איפה הנסיקה של אינבידיה פוגשת את ישראל? מחשבות על בינה מלאכותית
הקשר בין הזינוק במניית אינבידיה להייטק הישראלי, איפה אינטל בעולם ה-AI, מה ישראל צריכה לעשות כדי ליהנות מצמיחה בתחום? וגם - על מלאנקוס הישראלית שנמכרה לאינבידיה, על המקצועות שיעלמו ועוד.
1. אינבידה היא המובילה בעידן הבינה המלאכותית. המובילות הטכנולוגית שלה היא פער של כמעט שנתיים על מתחריה. AMD מאחור.
מייקל אייזנברג, קרדיט: שלומי יוסף
2. אינטל וישראל. אינטל שיש לה עובדים רבים בישראל והרבה כסף ממשלתי הושקע בה, נשארת מאחור.
3. מלאנוקס. אחת הרכישות הטובות של אינבידיה היא מלאנוקס הישראלית. מלאנוקס עזרה לאינבידיה לפרוץ לעולמות הדטה-סנטר. השמועות אומרות שמלאנקוס היא אחת הרכישות החשובות בתולדות אינבידיה והוא משמעותית לאספקת תשתית ל-LLMs (מודלי שפה ענקיים) לעידן הבינה המלאכותית.
4. תשתיות המחשוב לעידן הבינה המלאכותית הם לא רק יקרות מאד אלא נמצאות במחסור. לכן המחירים עולים. יש לזה שתי השפעות. העלות של הקמת סטארט אפ בתחום עולה (למרות שלאורך זמן זה יירד כשזה יבוזר). בנוסף, הגישה לכח המחשובי לא פשוטה.
- מי אנשי השנה שלי בוול סטריט?
- השווקים סוגרים שנה בעליות - מה קורה באסיה ובחוזים והאם האופוריה מוצדקת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
5. השקעה בתשתית. מדינת ישראל חייבת להשקיע בתשתית מיחשובית לעידן הבינה המלאכותית. ברשות לחדשנות יש תוכניות טובות אבל לא גדולות מספיק לדעתי. ההחלטה על הקיצוץ בתקציב המדען במאה מיליון שקל בעידן של תחרות על המשאבים האלה היא החלטה גרועה במיוחד. על המדינה להתייחס לבינה מלאכותית כמו תכנית גרעין. זה רמת החשיבות של האירוע. ועלינו לבנות תשתיות לאומיות תוך כדי השקעה גדולה לצורך זה. זה חשוב כלכלית, ביטחונית וערכית. חייבים להיות מובילים בתחום בדיוק כמו בסייבר.
6. מקצועות שיפגעו. יש לא מעט אנשים עם רמת מיומנות בינונית עד נמוכה שעובדים בתחומים שהבינה מלאכותית בעידן הנוכחי כבר מסוגלת לעשות יחסית אוטומטית. המשרות שלהם בסכנה. למשל, מתכנתים ברמה של בתי תוכנה (רמה בסיסית של תכנות) ורואי חשבון מתחילים. אלו תחומים שאחיותנו החרדיות הוסללו לשם לא מעט ומצטיינות בהם. וזה מצריך חשיבה מחודשת.
7. אנחנו בתקופה מאתגרת ומרתקת. הבינה המלאכותית תיצמח בשיעורים משמעותיים. המניה של אינבידיה לא זינקה 25% סתם. יש לה המון רבעונים של צמיחה לתוך המגמה הזאת. הבינה המלאכותית גם מעלה שאלות ערכיות. חלק מהיותנו מדינה יהודית וערכית מחייבת היערכות ערכית לעידן הזה. לחשוב על סדרי עדיפויות וגבולות. על הזדמנויות וסכנות. על המשגה והישגים.
- 25 מיליון שקלים לקידום יזמות בחברה הבדואית, הדרוזית והצ'רקסית
- "מכוונים להנפקה בעוד שנתיים פלוס ואולי ב-2027" - AI לעסקים קטנים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
- 2.אנבידיאן 28/05/2023 08:18הגב לתגובה זוניכר מהכתוב שלכתב אין מספיק רקע בתחום. כשאין משהו חכם להגיד, עדיף לתת לאחרים להגיד.
- 1.אבי 27/05/2023 09:57הגב לתגובה זורואי חשבון יעשו מה שעורכי דין יעשו - הם יזמו חקיקה שכל חוות דעת או ביקורת או עבודה חייבת להעשות על ידי אדם אנושי. לכן אנחנו לא ניפטר מעו"ד ורו"ח גם עוד 20 שנה
אייפון מתקפל, ג'ון פרוספריוטיובר חשף את האייפון המתקפל - כמה זה הולך לעלות?
אחרי שנים של שמועות, הדלפה חדשה מרמזת שאפל מרגישה שהשוק סוף סוף בשל; ג’ון פרוסר, שכבר הסתבך עם אפל בעבר, מפרסם הדמיות מפורטות של האייפון המתקפל
אפל עדיין לא אמרה מילה רשמית, אבל בעולם שבו הדלפות חזקות כמעט כמו הכרזות קשה לשמור על דברים בסוד. ג’ון פרוסר, אחד היוטיוברים הכי שנויים במחלוקת סביב אפל, פרסם בערב חג המולד סרטון עם הדמיות תלת-ממד של מה שהוא מציג כאייפון המתקפל הראשון. לא ספוקולציה, עיצוב מגובש, עם מידות, מצלמות, עובי ופרטים שמרגישים קרובים מדי למציאות.
ההדלפה של ג'ון פרוספר - האייפון המתקפל:
החשיפה הזו מגיעה ברגע מעניין לשוק. מכשירים מתקפלים קיימים כבר כמעט שבע שנים, אבל למרות ההייפ, הם עדיין מהווים כ-1.6% בלבד ממכירות הסמארטפונים בעולם. ועדיין, משהו מתחיל לזוז. תחזיות כבר מדברות על צמיחה של כ-30% במכירות מתקפלים בשנה הקרובה, ויש לא מעט אנליסטים שסבורים שאפל יכולה להיות הטריגר שיעביר את הקטגוריה משוליים למיינסטרים.
אפל עושים את מה שאחרים עושים - יותר טוב
אפל כמעט אף פעם לא הראשונה. היא לא הייתה הראשונה בסמארטפונים, לא בנגני מוזיקה, ולא בשעונים חכמים. אבל כשהיא נכנסת, היא בדרך כלל מנסה לפתור בעיות בסיסיות, לא רק לשכפל מוצר קיים. במקרה של מתקפלים, הבעיות האלה מוכרות: יש קפל בולט במסך, חשש מעמידות לאורך זמן, פשרות בעובי, בסוללה וגם בחוויה היומיומית.
לפי פרוסר והדלפות נוספות שמסתובבות, האייפון המתקפל של אפל צפוי להגיע בפורמט של "ספר". מסך חיצוני בגודל 5.5 אינץ’, עם חור למצלמת סלפי, ומסך פנימי רחב של 7.8 אינץ’, שגם בו יש מצלמה קדמית. בגב המכשיר מופיע מערך צילום כפול על בליטה מאורכת, עיצוב שמזכיר מאוד את קו ה-Air, עם פלאש בצד הנגדי. העיצוב הכללי רחב יותר מגבוה, גם כשהמכשיר סגור וגם כשהוא פתוח, משהו שמבדיל אותו מהגישה של סמסונג בדגמי ה-Z Fold.
- אפל סוגרת את 2025 בין התאוששות בסין ללחץ משפטי בארה״ב
- הענקית ששינתה את חיי כולנו יוצאת להנפקה ומה קרה היום לפני 10 שנים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתון שהכי מסקרן זה העובי. לפי ההדלפה, המכשיר יהיה בעובי של כ-9 מ"מ כשהוא סגור, כלומר כ-4.5 מ"מ לכל צד. זה דק מאוד, אפילו ביחס לסטנדרטים של אפל, ודק יותר מה-iPhone Air, שכבר היום מרגיש כמעט על גבול הפיזיקה. כדי להגיע לממדים כאלה, אפל לפי הדיווחים משתמשת בציר מתקדם במיוחד, שמשלב פלדת אל־חלד וטיטניום, עם רכיבים מסגסוגת “מתכת נוזלית”, חומר שחזק משמעותית מטיטניום רגיל ומאפשר שטיחות טובה יותר של המסך.
אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייב25 מיליון שקלים לקידום יזמות בחברה הבדואית, הדרוזית והצ'רקסית
מהלך ממשלתי רחב לקידום יזמות טכנולוגית בחברה הדרוזית, הצ'רקסית והבדואית, מקים שני מרכזי חדשנות בצפון לצד מרכז חדשנות לחברה הבדואית בנגב, שיושקו למען חיזוק היזמות וההשתלבות בהייטק
הרשות לפיתוח חברתי כלכלי ביישובים הדרוזים והצ'רקסים במשרד רה"מ, משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות ורשות החדשנות מודיעים על השקת תכניות לאומיות לקידום יזמות טכנולוגית בחברה הבדואית, הדרוזית והצ'רקסית. במסגרת המהלכים יוקמו מרכזי חדשנות ייעודיים שיספקו מענה רחב לפיתוח יזמות טכנולוגית, חיבור להייטק, לאקדמיה ולמשקיעים, כחלק ממהלך ממשלתי רחב לחיזוק הכלכלה האזורית ולשילוב אוכלוסיות נוספות בתעשיית ההייטק הישראלית.
המרכזים, ביוזמת הרשות לפיתוח חברתי-כלכלי ביישובים הדרוזים והצ'רקסים במשרד ראש הממשלה ורשות החדשנות הינם חלק מתכנית לאומית לקידום יזמות טכנולוגית בחברה הדרוזית והצ'רקסית. במסגרת התוכנית יוקמו שני מרכזי חדשנות שיספקו מענה רחב לפיתוח יזמות טכנולוגית בקרב כלל החברה הדרוזית והצ'רקסית בכרמל, בגליל וברמת הגולן, כחלק ממהלך ממשלתי רחב לחיזוק הכלכלה בחברה הדרוזית והצ'רקסית, ומימוש מטרת רשות החדשנות לשילוב אוכלוסיות נוספות בתעשיית ההייטק הישראלית.
המרכזים יפעלו בהיקף השקעה מצטבר של 15 מיליון שקלים למשך חמש שנים, במטרה לעודד הקמה של חברות הזנק חדשות וליווי יזמים ויזמות לאורך כל שלבי הקמת הסטארטאפים. הפעילות תכלול קידום רעיונות ראשוניים וגיבושם, תכניות אקסלרציה, ליווי מקצועי של מנטורים ויועצים מנוסים, חיבורים לשוק ולמשקיעים, וסיוע בגיוסי הון ובבניית תשתית עסקית וטכנולוגית.
המרכזים שנבחרו הם צפונטק הגליל (Northtech Galil), מרכז חדשנות מוקם כדי ליצור אקוסיסטם המעודד יזמות וחדשנות בתחום ההייטק בחברה הדרוזית והצ'רקסית בגליל וברמת הגולן. בין השותפים להקמת המרכז: קבוצת אוקטאלי, חברת ג'יניסט, בית התוכנה Logica-IT, אוניברסיטת חיפה ומרכז החדשנות ליזמות של אונ' חיפה HIL, עמותת ItWorks מעצימים אנשים, וקרן מיראז'. המרכז יסייע ליזמים בשלבי הרעיונאות (Ideation) ולחברות בשלבי הפרה-סיד והסיד, ויאפשר מפגש בין אנשי טכנולוגיה, אנשי פיתוח עסקי, ואנשים המתעניינים ביזמות, ובין סטודנטים, בוגרי אוניברסיטה וחיילים משוחררים , כולם מהחברה הדרוזית והצ'רקסית.
- בנק ישראל רוצה לראות חדשנות בענף הבנייה בארץ
- חדשנות וקידמה ב-Webma: מבט על שנת 2023 והתחזיות ל-2024 בתחום בניית אתרים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכז נוסף הוא מרכז החדשנות Beyon-D Innovations שואף לתת מענה לכל שלבי היזמות, מהכרות ומודעות, דרך ליווי והכשרה, גיבוש וקידום המיזמים על ידי הכוונתם וחיבורם ללקוחות, משקיעים, ומענקים רלוונטיים, ועד להובלת סבבי השקעות מוקדמים על ידי יצירת קרן השקעות ייעודית לחברה הדרוזית. מרכזו בכרמל אך הוא יפעל במוקדים נוספים בצפון. בין השותפים להקמת המרכז: DTech מרכז החדשנות לחייל הדרוזי, רן נוביישן, חברת Believe Trade, טי אל קיו השקעות בע"מ, וRoad2 וכן פרופ' נאווה זיסאפל.
