אופוס סקיוריטי גייסה 10 מיליון דולר לטיפול באיומי ענן
חברת הסייבר Opus Security (אופוס סקיוריטי), גייסה 10 מיליון דולר בסבב סיד בהובלת קרן YL Ventures ובהשתתפות קרן Tiger Global ובכירים מתעשיית הסייבר, לרבות ג׳ורג׳ קורץ (מייסד-שותף, מנכ״ל ונשיא Crowdstrike), אודי מוקדי (מייסד-שותף, יו״ר ומנכ״ל CyberArk), אוליבר פרידריכס (מייסד-שותף ומנכ״ל לשעבר ב-Phantom Cyber), אלון כהן (מייסד-שותף וסמנכ״ל טכנולוגיות לשעבר ב-Siemplify) ועוד.
חברת אופוס סקיוריטי שואפת לחולל מהפכה באופן הטיפול של צוותי SecOps באיומים בענן. בחברה מסבירים כי הכלים הקיימים כיום לטיפול בתקלות ואיומים הם ידניים ברובם, דורשים השקעת זמן רב ומצריכים אורקסטרציה ותיאום בין שלל גורמים בצוותים מרובים בתוך הארגון. הדבר מביא לכך שצוותי SecOps מתקשים לדעת מי האחראים לטיפול בהתראה, למי "שייך" האיום הספציפי, מתי נכון לעשות שימוש באוטומציה על מנת לתקן אותו וכיצד נכון לחלק את המשימות הנדרשות. פערים אלו מעכבים את כלל תהליכי התיקון.
הפלטפורמה של אופוס מנהלת את כלל תהליכי הטיפול באיומים המזוהים תוך חלוקת אחריות ותיאום בין הגורמים הרלוונטיים בארגון. החברה מעניקה לצוותי הסקיוריטי תהליכים מוכנים וקלים ליישום (פלייבוקים), ובכך מייתרת את ההכרח לבנות תהליכים אלו מאפס תוך בזבוז זמן ומשאבים יקרים. הפלטפורמה מזהה מקרים רגישים ועושה שימוש באוטומציה היכן שניתן על מנת לקצר את משך הזמן מרגע הזיהוי ועד לטיפול באיום.
דפדפן AI של פרפלקסיטי, COMET. קרדיט: רשתות חברתיותדפדפני ה-AI מצעידים אותנו לעבר אינטרנט שלא מיועד לבני אדם
הדפדפנים החדשים מבוססי בינה מלאכותית מבטיחים לבצע פעולות במקום המשתמש ולסכם עבורו את הרשת, אבל בפועל הם עדיין איטיים, שוגים במשימות פשוטות ומאלצים את בוני האתרים לחשוב מחדש למי הם באמת מפתחים: לבני אדם או לרובוטים
המירוץ על "הדפדפן הבא" כבר בעיצומו. חברות כמו OpenAI, פרפלקסיטי ואחרות מבטיחות לנו עולם חדש שייפתח בפנינו, כשבמקום גלישה וחיפוש, נוכל לקרוא מידע מסוכם ועדכני, אפילו מבלי ללחוץ על כפתור. דפדפני ה-AI מדברים על שיחה טבעית עם עוזר חכם, כך שבמקום לפתוח לשונית, להקליד בגוגל ולעבור על דפים, נוכל לכתוב הוראה חופשית וקלילה והדפדפן כבר יבצע עבורנו את כל העבודה. זה נשמע מעולה, אבל כל מי שהתנסה באחד משלל האפשרויות הקיימות יודע שהמוצרים עדיין בוסריים והם עדיין מתקשים במשימות בסיסיות.
עם זאת, למרות שכרגע הם אינם
תורמים לנו, המשתמשים האנושיים, ההשפעה שלהם מתחילה להתבטא ברחבי הרשת, ואתרים חדשים צריכים לקבל החלטות אסטרטגיות, ובראשם, האם האתר מיועד לגלישה או אנושית או שעדיף שיהיה מותאם לסוכני AI אוטונומיים.
דפדפני AI כמו אטלס של OpenAI או קומט (Comet) של
פרפלקסיטי בנויים אחרת מדפדפנים קלאסיים כמו כרום, ספארי או פיירפוקס. במקום תיבת חיפוש שמובילה לרשימת תוצאות, נקודת הפתיחה היא צ'אט עם עוזר חכם: המשתמש כותב "סכם את כל הטאבים הפתוחים", "מצא לי את התנאים בחשבון האשראי הזה" או "הכן רשימת משימות מכל המיילים שלא
קראתי", והדפדפן מנסה לבצע.
מאחורי הקלעים פועלים "סוכנים" (agents) שמבצעים פעולות ברשת בדומה למשתמש אנושי: גוללים, לוחצים על כפתורים, ממלאים טפסים ומעתיקים טקסטים בין לשוניות. הרעיון הוא לחסוך את הזפזופ הידני ולהפוך את הדפדפן לכלי עבודה שמבצע תהליכים מורכבים מקצה לקצה, למשל, להכין דו"ח חודשי, להשוות מחירי תוכנות SaaS או לבצע משימות בירוקרטיות, כמו מילוי טפסים ועוד.
- ה-AI והסייבר עוד רחוקים ממיצוי: על כנס NEXT 2026
- כל המתחרות של אנבידיה: תמונת מצב בשוק החם ביותר ואיך זה ישפיע על השווקים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, גם השחקנים הוותיקים כמו גוגל, מיקרוסופט ומוזילה מוסיפים שכבות AI לתוך הדפדפנים הקיימים, מסיכומי עמודים ועד עוזרים בצד המסך,
אבל משמרים את מודל הגלישה המסורתי שבו החיפוש הוא עדיין נקודת הכניסה המרכזית. לפי מחקרים פנימיים בתעשייה, רוב המשתמשים עדיין מרגישים בנוח יותר שה-AI משמש כתוספת לחיפוש, ולא כתחליף מלא.
