גונקו
צילום: Joonko Diversity

גונקו גייסה 25 מיליון דולר. רוצה להגביר את הגיוון האנושי בארגונים

הסבב החדש מביא את סך ההשקעה בחברה ל-38 מיליון דולר; כספי ההשקעה ישמשו לגיוס 25 עובדים נוספים עד סוף שנה זו להרחבת מרכז הפיתוח בישראל והגדלת כח האדם במשרדי החברה בניו יורק.
נתן טגי |

חברת הסטארטאפ Joonko, שפיתחה פלטפורמה טכנולוגית המסייעת למעסיקים לגוון את כח האדם בארגון, השלימה סבב גיוס B בהיקף 25 מיליון דולר בהובלת Insight Partners ובהשתתפות Target Global והמשקיעים הקיימים Kapor Capital ו- Vertex Ventures. לסבב הצטרפו סדרת משקיעים מארה"ב, הסבב החדש מביא את סך ההשקעה בחברה ל-38 מיליון דולר.

Joonko הוקמה בשנת 2016 על ידי עילית רז ופיתחה מערכת מבוססת בינה מלאכותית שמאפשרת למעסיקים גישה למאגר מועמדים ומועמדות שמשתייכים לקבוצות מיעוט. האלגוריתם הייחודי מזהה את הנתונים הדמוגרפיים של כל מועמד למשרה, ומתאים בין קורות החיים שלהם לתיאור המשרה. האוטומציה מאפשרת לחברות לגייס מתוך מאגר נרחב שכולל מועמדים מאוכלוסיות לא מיוצגות, שעברו סינון ראשוני והינם מתאימים מבחינת כישורים. כמו כן המערכת מסייעת לחברות רבות שקבעו לעצמן כמטרה להרחיב את הגיוון האנושי בארגון, אך לא מצליחות לעשות זאת בצורה אפקטיבית באמצעות כלי הגיוס המקובלים.

המאגר של Joonko כולל כיום 130 אלף מועמדים מאוכלוסיות לא מיוצגות בשוק העבודה. שני אתגרים משמעותיים שחברות נתקלות בו היום הם קידום מועמדים מאוכלוסיות לא מיוצגות לעמדות של ניהול ביניים וגיוס של כח אדם לא מיוצג למשרות טכנולוגיות באופיין. ואכן, 64% מהמועמדים במאגר של ג׳ונקו, מיועדים לתפקידי ניהול בינוניים או בכירים ו-53% בעלי רקע טכנולוגי, ולקוחות החברה נעזרות בפלטפורמה לאיוש המשרות המרכזיות בליבת פעילותן. המודל של החברה מבוסס על מנוי קבוע, בניגוד לפלטפורמות אחרות שגובות על בסיס גיוס של מועמדים, שמאפשר לחברות ליהנות מגישה בלתי מוגבלת למאגר מועמדים. 

לחברה 150 לקוחות, ביניהן אמריקן אקספרס, פייפאל, אדידס וקרוקס וזאת לצד חברות בינוניות וקטנות רבות ברחבי ארה"ב הפועלות במגוון רחב של תחומים. החברה מעסיקה כיום 45 עובדים, רובם בישראל והשאר בארה"ב. כספי ההשקעה ישמשו לגיוס 25 עובדים נוספים עד סוף שנה זו להרחבת מרכז הפיתוח בישראל והגדלת כח האדם במשרדיה בניו יורק.

עילית רז, מייסדת ומנכ"לית Joonko: "חברות רבות מסתמכות על פניות מועמדים לצורך איוש תפקידים פתוחים, או למשל שיטת חבר מביא חבר, הניסיון מוכיח שהסתמכות על שיטות אלו עלולות להוביל לכוח עבודה הומוגני. כאישה מנהלת ויזמית בהייטק, אני רואה בכך חסם משמעותי להעסקת עובדים מוכשרים מקרב אוכלוסיות בייצוג חסר.

"Joonko שמה את הזרקור בדיוק על המועמדים האלו שנוטים להתעלם מהם או לא לראות אותם כלל. המאגר שלנו כולל מועמדים שהגיעו לשלבים האחרונים בחברות מובילות אך לא קיבלו את התפקיד. השילוב של מאגר כישרונות ברמה עולמית, יחד עם האלגוריתם של מיון והתאמה המבוסס בינה מלאכותית הופך את המערכת שלנו לכלי גיוס משלים שהוא חובה לכל ארגון. סבב ההשקעה יאפשר לנו להתרחב ולשנות את ההרכב האנושי של חברות בכל מקום בעולם."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים בהייטק אופן ספייס
צילום: דאלי אי

מהפכת ה-AI בהייטק הישראלי: 15 אלף מפתחים כבר בשטח

מהם תפקידי ה-AI הבולטים בהייטק הישראלי? מחקר חדש של RISE Israel מספק תשובות וגם - תפקידי הבינה המלאכותית דורשים פי שניים יותר בעלי תארים מתקדמים, הביקוש למתכנתים "פשוטים" יורד. אין בעיית כוח אדם, יש בעיית כישורים 

אדיר בן עמי |

כשמדברים על מחסור בכוח אדם בהייטק הישראלי, התמונה המצטיירת היא לרוב של מעסיקים נואשים המחפשים עובדים וחברות שתוכניות הפיתוח שלהן נפגעות. אבל מחקר של מכון RISE Israel, שפורסם השבוע, מציג מציאות שונה לחלוטין: המחסור אינו בהיצע כוח האדם, אלא בסוג הכישורים הנדרשים לעידן החדש של בינה מלאכותית.

המחקר, שנערך בשיתוף קרן טראמפ למצוינות בחינוך, כולל ראיונות עומק עם מנהלי טכנולוגיה והון אנושי מחברות מובילות כמו Google, Lightricks, Cellebrite, Fiverr ו-Hailo Technologies, בנוסף לניתוח של מאגרי נתונים מלינקדאין ומאתרי דרושים. התוצאה: תמונה מורכבת של שוק עבודה שעובר טרנספורמציה עמוקה, שבה הכללים הישנים כבר לא חלים.

"אולי יש מחסור באנשי AI אבל אין מחסור ב-Talent"

הממצא המפתיע ביותר עולה מפי אחת המרואיינות, שניסחה אותו בצורה תמציתית: "אולי יש מחסור באנשי AI אבל אין מחסור ב-Talent שניתן להכשיר כאנשי AI".  במספר המועסקים בהייטק הישראלי קיים קיפאון של שנתיים, כפי שעולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. "הגורם המשפיע ביותר על התעסוקה בהייטק בכלל, ובמקצועות ה-AI בפרט, הוא מצב המאקרו - שוק העבודה בישראל רפוי, ולכן בסה"כ אין מחסור בהון אנושי", נכתב במחקר.

התוצאה: יש קיפאון של שנתיים במספר המועסקים בהייטק, מה שמוביל למצב של עודף ביקוש לתעסוקה. במקצועות מסוימים ההיצע מצומצם יחסית, מה שגורם לעליות שכר או להתפשרות של מעסיקים על חלק מהדרישות שלהם ממועמד 'אידיאלי', אך אף חברה מאלה שראיינו לא אמרה שהיא אינה יכולה לגייס עובדים, או שתכניות הפיתוח שלה נפגעות משמעותית בגלל מחסור בעובדים".

המחקר מתעד שינוי מהותי באופי התעסוקה בהייטק. "שימוש בכלי AI מייעל עבודות תכנות 'פשוטות' ולכן חלק מהחברות מקטינות, או מתכוונות להקטין את מספר המתכנתים העוסקים בעבודות אלה", נכתב בדוח. אבל זה רק חלק אחד של התמונה.

מימין בובי גילבורד, סמנכ"ל טכנולוגיה, ומשמאל עומרי אילוז מנכ"ל החברה, באדיבות לומיהמימין בובי גילבורד, סמנכ"ל טכנולוגיה, ומשמאל עומרי אילוז מנכ"ל החברה, באדיבות לומיה

Lumia, המספקת הגנה בזמן שימוש ב-AI, מגייסת 18 מיליון דולר

לומיה סקיוריטי, סטארט אפ ישראלי שלו פלטפורמה להגנה על ארגונים מפני סיכונים וחולשות הנוצרים משימוש בלתי מבוקר בכלי AI, הוקמה רק השנה על ידי יוצאי 8200


הדס ברטל |

לומיה סקיוריטי (Lumia security) היא חברת אבטחת AI שנחשפת לראשונה עם גיוס סיד בסך 18 מיליון דולר. הפלטפורמה שלה ייעודית לצוותי האבטחה בארגונים, ומנטרת ומפקחת אחר השימוש ב-AI מצד העובדים ומצד האייג׳נטים. החברה הוקמה ב-2025 על ידי עומרי אילוז, שמכהן כמנכ"ל ובובי גילבורד, המכהן כסמנכ"ל טכנולוגיה. אילוז הוא יזם סדרתי, הקים והוביל את PerimeterX, חברת הסייבר שנרכשה על ידי Human Security האמריקאית. אל"מ (במיל') בובי גילבורד היה סמנכ"ל החדשנות ב-Team8, ולפני כן שירת כקצין בכיר ב-8200 במשך 26 שנים. בין תפקידיו הצבאיים – ראש המחקר הטכנולוגי ביחידה, אחראי על אבטחת הענן של אמ״ן, ואף קיבל את פרס ביטחון ישראל על תרומתו. המייסדים בעלי רקורד עשיר וניסיון ארוך שנים באבטחת סייבר ובפיתוח יכולות טכנולוגיות המשמשות אלפים בתפוצה גלובלית רחבה. היזמים חברו לקרן Team8 בתהליך ה-Ideation, וכך החלה דרכם המשותפת. ללומיה משרדים בניו יורק ובישראל, בהם מועסקים 20 עובדי פיתוח ומחקר, והחברה מתכננת להגדיל את הצוותים ב-2026.

החברה הוקמה כחלק ממודל ה-Venture Creation של Team8, שהובילה את סבב הגיוס בהשתתפות New Era. ההשקעה תאפשר את הרחבת ההון האנושי בדגש על צוותי ה-R&D, האצת פיתוח המוצר והגדלת פעילות החברה בשווקים הבינ"ל ע"י הרחבת פעילות השיווק והמכירות. הפלטפורמה כבר נמצאת בשימוש על ידי מוסדות פיננסיים וארגוני תעשייה וטכנולוגיה המנהלים מידע רגיש.   

החברה פועלת בשוק AI באבטחת סייבר שצומח בקצב מהיר והוערך ב-2024 בכ-26.6 מיליארד דולר, צפוי לגדול בקצב שנתי של 31% ולהגיע לכ-234.6 מיליארד דולר עד שנת 2032. במרבית הארגונים נרשם שימוש גובר ובלתי מבוקר בכלי AI מצד עובדים, תוך היעדר נראות ושליטה מצד צוותי האבטחה. לפי דו"ח חדש של Team8 שנערך בשיתוף Ciso’s, עלה כי סוכני AI הופכים למרכיב מרכזי בתשתיות הארגוניות - כ- 70% מהארגונים משתמשים ב-AI Agents בפרודקשן, 23% מתכננים להכניסם עד 2026, ו-67% מהארגונים מפתחים סוכנים פנימיים בעצמם. למרות שאימוץ AI נמצא בעלייה חדה (97% מהחברות), כמחצית מהן מגבילות את השימוש בכלים הפנימיים בשל סיכוני אבטחה והיעדר רגולציה, והחברות מתמודדות עם האתגרים בהגנת סוכני בינה מלאכותית (37%) וניהול שימוש העובדים (36%).

הבעיה העיקרית נובעת מכך שאין בידי צוות הבקרה את הכלים לנטר אחר המשתמשים והאייג'נטים, לבחון מה הסיכונים והחשיפה לארגון כתוצאה מאינטראקציות, מה כל סוכן מבצע בפועל, תחת אילו הרשאות ומה ההשלכות העסקיות. כתוצאה מכך נוצרים פערי אבטחה ללא מטופלים, לצד גישות ופעילויות לא מבוקרות במערכות הארגון. כל אלו מובילים חלק מהארגונים להגביל או לחסום שימוש ב-AI גם על חשבון פגיעה בתפוקה, מה מדגיש את הצורך הדחוף בשקיפות, רגולציה ופיקוח אחר שימוש אחראי בבינה מלאכותית בסביבות ארגוניות.


צוות לומיה, באדיבות החברה
צוות לומיה - קרדיט: באדיבות החברה