האוצר נגד המשטרה - אסור לכם להעלות שכר בלי אישור
"משרד האוצר מוקיר את שוטרי משטרת ישראל וסוהרי שירות בתי הסוהר שמבצעים עבודת קודש ושומרים על ביטחון המדינה", נכתב בפתיח ההודעה, "בשנים האחרונות, מתוך הכרה בחשיבות תפקידם, הושקעו משאבים רבים בשיפור תנאי השכר והרווחה של אנשי מערכת הביטחון. לדוגמה, במסגרת התר"ש האחרון סוכמו תוספות שכר לשוטרים בשיעורים של מעל 20%.
אין כאן הרבה מקום לפרשנות - במשרד האוצר רומזים שבמשטרה מכתיבים להם או קובעים שכר לשוטרים בלי אישור מהם. הם גם מכינים תרופה למכה ומסבירים לשוטרים - "אל תבואו אלינו בטענות, לא אישרנו, הבוסים שלכם הם הבעיה".
- מיכל עבאדי בויאנג'ו שבה לתפקיד החשבת הכללית באוצר
- פרטנר ופלאפון יספקו שירותי סלולר לכ-220 אלף עובדי מדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ולסיום כותבים באוצר - "
משרד האוצר פתוח לשיח פורה ובונה עם כל הגופים הרלוונטיים, במטרה למצוא פתרונות מיטביים לשיפור תנאי השירות של אנשי מערכת הביטחון, תוך התחשבות במגבלות התקציביות".
במקביל להודעה לתקשורת משרד האוצר שלח אזהרה למשטרת ישראל שבל תעבור על החוק בנוגע לקביעות השכר לשוטרים באופן חד צדדי.
האזהרה: הפרת חוק יסודות התקציב
"חל איסור מוחלט להתערב במערכת הכספית ולעקוף את הרשאות החשב וליצור סיטואציה שבה המערכת הכספית תחויב שלא באישור חשבת המשטרה...עקיפת הסמכויות מהווה הפרה חמורה של חוק יסודות התקציב וחוק נכסי המדינה".
נראה שבאוצר חוששים ממחטף של המשטרה - העלאות שכר והגדלת התקציב בלי שיקבלו אישור לכך. האם זה אפשרי? מצב כזה יביא להגדלת ההוצאות השוטפות של המשטרה, אך מדובר בחריגה מתקציב, והחשב הכללי מבין שזה שינוי כללי המשחק. במשטרה מפגינים שרירים ושמים פס על התקציב וקובעים אותו בשטח והדרך היחידיה של החשב הכללי ושל האוצר לשלוט בתקציב זה להפגין כעת כוח ולהציב קו אדום אחרת תהיה אנרכיה תקציבית - כל משרד יכול להשתולל בתקציב.
- חצי מיליון שקל פיצויים על פגיעה בזכות ההתארגנות
- "ה-AI הרבה יותר אובייקטיבי מהאדם בבחירת התינוק" קריירה בעידן ה-AI
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- שכר ממוצע של 15 אלף שקל? מחצית מהישראלים מרוויחים פחות...
ולכן, החשב הכללי מאיים בעצירת משכורות לשוטרים באם יימצא שמדובר בחריגה מהתקציב ופעילות לא מורשית של העלאת שכר.
הרקע למכתב האוצר הוא דיווחים פנימיים במשטרה על הבטחות לתוספות שכר החשב הכללי הדגיש כי תוספות שכר לשוטרים כבר סוכמו במסגרת תוכנית רב-שנתית בשיעור של מעל 20%, וכל שינוי נוסף מחייב אישור מפורש.
עלייה במתיחות בין האוצר למשטרה
האזהרה באה לאחר שמשרד האוצר הביע חוסר שביעות רצון מהאופן שבו המשטרה מנהלת את תקציבה. החשד להתערבות בלתי חוקית בשכר השוטרים מצטרף לעימותים קודמים בנוגע לניהול תוספות השכר שהוסכמו במסגרת התוכנית הרב-שנתית.
שאלות ותשובות
מה החשדות שמשרד האוצר מעלה נגד משטרת ישראל?
משרד האוצר טוען כי ישנו ניסיון להגדיל רכיב בשכר השוטרים ללא תיאום עם חשבת המשטרה, דבר המהווה הפרה של חוק יסודות התקציב.
מה עלול לקרות אם החשדות יתאמתו?
האוצר עשוי לעכב את תשלום משכורות דצמבר לשוטרים ואף לשתק פעילות משטרתית שאינה מבצעית עד להסדרת הנושא.
האם כבר אושרו תוספות שכר לשוטרים?
כן, במסגרת תוכנית רב-שנתית אושרו תוספות שכר לשוטרים בשיעור של מעל 20%.
כיצד משפיעה הסוגיה על יחסי האוצר והמשטרה?
המתיחות בין הארגונים עולה, במיוחד לאור טענות על ניהול לא תקין של תוספות שכר ותיאומים תקציביים.
האם מדובר בצעד תקדימי?
האוצר מדגיש כי אם יתברר שהמשטרה פעלה ללא תיאום, הדבר יהווה תקדים חמור בניהול הכספי וקו אדום שאסור לחצות אותו.
מהן ההשלכות המשפטיות של עקיפת סמכויות החשבת?
הפרת חוק יסודות התקציב עלולה להוביל לסנקציות כלכליות ואף לחקירה מעמיקה מצד האוצר.
כיצד המשטרה מגיבה לטענות?
נכון לעכשיו, המשטרה לא הגיבה באופן רשמי לחשדות.
- 3.לא פראייר 04/01/2025 23:11הגב לתגובה זוכבר החזירו
- 2.כל מי שיכול שיברח מהספינה הטובעת (ל"ת)יוסי ק 23/12/2024 08:24הגב לתגובה זו
- 1.שף 23/12/2024 05:33הגב לתגובה זוכאוס
תלוש שכר (רוח אורנה בהר)שכר ממוצע של 15 אלף שקל? מחצית מהישראלים מרוויחים פחות מ-10,600 שקל
על הפער בין ממוצע לחציון, על השכר בערים מרכזיות, על ההבדל בין שכר למשרה לשכר לעובד ועל ישראל ביחס לעולם
שכר עבודה דוח הביטוח הלאומי לחצי הראשון של השנה מציג שוק עבודה חזק לכאורה, עם עלייה בשכר הממוצע, אך הפערים החברתיים נותרים עמוקים והאינפלציה שוחקת חלק ניכר מהגידול. השכר הממוצע עמד על 15,098 שקל לחודש בממוצע לחצי השנה, ועלה ל-15,452 שקל ביוני, החודש האחרון בדוח. סיכוי טוב שעכשיו הוא כבר מגיע לאזור 15,800 שקלים ואפילו יותר, בהשוואה ל-14,655 שקל בחצי הראשון של 2024.
העלייה הנומינלית בין המחציות (חצי ראשון של 2025 לחצי מקביל ב-2024) של כ-3% נראית צנועה כשמתאימים אותה לאינפלציה, שצפויה להסתכם בכ-3% לשנה כולה. כתוצאה מכך, העלייה הריאלית כנראה אפסית, כלומר כוח הקנייה של רוב העובדים לא השתפר.
נתוני הלמ"ס, שונים מנתוני הביטוח הלאומי ומראים שכר ממוצע של 14,219 שקל ביוני, הפער נובע משיטות מדידה שונות: הלמ"ס סוקרת משרות, בעוד הביטוח הלאומי משתמש בנתונים מנהליים המדווחים על ידי מעסיקים ומחשב שכר לאדם. כך, עובד עם מספר משרות נספר כאחד עם הכנסה כוללת, מה שמעלה את הממוצע. כשמחשבים שכר למשרה בנתוני הביטוח הלאומי, הנתון יורד ל-14,095 שקל, קרוב לזה של הלמ"ס.
עבודה במספר משרות
תופעת העבודה במספר משרות הפכה נפוצה, כש-9% מהשכירים מועסקים ביותר ממשרה אחת. הדבר משקף יוקר מחיה גבוה, במיוחד בענפים כמו שירותים וחינוך, שבהם שכר הבסיס נמוך יחסית. לדוגמה, מורים המשלימים הכנסה בשיעורים פרטיים או רופאים העובדים במספר מוסדות תורמים להעלאת הממוצע הכללי. מצד אחד, הנתון מעיד על שוק עבודה גמיש; מצד שני, הוא מצביע על קושי לשמור על רמת חיים במשרה יחידה. ב-2025, עם צמיחה כלכלית צפויה של 3.3%, שוק העבודה מראה התאוששות מהשפעות המלחמה, כולל גידול של 5.5% בשכר למשרה מ-2023 ל-2024. עם זאת, לחצי השכר מתמתנים ככל שהיצע העובדים גדל, מה שמקל על איוש משמרות ללא תוספות שכר משמעותיות.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- עובד במקורות מול עובד בחברת החשמל - מי מרוויח יותר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השכר החציוני, המייצג טוב יותר את העובד האמצעי, עמד על 10,586 שקל בחצי הראשון של 2025, פער של 42.6% מהממוצע. נתון זה מעיד על אי-שוויון גבוה, אם כי הפער ירד מ-43.7% ב-2023 ו-43.1% ב-2024. בקנה מידה בינלאומי, ישראל נמצאת במקום גבוה באי-שוויון, עם השפעה של משכורות עתק בהייטק ובפיננסים. בפילוח מגדרי הפער בולט במיוחד: השכר הממוצע של גברים עומד על 18,441 שקל, לעומת 11,940 שקל לנשים, משמע פער של 54%. בשכר החציוני, הפער עומד על 26% בקרב יהודים ו-21% בקרב ערבים. ישראל מדורגת רביעית בין מדינות ה-OECD בפערי שכר מגדריים, עם פער של 20.8% במשרות מלאות, כמעט ללא שינוי בעשורים האחרונים. נשים מרוכזות בענפים מתגמלים פחות כמו חינוך ובריאות, ושיעור משרות חלקיות גבוה יותר תורם לכך. הפערים מתרחבים סביב הקמת משפחה, עם ירידה בשכר נשים לאחר לידה, בעוד גברים ממשיכים להתקדם.
תלוש שכר (רוח אורנה בהר)שכר ממוצע של 15 אלף שקל? מחצית מהישראלים מרוויחים פחות מ-10,600 שקל
על הפער בין ממוצע לחציון, על השכר בערים מרכזיות, על ההבדל בין שכר למשרה לשכר לעובד ועל ישראל ביחס לעולם
שכר עבודה דוח הביטוח הלאומי לחצי הראשון של השנה מציג שוק עבודה חזק לכאורה, עם עלייה בשכר הממוצע, אך הפערים החברתיים נותרים עמוקים והאינפלציה שוחקת חלק ניכר מהגידול. השכר הממוצע עמד על 15,098 שקל לחודש בממוצע לחצי השנה, ועלה ל-15,452 שקל ביוני, החודש האחרון בדוח. סיכוי טוב שעכשיו הוא כבר מגיע לאזור 15,800 שקלים ואפילו יותר, בהשוואה ל-14,655 שקל בחצי הראשון של 2024.
העלייה הנומינלית בין המחציות (חצי ראשון של 2025 לחצי מקביל ב-2024) של כ-3% נראית צנועה כשמתאימים אותה לאינפלציה, שצפויה להסתכם בכ-3% לשנה כולה. כתוצאה מכך, העלייה הריאלית כנראה אפסית, כלומר כוח הקנייה של רוב העובדים לא השתפר.
נתוני הלמ"ס, שונים מנתוני הביטוח הלאומי ומראים שכר ממוצע של 14,219 שקל ביוני, הפער נובע משיטות מדידה שונות: הלמ"ס סוקרת משרות, בעוד הביטוח הלאומי משתמש בנתונים מנהליים המדווחים על ידי מעסיקים ומחשב שכר לאדם. כך, עובד עם מספר משרות נספר כאחד עם הכנסה כוללת, מה שמעלה את הממוצע. כשמחשבים שכר למשרה בנתוני הביטוח הלאומי, הנתון יורד ל-14,095 שקל, קרוב לזה של הלמ"ס.
עבודה במספר משרות
תופעת העבודה במספר משרות הפכה נפוצה, כש-9% מהשכירים מועסקים ביותר ממשרה אחת. הדבר משקף יוקר מחיה גבוה, במיוחד בענפים כמו שירותים וחינוך, שבהם שכר הבסיס נמוך יחסית. לדוגמה, מורים המשלימים הכנסה בשיעורים פרטיים או רופאים העובדים במספר מוסדות תורמים להעלאת הממוצע הכללי. מצד אחד, הנתון מעיד על שוק עבודה גמיש; מצד שני, הוא מצביע על קושי לשמור על רמת חיים במשרה יחידה. ב-2025, עם צמיחה כלכלית צפויה של 3.3%, שוק העבודה מראה התאוששות מהשפעות המלחמה, כולל גידול של 5.5% בשכר למשרה מ-2023 ל-2024. עם זאת, לחצי השכר מתמתנים ככל שהיצע העובדים גדל, מה שמקל על איוש משמרות ללא תוספות שכר משמעותיות.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- עובד במקורות מול עובד בחברת החשמל - מי מרוויח יותר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השכר החציוני, המייצג טוב יותר את העובד האמצעי, עמד על 10,586 שקל בחצי הראשון של 2025, פער של 42.6% מהממוצע. נתון זה מעיד על אי-שוויון גבוה, אם כי הפער ירד מ-43.7% ב-2023 ו-43.1% ב-2024. בקנה מידה בינלאומי, ישראל נמצאת במקום גבוה באי-שוויון, עם השפעה של משכורות עתק בהייטק ובפיננסים. בפילוח מגדרי הפער בולט במיוחד: השכר הממוצע של גברים עומד על 18,441 שקל, לעומת 11,940 שקל לנשים, משמע פער של 54%. בשכר החציוני, הפער עומד על 26% בקרב יהודים ו-21% בקרב ערבים. ישראל מדורגת רביעית בין מדינות ה-OECD בפערי שכר מגדריים, עם פער של 20.8% במשרות מלאות, כמעט ללא שינוי בעשורים האחרונים. נשים מרוכזות בענפים מתגמלים פחות כמו חינוך ובריאות, ושיעור משרות חלקיות גבוה יותר תורם לכך. הפערים מתרחבים סביב הקמת משפחה, עם ירידה בשכר נשים לאחר לידה, בעוד גברים ממשיכים להתקדם.
