ועדת הכספים אישרה היום את המתווה הסופי לרווחים הכלואים. נתחיל דווקא מהסוף.  אותם גופים שהמס חל עליהן שהם בעצם גופים שמתחמקים (באופן לגיטימי) ממס דרך הקמת חברות ופעילות דרך חברות ושותפויות, ישלמו יותר מס, אבל לא כמו שהיה צריך. כלומר זה בהחלט מעבר למה שהם שילמו עד היום, אבל זה פחות ממה שצריך היה להיות, ואם כבר עושים מהלך - היה מקום שיהיה עד הסוף.

החברות האלו ישלמו מס של 2% על רווחים כלואים או שיחלקו 6% דיבידנד ועליו ישלמו מס. הכוונה של החוק היתה שישלמו-יחלקו את כל הדיבידנד ושיעור מס של 6% זה בדיחה. חוץ מזה יהיו הקלות - אם החברה הפסידה באותה שנה, היא לא תצטרך לשלם מס מלא; המס יהיה רק על רווחיות עודפת, יהיה סכום שמתחתיו לא יחול המס. 

זאת ועוד - מי שיפרק את חברת הארנק יקבל מתנה - מיסוי נמוך לרבות אי תשלום מס רכישה. תחשבו על זה - רכשתם משרד, בתים, ואתם מעבירים את זה עכשיו מהחברה לחשבון הפרטי על שמכם וחסכתם מס רכישה! במקום לשלם בין 5% ל-10%, אתם פטורים ממס רכישה ויהיו הקלות נוספות. האוצר מצפה לקבל בשנה הבאה 9.25 מיליארדי שקלים בזכות המס הזה (וחלוקת הדיבידנדים)  וכ-4.7 מיליארד שקל מדי שנה בשנים הבאות. 

זה סכום יפה, היה צריך להיות הרבה יותר, אבל זה המצוי. נזכיר שרוב רובו של הכום הזה מגיע מהמאיון העליון. זו גם הסיבה שהאוצר נכנע - הלחצים עליו היו גדולים ומדובר במשרדי רואי החשבון, עורכי הדין וראשי המשק.

• אושרה ערבות של 200 מיליון ש' לקרנות בתחום הביטחוני
• תקנות חדשות לחלוקת דיבידנדים בין חברות נכנסו לתוקף
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

רואי החשבון הרוויחו מאוד מהמס הזה - מצד אחד הם אומנם נכנסים לתחולת החוק ויצטרכו לשלם מס על רווחים כלואים או לחלק דיבידנדים, אלא שרק מעל רווחיות גבוהה במיוחד והם ידאגו שלא להגיע לרווחיות הזו, ומצד שני - הם מקבלים מבול של עבודה: רבבות חברות צריכות ייעוץ מה לעשות - להתפרק, לשלם מס, לחלק דיבידנדים? הרווח כולו של רואי החשבון. 

למה צריך למסות את הרווחים הכלואים ומה זה בעצם רווחים כלואים?

הצעת החוק החדשה קובעת מודל שיתמרץ חלוקה של רווחים שאינם משמשים ישירות את פעילות החברה, כך שהחברה תישא בעלות של 2% מס בכל שנה על שיעור הרווחים הלא מחולקים של החברה, מעבר לגובה מגן מס של 750 אלף שקל שיינתן לחברות עם פעילות עסקית ממשית.

בדברי ההסבר להצ"ח מצוין כי מודל זה מביא לאיזון בין הצורך למנוע את השימוש בחברות החזקה כחברות ארנק מחד, ומאידך, ברצון שלא לפגוע בחברות המנהלות פעילויות ריאליות ומבצעות השקעות לצורך הגדלה והתרחבות עסקיהן. כן מצוין כי גם על הרווחים שהם מעבר למגן המס יחול שיעור מס מאוד נמוך, כך, עלות זו תהיה גבוהה מספיק בכדי להפוך את השימוש בחברות החזקה לצורך תכנון מס ללא כדאי, אך נמוכה מספיק בכדי לאפשר לחברות שיש להן רצון מיוחד שלא לחלק את הרווחים לשמור אותם בתוך החברה. 

• רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
• מה 68% אומר על צעירי ישראל?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...

כדי שלא לפגוע בפעילות התעשייתית, מוצע שלא להכליל בבסיס המס את הרווחים הלא מחולקים שמקורם בהכנסה של מפעל תעשייתי שחלו עליה הטבות לפי חוק עידוד השקעות הון. בנוסף במהלך הדיונים בוועדה חברות תעשייתיות וחברות קבלניות הוחרגו גם הן מהחוק, מתוך רצון למסות רק חברות החזקה.

6% של חלוקת דיבידנדים

לנוכח התנגדות המגזר העסקי והחשש מפגיעה בעסקים, הוחלט במהלך הדיונים בהצעת החוק, להוסיף מסלול נוסף להצ"ח לפיו במקרה שהחברה תחלק 6% דיבידנד בשנה, היא לא תדרש לשלם את המס בגובה 2% על כלל רווחיה הצבורים. חברה לבחור מידי שנה את המסלול המועדף עליה.

במהלך הדיונים בוועדה הוכנסו תיקונים שונים לאיזון הצעת החוק ולמניעת פגיעה בפעילות העסקית של החברות במשק, כך הוכנס הסדר שלם הנוגע לפירוק מרצון שבו יינתן פטור ממס רכישה בהעברת נכסים, וכן נקבע בהוראת שעה כי חברה תוכל חלק 5% מהרווחים הצבורים עד נובמבר 2025, במקום חלוקה של 6% בשנת 2026, בנוסף נקבעו הסדרים ביחס לעניין שטרי הון שניתנו לפני תחילת החוק.

בנוסף תינתן הקלה לחברה שהיו לה הפסדים גבוהים בשנת המס, שכן יש טעם כלכלי לחברות כאמור שלא לחלק את הרווחים העודפים שלהן באותה שנה בכדי לוודא שיש להן כרית ביטחון מספיקה לטובת המשך פעילותן. כן נקבע שחברה שמחלקת את הרוב הגדול של רווחיה שאינם משמשים לצורך עסקי בשנת המס לא תשלם את המס החדש על הרווחים הנותרים, ובלבד ששולם מס הכנסה בחלוקת אותם רווחים.

במהלך הדיונים בוועדה הציגו נציגי משרד האוצר כי תכנון המס המבוצע ע"י חברות ארנק משמש רק בעלי הכנסות גבוהות מאוד, וכי החקיקה המוצעת צפויה להתמקד בכ-150 מיליארד שקל שנצברו במהלך השנים ואינם תואמים את מטרת הטבת המס, וגדלים בסדר גודל של כ-13 מיליארד שק מידי שנה, ומסבים לאוצר המדינה הפסדים בגובה זה.

כן הוצג כי המיסוי עוסק בחברות שחלקן בכלכלה זניח, וכי כמות חברות "הארנק" מסך כלל המשק עומד על אחוזים בודדים, וכי הן מהוות 1% מהמחזור הכלכלי ו-1% מאחוז ההוצאה על שכר, כן הוצג כי רוב גביית המס תתבצע מהמאיון העליון: 83% אחוז מהכסף יגיע מהמאיון העליון, ו-99%  אחוז מהכסף בבסיס המס יגיע מהעשירון העליון.

ההצעה המקורית של משרד האוצר כפי שאושרה בממשלה הייתה צפויה להניב הכנסות בשנת 2025 בסך של כ-10 מיליארד שקל, ושל כ-5 מיליארד שקל בטווח הארוך. לאחר העדכונים השונים שנעשו בשיח בין הצדדים ובדיוני הוועדה, הציגו באוצר כי הם צופים כי הצ"ח תניב הכנסה של כ-9.25 מיליארד שקל בשנת 2025 ושל כ-4.35 מיליארד שק בטווח הארוך.