איפה הנסיקה של אינבידיה פוגשת את ישראל? מחשבות על בינה מלאכותית
הקשר בין הזינוק במניית אינבידיה להייטק הישראלי, איפה אינטל בעולם ה-AI, מה ישראל צריכה לעשות כדי ליהנות מצמיחה בתחום? וגם - על מלאנקוס הישראלית שנמכרה לאינבידיה, על המקצועות שיעלמו ועוד.
1. אינבידה היא המובילה בעידן הבינה המלאכותית. המובילות הטכנולוגית שלה היא פער של כמעט שנתיים על מתחריה. AMD מאחור.
מייקל אייזנברג, קרדיט: שלומי יוסף
2. אינטל וישראל. אינטל שיש לה עובדים רבים בישראל והרבה כסף ממשלתי הושקע בה, נשארת מאחור.
3. מלאנוקס. אחת הרכישות הטובות של אינבידיה היא מלאנוקס הישראלית. מלאנוקס עזרה לאינבידיה לפרוץ לעולמות הדטה-סנטר. השמועות אומרות שמלאנקוס היא אחת הרכישות החשובות בתולדות אינבידיה והוא משמעותית לאספקת תשתית ל-LLMs (מודלי שפה ענקיים) לעידן הבינה המלאכותית.
4. תשתיות המחשוב לעידן הבינה המלאכותית הם לא רק יקרות מאד אלא נמצאות במחסור. לכן המחירים עולים. יש לזה שתי השפעות. העלות של הקמת סטארט אפ בתחום עולה (למרות שלאורך זמן זה יירד כשזה יבוזר). בנוסף, הגישה לכח המחשובי לא פשוטה.
- פלנטיר עולה 1.1%, מיקרוסופט נחלשת 1.2% - מה עושים החוזים העתידיים?
- סין נגד ארה"ב: לא מוכנים לקבל מאנבידיה שבבים נחותים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
5. השקעה בתשתית. מדינת ישראל חייבת להשקיע בתשתית מיחשובית לעידן הבינה המלאכותית. ברשות לחדשנות יש תוכניות טובות אבל לא גדולות מספיק לדעתי. ההחלטה על הקיצוץ בתקציב המדען במאה מיליון שקל בעידן של תחרות על המשאבים האלה היא החלטה גרועה במיוחד. על המדינה להתייחס לבינה מלאכותית כמו תכנית גרעין. זה רמת החשיבות של האירוע. ועלינו לבנות תשתיות לאומיות תוך כדי השקעה גדולה לצורך זה. זה חשוב כלכלית, ביטחונית וערכית. חייבים להיות מובילים בתחום בדיוק כמו בסייבר.
6. מקצועות שיפגעו. יש לא מעט אנשים עם רמת מיומנות בינונית עד נמוכה שעובדים בתחומים שהבינה מלאכותית בעידן הנוכחי כבר מסוגלת לעשות יחסית אוטומטית. המשרות שלהם בסכנה. למשל, מתכנתים ברמה של בתי תוכנה (רמה בסיסית של תכנות) ורואי חשבון מתחילים. אלו תחומים שאחיותנו החרדיות הוסללו לשם לא מעט ומצטיינות בהם. וזה מצריך חשיבה מחודשת.
7. אנחנו בתקופה מאתגרת ומרתקת. הבינה המלאכותית תיצמח בשיעורים משמעותיים. המניה של אינבידיה לא זינקה 25% סתם. יש לה המון רבעונים של צמיחה לתוך המגמה הזאת. הבינה המלאכותית גם מעלה שאלות ערכיות. חלק מהיותנו מדינה יהודית וערכית מחייבת היערכות ערכית לעידן הזה. לחשוב על סדרי עדיפויות וגבולות. על הזדמנויות וסכנות. על המשגה והישגים.
- עומרי כספי משלים גיוס של 100 מיליון דולר לקרן אופורטוניטי
- מיקרוסופט ו-OpenAI בלב פרשת רצח-התאבדות בקונטיקט
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- ככה לא תיפלו בהונאות פיננסיות דיגיטליות - מדריך חשוב
- 2.אנבידיאן 28/05/2023 08:18הגב לתגובה זוניכר מהכתוב שלכתב אין מספיק רקע בתחום. כשאין משהו חכם להגיד, עדיף לתת לאחרים להגיד.
- 1.אבי 27/05/2023 09:57הגב לתגובה זורואי חשבון יעשו מה שעורכי דין יעשו - הם יזמו חקיקה שכל חוות דעת או ביקורת או עבודה חייבת להעשות על ידי אדם אנושי. לכן אנחנו לא ניפטר מעו"ד ורו"ח גם עוד 20 שנה
משקפי גוגל; קרדיט: יוטיובחוזרת לשוק: משקפי ה-AI החדשים של גוגל מכוונים גבוה
ענקית הטכנולוגיה מציגה חזון מחודש למשקפיים חכמים, שנים אחרי כישלון Google Glass. החברה מפתחת שתי קטגוריות של משקפי AI, בשיתוף עם שורת יצרניות משקפיים וטכנולוגיה, ומתכננת להיכנס לשוק תחרותי במיוחד מול מטא, סנאפ ואפל. הדגמות שנערכו בניו יורק מציגות מוצר
בשל בהרבה, שמחבר עיצוב יומיומי עם יכולות מציאות רבודה, עוזר חכם וממשק תוכנה רחב
במשך שנים גוגל נזהרה מלחזור לעולם המשקפיים החכמים, לאחר ש-Google Glass זכורים עד היום כאחת ההשקות המהוססות והבעייתיות בתולדות החברה. כעת היא שבה לזירה עם גישה מתונה ומדויקת הרבה יותר: שתי קטגוריות של משקפי AI, שמיועדות להגיע לשוק ב-2026: האחת עם תצוגה מלאה על העדשות, והאחרת מבוססת על אודיו בלבד. מדובר בניסיון להתמודד עם היתרון שצברה מטא, שהצליחה למכור מאות אלפי זוגות תחת המותגים ריי-באן ואוקלי, וכן להיערך למוצרים המתקרבים מצד אפל וסנאפ.
לדברי החברה, הדגמים החדשים מפותחים בשיתוף כמה שחקנים מוכרים: סמסונג, Warby Parker ו-Gentle Monster. אף שעדיין לא נחשפו עיצובים סופיים, גוגל מציינת כי מדובר בשיתוף פעולה הדוק שאמור לאפשר שילוב בין טכנולוגיה מתקדמת למראה יומיומי, כזה שאינו מסגיר את הכוח החישובי שמסתתר בתוכו. בחלק מהמקרים המשקפיים יסתמכו על הטלפון לצורך עיבוד, מה שמאפשר לשמור על משקל קל ועיצוב דק, בדומה לקו המצליח של מטא.
במהלך הדגמה שנערכה במשרדיה של גוגל בניו יורק, הוצגו זוגות שונים של משקפיים ניסיוניים, ובהם גם דגם מפותח יותר בשם Project Aura - פרויקט שמפותח ביחד עם Xreal. הוא פועל עצמאית על מערכת אנדרואיד XR, בדומה ל-גלקסי XR של סמסונג, אך נראה קרוב הרבה יותר למוצר לביש רגיל מאשר לאוזנייה מגושמת. Aura מספק שדה ראייה של 70 מעלות וכולל ממשק מוכר המבוסס על מעקב ידיים, אם כי עם מספר קטן יותר של מצלמות. כמו מערכות דומות, הוא דורש חיבור קבוע לסוללה חיצונית.
גוגל הציגה גם שני סוגי משקפיים עם תצוגה מובנית: דגם מונוקולרי, שבו מסך אחד מוטמע בעדשה הימנית, ודגם בינוקולרי שבו שתי עדשות מציגות מידע. שניהם תומכים בשכבות מציאות רבודה, כמו ניווט בגוגל מפות או השתתפות ב-Google Meet, אך הדגם הבינוקולרי מספק תצוגה רחבה בהרבה. בהדגמות אפשר היה לעבור בין תרגום סימולטני שמופיע על המסך לבין האזנה בלבד דרך הרמקולים הזעירים, ולבחור בכל רגע את רמת ה"נוכחות הדיגיטלית" הרצויה.
- כל המתחרות של אנבידיה: תמונת מצב בשוק החם ביותר ואיך זה ישפיע על השווקים?
- צים עולה 4.5%, טאואר יורדת 3%, המדדים במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השימוש בגוגל מפות היה אחד המקרים שבהם המסך שינה את חוויית השימוש לחלוטין. מעבר לחצים המתנופפים מעל הכביש, ניתן היה להנמיך את המבט ולקבל מפה מלאה של האזור, עם ציון מדויק של כיוון התנועה. גם צילום התמונות נהפך למעניין: לאחר צילום, ניתן היה לבקש מהמערכת לעבד את התמונה בעזרת מודל ה-Gemini Nano Banana Pro, ולהתבונן בגרסה המשופרת ישירות דרך העדשה, בלי לשלוף את הטלפון.
עומרי כספי משלים גיוס של 100 מיליון דולר לקרן אופורטוניטי
כספי מרחיב את פעילות Swish Ventures באמצעות הקרן החדשה, עם יכולת להשקיע בחברות פורטפוליו משלב הסיד לשלב הצמיחה בין חברות הפורטפוליו של סוויש: Cognition, EON, Upwind, Irregular, Applied Compute, Tenzai
עמרי כספי משקיע ההון סיכון וכוכב ה-NBA לשעבר, עומרי כספי, מרחיב את פעילות קרן Swish Ventures עם גיוס של 100 מיליון דולר לקרן השקעות המשך (Opportunity Fund). הגיוס מעלה את היקף הנכסים המנוהלים ל-300 מיליון דולר ומרחיב את פעילות הקרן להשקיע בחברות פורטפוליו גם בהמשך להשקעות שביצעה דרך קרן הסיד בהיקף של 63 מיליון דולר, ובכך להמשיך לתמוך בחברות גם בשלבי הצמיחה ועד להפיכתן לחברות גלובליות בוגרות.
קרן האופורטוניטי מתכננת להצטרף לכשמונה השקעות בתחומי הסייבר, תשתיות טכנולוגיות ו-AI. עם צ’קים בטווח ממוצע של 10 מיליון דולר. במקביל, היא תמשיך להיות שותפה אקטיבית בעבודה עם היזמים ובבניית החברה. בין חברות הפורטפוליו של סוויש נמנות: Cognition, EON, Upwind, Irregular, Applied Compute, Tenzai. המשקיעים בקרן כוללים גופים מוסדיים מישראל ומארה”ב, לצד פמלי אופיס. המצטרפים למשקיעים קודמים בהם קרן סקוייה.
לדברי עומרי כספי: “יש לנו הזכות לעבוד עם יזמים יוצאי דופן שבונים חברות שמשנות תעשיות שלמות בסייבר, AI ותשתיות טכנולוגיות. מהיום הראשון בנינו את סוויש סביב עיקרון אחד: לעמוד מאחורי
היזמים שלנו לאורך כל הדרך. אנחנו לא רק כותבים צ’ק - אנחנו זמינים בשביל החברות שלנו בכל רגע, כדי לעזור להם בגיוסי כספים, עובדים, בפתיחת דלתות ובכל מה שצריך כדי לבנות חברה גדולה. הקרן החדשה מאפשרת לנו להמשיך את הליווי גם כשהחברות גדלות, לתמוך בסבבי גיוס מתקדמים
וליצור הזדמנויות השקעה נוספות למשקיעים שלנו.” קרן Swish Ventures, שהושקה בתחילת 2025, מתמקדת בהשקעה בסטארטאפים המובלים על ידי יזמים מובילים, הפונים לשווקים גדולים. הקרן מנוהלת על ידי עומרי כספי, המשמש מייסד ושותף מנהל, ואורי שטרייכמן, מוביל טכנולוגי והשקעות.
כספי, שיחק במשך עשור בליגת ה-NBA והיה קפטן נבחרת ישראל בכדורסל. הוא לא הראשון מענף הכדורסל שעושה זאת. קדמו למשל קווין דוראנט וסטף קרי ששיחקו עם כספי בגולדן סטייט, ביצעו השקעות רבות במיזמים במקביל לקריירת הכדורסל. כך כספי החל להיחשף לפעילות ולאורך הקריירה השקיע במספר חברות סטארט-אפ, שהבולטות שבהן הן DocuSign שהונפקה בנאסד"ק ו-DayTwo המאפשרת לאזן
את רמות הסוכר בדם. לאחר השהות הארוכה בארה"ב והחזרה לישראל, הגביר כספי את פעילותו כמשקיע אנג'ל במיזמים בשלב מוקדם, בהם Boards המפתח פלטפורמה לאנשי שיווק ועוד.
