלות של הקמת סטארט אפ בתחום עולה (למרות שלאורך זמן זה יירד כשזה יבוזר). בנוסף, הגישה לכח המחשובי לא פשוטה.

5. השקעה בתשתית. מדינת ישראל חייבת להשקיע בתשתית מיחשובית לעידן הבינה המלאכותית. ברשות לחדשנות יש תוכניות טובות אבל לא גדולות מספיק לדעתי. ההחלטה על הקיצוץ בתקציב המדען במאה מיליון שקל בעידן של תחרות על המשאבים האלה היא החלטה גרועה במיוחד. על המדינה להתייחס לבינה מלאכותית כמו תכנית גרעין. זה רמת החשיבות של האירוע. ועלינו לבנות תשתיות לאומיות תוך כדי השקעה גדולה לצורך זה. זה חשוב כלכלית, ביטחונית וערכית. חייבים להיות מובילים בתחום בדיוק כמו בסייבר.

6. מקצועות שיפגעו. יש לא מעט אנשים עם רמת מיומנות בינונית עד נמוכה שעובדים בתחומים שהבינה מלאכותית בעידן הנוכחי כבר מסוגלת לעשות יחסית אוטומטית. המשרות שלהם בסכנה. למשל, מתכנתים ברמה של בתי תוכנה (רמה בסיסית של תכנות) ורואי חשבון מתחילים.  אלו תחומים שאחיותנו החרדיות הוסללו לשם לא מעט ומצטיינות בהם. וזה מצריך חשיבה מחודשת.

7. אנחנו בתקופה מאתגרת ומרתקת. הבינה המלאכותית תיצמח בשיעורים משמעותיים. המניה של אינבידיה לא זינקה 25% סתם. יש לה המון רבעונים של צמיחה לתוך המגמה הזאת. הבינה המלאכותית גם מעלה שאלות ערכיות. חלק מהיותנו מדינה יהודית וערכית מחייבת היערכות ערכית לעידן הזה. לחשוב על סדרי עדיפויות וגבולות. על הזדמנויות וסכנות. על המשגה והישגים. 

קיראו עוד ב"BizTech"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אנבידיאן 28/05/2023 08:18
    הגב לתגובה זו
    ניכר מהכתוב שלכתב אין מספיק רקע בתחום. כשאין משהו חכם להגיד, עדיף לתת לאחרים להגיד.
  • 1.
    אבי 27/05/2023 09:57
    הגב לתגובה זו
    רואי חשבון יעשו מה שעורכי דין יעשו - הם יזמו חקיקה שכל חוות דעת או ביקורת או עבודה חייבת להעשות על ידי אדם אנושי. לכן אנחנו לא ניפטר מעו"ד ורו"ח גם עוד 20 שנה
עובדים בהייטק אופן ספייס
צילום: דאלי אי

מהפכת ה-AI בהייטק הישראלי: 15 אלף מפתחים כבר בשטח

מהם תפקידי ה-AI הבולטים בהייטק הישראלי? מחקר חדש של RISE Israel מספק תשובות וגם - תפקידי הבינה המלאכותית דורשים פי שניים יותר בעלי תארים מתקדמים, הביקוש למתכנתים "פשוטים" יורד. אין בעיית כוח אדם, יש בעיית כישורים 

אדיר בן עמי |

כשמדברים על מחסור בכוח אדם בהייטק הישראלי, התמונה המצטיירת היא לרוב של מעסיקים נואשים המחפשים עובדים וחברות שתוכניות הפיתוח שלהן נפגעות. אבל מחקר של מכון RISE Israel, שפורסם השבוע, מציג מציאות שונה לחלוטין: המחסור אינו בהיצע כוח האדם, אלא בסוג הכישורים הנדרשים לעידן החדש של בינה מלאכותית.

המחקר, שנערך בשיתוף קרן טראמפ למצוינות בחינוך, כולל ראיונות עומק עם מנהלי טכנולוגיה והון אנושי מחברות מובילות כמו Google, Lightricks, Cellebrite, Fiverr ו-Hailo Technologies, בנוסף לניתוח של מאגרי נתונים מלינקדאין ומאתרי דרושים. התוצאה: תמונה מורכבת של שוק עבודה שעובר טרנספורמציה עמוקה, שבה הכללים הישנים כבר לא חלים.

"אולי יש מחסור באנשי AI אבל אין מחסור ב-Talent"

הממצא המפתיע ביותר עולה מפי אחת המרואיינות, שניסחה אותו בצורה תמציתית: "אולי יש מחסור באנשי AI אבל אין מחסור ב-Talent שניתן להכשיר כאנשי AI".  במספר המועסקים בהייטק הישראלי קיים קיפאון של שנתיים, כפי שעולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. "הגורם המשפיע ביותר על התעסוקה בהייטק בכלל, ובמקצועות ה-AI בפרט, הוא מצב המאקרו - שוק העבודה בישראל רפוי, ולכן בסה"כ אין מחסור בהון אנושי", נכתב במחקר.

התוצאה: יש קיפאון של שנתיים במספר המועסקים בהייטק, מה שמוביל למצב של עודף ביקוש לתעסוקה. במקצועות מסוימים ההיצע מצומצם יחסית, מה שגורם לעליות שכר או להתפשרות של מעסיקים על חלק מהדרישות שלהם ממועמד 'אידיאלי', אך אף חברה מאלה שראיינו לא אמרה שהיא אינה יכולה לגייס עובדים, או שתכניות הפיתוח שלה נפגעות משמעותית בגלל מחסור בעובדים".

המחקר מתעד שינוי מהותי באופי התעסוקה בהייטק. "שימוש בכלי AI מייעל עבודות תכנות 'פשוטות' ולכן חלק מהחברות מקטינות, או מתכוונות להקטין את מספר המתכנתים העוסקים בעבודות אלה", נכתב בדוח. אבל זה רק חלק אחד של התמונה.

משמאל ימין: רום דודקביץ CTO, נעם אוודיש CEO, אנטולי בליגובסקי CPO, קרדיט: עומר פרידמןמשמאל ימין: רום דודקביץ CTO, נעם אוודיש CEO, אנטולי בליגובסקי CPO, קרדיט: עומר פרידמן

imper.ai, הנלחמת בהתחזות באמצעות AI, השלימה סבב גיוס של 28 מיליון דולר

החברה, שהוקמה על ידי יוצאי יחידת 8200 תוך כדי שירות מילואים במלחמה, פיתחה טכנולוגיה ייחודית לאיתור התחזות בזמן אמת בפלטפורמות תקשורת כמו Zoom, Slack, WhatsApp, ועוד


הדס ברטל |

חברת הסייבר imper.ai, המפתחת פלטפורמה ראשונה מסוגה לגילוי ומניעה של התחזות בזמן אמת, הודיעה על השלמת גיוס של 28 מיליון דולר בסבב שהובילו קרנות ההון סיכון Battery ו- Redpoint Ventures ובהשתתפות Vessy VC, Maple VC ו-Cerca VC. הפלטפורמה של החברה מזהה בזמן אמת ניסיונות התחזות בערוצי התקשורת המרכזיים. הטכנולוגיה שפיתחה החברה, מצליחה לחשוף פעילות עוינת שכלי אבטחה מסורתיים מפספסים, באמצעות ניתוח מתקדם של מאות פרמטרים דיגיטליים.

imper.ai נוסדה במהלך שירות מילואים במלחמה, כששלושת המייסדים, נעם אוודיש, אנטולי בליגובסקי ורום דודקביץ, זיהו פער בעולם הסייבר בהגנה על תקשורת בזמן אמת. זמן קצר לאחר מכן, ב־2024 הקימו את החברה. השלושה יוצאי יחידת 8200 עם ניסיון עשיר בעולמות המחקר, התקיפה והמודיעין, הובילו יחד מבצעים טכנולוגיים רגישים, ביניהם אחד שזכה בפרס ביטחון ישראל. נעם אוודיש, מנכ"ל imper.ai עמד בראש קבוצת מחקר ופיתוח בתחום התקיפה ב־8200 ולאחר מכן שימש כראש מטה סמנכ"ל הרכב האוטונומי ב־Mobileye. אנטולי בליגובסקי (סא"ל במיל'), סמנכ"ל המוצר (CPO), ניהל את תחום המחקר, התקיפה ותשתיות הסייבר ואף שימש כ-CISO (קצין ביטחון מידע ראשי) של מרכז הסייבר של היחידה. רום דודקביץ, סמנכ"ל הטכנולוגיות (CTO), בוגר תלפיות וקצין יהל"ם לשעבר, הוביל קבוצות מחקר ופיתוח חדשניים ב־8200 לצד אוודיש.

החברה מעסיקה 30 עובדים, 25 מתוכם בישראל. בהמשך לגיוס, החברה מתכוונת לגדול משמעותית עד אמצע 2026.

איומי התחזות מבוססי בינה מלאכותית נמצאים בשיא חדש. בשנה האחרונה נרשם זינוק חד במתקפות שמנצלות כלים של דיפ פייק והעתקות קול כדי לחדור לארגונים וליצור נזק במהירות ובקלות חסרת תקדים. מתקפת הנדסה חברתית נגד הרשת Marks & Spencer עצרה הזמנות אונליין, שיבשה את פעילות החנויות ושרשראות האספקה וכעת צפויה לעלות לחברה כ־380 מיליון דולר מהרווח השנתי. לפי נתוני ה־FBI, מתקפות דרך  התחזות במיילים עסקיים עלו לחברות ברחבי העולם כ־2.8 מיליארד דולר בשנה האחרונה, ו־Deloitte מעריכה כי עד 2027 יזנק היקף ההונאות מבוססות AI ל־40 מיליארד דולר בארה"ב בלבד. הגבול בין אמיתי למזויף הולך ומיטשטש, ומשבר אמון נוצר סביב זהות דיגיטלית. השילוב בין טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות לבין מניפולציות אנושיות הופך את הזהות למשטח התקיפה החדש והופך את ההגנה עליה למשימה קריטית לא פחות מהגנה על רשתות או נתונים.

צוות imper-ai, קרדיט: עומר פרידמן
צוות imper-ai - קרדיט: עומר פרידמן