עובדים בהייטק אופן ספייס
צילום: דאלי אי

צמיחה של 71% ברכישה של חברות ישראליות; שפל חסר תקדים מחוץ להייטק

במהלך השנה החולפת חלה עלייה בהיקף ובסך העסקאות הכולל שהסתכם ב-16.8 מיליארד דולר; עם זאת מחוץ למגזר הייטק נרשם שפל ארוך שנים – 38 עסקאות בלבד; פעילות הרכישות בענפי התעשיה והאנרגיה התפוגגה כמעט לחלוטין
איתן גרסטנפלד | (1)

במהלך שנת 2204 נרשמה עלייה של 71% בעסקאות המיזוגים והרכישות של חברות ישראליות. עם זאת, מחוץ למגזר הייטק נרשם שפל ארוך שנים עם 38 עסקאות בלבד, כאשר הפעילות בענפי התעשיה והאנרגיה התפוגגה כמעט לחלוטין, כך עולה מדו"ח שמפרסמת היום פירמת PwC Israel.

על פי הדו"ח, המסכם את עסקאות המיזוגים והרכישות של חברות ישראליות, כרוכשות או כנרכשות, במהלך השנה חלה עלייה של 71% בהיקף עסקאות ושל 66% בממוצע השווי לעסקה. סכום העסקאות הכולל הסתכם ל-16.8 מיליארד דולר, לעומת 9.8 מיליארד דולר אשתקד, נתון שהינו מהנמוכים בעשור האחרון.

בשנת 2024 נרשמו 119 עסקאות בלבד, ביחס לשנים האחרונות ובתוך כך שנת 2023 בה בוצעו 110 עסקאות, זהו מספר נמוך אך השווי הממוצע לעסקה רשם שיא מזה 8 שנים וזינק ל-218 מיליון דולר מ-131 מיליון דולר בשנה שעברה (בהחרגת עסקאות בשווי של מעל 5 מיליארד דולר). הנטייה היחסית לעסקאות בעלות שווי גבוה ב-2024, קיבלה ביטוי ב-4 עסקאות בשווי של מעל מיליארד דולר. לעומת זאת, נתח העסקאות בשווי של עד 100 מיליון דולר צנח והיווה 56% בלבד מסך העסקאות לעומת 75% בשנה שעברה, נתון אשר מהווה שיא שלילי מ-2012.

ההייטק המשיך להוביל את שוק המיזוגים והרכישות עם 82% מהיקף העסקאות בסכום כולל של 13.8 מיליארד דולר, לעומת עסקאות הנון-טק, שנאמדות בהיקף כולל של 2.9 מיליארד דולר בלבד עם 38 עסקאות בלבד לעומת 53 אשתקד ו-102 עסקאות בשנת השיא 2021. בניכוי עסקאות ההייטק, 2024 מהווה שנת שפל גם במספר העסקאות הנמוך ביותר וגם בהיקף העסקאות שמהווה שיא שלילי בשנים האחרונות למעט 2023. לעומת ענפים כמו התעשייה והאנרגיה שנעדרים בצורה כמעט מוחלטת משוק העסקאות, מגזר הפארמה ומדעי החיים מציג עלייה ומהווה 12% מהיקף העסקאות בשנת 2024 בסכום כולל של 1.9 מיליארד דולר.

מתוך דו"ח המיזוגים והרכישות לשנת 2024

לפי מחברי הדו"ח למרות ששנת 2024 הייתה בסימן מלחמה, נוכחות המשקיעים הזרים בישראל מורגשת ביתר שאת, ונרשמה עלייה של 77% בהיקף הפעילות של רוכשים זרים, ביחס לשנת 2023. השקעות הזרים בחברות ישראליות הן הפלח המוביל עם 77% מסך ההשקעות והן נאמדו ב-11.8 מיליארד דולר – נתון גבוה יותר אפילו משנת 2022, שלמרות שהייתה פחות מורכבת מקומית, עמדה בסימן העלאות ריבית וצניחה בשווקי ההון. רכישות "כחול-לבן" בהן נרכשו חברות מקומיות ע"י רוכשים מקומיים היוו 16% מסך השקעות – נתון שיותר מהכפיל את עצמו לעומת 2023. בין העסקאות הישראליות המובילות ניתן למנות את Playtika שרכשה את Super Play ב-700 מיליון דולר, ושתי רכישות של Wiz בסכום כולל של כ-800 מיליון דולר.

קיראו עוד ב"בארץ"

ליאת אנזל. קרדיט: יח"צ

רו"ח ליאת אנזל אביאל, שותפה וראש תחום M&A Services ב-PwC Israel: "באופן כללי, ניתן לקבוע כי שנת 2024 מציגה גידול משמעותי ביחס לשנת 2023 ומוגדרת כשנה מוצלחת, בהתחשב בנסיבות המקומיות והגלובליות, אך מנגד ובהסתכלות רחבה יותר מעבר למספרים, ישנה חזרה של השוק המקומי שנים אחורה. שנת 2024 הושפעה מהמשך הלחימה באזור, אשר החלה לקראת סוף 2023 והתרחבה בשנה החולפת. סביבה מאקרו-כלכלית מאתגרת ברמה הגלובלית יחד עם חוסר וודאות גיאו-פוליטית וחששות ממיתון המשיכו ללוות אותנו גם בשנה האחרונה. ניכר כי לאחר ההלם הראשוני שהוביל להאטה דרמטית בסגירת עסקאות בישראל בסוף שנת 2023, ישנה התאוששות הדרגתית לאורך שנת 2024. למרות המאפיינים הייחודיים והאתגרים הביטחוניים של השוק המקומי, ראינו חזרה מרשימה של משקיעים זרים לישראל. נתון זה בולט ומדגיש את הביטחון והאמון שרוכשים בעולם לחדשנות ולתעשיית ההייטק המקומית והסייבר בפרט, שמפגינה חוזק ועמידות גם בעתות משבר וחוסר וודאות.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יותם 19/12/2024 00:41
    הגב לתגובה זו
    לזרוק את הגרנדמייזר הארור לפח.
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

באר שבע
צילום: משרד גיורא גור אדריכלים

הממשלה אישרה תכנית לפיתוח מטרופולין באר שבע בכמיליארד שקלים

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה באר שבע

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל. ההחלטה גובשה במסגרת עבודת מטה של משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר ועתידה לתמוך בהעתקת מחנות צה״ל לנגב, לשפר את התשתיות, איכות החיים וההזדמנויות עבור תושבי הנגב, המשרתים ומשפחותיהם. 

ההחלטה מהווה אבן יסוד לשינוי היסטורי שעתיד לעצב את פני הנגב לדורות הבאים. ההחלטה כוללת השקעה של כמיליארד שקלים ומתמקדת בארבעה תחומים מרכזיים: צמיחה כלכלית, פיתוח תשתיות תחבורה, שיפור איכות החיים והביטחון האישי, וחינוך והון אנושי. בתחום הצמיחה הכלכלית, יושקעו כ-200 מיליון שקל בפיתוח האקו-סיסטם הקיים בין האקדמיה, התעשייה והצבא. במסגרת זו יוקם מרכז מו"פ דואלי יישומי בשיתוף מפא"ת, ייפותחו תחומי החדשנות והסייבר, יושקעו משאבים בתעסוקה ותיירות ופיתוח העיר העתיקה כמוקד תיירות ומגורי צעירים. 

בתחום התחבורה, יושקעו תקציבים משמעותיים בפיתוח תשתיות תחבורה מתקדמות, לרבות תכנון והקמה של רכבת קלה בבאר שבע, הכוללת תוואי לבית החולים החדש שיוקם בעיר, בהתאם לצרכי עיר מטרופולינית ותיתן מענה לגידול הדמוגרפי הצפוי. בתחום איכות החיים והביטחון האישי, יושקעו כ-500 מיליון שקלים בשיפור ביטחון הפרט, לרבות הקמת תחנת משטרה חדשה, הרחבת משל"ט דרום, פיתוח תשתיות טכנולוגיות מתקדמות להתמודדות עם אתגרי המרחב. 

בנוסף, יושקעו משאבים בתחום הבריאות בדגש על הגדלת מספר הפסיכולוגים ומקצועות הפרא-רפואיים, וכן בהתחדשות עירונית, תרבות וספורט, כולל תכנון מכון ווינגייט בבאר שבע והקמת מבני ציבור בעיר. בתחום החינוך וההון האנושי, יושקעו כ-120 מיליון שקלים בפיתוח החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, ובהשכלה הגבוהה, תוך דגש על מקצועות טכנולוגיים, קידום מצוינות והקמת מרכז רשותי למקצועות ה-STEM. 

ראש הממשלה בנימין נתניהו: ״אנחנו מביאים היום לממשלה תוכנית סיוע גדולה לבאר שבע, בסך של למעלה ממיליארד שקל. זה כולל חיזוק בתחומים רבים שהם חשובים לאזרחי באר שבע: רכבת קלה, עזרה בסייבר, במו"פ, בפיתוח, בפרנסה. הפעולות שלנו יביאו לחיזוק של כל אזור הנגב. זה תואם את התוכנית שאני מוביל מזה שנים, יחד עם חבריי לממשלות ישראל, לחזק את הדרום על ידי השילוב המוצלח של תשתיות ממשלתיות ועידוד הסקטור הפרטי״.