איפה הנסיקה של אינבידיה פוגשת את ישראל? מחשבות על בינה מלאכותית

מייקל אייזנברג | 27/05/2023 09:50 (2)

נושאים בכתבה אנבידיה בינה מלאכותית שבבים

הקשר בין הזינוק במניית אינבידיה להייטק הישראלי, איפה אינטל בעולם ה-AI, מה ישראל צריכה לעשות כדי ליהנות מצמיחה בתחום? וגם - על מלאנקוס הישראלית שנמכרה לאינבידיה, על המקצועות שיעלמו ועוד.

1. אינבידה היא המובילה בעידן הבינה המלאכותית. המובילות הטכנולוגית שלה היא פער של כמעט שנתיים על מתחריה. AMD מאחור.

מייקל אייזנברג, קרדיט: שלומי יוסף

מייקל אייזנברג, קרדיט: שלומי יוסף

2. אינטל וישראל. אינטל שיש לה עובדים רבים בישראל והרבה כסף ממשלתי הושקע בה, נשארת מאחור.

3. מלאנוקס. אחת הרכישות הטובות של אינבידיה היא מלאנוקס הישראלית. מלאנוקס עזרה לאינבידיה לפרוץ לעולמות הדטה-סנטר. השמועות אומרות שמלאנקוס היא אחת הרכישות החשובות בתולדות אינבידיה והוא משמעותית לאספקת תשתית ל-LLMs (מודלי שפה ענקיים) לעידן הבינה המלאכותית.

4. תשתיות המחשוב לעידן הבינה המלאכותית הם לא רק יקרות מאד אלא נמצאות במחסור. לכן המחירים עולים. יש לזה שתי השפעות. העלות של הקמת סטארט אפ בתחום עולה (למרות שלאורך זמן זה יירד כשזה יבוזר). בנוסף, הגישה לכח המחשובי לא פשוטה.

5. השקעה בתשתית. מדינת ישראל חייבת להשקיע בתשתית מיחשובית לעידן הבינה המלאכותית. ברשות לחדשנות יש תוכניות טובות אבל לא גדולות מספיק לדעתי. ההחלטה על הקיצוץ בתקציב המדען במאה מיליון שקל בעידן של תחרות על המשאבים האלה היא החלטה גרועה במיוחד. על המדינה להתייחס לבינה מלאכותית כמו תכנית גרעין. זה רמת החשיבות של האירוע. ועלינו לבנות תשתיות לאומיות תוך כדי השקעה גדולה לצורך זה. זה חשוב כלכלית, ביטחונית וערכית. חייבים להיות מובילים בתחום בדיוק כמו בסייבר.

6. מקצועות שיפגעו. יש לא מעט אנשים עם רמת מיומנות בינונית עד נמוכה שעובדים בתחומים שהבינה מלאכותית בעידן הנוכחי כבר מסוגלת לעשות יחסית אוטומטית. המשרות שלהם בסכנה. למשל, מתכנתים ברמה של בתי תוכנה (רמה בסיסית של תכנות) ורואי חשבון מתחילים. אלו תחומים שאחיותנו החרדיות הוסללו לשם לא מעט ומצטיינות בהם. וזה מצריך חשיבה מחודשת.

7. אנחנו בתקופה מאתגרת ומרתקת. הבינה המלאכותית תיצמח בשיעורים משמעותיים. המניה של אינבידיה לא זינקה 25% סתם. יש לה המון רבעונים של צמיחה לתוך המגמה הזאת. הבינה המלאכותית גם מעלה שאלות ערכיות. חלק מהיותנו מדינה יהודית וערכית מחייבת היערכות ערכית לעידן הזה. לחשוב על סדרי עדיפויות וגבולות. על הזדמנויות וסכנות. על המשגה והישגים.

קיראו עוד ב"BizTech"

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

2.
אנבידיאן 28/05/2023 08:18
הגב לתגובה זו
ניכר מהכתוב שלכתב אין מספיק רקע בתחום. כשאין משהו חכם להגיד, עדיף לתת לאחרים להגיד.
1.
אבי 27/05/2023 09:57
הגב לתגובה זו
רואי חשבון יעשו מה שעורכי דין יעשו - הם יזמו חקיקה שכל חוות דעת או ביקורת או עבודה חייבת להעשות על ידי אדם אנושי. לכן אנחנו לא ניפטר מעו"ד ורו"ח גם עוד 20 שנה

ערן ברק, מנכ"ל ומייסד Mind, קרדיט: אוהד קאב

סטארטאפ להכיר

"כבר קיבלנו הצעות לרכישה שהורדנו מהפרק כי אנחנו רואים פוטנציאל אדיר"

שיחה עם ערן ברק, מייסד ומנכ"ל חברת הסייבר MIND

הדס ברטל | 01/01/2026 12:48

נושאים בכתבה AI בינה מלאכותית סייבר דליפת מידע אחסון מידע סטארט אפ

ספר בקצרה על עצמך:

במקור מיבנה, שירתי 6 שנים ב-8200, את התואר הראשון עשיתי בטכניון ולאחריו חזרתי לעולם המודיעין והסייבר. בשנת 2014 הקמתי יחד עם שותפיי את Hexadite, סטארט אפ שפיתח טכנולוגיה לאוטומציה של תגובה לאירועי סייבר. החברה גייסה כ-10.5 מיליון דולר, העבירה את פעילותה לבוסטון, וב-2017 נרכשה על ידי מיקרוסופט תמורת כ-100 מיליון דולר. לאחר הרכישה המשכתי לסיאטל, בה אני נמצא גם היום, כאשר בעבודה במיקרוסופט הייתי בתפקיד ניהולי בעולמות הסקיוריטי. במסגרת התפקיד הייתי מעורב בהקמת Microsoft Intelligent Security Association - MISA שהוא גוף שפועל עד היום ומחבר בין מיקרוסופט לחברות סייבר. כשמגפת הקורונה החלה, החלטתי שאני עוזב את מיקרוסופט, לצאת לדרך חדשה ואז הקמתי את Mind. השותפים בחברה הם הוד בן נון ואיתי שווארץ שלשניהם עבר במודיעין וגם בכמה חברות הייטק.

ספר על החברה ומניין הרעיון?

כשעבדתי במיקרוסופט, כבר לאחר המכירה של Hexadite שהתעסקה בתחום האוטומציה והיום הרבה מה ש-Hexadite עושה, כבר מתבצע על על ידי AI. במהלך התקופה של מיקרוסופט עבדתי עם הרבה מוצרים שאחד מהם היה מיקורסופט אינפורמיישן פרוטקשן. ושם נחשפתי יותר לעולם ההגנה על מידע רגיש, וראיתי שהבעיה המרכזית בעולם הזה עוד לפני עידן ה-AI, זה שהפתרונות שהיו קיימים בשוק היו מאוד מותאמים לסביבות ספציפיות בתוך הארגון. כך למשל הייתה מערכת הגנה ל-Saas, מערכת אחרת למחשבי קצה, מערכת לשרתי on prem, אבל לא הייתה תקשורת ביניהן. כל זאת כשהמידע הוא אותו מידע. מה שנכתב ונשמר בגוגל דרייב, נמצא גם במייל ולפני עשר שנים גם בשרת כלשהו מקומי במחשב. לכל אחד מהמקומות האלו הייתה מערכת הגנה נפרדת וזה לא עשה שכל. הקמנו את Mind כדי לעשות מהפכה לכל הנוגע למידע רגיש, ועכשיו עם עידן ה-AI יצר המון חורים בנושא של הגנת מידע, במיוחד בשנה האחרונה. כיום יש אייג'נטים של AI נוגעים במידע רגיש ואין לנו שליטה עליהם, נוסיף על זה גם פרומפטים שאנחנו לא יודעים לאן הם הולכים ובעיני מי הם נחשפים, ופה Mind נכנסת לתמונה ומגינה גם על כל מה שנכתב בתוכנות AI. איך מגינים מפני עובד בארגון המעלה מסמך רגיש של הארגון ל-AI? או איך מונע עכשיו הפצה של סיסמאות או סודות לשרתים המכילים מידע רגיש, קוד שנעשה באמצעות סוכני AI. יש לנו פלטפורמה אחידה שמגינה על מידע רגיש בסביבות שונות, החל מהענן ולסביבות On prem ובמחשבי קצה ו-AI.

אחת הבעיות המרכזיות הוא בסיווג של מידע מובנה, כמו למשל טבלאות אקסל, בסיסי נתונים וכו׳, לעומת מידע בלתי מובנה כמו קבצי word, טקסט חופשי והודעות, היא השוני במנוע הסיווג עצמו שדורש יכולות לעבור על כל פיסה של מידע. ל-MIND יכולת לסווג מידע בלתי מובנה באופן אוטומטי ובזמן מינימלי בכל סביבות הארגון ועם מינימום טעויות. בין אם מדובר במידע רפואי או אישי, מידע מכרטיסי אשראי, קבצי טקסט או וידאו. הפלטפורמה פועלת על פני סביבות IT שונות ומאפשרת לארגונים לאתר ולמנוע דליפות מידע בזמן אמת ובמהירות גבוהה, בין אם מקורן בעובדים, במערכות אוטומטיות או בכלי בינה מלאכותית.