עסקה
צילום: Pixbay
סיכום 2021

מגייסים לא רק בהיי-טק: שאר הסקטורים גייסו 11 מיליארד דולר

30% מהגיוסים בארץ בוצעו בכלל בתחומים כמו נדל"ן, תחבורה, קמעונאות וביטוח; בסך הכל 554 עסקאות בוצעו בשנת 2021. היקף ומספר העסקאות הגדולות (בין 50 מ' למיליארד ד') גדל ל-188, 34% מסך העסקאות, גידול של 120% יותר ביחס ל-2020
תומר אמן | (1)

כולם מדברים על ההיי-טק שגייס כ-25 מיליארד דולר בשנה החולפת - אבל כמה גייסו גם חברות בתחומים אחרים? על פי הנתונים מתברר ש-30% מהעסקאות בכלל לא התרחשו בתחום ההייטק, למרות שהוא בהחלט מהווה את הקטר. בסך הכל גויסו כ-36 מיליארד דולר, אך בניכוי מגזר ההייטק חברות בתחומי סקטורים כמו הנדל"ן, התחבורה, הקמעונאות, הביטוח ועוד גייסו לא פחות מ-11 מיליארד דולר בשנת 2021, המהווים 27% מתוך כלל העסקאות והמיזוגים, כך על פי נתוני גוף היעוץ הפיננסי פאהן קנה. על פי הדו"ח, בהשוואה לשנת 2019 - השנה שקדמה לפרוץ משבר הקורונה - נצפה גידול של כ-90% במספר העסקאות, כאשר אז הסתכמו אלו בכ-285. גם היקפי העסקאות גדל כאשר צמח מכ-14.9 מיליארד דולר, גידול של כ-144%.  מתוך 554 העסקאות שבוצעו השנה, 455 (82%) נעשו בתחום היי-טק, ומתוכם 377 (82% נוספים) בוצעו על ידי משקיעים ישראלים עם היקף השקעה של כ-22.4 מיליארד דולר.  באדיבות פאהן קנה שווי העסקה החציוני ב-2021 עמד על כ-30 מיליון דולר, והיה גבוה בכ-30% משווי זה בשנת 2020 ובשנים שקדמו לה, אז הסתכם בכ-23 מיליון דולר. שיעור העסקאות הגדולות (בסכומים שבין ה-50 מיליון למיליארד דולר) עמד על כ-188, 120% יותר ממספר עסקאות זה בשנת 2020 אז הסתכם הנתון בכ-156 עסקאות ועמד על כ-34% מסך כל העסקאות שבוצעו בשנה החולפת.  שיעור העסקאות הבינוניות (בין 5 מיליון דולר ל-50 מיליון דולר) ירד ל-65% בהשוואה ל-74% בשנים הקודמות, ועמד על סך של כ-366 מתוך כלל העסקאות. שיעור המגה עסקאות (מעל למיליארד דולר) עמד על 7, כפי שעמד בשנת 2019 ו-3 עסקאות יותר משנת 2020.  שלומי ברטוב מנכ"ל פאהן קנה יועצים. צילום: איל טואג אחת המגמות שתרמו לגידול המשמעותי בהיקף העסקאות הגדולות הוא הוספת שלבי ערך לחברות ואי רדיפה אחר "אקזיט מהיר", דבר ההוביל לכך שאותם האקזיטים התבצעו בסופו של דבר כאשר החברה הגיעה לבשלות, ולכן היקף העסקאות גדל, הן במספר והן במחיר. היקף הפעילות בבורסה המקומית תאם למגמה הגלובאלית בשווקי המניות, כאשר גם במרבית מדינות אירופה המפותחות וכמובן בוול-סטריט נרשם גידול בהיקפי העסקאות ומספרן. גם מספר המשקיעים הזרים גדל בשנה האחרונה, כאשר בראשן עומדים המשקיעים האמריקאים אשר היו מעורבים ב-219 מסך העסקאות (39%) שבוצעו בשנת 2021. נוסף לאמריקאים, גם באירופה נצפתה התעיינות מצד המשקיעים הזרים כאשר עיקרם הגיעו מהממלכה המאוחדת, גרמניה, צרפת ושוויץ, שהיו מעורבים בממוצע בכ-30 עסקאות שכאלו כל אחת. התעניינות זרה הגיעה גם מהשווקים האסיאתיים, שם עיקר ההתעניינות הגיעה מסינגפור, סין, יפן, דרום קוריאה והונג קונג - עם מעורבות ממוצעת בכ-19 עסקאות כל אחת.  את העסקאות ניתן לפלח לשני סוגים, הראשון הוא השקעות (Investments), בדומה ל-מה שקרנות הון סיכון עושות ול-M&A(Mergers and acquisitions) או רכישות ומיזוגים עצמן.  בשנת 2021 עמד מספר ההשקעות בשוק הישראלי על כ-495 מסך העסקאות (90%), בעוד שאת יתרת ה-59 ממלא מספר האקזיטים המייצג גם את מספר ה-M&A. בשנת 2020, נפגע תחום ה-M&A ורשם קיטון של כ-40%. בשנת 2020 עמדו מספר ההשקעות על כ-311 (גם אז 90%), המשקפים גידול של כ-60% במספר ההשקעות בשנה האחרונה. מספר האקזיטים עמד על כ-34 ואלו שיקפו גידול של כ-73%. בשנת 2019 עמד מספר ההשקעות על כ-233 ומספר האקזיטים על כ-52 מתוך סך כל עסקאות של כ-285. מהדוח עולה כי 78% מהעסקאות בשוק הישראלי הן בעלות אוריינטציה טכנולוגית, כאשר שלושת הענפים הגדולים ביותר בהיקף ובכמות העסקאות הן מתחום ההיי-טק. גם בקרב חברות המטרה הנרכשות עמד ענף הטכנולוגיה בראש, כאשר 313 עסקאות בוצעו, בהיקף של כ-20 מיליארד דולר. בראיה גלובלית, מתוך כלל הרכישות של חברות מטרה בענף הטכנולוגיה, 58% הן חברות ישראליות.   רכישה של חברות מטרה ישראליות לפי מדינות. באדיבות פאהן קנה במקום השני עומד ענף החברות שפחות מוטות במחזורים עסקיים ומאופיינות בפעילות בעלת אוריינטציה טכנולוגית, שם בוצעו כ-100 עסקאות בהיקף של כ-4.9 מיליארד דולר. הענף השלישי ברשימה הוא ענף ה-Communications (תקשורת) שם בוצעו 42 עסקאות בהיקף של כ-3.6 מיליארד דולר.  באדיבות פאהן קנה שלומי ברטוב, מנכ"ל פאהן קנה: "עסקאות ההשקעה שבוצעו ע"י קרנות השקעה ומשקיעים אסטרטגים ממשיכות להוות את המנוע העיקרי של שוק העסקאות הישראלי, יחד עם זאת החל מסוף שנת 2020 המשקיעים וחברות המטרה מוצאים את הבורסה כפלטפורמה משלימה ותחליפית לביצוע עסקאות השקעה (Investments) ו- M&A. האפשרויות שמספקות הבורסה לחברות לגייס הון ובשלב עתידי להנזיל את השקעותיהן של בעלי המניות, ובתוך כך רמות המחירים בבורסות בארץ ובחו"ל והאפשרות להתמזג לתוך חברות SPAC תרמו לחיזוק המגמה בשנת 2021. "יש לציין, כי מגמת הצמיחה המשמעותית בשוק העסקאות הישראלי בשנת 2021, אשר עולה בקנה אחד עם מגמת הצמיחה במדינות המפותחות, משקפת את המשך הגלובליזציה של עולם העסקאות. הסבר נוסף לגידול בהיקפי העסקאות השנה נובע מעסקאות שבוצעו ע"י חברות ישראליות, שגייסו כספים וממשיכות באסטרטגית הצמיחה שלהם באמצעות רכישת חברות בארץ ובעולם."

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בקיצור-ההייטקס זה הקטר של המשק הישראלי (ל"ת)
    שרול 05/01/2022 09:16
    הגב לתגובה זו
אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייבאלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייב

בין אקזיטים ענקיים לקיפאון: תמונת המצב של ההייטק הישראלי

הדו"ח השנתי של רשות החדשנות משקף שוק שנמצא בצומת דרכים: שיאים באקזיטים כמו המכירה של Wiz לגוגל ב-32 מיליארד דולר וצמיחה בדיפטק מתנגשים עם קיפאון בתוצר, ירידה ביזמות וצניחה של 80% בגיוסי קרנות הון סיכון - לאן ממשיכים מכאן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רשות החדשנות

השנה האחרונה קצרה הישגים חסרי תקדים בהייטק. עסקת הענק של מכירת Wiz ל־Google, בהיקף של כ־32 מיליארד דולר, הייתה אבן דרך היסטורית בשוק האקזיטים המקומי. לצידה, נרשמו עסקאות משמעותיות נוספות כמו Run:AI שנמכרה לאנבידיה בכ־700 מיליון דולר, ו־V-Wave שנרכשה על ידי Johnson & Johnson תמורת 600 מיליון דולר.

גם בגיוסים נרשמה התאוששות משמעותית. הרבעון השני של 2025 היה הרבעון החזק ביותר מאז 2022, וישראל חזרה להיות ההאב החמישי בגודלו בעולם מבחינת היקפי גיוסים לסטארטאפים אחרי סן פרנסיסקו, ניו יורק, לונדון ובוסטון.

אבל בתוך מה שנראה כמו אופוריה יש מגמות פחות מזהירות. לפי הדו"ח של רשות החדשנות, התוצר של ההייטק עומד על כ־317 מיליארד שקל - כ־17% מהתמ"ג ונשאר כמעט בלי שינוי זו השנה השנייה ברציפות. כלומר, המנוע שעד לאחרונה משך את כלכלת ישראל קדימה, נמצא בקיפאון. גם התעסוקה בענף משקפת את זה, מספר המועסקים בענף עלה ל־403 אלף, אבל מספר עובדי המו"פ צנח ב־6.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מצד אחד, אנחנו בשנת שיא באקזיטים וגם אפשר לראות צמיחה משמעותית בתחום הדיפטק אבל מצד שני, סימני ההאטה האלו - בתעסוקה וביזמות חדשה מדאיגים.

פחות יוזמים ופחות מסכנים הון

מה שעומד מאחורי כל הענף הזה שאנחנו קוראים לו הייטק, אלו האנשים. אלו שקופצים למים ולוקחים סיכון. הרוח היזמית הישראלית היא שם דבר בעולם כולו אבל הדוח מספר שהיא הולכת ודועכת. אפשר לראות בשנה האחרונה האטה בשכבת היסוד של ההייטק - היזמות. בשנת 2024 קמו בישראל כ־500 סטארטאפים בלבד, לעומת למעלה מאלף בשנים קודמות. הירידה במספר החברות החדשות היא לא רק מספרית, אלא גם איכותית: מרבית היוזמות והחברות החדשות שקמות מתרכזים בתחומים מוכרים ו'מכוסים' כמו סייבר, פינטק ותוכנה ארגונית אבל פחות בתחומי עומק חדשים או דיסרפטיביים. אלו תחומים שבהם כבר פועלות מאות רבות של חברות, יש ידע נצבר, השוק גם יודע איך לתמחר אותם (יחסית) והם נתפסים כ"בטוחים" יותר להשקעה ולפיתוח. קל יותר לגייס הון, לשכנע לקוחות ראשונים, ולגייס עובדים בתחום. לעומת זאת תחומים חדשים לגמרי כמו שבבים, קוונטום, ביוטק למיניהם, פחות קורצים ליזמים, שמעדיפים ללכת על בטוח או פשוט לפרוש ולהקים חברה שתתחרה בבוס לשעבר.

בתחום קרנות ההון סיכון, הנתונים אפילו יותר מדאיגים: מאז 2022 נרשמה ירידה של 80% בהיקף הגיוסים לקרנות ישראליות, והקרן הממוצעת הצטמצמה מכ־90 מיליון דולר בשנים הטובות, ל־60-65 מיליון דולר כיום. מעבר לכך, הדו"ח מציין כי ההאטה בישראל חריפה אפילו יותר מהירידות שנרשמו בארה"ב ובאירופה, מה שמעיד על בעיה מבנית ולא רק מגמה עולמית חולפת.

בינה מלאכותית
צילום: Midjourney

וישראל מובילה עולמית בשימוש ב-AI

על פי דוח שימוש שפרסמה אנתרופיק (שעומדת מאחורי קלוד) ישראל מובילה את העולם בשימוש בקלוד, ביחס לגודל האוכלוסייה; על פי, OpenAI (שעומדת מאחורי ChatGPT), כ-40% מהעובדים משתמשים בכלי AI מדי יום 

רן קידר |
נושאים בכתבה בינה מלאכותית

דוחות חדשים של Anthropic ו-OpenAI מאשרים לנו את מה שכל אחת ואחד מאיתנו רואה בעצמנו, וזה שהשימוש ב-AI חודר בקצב מסחרר אל שוק העבודה והחיים האישיים. בארצות הברית כבר כ-40% מהעובדים מדווחים שהם עושים שימוש יומיומי בכלי AI כלשהו, שיעור כפול מזה שנמדד רק לפני שנתיים. עוד עולה מהדוחות כי המגמה אינה אחידה: חלק מהתחומים, המדינות והקבוצות החברתיות מאמצים את הטכנולוגיה בקצב מהיר בהרבה מאחרים, מה שמעלה חששות להעמקת פערים קיימים.

מבחינת תחומי השימוש, בתחום התכנות, הזירה הטבעית ביותר לאימוץ AI, ו-36% מכלל השימושים הוא בתיכנות. באנתרופיק מדווחים על ירידה של כ-3% בפרומפטים שעוסקים בתיקון באגים והכפלה בשימוש ליצירת קוד חדש ולבניית תוכנות שלמות. ניתן לפרש את הנתון כשמשקף גם שיפור בביצועי המודלים וגם עלייה באמון המשתמשים. 

תחום החינוך עלה מ-9% ל-12% בכלל הפרומפטים והפך לסקטור השני בגודלו: יותר ויותר מורים וסטודנטים עושים שימוש בקלוד בהכנת חומרי לימוד, בהסברים ובסיוע בכתיבת עבודות. תחום המדע גם הוא עולה, בעיקר במשימות של סינתוז ידע ומחקר ראשוני. לצד זאת, תחומי עסקים וניהול דווקא רשמו ירידה מ-6% ל-3% ו-5% ל-3% בהתאמה, מה שמרמז שהשימוש האינטנסיבי יותר מתרחש דווקא בעולמות ידע ויצירה.

ישראל אלופת העולם בשימוש בקלוד  

נתוני אנתרופיק מצביעים על ישראל כאלופה עולמית עם מדד שימוש גבוה פי 7 מהממוצע הגלובלי, אחריה סינגפור (פי 4.6) ואוסטרליה (פי 4.1). מדינות מתפתחות מציגות שימוש נמוך במיוחד, ולמשל הודו, אינדונזיה וניגריה עם פחות מחמישית מממוצע השימוש העולמי, והפעילות בהן מתרכזת כמעט אך ורק בכתיבת קוד. בארה"ב, קליפורניה מובילה בכמות מוחלטת, אך וושינגטון די.סי. ויוטה מובילות ביחס לגודל האוכלוסייה. דבר נוסף שבולט הוא סוג השימוש בהתאם לאזור הגיאוגרפי ולאופי הכלכלה המקומית, כשבפלורידה מתמקדים בפיננסים בפלורידה, בקליפורניה ב-IT ובבירה, וושינגטון די.סי, מתמקדים בעריכת מסמכים. בנוסף לגיאוגרפיה, גם החתכים הדמוגרפיים מראים מגמה "נורמלית" באימוץ טכנולוגיות חדשות, כשהצעירים הם המובילים באימוץ ושיעורי השימוש שלהם עולים בקצב מהיר, בעוד שהפער המגדרי שניכר בתחילת הדרך הולך ומצטמצם.

המשמעות הכוללת ברורה: הבינה המלאכותית מתפשטת במהירות חסרת תקדים, אך האימוץ מתרחש באופן לא שוויוני, הן בין מדינות והן בין קבוצות אוכלוסייה. ישראל ממוקמת כיום בחזית האימוץ, מה שמעניק לה יתרון כלכלי וידע משמעותי, אך במקביל מחדד את החשש מפני פערים גלובליים שצפויים להתרחב אם קצב האימוץ במדינות מתפתחות לא יתגבר.