גנסן הואנג מנכל אנבידיה
צילום: אנבידיה
דעה

איפה הנסיקה של אינבידיה פוגשת את ישראל? מחשבות על בינה מלאכותית

הקשר בין הזינוק במניית אינבידיה להייטק הישראלי, איפה אינטל בעולם ה-AI, מה ישראל צריכה לעשות כדי ליהנות מצמיחה בתחום? וגם - על מלאנקוס הישראלית שנמכרה לאינבידיה, על המקצועות שיעלמו ועוד.

1. אינבידה היא המובילה בעידן הבינה המלאכותית. המובילות הטכנולוגית שלה היא פער של כמעט שנתיים על מתחריה. AMD מאחור.

מייקל אייזנברג, קרדיט: שלומי יוסף

   מייקל אייזנברג, קרדיט: שלומי יוסף

2. אינטל וישראל. אינטל שיש לה עובדים רבים בישראל והרבה כסף ממשלתי הושקע בה, נשארת מאחור.

3. מלאנוקס. אחת הרכישות הטובות של אינבידיה היא מלאנוקס הישראלית. מלאנוקס עזרה לאינבידיה לפרוץ לעולמות הדטה-סנטר. השמועות אומרות שמלאנקוס היא אחת הרכישות החשובות בתולדות אינבידיה והוא משמעותית לאספקת תשתית ל-LLMs (מודלי שפה ענקיים) לעידן הבינה המלאכותית.

4. תשתיות המחשוב לעידן הבינה המלאכותית הם לא רק יקרות מאד אלא נמצאות במחסור. לכן המחירים עולים. יש לזה שתי השפעות. העלות של הקמת סטארט אפ בתחום עולה (למרות שלאורך זמן זה יירד כשזה יבוזר). בנוסף, הגישה לכח המחשובי לא פשוטה.

5. השקעה בתשתית. מדינת ישראל חייבת להשקיע בתשתית מיחשובית לעידן הבינה המלאכותית. ברשות לחדשנות יש תוכניות טובות אבל לא גדולות מספיק לדעתי. ההחלטה על הקיצוץ בתקציב המדען במאה מיליון שקל בעידן של תחרות על המשאבים האלה היא החלטה גרועה במיוחד. על המדינה להתייחס לבינה מלאכותית כמו תכנית גרעין. זה רמת החשיבות של האירוע. ועלינו לבנות תשתיות לאומיות תוך כדי השקעה גדולה לצורך זה. זה חשוב כלכלית, ביטחונית וערכית. חייבים להיות מובילים בתחום בדיוק כמו בסייבר.

6. מקצועות שיפגעו. יש לא מעט אנשים עם רמת מיומנות בינונית עד נמוכה שעובדים בתחומים שהבינה מלאכותית בעידן הנוכחי כבר מסוגלת לעשות יחסית אוטומטית. המשרות שלהם בסכנה. למשל, מתכנתים ברמה של בתי תוכנה (רמה בסיסית של תכנות) ורואי חשבון מתחילים.  אלו תחומים שאחיותנו החרדיות הוסללו לשם לא מעט ומצטיינות בהם. וזה מצריך חשיבה מחודשת.

7. אנחנו בתקופה מאתגרת ומרתקת. הבינה המלאכותית תיצמח בשיעורים משמעותיים. המניה של אינבידיה לא זינקה 25% סתם. יש לה המון רבעונים של צמיחה לתוך המגמה הזאת. הבינה המלאכותית גם מעלה שאלות ערכיות. חלק מהיותנו מדינה יהודית וערכית מחייבת היערכות ערכית לעידן הזה. לחשוב על סדרי עדיפויות וגבולות. על הזדמנויות וסכנות. על המשגה והישגים. 

קיראו עוד ב"BizTech"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אנבידיאן 28/05/2023 08:18
    הגב לתגובה זו
    ניכר מהכתוב שלכתב אין מספיק רקע בתחום. כשאין משהו חכם להגיד, עדיף לתת לאחרים להגיד.
  • 1.
    אבי 27/05/2023 09:57
    הגב לתגובה זו
    רואי חשבון יעשו מה שעורכי דין יעשו - הם יזמו חקיקה שכל חוות דעת או ביקורת או עבודה חייבת להעשות על ידי אדם אנושי. לכן אנחנו לא ניפטר מעו"ד ורו"ח גם עוד 20 שנה
סם אלטמן. קרדיט: רשתות חברתיותסם אלטמן. קרדיט: רשתות חברתיות

"ל-OpenAI יש חור תזרימי של 207 מיליארד דולר"

ניתוח של HSBC מלמד שלמובילה בתחום ה-AI יש יותר שימושים ממקורות והיא תצטרך לגייס הון, חוב או להקטין את התשלומים שלה בדרכים יצירתיות (כמו הנפקת מניות)

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה OpenAI סם אלטמן HSBC

HSBC פרסם ניתוח כלכלי מקיף, המעריך כי OpenAI עומדת בפני פער מימון עצום של כ־207 מיליארד דולר עד שנת 2030. הפער נובע בעיקר מהוצאות אדירות על תשתיות ענן, חוות שרתים, רכישת קיבולות עיבוד גדולות וחוזי שכירות ארוכי טווח. הניתוח, שפורסם על ידי צוות אנליסטים של הבנק בהובלת ניקולס קוט־קוליסון, מבוסס על חוזים קיימים של OpenAI עם ענקיות טכנולוגיה כמו מיקרוסופט (250 מיליארד דולר) ואמזון (38 מיליארד דולר), וכן עם אורקל (300 מיליארד דולר). עלויות אלה צפויות להגיע ל־1.4 טריליון דולר בחישוב כולל עד 2033, כולל 620 מיליארד דולר על השכרת מרכזי נתונים בלבד.

הדוח מדגיש כי ללא זרימת מזומנים חדשה, OpenAI תיתקל בבעיית מזומנים, אך האנליסטים מסבירים שלחברה יש אפשרויות כמו גיוסים ועסקאות שונות עם לקוחות וספקים. למעשה, ההשקעה הענקית בתשתיות היא הבעיה של חלק גדול מהחברות בתחום. הן משקיעות בידיעה שהתשואה רחוקה. ראינו כאן את הפער הענק בין ההשקעות של כל ענקיות הטק בתשתיות AI ובין התשואה הנמוכה שהן יפיקו בשנים הבאות - מה מאיים על מהפכת ה-AI?


OpenAI, מדווחת על כ־800 מיליון משתמשים חודשיים ועדיין תזרים המזומנים הנוכחי שלילי כשלא מפורסם עד כמה הוא שלילי, אך סיכוי טוב שמדובר על כמה עשרות מיליארדי דולרים. האנליסטים מציינים כי אפילו בתסריטים אופטימיים, כולל כיסוי 10% משוק הפרסום הדיגיטלי, ההכנסות לא יכסו את ההוצאות.

הפער בין המקורות לשימושים מבוסס על התחייבויות קונקרטיות. HSBC מעריכה כי עלויות החישוב לבדן יגיעו ל־792 מיליארד דולר בין סוף 2025 ל־2030, כאשר OpenAI שואפת ל־36 גיגאוואט של כוח חישוב, כמות חשמל שמספיקה לכ־27 מיליון בתים פרטיים, שווה ערך לצריכת מדינה בגודל טקסס. חוזי השכירות מתפרסים על פני שנים רבות, והם כוללים תשלומים קבועים ללא קשר לביקוש בפועל. במקביל, ההכנסות, מדמי מנוי (כ־20 דולר לחודש למשתמשים בתשלום), API לשירותים עסקיים ושירותים נוספים, צפויות לצמוח ל־213 מיליארד דולר ב־2030, אך זה עדיין משאיר פער מצרפי של 207 מיליארד.


האפשרויות לסגירת הפער הן כאמור גיוס הון דרך סבבי השקעה פרטיים או מוסדיים, כפי שקרה בסבב האחרון של 40 מיליארד דולר בהערכת שווי של 300 מיליארד. אפשרות נוספת - הלוואות מבנקים או אגרות חוב, עם שעבוד על נכסים כמו דאטה סנטרים, אך HSBC מזהיר כי שוק החוב הנוכחי קשה לחברות טכנולוגיה לא רווחיות. שלישית, הגדלת הכנסות: מעבר למודלים כמו פרסום ממוקד AI, ושירותים לארגונים וכלים לעסקים. אפשרות נוספת - משא ומתן מחדש על חוזים, הפחתת קיבולת או מעבר לחישובים פנימיים יעילים יותר. וגם כאמור אפשרות של השקעה בתמורה לסחורה ושירותים - אנבידיה השקיעה בחברה  ותספק לה שבבי AI שחלק מהעסקה.