צרכנים צעירים
צילום: Getty

הישראלים במסך המגע: הצצה אל הרגלי השימוש בסלולרי

מחקר חדש של פרטנר מגלה את הרגלי הצריכה של הישראלים בסלולר, ואת ההשפעות של המציאות הדיגיטלית על כל גיל וגיל
אביחי טדסה |

קבוצת התקשורת פרטנר מפרסמת לראשונה את "מדד הסלולר של הישראלים" לשנת 2024. המדד צולל עמוק לתוך הרגלי הצריכה בכל הקשור לטלפון הנייד ומגלה איך כל דור מתחבר אחרת לעולם דרך המסך הקטן, במציאות הדיגיטלית המתפתחת במהירות, בה הטלפון הסלולרי הפך למכשיר בלתי נפרד מחיי היומיום של כולנו.

המחקר בוצע על ידי מכון המחקר גיאוקרטוגרפיה וכולל  מדגם ארצי ומייצג של 4,524 משתתפים, שהשיבו על 137 שאלות על החיים הסלולריים שלהם, לצד מדגם ייחודי בקרב 399 בני נוער בגילאי 12-17. 

החיים בדור הסלולר: הרגלי שימוש ומקומו של הסלולר בחיי היומיום

לא תמצאו מישהו שלא מחובר טכנולוגית: 97% מהישראלים בעלי טלפון נייד, ל-87% יש מחשב נייד, טאבלט (54%), מחשב נייח (52%), שעון חכם (45%) וקונסולת משחק (32%). 

הנייד מגבה אותנו: 78% דואגים לגבות את התוכן שלהם, 61% משתמשים באפליקציה לזיהוי שיחות ממספרים לא מוכרים, 35% משתמשים בעוזרים קוליים ו-AI.

מרוויחים יותר? אתם כנראה מחוברים יותר לעבודה מהנייד. 44% מהנשאלים שהם בעלי הכנסה מעל הממוצע, מחוברים ליומן ולמייל של העבודה דרך הנייד. הנתון עומד על 33% מהנשאלים עם הכנסה ממוצעת ועל 25% מהנשאלים עם הכנסה מתחת לממוצע.

הנייד הוא גם קונסולת המשחקים שלנו: 79% מבני 12-17 משחקים בנייד, לעומת 50% בגילאי 50+. לעומת זאת, מבוגרים מבזבזים יותר על גיימינג: 255 שקל היא ההוצאה הממוצעת של בוגרים על משחקים במובייל, מול 160 שקל אצל בני נוער. בזמן שנשים משתמשות יותר באפליקציות קניות, גיימינג הוא השופינג של הגברים. 

44% מהישראלים מאזינים לפודקאסטים בסלולר, כאשר מבוגרים יעדיפו תכני חדשות ובני נוער יעדיפו קומדיה. נשים מאזינות יותר לתוכן בנושא חברה ותרבות, גברים לעסקים ואקטואליה.

קיראו עוד ב"בארץ"

הרשת החברתית המועדפת על בני 35+ היא פייסבוק, בני 18-24 יעדיפו אינסטגרם והנוער מעדיפים יוטיוב, הרבה לפני טיקטוק. הדור הבוגר הוא מעורב יותר, מגיב ועושה הרבה יותר שיתופים. 38% השיבו כי כמעט ולא עורכים תמונה לפני שמעלים לרשת החברתית, 18% עורכים רוב הזמן.

גם בחו"ל נשארים מחוברים: 74% מעדיפים להישאר זמינים מהנייד, 88% מרגישים בטוחים יותר כשהנייד לצידם. אחד מכל ארבעה נהנה יותר מהחופשה כשהוא משתף אותה ברשתות החברתיות. שימושי המובייל העיקריים בחו"ל הם שיחות WhatsApp, צילום וניווט.

72% הצהירו כי הם משתמשים באפליקציות ניווט ברמה שבועית (53% לא מתחילים לנהוג בלי Waze גם כשיודעים את הדרך!), יותר מאפליקציות בנקים (65%), מוסיקה (60%), קופות החולים (40%), קניות (34%), וקורקינטים שיתופיים (7%). 75% מהצעירים משתמשים באפליקציות תחב"צ, לעומת מחצית מהמבוגרים. שליש מדור ה-Y מזמינים אוכל לפחות פעם בשבוע.  

זירת ה- WhatsApp

אם הישראלים היו צריכים לבחור אפליקציה אחת בלבד שתהיה בנייד, 54% היו בוחרים ב- WhatsApp, הרבה לפני Waze (8%), אינסטגרם (6%), ג'ימייל (4%) ושעון מעורר (3%). רוב הישראלים פותחים את היום עם WhatsApp (52%) ורק לאחר מכן מתעדכנים בחדשות ובאינסטגרם. לפני השינה, ההיצמדות ל- WhatsApp עולה עם הגיל. 

הנתונים מציגים כי צעירים מעדיפים להקליט הודעות קוליות, כאשר מבוגרים מעדיפים לבצע שיחות קוליות. מחצית מהישראלים פתחו קבוצה עם עצמם, שיתוף מיקום לגיטימי יותר ככל שאתה צעיר יותר. 63% מקליטים הודעות קוליות עד חצי דקה, כאשר בני נוער שולחים הודעות ארוכות יותר. 40% מקשיבים להודעות קוליות במהירות מוגברת.

21% מהישראלים משתמשים באימוג'י, כאשר ההעדפה ניכרת יותר בקרב צעירים ובקרב אייפוניסטים (27% לעומת 19% באנדרואיד).

מחצית מהישראלים פעילים בעד 10 קבוצות, 9% פעילים ביותר מ-30 קבוצות, כאשר 74% שמים את הקבוצות על השתק! 41% נוהגים למחוק הודעות מה-WhatsApp, 2 מתוך 3 נמנעים מלפתוח הודעות שקיבלו כדי שהצד השני לא יראה שקראו, 45% בודקים מתי מישהו נראה לאחרונה ו-36% ביטלו את תכונת הנראה לאחרונה. רבע מהישראלים ביטלו את סימון הוי הכחול.

הדור שלא יכול בלי? כמה אנחנו באמת תלויים בסלולר

אם היה צריך לוותר על דבר אחד בחיים, 48% לא היו מוכנים לוותר על הטלפון הנייד. 13% לא היו מוותרים על מכונת הכביסה, 11% על הקפה ו-10% על מתוקים. 54% טוענים שלא יוכלו לשרוד יום שלם ללא הנייד, כאשר 60% ירכשו מכשיר חדש תוך 24 שעות במידה ויאבדו את הקודם. את החדשות, רובנו צורכים בעיקר מהנייד (81%).

53% מהישראלים מתחילים להילחץ עוד לפני שהסוללה ירדה ל-20%. בחלוקה למגדר, גברים משתמשים בנייד 5 שעות ביום בממוצע, נשים – 6 שעות. 60% משתמשים בנייד עוד לפני שהם מצחצחים שיניים בבוקר, כאשר עבור 50% הנייד הוא הפעולה האחרונה לפני שהולכים לישון. 10% נרדמים מול המסך! 38% יבדקו עדכונים בנייד אם יתעוררו באמצע הלילה. 70% מתעסקים בנייד בזמן שהם צופים בטלוויזיה.

1 מכל 4 ישראלים שאינם שומרי שבת, מצמצמים זמן עם הסלולר בסופי שבוע, בעיקר כדי להקדיש את הזמן למשפחה. 

המשפחה הסלולרית: הורים, ילדים ומכשיר סלולרי

איזה מספרי טלפון אנחנו זוכרים בעל-פה? בעיקר של ההורים שלנו (67%), של בן/בת הזוג (57%) ושל הבית (35%).

רוב ההורים (61% מהאימהות, 55% מהאבות) מאפשרים לילדים מתחת לגיל 3 להשתמש או לצפות בתוכן בסלולר, אבל יודעים לעצור: 67% מאפשרים עד שעה, רק 8% לא מגבילים בכלל. 1 מכל 10 הורים נותן לילדים טלפון כבר מגיל 4, כאשר הנתון קופץ ל-8 מתוך 10 הורים בגיל 10. כל קהילה והנורמה שלה: במגזר החילוני והערבי, רוב הילדים עם נייד מגיל 7, במגזר הדתי והחרדי – מגיל 12. 37% מההורים רכשו טלפון לילדיהם סביב כיתה א', 5% מההורים ממתינים לגיל 16-18. 2/3 מההורים יגבילו את אופן השימוש של הילדים בנייד, לרוב לעד 3 שעות.

50% מההורים מודאגים מהשימוש של הילדים בנייד, כאשר 44% שולטים מרחוק על הנייד באמצעות אפליקציות שליטה ובקרה. בזמן ש-27% מההורים חושבים שהשימוש בנייד פוגע בהישגים בלימודים, 66% חושבים שהשימוש חיוני בשמירה על קשרים חברתיים. 31% מהילדים מתוודים שמשתמשים בנייד גם בשיעור, 64% צמודים למסך בהפסקות. 

אבל שלא יספרו לנו סיפורים... גם ההורים לא מתנתקים: 87% מודים שהם שקועים בנייד גם עם ילדיהם, בעיקר להתכתבות (60%), חדשות (44%) ועבודה (37%). 

יחסים ונימוסים: קשרים בין אישים ונורמות חברתיות לדור הסלולר

רוב הישראלים נועלים את הנייד שלהם, כאשר בעלי אייפון (91%) קנאים יותר לפרטיותם מאשר בעלי אנדרואיד (78%). כמחצית מהישראלים משתפים את בן/בת הזוג בסיסמא שלהם, שליש שומרים את הסיסמא רק לעצמם. 41% מהנוער שיתפו את הסיסמא עם ההורים.

אל תתקשרו אלי: מחצית מהישראלים מעדיפים לשלוח הודעה, 31% יבחרו בשיחת טלפון ורק 5% בהודעה מוקלטת. ההעדפה לשיחה עולה בגילאים מבוגרים יותר. 85% מתעסקים בנייד בזמן שיחה (התכתבות, רשתות חברתיות, מיילים, שופינג), רק 71% חושבים שזה לגיטימי. 

53% חושבים שלא לגיטימי לדבר בתחבורה ציבורית, כאשר המספר עולה בחדר כושר (79%), במעלית (81%) או בדייט (92%). 31% נוטים לסנן שיחות לעיתים קרובות גם מאנשים שהם מכירים, כאשר נשים מסננות יותר. מבוגרים – מסננים פחות. 

נימוסי וואטסאפ: 11% יוסיפו אדם לקבוצה המונית ללא בקשתו, 21% ישלחו "היי" ככה סתם ללא הקשר, 47% ישלחו הודעה לא דחופה אחרי 22:00, 38% ישלחו אותה לפני 08:00. 57% יפסיקו התכתבות ללא מענה להודעה אחרונה, 66% לא יפתחו הודעה כדי שלא ידעו שראו.

לחתוך קשר בהודעה זה לא רומנטי: 38% חושבים שזה לגיטימי לפני דייט שלישי, כאשר המספר צונח ל-21% אם זה אחרי הדייט השלישי. הלגיטימציה מתגברת אצל נשים וצעירים. ומה לגבי Ghosting (ניתוק חד-צדדי של הקשר ללא הודעה מוקדמת)? הרוב המוחלט נגד וזה חוצה מגדרים ודורות, אך עדיין חוטאים בכך: 30% מהנוער עשו גוסטינג, מבוגרים – 11%.

האיבר שמחוץ לגוף: מה חשוב ומה פחות במכשיר הסלולר

ל-44% מהישראלים יש סמסונג גלקסי, ל-32% אייפון, ל-12% שיאומי ול-10%מותגים אחרים. ל-2% אין סמארטפון כלל!  האייפון פופולארי יותר בקרב צעירים בני 12-34 ונשים, גלקסי בקרב הדור הבוגר בגילאי 35+ וגברים.

חמשת הפרמטרים החשובים בבחירת מכשיר נייד: מחיר (56%), סוללה (46%), נפח (46%), מצלמה (41%) ועמידות לאורך זמן (32%). לבעלי אייפון חשובה המצלמה, לבעלי אנדרואיד – המחיר. חמשת הפרמטרים הכי פחות חשובים: זיהוי פנים (5%), יוקרה (4%), סינון תכנים (4%), גאווה (4%) ומדינת ייצור (2%).

45% מהנשאלים מחוברים לחבילת גלישה דור 5. חמישית מהישראלים בכלל לא יודעים לאיזה דור הם מחוברים. 45% מחליפים נייד כל שנתיים-שלוש.

אסף אביב, סמנכ"ל שיווק ותוכן בפרטנר: "כמה מכם נמצאים עכשיו מול מסך הסלולר? לפי המחקר שלנו, לפחות 81%. הסלולרי מלווה אותנו בכל רגע, משפיע על הדרך בה אנו מתקשרים, צורכים מידע ומשתפים חוויות. בעצם, כולנו חלק מדור הסלולר. כחברת סלולר מועדפת ומובילה שמבינה את הדור שלא יכול בלי, אנחנו גאים לפרסם לראשונה את מדד הסלולר של הישראלים ולהנגיש לכם את הנתונים שכולכם רציתם לדעתם. מסתבר... שאנחנו לא כאלה שונים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.