מתקפות סייבר הולכות ומתעצמות בשנים האחרונות והציבור הרחב לא תמיד מודע להתקפות שמתרחשות מתחת לאפו. חברת סייבר ארק סייבר ארק הישראלית הנסחרת בנאסד"ק מדווחת שהצליחה להתחקות אחרי פושעי סייבר שמנצלים את אפליקציית Discord להלבנת כספים ולמתקפות אקטיביסטיות. Discord היא אפליקציית צ'ט לשיחות קוליות ושיחות וידאו שיש לה יותר מ-300 מיליון משתמשים בעולם.

לדברי סייברארק, חוקרים של החברה הצליחו להתחקות אחורה על עקבות התוקפים, עד שהגיעו לקבוצת פשיעת סייבר מתפתחת במזרח התיכון בשם “Kurdistan 4455” שיצרה כלי חדש להלבנת כספים ולמתקפות אקטיביסטיות באמצעות נוזקה שנקראת Vare.

על פי חוקרי הסייבר, קבוצת Kurdistan 4455 הינה קבוצת תוקפים פרו-כורדית המבוססת בטורקיה. הקבוצה עושה שימוש בפלטפורמת Discord לצרכים זדוניים באמצעות נוזקת Vare שמשתמשת בפלטפורמה, וספציפית נמצאה במספר קהילות שונות שלה. כאמור, דיסקורד הינה פלטפורמה מבוססת קהילה, בה אנשים משתפים מידע ונפגשים זה עם זה לפי תחומי עניין לצורך החלפת אינפורמציה, דבר אשר יוצר המון אמון בין אנשים עם תחומי עניין דומים.

במהלך המחקר, גילו החוקרים שתוקפי Kurdistan 4455 כתבו נוזקה שמתחזה לתוכנה שבונה נוזקות, כאשר אותה נוזקה הוצעה בקהילות של אנשים שמחפשים תוכנות לבניית נוזקות, במטרה לתקוף תוקפים שנמצאים בדיסקורד. המטרה של כורדיסטן 4455 היא למעשה  לתקוף את אותם תוקפים כדי ליצור אפקט של 'פירמידת שרשרת אספקה' – כלומר, להציע את הנוזקה לתוקפים ובסוף לזכות במידע שהתוקפים משיגים כמו מספרי כרטיסי אשראי, סיסמאות, קבצי עוגיות והיסטוריית גלישה. הנזק הטמון בכך הינו, גניבת כסף, פרטים אישיים וגנבת הזהות הדיגיטלית של הקורבן ולא פחות נורא מזה - השתלטות על חשבונות מרחוק, מה שיכול לאפשר תקיפות נוספות כמו למשל על הרשת של הקורבן. בנוסף, יצויין כי גם ארגונים גדולים מאמצים את Discord (אפילו הצבא האוקראיני משתמש באפליקציה למטרות תקשורת אסטרטגיות), לפיכך הנוזקה יוצרת סיכון גדול מאוד וחושפת רשתות ארגוניות למתקפות שליטה ובקרה (command and control).

• האם הטיסה שלכם בטוחה? לא ממש לפי מומחי אבטחת מידע
• Zenity מגייסת 38 מיליון דולר בסבב ב׳ כדי לשפר את האבטחה עבור עזרי AI ארגוניים ופיתוח באמצעות Low-Code
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

פן נוסף שנמצא במחקר הינה הסכנה הטמונה בניצול של משתמשים צעירים בדיסקורד, היות והפלטפורמה התחילה כאפליקציית צ'ט לגיימרים שמטבעה מושכת אליה משתמשים צעירים רבים, בהם גם קטינים. אותם משתמשים מרבים לתת אמון רב אחד בשני, למרות האנונימיות של המשתמשים, מה שעלול לסכן אותם בחשיפה למטרות זדוניות של קבוצות תוקפים. התובנה הזו דורשת מהורים להיות יותר מעורבים וערניים לגבי הפעילות של ילדיהם בדיסקורד.

המחקר חושף את ממדי הסכנה ב-Discord, וניתן לראות איך קבוצות תוקפות קבוצות תקיפה אחרות, כיצד הם מנצלים את התשתית של דיסקורד לרעה וכיצד בעיה זאת קיימת גם בפלטפורמות דומות. חשוב לציין שצוות המעבדה ניסו לעדכן את דיסקורד דרך כל הערוצים מקובלים - אך לא קיבלו מענה הולם בשום פלטפורמה.

"עיקר השימוש בדיסקורד הוא בשעות הפנאי אבל בהרבה מקרים נעשה שימוש במחשבים הארגוניים  של העובדים כדי להיכנס לפלטפורמה ולכן זה מאוד בעייתי. הורדת תוכנה זדונית למחשב יכולה לתת לתוקפים אחיזה ראשונה במחשבי החברה ומשם יהיה להם קל יותר להגיע למידע רגיש." מספרים חוקרים בכירים במעבדות סייברארק.

• OpenAI נכנסת לעולם המוזיקה: ראש בראש מול Suno ו-Udio
• דיסקונט ונימבל משיקים פתרון דיגיטלי חדש להקדמת תשלומים לעסקים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מהאופציה ועד ההנפקה: ESOP מבית הפניקס ו-Slice Global משיקות...

עוד מוסיפים החוקרים במעבדות סייברארק: "אנשים, ובעיקר ארגונים, צריכים לדעת יותר על סיכונים בקהילות המקוונות השונות, בעיקר אם המשתמשים אנונימיים. אין לתת מידע רגיש כמו סיסמאות או מידע אישי לשום גורם, וכמובן לא להריץ קבצים שמורדים ממקורות לא רשמיים".