אלון גלזר על הסיכונים והסיכויים במניות הבנקים
גלזר סמנכ"ל, לידר שוקי הון על האשראי הגדול שהבנקים נותנים לציבור; על ההפרשות להפסדי אשראי ועל חלק מהציבור - "הציבור הוא מטומטם ולכן הוא משלם"
לאחר שהציגו ברבעון האחרון תשואה ממוצעת של 15.6% על ההון, התיישבנו לשיחה עם אלון גלזר סמנכ"ל, לידר שוקי הון כדי לסכם את הדוחות האחרונים של הבנקים, ולסמן את האתגרים והסיכונים עמם הם צפויים להתמודד בעתיד, ולתהות האם הם מתומחרים במניות לאחר שעלו ב-38% בשנה האחרונה.
"שתי המגמות המרכזיות שראינו בבנקים לארוך השנתיים האחרונות ממשיכות לקרות ומפתיעות. ראשית, נושא ההפרשות להפסדי אשראי, אני ציפיתי לראות הפרשות הרבה יותר גבוהות אחרי שנתיים של אירועים פוליטיים בארץ ומלחמה, חשבתי שנראה השפעה על תיק האשראי. בינתיים, נראה שלבנקים אין לווים בעיתיים, תיקי האשראי שלהם נראים במצב מדהים. שנית, ההתבצרות של הציבור בעו"ש למרות שהריבית מאוד גבוה ואפשר לקבל תשואה טובה באלטרנטיבות אחרות, כמו קרנות כספיות ופיקדונות בנקאיים. שני הדברים האלה נותנים לבנקים רווחיות עצומה, כאשר התשואה הממוצעת להון מעל 16% מתחילת השנה", מסביר גלזר בראיון ל-BizTV.
איך ניתן להסביר את ההפרשות הנמוכות?
"ההסבר העיקרי הוא שהמדינה נתנה כסף לכולם - למפונים, למילואימניקים, לעסקים, כל מי שהיה צריך כסף. גם הבנקים נותנים כסף, אם בעבר ראינו את הבנקים סוגרים את ברזי האשראי, פה הם המשיכו לתת אשראי וראינו את זה במהלך השנה. אם פעם קבלן היה נכנס לבעיות, הבנק פעל ביד קשה, היום הבנק אומר "קח עוד כסף, תרוויח את הזמן", בהרבה מקרים זה מוכיח את עצמו ועובד".
ממה הציבור חושש ומשאיר כסף בעו"ש?
"אי אפשר להבין חלק מהציבור. ההגדרה של "הציבור הוא מטומטם ולכן הוא משלם" היא נכונה, כי מדובר בסכומים עצומים 500 מיליארד שקל שנמצאים בחשבונות העו"ש, בתקופה של 3-4 שנים הייתה אינפלציה של 15%, מי שהשאיר את הכסף בעו"ש מתוך פחד, הכסף שלו נשחק ב-15%, והבנקים נהנים מהרווחיות הזאת. ההתייעלות של הבנקים והעובדה שאין הרבה סניפים עם קבלת קהל, תרמה לכך שהכסף לא זז יחד עם המלחמה האירועים השונים. הרגולטור לא עשה מספיק ולכן סיכוי טוב שנראה התערבות, הבנקים מגזימים".
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- רשות התחרות בודקת את הבנקים; לאן זה יכול להוביל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יש פה רגולציה שבאמת יכולה להשפיע על הבנקים?
"כן, אפשר לעשות רגולציה החל מלתת ריבית על העו"ש ודרך לחייב את הבנקים לעשות מהלכים יותר משמעותיים שיובילו את הלקוחות להבין שזה לא נכון שהכסף שלהם בעו"ש, אני מעריך שהפתרון השני יקרה, ונראה כספים שעוברים מהעו"ש לפיקודונות".
"הסיכון בבנקים עולה, הסיכון באשראי החדש בסקטור הנדל"ן. אם נתנו במשך עשור שלם בקצב 3-4% צמיחה לשנה והיו נותנים בקצב של 15-20% אז נותנים גם אשראי פחות טוב, כשנותנים הרבה אשראי זה נעשה פחות טוב, אשראי ליזמים קבלנים היה פעם 11% מהתיק של הבנקים היום הוא 18%, הבנקים הופכים יותר ויותר לבנקים של נדל"ן, נכנסו עכשיו הלוואות הקבלן, והלוואות ה-20-80 שלמעשה גם מגדילות את הסיכון וגם דוחות את הסיכון, בסוף כשנגיע למימוש ההלוואות נגלה שמישהו הפסיד מזה, בין אם זה הלקוח, היזם או הבנק, כולם משתתפים בסיכון הזה".
לראיון המלא:
- 3.פלונימוס 22/12/2024 09:36הגב לתגובה זולא נמאס לו לדבר עשרות שנים על מניות הבנקים?
- שנה שעברה החברה שלו חזרה שכל המניות של הבנקים ירדו (ל"ת)רק אומר 22/12/2024 12:58הגב לתגובה זו
- 2.א-ב 18/12/2024 16:10הגב לתגובה זולא מאמין שהסברה והדרכה ישנו את ההרגלים. לכל אחד שמורה הזכות להיות אדיוט. השוק צריך להיות חופשי. האשמה של הבנקים היא מגוחכת ושגויה. זה גוף עיסקי שממקסם רווחים ויש שפע של חלופות בשונה למשל מרשתות המזון. אדם יכול לנייד לקרנות לפקדונות לתיקים מנוהלים ועוד שפע אפיקים. כל אחד צריך לגלות עירנות ואחריות. אבל ציפייה שציבור בישראל ינהג בתבונה אין לה על מה להישען. ראו מי מנהיג אותנו ותקבלו הסבר לכל...
- 1.[email protected] 18/12/2024 13:58הגב לתגובה זוהפוך גותה

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע
בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"
אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע -1.91% בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר.
כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.
צמיחה בכל החטיבות
בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.
בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.
- טבע מזנקת ב-21% - האנליסטים צופים אפסייד של עוד 25%
- טבע מכה את התחזיות בהכנסות וברווח; המניה מזנקת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%
ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה
ג’י סיטי ג'י סיטי -6.77% , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.
בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO, "עם השפעה זניחה על המינוף” ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.
מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.
מה המספרים מספרים
מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.
- ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות
- ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.
