איפה הנסיקה של אינבידיה פוגשת את ישראל? מחשבות על בינה מלאכותית

מייקל אייזנברג | 27/05/2023 09:50 (2)

נושאים בכתבה אנבידיה בינה מלאכותית שבבים

הקשר בין הזינוק במניית אינבידיה להייטק הישראלי, איפה אינטל בעולם ה-AI, מה ישראל צריכה לעשות כדי ליהנות מצמיחה בתחום? וגם - על מלאנקוס הישראלית שנמכרה לאינבידיה, על המקצועות שיעלמו ועוד.

1. אינבידה היא המובילה בעידן הבינה המלאכותית. המובילות הטכנולוגית שלה היא פער של כמעט שנתיים על מתחריה. AMD מאחור.

מייקל אייזנברג, קרדיט: שלומי יוסף

מייקל אייזנברג, קרדיט: שלומי יוסף

2. אינטל וישראל. אינטל שיש לה עובדים רבים בישראל והרבה כסף ממשלתי הושקע בה, נשארת מאחור.

3. מלאנוקס. אחת הרכישות הטובות של אינבידיה היא מלאנוקס הישראלית. מלאנוקס עזרה לאינבידיה לפרוץ לעולמות הדטה-סנטר. השמועות אומרות שמלאנקוס היא אחת הרכישות החשובות בתולדות אינבידיה והוא משמעותית לאספקת תשתית ל-LLMs (מודלי שפה ענקיים) לעידן הבינה המלאכותית.

4. תשתיות המחשוב לעידן הבינה המלאכותית הם לא רק יקרות מאד אלא נמצאות במחסור. לכן המחירים עולים. יש לזה שתי השפעות. העלות של הקמת סטארט אפ בתחום עולה (למרות שלאורך זמן זה יירד כשזה יבוזר). בנוסף, הגישה לכח המחשובי לא פשוטה.

5. השקעה בתשתית. מדינת ישראל חייבת להשקיע בתשתית מיחשובית לעידן הבינה המלאכותית. ברשות לחדשנות יש תוכניות טובות אבל לא גדולות מספיק לדעתי. ההחלטה על הקיצוץ בתקציב המדען במאה מיליון שקל בעידן של תחרות על המשאבים האלה היא החלטה גרועה במיוחד. על המדינה להתייחס לבינה מלאכותית כמו תכנית גרעין. זה רמת החשיבות של האירוע. ועלינו לבנות תשתיות לאומיות תוך כדי השקעה גדולה לצורך זה. זה חשוב כלכלית, ביטחונית וערכית. חייבים להיות מובילים בתחום בדיוק כמו בסייבר.

6. מקצועות שיפגעו. יש לא מעט אנשים עם רמת מיומנות בינונית עד נמוכה שעובדים בתחומים שהבינה מלאכותית בעידן הנוכחי כבר מסוגלת לעשות יחסית אוטומטית. המשרות שלהם בסכנה. למשל, מתכנתים ברמה של בתי תוכנה (רמה בסיסית של תכנות) ורואי חשבון מתחילים. אלו תחומים שאחיותנו החרדיות הוסללו לשם לא מעט ומצטיינות בהם. וזה מצריך חשיבה מחודשת.

7. אנחנו בתקופה מאתגרת ומרתקת. הבינה המלאכותית תיצמח בשיעורים משמעותיים. המניה של אינבידיה לא זינקה 25% סתם. יש לה המון רבעונים של צמיחה לתוך המגמה הזאת. הבינה המלאכותית גם מעלה שאלות ערכיות. חלק מהיותנו מדינה יהודית וערכית מחייבת היערכות ערכית לעידן הזה. לחשוב על סדרי עדיפויות וגבולות. על הזדמנויות וסכנות. על המשגה והישגים.

קיראו עוד ב"BizTech"

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

2.
אנבידיאן 28/05/2023 08:18
הגב לתגובה זו
ניכר מהכתוב שלכתב אין מספיק רקע בתחום. כשאין משהו חכם להגיד, עדיף לתת לאחרים להגיד.
1.
אבי 27/05/2023 09:57
הגב לתגובה זו
רואי חשבון יעשו מה שעורכי דין יעשו - הם יזמו חקיקה שכל חוות דעת או ביקורת או עבודה חייבת להעשות על ידי אדם אנושי. לכן אנחנו לא ניפטר מעו"ד ורו"ח גם עוד 20 שנה

AI שעון חול (גרוק)

מות האינטרנט

הקץ של האינטרנט כפי שהכרנו: איך הבינה המלאכותית עלולה לחסל את הרשת העולמית

האם האינטרנט שפרץ בשנות התשעים וחיבר מיליארדי אנשים לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר נמצא בסכנת הכחדה? פרופסור משה ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס מביע דאגה לגורלה של התשתית הדיגיטלית: "כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים"

ענת גלעד | 25/11/2025 10:10

נושאים בכתבה AI אינטרנט משה ורדי

הכול התחיל ב-1989 במעבדות CERN בשוויץ. טים ברנרס-לי, פיזיקאי בריטי צנוע, המציא משהו שישנה את העולם לנצח - את הרשת העולמית, ה-World Wide Web. אבל הפריצה האמיתית התחילה רק באמצע שנות התשעים, כשהדפדפן Mosaic שוחרר ב-1993 והאינטרנט הפך לזמין מסחרית ב-1995. תוך שנים ספורות, מיליארדי בני אדם חיברו את עצמם לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר. זו הייתה מהפכת התקשורת הגדולה ביותר מאז המצאת הדפוס.

ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה

שלושים שנה חלפו, ובנובמבר 2022 החלה מהפכה נוספת - OpenAI שחררה את ChatGPT לעולם, ופתאום, מה שאלן טיורינג הגדיר ב-1950 כסימן ההיכר האולטימטיבי של אינטליגנציה - היכולת ליצור טקסט איכותי בשפה טבעית - הפך לזמין לכל אחד עם חיבור לאינטרנט. אבל כאן מתחיל הסיפור המטריד שמעלה פרופסור משה י. ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס, במאמר מרתק שפורסם בכתב העת היוקרתי Communications of the ACM.

"אני תוהה," כותב ורדי בנימה שמסתירה חרדה, "אם מהפכת ה-AI הגנרטיבי תבלע בסופו של דבר את מהפכת הרשת". זו לא סתם תהייה פילוסופית. ורדי מציג טיעון מפורט ומנומק לכך שהטכנולוגיה החדשה ביותר שלנו עלולה להרוס את התשתית הדיגיטלית שעליה נשען העולם המודרני.

המידע רוצה להיות חופשי

כדי להבין את העומק של הבעיה, ורדי מביא דוגמה פשוט. הוא מציין כי בעבר מקליד בגוגל 'איך לאזן גלגלים ברכב?' וגוגל הייתה שולחת אותו לעמוד אינטרנט על איזון גלגלים. היום הוא שואל צ'אטבוט את אותה השאלה בדיוק ומקבל תשובה מפורטת, בלי לבקר בשום עמוד אינטרנט. לכאורה, זה נשמע מושלם - יעילות, נוחות, חיסכון בזמן. אבל ורדי מזכיר לנו משהו שקל לשכוח: כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים. כבר ב-2018 הוא הצביע על הבעייתיות - "Information wants to be free", המידע רוצה להיות חופשי. הסלוגן הזה, שנולד הוביל למודל העסקי שמניע את גוגל ואת רוב האינטרנט - פרסום.

להמשך הכתבה לחץ כאן