יהלי רוטנברג
צילום: רונן טופלברג יח"צ עוגן

האוצר נגד המשטרה - אסור לכם להעלות שכר בלי אישור

החשש הגדול - המשטרה מנסה לאלץ את האוצר להתקפל, העלתה שכר לשוטרים בהערכה שהאוצר לא יגיד להם בהמשך - "תחזירו את הכסף"; באוצר חוששים מתקדים וטוענים - "לא נשלם משכורות; האחריות על המשטרה"
עמית בר | (3)

החשב הכללי, יהלי רוטנברג, והממונה על השכר, אפי מלכין פרסמו בשבוע שעבר הודעה משותפת שמספקת רמז עבה על מאחורי הקלעים של היחסים בין משרד האוצר למשרד לביטחון פנים והשר איתמר בן גביר. 

"משרד האוצר מוקיר את שוטרי משטרת ישראל וסוהרי שירות בתי הסוהר שמבצעים עבודת קודש ושומרים על ביטחון המדינה", נכתב בפתיח ההודעה, "בשנים האחרונות, מתוך הכרה בחשיבות תפקידם, הושקעו משאבים רבים בשיפור תנאי השכר והרווחה של אנשי מערכת הביטחון. לדוגמה, במסגרת התר"ש האחרון סוכמו תוספות שכר לשוטרים בשיעורים של מעל 20%. 

 

"משרד האוצר פועל במסגרת חוקים ותקנות המחייבים קבלת אישורים מתאימים לכל פעולה תקציבית. הודעות חד-צדדיות שאינן מבוססות על אישור מהגורמים המוסמכים לכך אסורות בתכלית האיסור ואינן חוקיות. מהלכים שגויים מעין אלו יוצרים ציפיות בקרב השוטרים והסוהרים, באופן שאינו תורם לחיזוק המורל ומסירותם".

אין כאן הרבה מקום לפרשנות - במשרד האוצר רומזים שבמשטרה מכתיבים להם או קובעים שכר לשוטרים בלי אישור מהם. הם גם מכינים תרופה למכה ומסבירים לשוטרים - "אל תבואו אלינו בטענות, לא אישרנו, הבוסים שלכם הם הבעיה". 

ולסיום כותבים באוצר - "משרד האוצר פתוח לשיח פורה ובונה עם כל הגופים הרלוונטיים, במטרה למצוא פתרונות מיטביים לשיפור תנאי השירות של אנשי מערכת הביטחון, תוך התחשבות במגבלות התקציביות".

במקביל להודעה לתקשורת משרד האוצר שלח אזהרה למשטרת ישראל שבל תעבור על החוק בנוגע לקביעות השכר לשוטרים באופן חד צדדי.

 

האזהרה: הפרת חוק יסודות התקציב

"חל איסור מוחלט להתערב במערכת הכספית ולעקוף את הרשאות החשב וליצור סיטואציה שבה המערכת הכספית תחויב שלא באישור חשבת המשטרה...עקיפת הסמכויות מהווה הפרה חמורה של חוק יסודות התקציב וחוק נכסי המדינה".

נראה שבאוצר חוששים ממחטף של המשטרה - העלאות שכר והגדלת התקציב בלי שיקבלו אישור לכך. האם זה אפשרי? מצב כזה יביא להגדלת ההוצאות השוטפות של המשטרה, אך מדובר בחריגה מתקציב, והחשב הכללי מבין שזה שינוי כללי המשחק. במשטרה מפגינים שרירים ושמים פס על התקציב וקובעים אותו בשטח והדרך היחידיה של החשב הכללי ושל האוצר לשלוט בתקציב זה להפגין כעת כוח ולהציב קו אדום אחרת תהיה אנרכיה תקציבית - כל משרד יכול להשתולל בתקציב. 

קיראו עוד ב"קריירה"

ולכן, החשב הכללי מאיים בעצירת משכורות לשוטרים באם יימצא שמדובר בחריגה מהתקציב ופעילות לא מורשית של העלאת שכר. 

הרקע למכתב האוצר הוא דיווחים פנימיים במשטרה על הבטחות לתוספות שכר החשב הכללי הדגיש כי תוספות שכר לשוטרים כבר סוכמו במסגרת תוכנית רב-שנתית בשיעור של מעל 20%, וכל שינוי נוסף מחייב אישור מפורש.

 

עלייה במתיחות בין האוצר למשטרה

האזהרה באה לאחר שמשרד האוצר הביע חוסר שביעות רצון מהאופן שבו המשטרה מנהלת את תקציבה. החשד להתערבות בלתי חוקית בשכר השוטרים מצטרף לעימותים קודמים בנוגע לניהול תוספות השכר שהוסכמו במסגרת התוכנית הרב-שנתית.

 

שאלות ותשובות

מה החשדות שמשרד האוצר מעלה נגד משטרת ישראל?

משרד האוצר טוען כי ישנו ניסיון להגדיל רכיב בשכר השוטרים ללא תיאום עם חשבת המשטרה, דבר המהווה הפרה של חוק יסודות התקציב.

מה עלול לקרות אם החשדות יתאמתו?

האוצר עשוי לעכב את תשלום משכורות דצמבר לשוטרים ואף לשתק פעילות משטרתית שאינה מבצעית עד להסדרת הנושא.

האם כבר אושרו תוספות שכר לשוטרים?

כן, במסגרת תוכנית רב-שנתית אושרו תוספות שכר לשוטרים בשיעור של מעל 20%.

כיצד משפיעה הסוגיה על יחסי האוצר והמשטרה?

המתיחות בין הארגונים עולה, במיוחד לאור טענות על ניהול לא תקין של תוספות שכר ותיאומים תקציביים.

האם מדובר בצעד תקדימי?

האוצר מדגיש כי אם יתברר שהמשטרה פעלה ללא תיאום, הדבר יהווה תקדים חמור בניהול הכספי וקו אדום שאסור לחצות אותו.

מהן ההשלכות המשפטיות של עקיפת סמכויות החשבת?

הפרת חוק יסודות התקציב עלולה להוביל לסנקציות כלכליות ואף לחקירה מעמיקה מצד האוצר.

כיצד המשטרה מגיבה לטענות?

נכון לעכשיו, המשטרה לא הגיבה באופן רשמי לחשדות.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    לא פראייר 04/01/2025 23:11
    הגב לתגובה זו
    כבר החזירו
  • 2.
    כל מי שיכול שיברח מהספינה הטובעת (ל"ת)
    יוסי ק 23/12/2024 08:24
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שף 23/12/2024 05:33
    הגב לתגובה זו
    כאוס
עינבל משש, שירות התעסוקה (אושר צילומים)עינבל משש, שירות התעסוקה (אושר צילומים)

הצעירים הישראלים עובדים פחות - ירידה בשיעורי התעסוקה בניגוד לעולם המערבי

מנתוני שירות התעסוקה עולה תמונה ברורה - הצעירים לא רוצים לעבוד. יש משרות, יש הצעות, אך שיעור ההשתתפות של הצעירים בירידה; אצל המבוגרים זה הפוך - שיעור תעסוקה גבוה; ההשתלבות בשוק העבודה תהיה קשה יותר עם התקדמות הבינה המלאכותית

רן קידר |
נושאים בכתבה תעסוקה אבטלה

דוח חדש של שירות התעסוקה חושף כי בעוד ששיעורי האבטלה הנמוכים בישראל יוצרים אשליה של שוק עבודה משגשג, מתחת לפני השטח מתרחשת דרמה - הצעירים הישראלים יוצאים משוק העבודה בקצב מסחרר. הנתונים שפורסמו מגלים שישראל היא המדינה המערבית היחידה שבה חלה ירידה בשיעורי התעסוקה בכל קבוצות הגיל הצעירות, ללא יוצא מן הכלל.

"ישראל היא המדינה היחידה מבין המדינות שנסקרו בה נרשמה ירידה בשיעורי התעסוקה בכל תת-קבוצות הגיל הצעירות", קובע הדוח בצורה חד-משמעית. המספרים מדברים בעד עצמם: בעוד שבארצות הברית שיעור ההשתתפות של צעירים בני 20-24 בכוח העבודה עלה בשנים האחרונות, בישראל חלה צניחה דרמטית - מ-80% בקרב גברים צעירים ב-2014 לכ-68% בלבד ב-2025.

עו"ד עינבל משש, מנכ"לית שירות התעסוקה, מזהירה: "הירידה בשיעורי תעסוקה הצעירים באה במקביל לעלייה מבורכת בהשתתפותן של קבוצות שעד לאחרונה היו בשולי שוק העבודה. כך שלכאורה התנודות בתעסוקת הצעירים 'טבעיות', אבל אין הדבר מערער את המחויבות העמוקה של שירות התעסוקה כדי להבטיח תעסוקה מיטבית לכל אזרחי ישראל, לרבות הצעירים שהם דור העתיד של הכלכלה שלנו".

קריסה מגדרית: הגברים הצעירים בנפילה חופשית

אחד הממצאים המפתיעים ביותר בדוח נוגע לפער המגדרי המתהפך. בעבר, גברים צעירים הובילו בשיעורי התעסוקה, אך כיום התמונה התהפכה לחלוטין. "בעוד שיעור ההשתתפות של נשים שמר על יציבות די עקבית ואף עלייה קלה בשנים האחרונות, שיעורי ההשתתפות של גברים בקבוצת הגיל הזו רשמו ירידה די עקבית", מציין הדוח.

הפער המגדרי שעמד על 12 נקודות אחוז לטובת הגברים ב-2014 נמחק כליל. כיום, גם גברים וגם נשים בני 20-24 נמצאים באותו שיעור השתתפות של 68% בלבד. בשירות התעסוקה משערים כי "אחת הסיבות לכך היא העלייה בשיעורי השתתפות של צעירות ערביות", אך זה רק חלק מהסיפור.