איפה הנסיקה של אינבידיה פוגשת את ישראל? מחשבות על בינה מלאכותית
הקשר בין הזינוק במניית אינבידיה להייטק הישראלי, איפה אינטל בעולם ה-AI, מה ישראל צריכה לעשות כדי ליהנות מצמיחה בתחום? וגם - על מלאנקוס הישראלית שנמכרה לאינבידיה, על המקצועות שיעלמו ועוד.
1. אינבידה היא המובילה בעידן הבינה המלאכותית. המובילות הטכנולוגית שלה היא פער של כמעט שנתיים על מתחריה. AMD מאחור.
מייקל אייזנברג, קרדיט: שלומי יוסף
2. אינטל וישראל. אינטל שיש לה עובדים רבים בישראל והרבה כסף ממשלתי הושקע בה, נשארת מאחור.
3. מלאנוקס. אחת הרכישות הטובות של אינבידיה היא מלאנוקס הישראלית. מלאנוקס עזרה לאינבידיה לפרוץ לעולמות הדטה-סנטר. השמועות אומרות שמלאנקוס היא אחת הרכישות החשובות בתולדות אינבידיה והוא משמעותית לאספקת תשתית ל-LLMs (מודלי שפה ענקיים) לעידן הבינה המלאכותית.
4. תשתיות המחשוב לעידן הבינה המלאכותית הם לא רק יקרות מאד אלא נמצאות במחסור. לכן המחירים עולים. יש לזה שתי השפעות. העלות של הקמת סטארט אפ בתחום עולה (למרות שלאורך זמן זה יירד כשזה יבוזר). בנוסף, הגישה לכח המחשובי לא פשוטה.
- הנאסד״ק נפל ב-2%; פלנטיר צנחה ב-9%, הרץ זינקה 37%
- שובה של מכונת הכסף: מייקל ברי מהמר נגד אנבידיה ופלנטיר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
5. השקעה בתשתית. מדינת ישראל חייבת להשקיע בתשתית מיחשובית לעידן הבינה המלאכותית. ברשות לחדשנות יש תוכניות טובות אבל לא גדולות מספיק לדעתי. ההחלטה על הקיצוץ בתקציב המדען במאה מיליון שקל בעידן של תחרות על המשאבים האלה היא החלטה גרועה במיוחד. על המדינה להתייחס לבינה מלאכותית כמו תכנית גרעין. זה רמת החשיבות של האירוע. ועלינו לבנות תשתיות לאומיות תוך כדי השקעה גדולה לצורך זה. זה חשוב כלכלית, ביטחונית וערכית. חייבים להיות מובילים בתחום בדיוק כמו בסייבר.
6. מקצועות שיפגעו. יש לא מעט אנשים עם רמת מיומנות בינונית עד נמוכה שעובדים בתחומים שהבינה מלאכותית בעידן הנוכחי כבר מסוגלת לעשות יחסית אוטומטית. המשרות שלהם בסכנה. למשל, מתכנתים ברמה של בתי תוכנה (רמה בסיסית של תכנות) ורואי חשבון מתחילים. אלו תחומים שאחיותנו החרדיות הוסללו לשם לא מעט ומצטיינות בהם. וזה מצריך חשיבה מחודשת.
7. אנחנו בתקופה מאתגרת ומרתקת. הבינה המלאכותית תיצמח בשיעורים משמעותיים. המניה של אינבידיה לא זינקה 25% סתם. יש לה המון רבעונים של צמיחה לתוך המגמה הזאת. הבינה המלאכותית גם מעלה שאלות ערכיות. חלק מהיותנו מדינה יהודית וערכית מחייבת היערכות ערכית לעידן הזה. לחשוב על סדרי עדיפויות וגבולות. על הזדמנויות וסכנות. על המשגה והישגים.
- ״ה-AI לא מחליף רופאים, אבל 90% מהמטופלים כבר מרגישים בהבדל״
- אקזיט ביטחוני: קרביין נרכשת בידי Axon תמורת 625 מיליון דולר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- 2.אנבידיאן 28/05/2023 08:18הגב לתגובה זוניכר מהכתוב שלכתב אין מספיק רקע בתחום. כשאין משהו חכם להגיד, עדיף לתת לאחרים להגיד.
- 1.אבי 27/05/2023 09:57הגב לתגובה זורואי חשבון יעשו מה שעורכי דין יעשו - הם יזמו חקיקה שכל חוות דעת או ביקורת או עבודה חייבת להעשות על ידי אדם אנושי. לכן אנחנו לא ניפטר מעו"ד ורו"ח גם עוד 20 שנה
מנתח נעזר במחשב לצורך רפואי, נוצר באמצעות AI״ה-AI לא מחליף רופאים, אבל 90% מהמטופלים כבר מרגישים בהבדל״
בכנס השנתי של האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית ואסתטית שנערך בתל אביב, הדס ביטרן ממיקרוסופט ישראל הסבירה כיצד בינה מלאכותית ג׳נרטיבית משנה את פני הרפואה - מהניבוי ועד שיפור חוויית המטופל. יו״ר האיגוד, פרופ' יוסי חייק, הדגיש את תפקיד הכנס בחיזוק המקצוע
ובהכשרת הדור הבא של המנתחים הפלסטיים
הכנס השנתי של האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית ואסתטית בהסתדרות הרפואית נערך השנה בסימן ״חוסן והתחדשות״ במלון הילטון תל אביב, והציג את התחום הפלסטי והאסתטי כרפואה רב-תחומית - הכוללת לא רק טיפולים אסתטיים, אלא גם עבודת שחזור, טיפול בכוויות ובמצבי טראומה רפואית מורכבים.
במסגרת מליאת הפתיחה של הכנס התייחסה הדס ביטרן, ראש תחום הבריאות ומדעי החיים במיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח ומנהלת חטיבה בינלאומית רב-תחומית, למהפכת הבינה המלאכותית (AI) בעולמות הבריאות. היא אמרה:
״יש כאן המון מידע שאפשר ללמוד ממנו. אפשר להשתמש בו לניבויים או לרפואה מותאמת אישית. אולי גם למחקר ופיתוח של תרופות חדשות. מה שמעניין במיוחד במידע הזה הוא שהוא רב ערוצי. כשאנחנו אומרים “רב-ערוצי”, הכוונה היא שהוא מגיע בצורות שונות. בריאות היא תחום רב-ערוצי מטבעו. יש לנו נתוני טקסט, דימות רפואי, נתונים גנומיים, אותות ממכשור רפואי, אודיו, וידאו וגם נתונים מבניים.
והדבר הייחודי בבינה מלאכותית ג׳נרטיבית הוא היכולת לעבוד עם סוגים שונים של נתונים. ואם משתמשים בנתונים האלו בצורה אחראית, אפשר לייצר שינוי אמיתי במערכת הבריאות. כבר היום זה קורה - קבוצת הבריאות במיקרוסופט העולמית ובמיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח אחראיות על עשרות פיתוחים מבוססי בינה מלאכותית ג׳נרטיבית בתחום הבריאות המוטמעים באלפי ארגוני בריאות ברחבי העולם ועוזרים להם לפתור בעיות שונות: לתמוך בקבלת החלטות, להפיק תובנות מנתונים, לסייע לצוותים הרפואיים, ולשפר תקשורת עם מטופלים. בסופו של דבר, לשפר טיפול. שואלים אותי הרבה האם AI יחליף רופאים, התשובה היא לא, אבל כבר אפשר לראות שהוא יכול לעזור. זהו שינוי משמעותי. זה מפחית שחיקה, מפני שזה מצמצם את הזמן שהרופאים צריכים לבלות בעבודה מול המחשב, תיעוד וכתיבה. אבל זה גם מעלה את איכות הטיפול, כי 90% מהמטופלים מדווחים שהם הרגישו שקיבלו טיפול טוב יותר. הרופא היה פנוי לדבר איתם, לבדוק אותם ולטפל בהם בפועל.
- השקעות ה"קפקס" ממשיכות: מיקרוסופט ו-IREN בעסקת ענן של 9.7 מיליארד דולר
- ה-AI צמא לאנרגיה: ADNOC צופה ביקושים של 4 טריליון דולר בשנה לנפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדברים של ביטרן ממחישים כיצד השימוש בבינה מלאכותית ג׳נרטיבית - כלומר מערכות המסוגלות לייצר, לפרש ולנתח מידע חדש על בסיס נתונים קיימים - משנה את מערכת הבריאות העולמית. לדבריה, הכלים החדשים אינם באים להחליף את הצוותים הרפואיים, אלא להקל עליהם בעומס האדמיניסטרטיבי ולאפשר להם להתמקד יותר בעבודת הרפואה עצמה.
