עלייה של 5% ביתרת הנכסים של הישראלים בחו"ל
עלייה משמעותית ביתרת הנכסים של תושבי ישראל בחו"ל, לצד גידול מתון בהתחייבויות. כך עולה מדו"ח מקיף שפרסם היום בנק ישראל על מצב הנכסים וההתחייבויות של המשק הישראלי מול חו"ל לרבעון השלישי של 2024. לפי הבנק, המגמה הזו משקפת את היציבות הכלכלית של ישראל ואת המשך האמון של משקיעים זרים בכלכלה המקומית.
ברבעון שעבר עלתה יתרת הנכסים של תושבי ישראל בחו"ל ב-5.1%, והסתכמה ב-770 מיליארד דולר – עלייה של 37.5 מיליארד דולר לעומת הרבעון הקודם. הצמיחה הזו נבעה מהשקעות חדשות ומהעלייה במחירי ניירות הערך הזרים שמוחזקים על ידי ישראלים.
השווי של תיק ניירות הערך עלה ב-4.9% צילום: Istock
שווי ההשקעות הישירות עלה ב-2.7% (3 מיליארד דולר), בעיקר כתוצאה מרווחים שנצברו. השווי של תיקי ניירות הערך עלה ב-4.9% (12.8 מיליארד דולר), כולל עלייה של 6.9 מיליארד דולר בעקבות עליית מחירי ניירות הערך וזינוק נוסף של 5.8 מיליארד דולר מהשקעות חדשות. יתרות מטבע החוץ בבנק ישראל עלו ב-4.8% (10 מיליארד דולר), והסתכמו בכ-220 מיליארד דולר.
יתרת ההתחייבויות לחו"ל עלתה ב-4.9%
- הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?
- בנק ישראל: פחות מעשירית מהכסף השוכב בעו"ש מקבל ריבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, יתרת ההתחייבויות של המשק הישראלי לחו"ל עלתה ב-4.9%, והסתכמה ב-528 מיליארד דולר – עלייה של 24.6 מיליארד דולר. ההשקעות הישירות של תושבי חוץ רשמו עלייה של 7.1 מיליארד דולר (2.9%), כתוצאה מהשקעות חדשות של 5.6 מיליארד דולר ומעלייה במחירי מניות ישראליות המוחזקות בידי תושבי חוץ. השווי של תיק ניירות הערך עלה ב-7.4% (14.1 מיליארד דולר), בעיקר בשל עלייה במחירי ניירות הערך הישראליים והחזרה של משקיעים זרים לשוק המקומי, בניגוד למגמת המימושים שנרשמה בשנתיים האחרונות.
אחד הנתונים המרכזיים שפורסמו הוא העלייה בעודף הנכסים של המשק הישראלי על ההתחייבויות מול חו"ל. העודף גדל ב-5.6% (13 מיליארד דולר) והגיע ל-242 מיליארד דולר. בנוסף, העודף במכשירי חוב בלבד (החוב החיצוני השלילי נטו) עלה ב-5.9% (15.6 מיליארד דולר), והסתכם ב-282 מיליארד דולר. יחס החוב החיצוני ברוטו לתמ"ג עלה ב-0.7% לרמה של 28%, אך עדיין נחשב נמוך יחסית למדינות מפותחות אחרות.
נתון מעניין נוסף הוא השפעת השינויים בשוק ההון על מגמות ההשקעה:
משקיעים זרים - לאחר שנתיים של מימושים, חזרו תושבי חוץ להשקיע בניירות ערך ישראליים. הם רכשו מניות של חברות ישראליות בהיקף של 1.5 מיליארד דולר ואג"ח ממשלתיות בהיקף של 3.2 מיליארד דולר.
- הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה
- כמה יעלה אייפון 17?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
השקעות של ישראלים בחו"ל - תושבי ישראל הפקידו 4.2 מיליארד דולר בפיקדונות בחו"ל, העניקו הלוואות לתושבי חוץ בהיקף של מיליארד דולר והשקיעו 0.7 מיליארד דולר בקרנות השקעה.
- 1.חבל שאני זקן 23/12/2024 15:51הגב לתגובה זוהפכו מדינה יהלום למדינת עולם שלישי דיטטורה של חולי נפש עברייני ומשתמטים
.jpg)
הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה
מצד אחד - ביטוח לאומי קפדן מאוד מול הציבור עד כדי שלפעמים מטרטר ומקשה ולא מקבל תביעות מוצדקות; מצד שני - יש אנשים שמצליחים לגנוב מיליונים רבים מביטוח לאומי
פרקליטות מחוז מרכז הגישה כתב אישום רחב היקף נגד שלושה נאשמים שנחשדים בביצוע הונאה מתוחכמת ומתמשכת כלפי המוסד לביטוח לאומי. על פי כתב האישום, בין השנים 2020 ל-2023 הצליחו הנאשמים להוציא במרמה כ-2.6 מיליון שקל באמצעות הגשת תביעות נכות מזויפות, רובן בתחום האוטיזם.
הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים
הנאשמות המרכזיות, אודליה צריקר (46) מיוקנעם עילית ולנה שומינוב (40) מחולון, פעלו באמצעות שתי חברות שבבעלותן. השתיים פנו להורים לילדים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי, הציגו עצמן כמסייעות מקצועיות לקבלת קצבאות, וביקשו מהם ייפוי כוח ומסמכים רפואיים. בהמשך, כך נטען, זייפו מסמכים רפואיים ואישורים מקצועיים, במטרה להציג מצגי שווא שלפיהם הילדים סובלים ממגבלות תפקודיות והתפתחותיות קשות בהרבה מהמציאות.
החקירה העלתה כי במקרים מסוימים השתמשו הנאשמות במסמכים אמיתיים שנערכו על ידי מומחים רפואיים ושינו בהם פרטים, ובמקרים אחרים יצרו מסמכים מזויפים לחלוטין תוך שימוש בחתימות של רופאים מבלי שידעו על כך. את המסמכים המזויפים הגישו לביטוח לאומי כדי לקבל אישורי זכאות לקצבאות נכות.
- שיקר לביטוח לאומי והעלים מסים במיליונים - סוף גנב לתליה
- מה הזכויות שלכם בביטוח לאומי - מחשבון ושאלות ותשובות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במרכז כתב האישום עומד גם קונסטנטין זרך (40), בן זוגה של שומינוב, שהתחזה לרופא בשם "קוסטה מור". לפי הנטען, זרך נפגש עם ילדים והוריהם, הציג עצמו כמומחה לניתוח התנהגות ואבחון, סיפק הנחיות והנפיק מסמכים ששימשו את הנאשמות בהגשת התביעות. בנוסף, הוא עצמו הגיש תביעה כוזבת לקבלת קצבת נכות, במסגרתה קיבל כ-134 אלף שקל.