אהוד ברק
צילום: תמר מצפי

אהוד ברק מקבל 15 מיליון דולר מהאקזיט של פאראגון

חברת הסייבר ההתקפי נמכרת בתמורה ל-900 מיליון דולר לקרן אירו אקוויטי האמריקאית
אדיר בן עמי | (17)

פאראגון (Paragon) חברת סייבר התקפי ישראלית שהוקמה בשנת 2019 על ידי בכירים לשעבר במערכת הביטחון והמודיעין של ישראל, נמכרת בתמורה לכ-900 מיליון דולר לקרן הפרייבט אקוויטי אירו-אקוויטי. פארגון נוסדה על ידי  עידן נוריק, איגור בוגדלוב, אהוד שנאורסון וליעד אברהם. שנאורסון שהיה מפקד 8200 לשעבר מכהן כיו"ר החברה. בין בעלי המניות בחברה גם - ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק שמחזיק במניות בשווי של 15-18 מיליון דולר. 

פארגאון מפתחת כלי סייבר התקפיים, לרבות תוכנת ריגול בשם "גרפיט" (Graphite), המאפשרת חדירה למכשירים ניידים והשגת גישה ליישומי הודעות מוצפנות כמו ווטסאפ, מסנג'ר של פייסבוק, טלגרם, ג'ימייל וסיגנל.  פאראגון אומנם מצהירה כי היא מוכרת את מוצריה רק למדינות דמוקרטיות המכבדות זכויות אדם, ומקפידה על מדיניות אתית מחמירה במכירת הטכנולוגיות שלה, אבל כל התחום של הסייבר ההתקפי ספג מכה אנושה לפני כשנתיים וחצי במקביל לידיעות בתקשורת האמריקאית כי NSO הישראלית מעורבת בהתקפות סייבר נגד עיתונאים ואנשים שהמשטר במדינות מסוימות חפץ לאסוף עליהם מידע.

ארה"ב הקשיחה את השימוש בסייבר ישראלי והוטלו החמרות קשות על חברות הסייבר ההתקפי הישראליבשנה האחרונה על רקע ההבנה של חשיבות הסייבר ההתקפי למלחמה מול הטרור והאויבים בכלל, יש חשיבה מחדש על הרגולציה וההחמרות בתחום, אבל בינתיים חברות ישראליות לא מעטות בתחום נאלצו להיסגר או לשנות מיקוד ופעילות מסייבר התקפי לסייבר הגנתי.

עולם הסייבר מתחלק בגדול לשניים - סייבר התקפי וסייבר הגנתי. הסייבר ההגנתי הישראלי חי ובועט ומגיע לשיאים מדי שנה, אבל הסייבר ההתקפי סבל מהרגולציה והעונשים נגד התעשייה. עם את, ייתכן שטראמפ יחזיר את הסייבר ההתקפי לשימוש רחב יותר, אחרי שהממשל הדמוקרטי כאמור הגביל אותו. החיבות של הסייבר ההתקפי היא ענקית למלחמה נגד טרור, פשיעה, עבריינות מסוגים שונים. 

כבר לפני כחצי שנה דווח על מו"מ למכירת החברה לגוף בינלאומי וכעת זה קורה. קרן אירו אקוויטי משקיעה בחברות טכנולוגיה ויש לה בסל ההשקעות חברות סייבר נוספות. למעשה, הקרן מתכוונת למזג את פאראגון לתוך רד לאטיס, חברה בפורטפוליו שלה שעוסקת גם בסייבר וגם במערכות ביטחוניות בכלל. 

תגובות לכתבה(17):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    כסף למימון המהפכה הצבאית של הדיפ סטייט (ל"ת)
    רוני 14/04/2025 20:31
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    מה המשמעות ששמו מופיע במסמכי אפשטיין (ל"ת)
    אנונימי 11/03/2025 06:32
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    בצקת בעין 18/02/2025 13:23
    הגב לתגובה זו
    גנב וגנרל מופקר בחסות משרד הבטחון
  • 10.
    מיכאל 17/12/2024 21:35
    הגב לתגובה זו
    לא יעזור לכם כלום !
  • 9.
    אשלי 16/12/2024 10:30
    הגב לתגובה זו
    חחחח
  • 8.
    YL 16/12/2024 09:59
    הגב לתגובה זו
    שאפו לברק כולנו צריכים להצדיע לו לא גונב סיגרים לא גונב שמפניות ואפילו לא תכשיטים על הדרך אולי הציבור יודע לאן נעלם התנך ש פוטין נתן מתנה ל עם ישראל
  • 7.
    גולן 16/12/2024 09:49
    הגב לתגובה זו
    האחרים נאנקים תחת הבירוקרטיה
  • 6.
    אביאל 16/12/2024 09:15
    הגב לתגובה זו
    לברסלר וגפרי
  • 5.
    לקחו השראה מטכנולוגיה צבאית ומכרו אותה, חוקי בכלל? (ל"ת)
    יוני 16/12/2024 08:27
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    לרון 16/12/2024 08:01
    הגב לתגובה זו
    וכ"כ רע לי כאן,ואני יכול להבין אותו לא למדינה הזו הוא פילל,במקומו אני קונה דירה בקפריסין,שווייץאו לוקסמבורג וחי בנעימים שם
  • אריה רפפורט 16/12/2024 09:33
    הגב לתגובה זו
    אהוד ברק , אף פעם לא טען שרע לו - כל פעולותיו הנן כדי לבנות ולתקן את מה שעדת המופרעים מחבלת - בניגוד למחשבתך המצמצמת - אהוד דוקא קנה בארץ כמה דירות לו ולבנות משפחתו ..........תחשוב חיובי!!!!!!!!!!!!!!
  • 3.
    משה ראשל"צ 16/12/2024 06:37
    הגב לתגובה זו
    זה עומד מושחתים שקוראים לביבי מושחת בושה לאינטיליגנציה של עם ישראל
  • mik776 19/12/2024 14:36
    הגב לתגובה זו
    בוא ספר לנו איך גנץ סגר את כל החברות הישראליות??? מקווה שיגיש נגדך תביעה בגין לשון הרע אם היית מבין בחשבון של כיתה ה היית מבין שלברק יש בחברה פחות מ 2% אבל יש הוראה ממכונת הרעל לטנף על ברק ועל כל מה שאפשר לקשור אליו .... גם היו סוגרים את כל חברות הסייבר בארץ עדיין פארגון מתחרה בשוק חופשי עולמי העניין פשוט: הם מוכשרים, ברק סופר מוכשר, בספק רב אם יש קשר בין ההצלחה שלהם לברק ברק פשוט מאד מבריק
  • גגה 16/12/2024 13:26
    הגב לתגובה זו
    חברת סייבר בבעלות חלקית ישראלית ואמריקאים בעלי השפעה, צמחה לאחר שבלחץ אמריקאי סגרו את השוקים ל 100 חברות סייבר ישראליות
  • מחייב חקירה אבל מי יחקור את הדיפ סטייט (ל"ת)
    פרקליטות אאוט 16/12/2024 09:52
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שפיות 16/12/2024 00:04
    הגב לתגובה זו
    שחרר. סע לאן שבא לך ואל תחזור.
  • 1.
    עד מתי רשעים יעלוזו (ל"ת)
    אנונימי 15/12/2024 22:30
    הגב לתגובה זו
ChatGPT  (גרוק)ChatGPT (גרוק)

איך לקבל תשובות טובות יותר מה-ChatGPT?

תנו לצ'אט להכיר אתכם - למה זה חשוב ואיך עושים את זה?

עמית בר |
נושאים בכתבה ChatGPT


רוב המשתמשים ב-ChatGPT מתמודדים עם אותה בעיה: התשובות שהם מקבלים כלליות מדי, חסרות הקשר אישי ומחייבות הסברים חוזרים בכל שיחה. הם מוצאים את עצמם מתחילים כל דיאלוג מההתחלה, מסבירים שוב ושוב את התחום המקצועי שלהם, את קהל היעד ואת הסגנון המועדף עליהם. התוצאה היא בזבוז זמן יקר וחוויית שימוש מתסכלת.

הפתרון קיים כבר בתוך המערכת, אך רוב המשתמשים פשוט לא מודעים אליו. מדובר בפונקציית ההתאמה האישית (Custom Instructions או Personalization) שמאפשרת להגדיר פעם אחת את הפרופיל המקצועי והאישי שלכם, כך שכל שיחה עתידית תתבסס על המידע הזה.

המדריך המלא להגדרת הפרופיל האישי

הגישה לתפריט ההגדרות פשוטה: בגרסת הדפדפן תמצאו אותו תחת שם המשתמש בצד שמאל, ובאפליקציה דרך כפתור התפריט. בחרו באפשרות Personalization והפעילו את האפשרות Enable customization.

המערכת מציגה שני שדות מרכזיים. בשדה הראשון, "What would you like ChatGPT to know about you", תארו את הרקע המקצועי שלכם. כתבו באיזה תחום אתם עובדים, מהו התפקיד המדויק שלכם, מי קהל היעד שלכם, אילו כלים דיגיטליים אתם משתמשים בהם ומהן המטרות העסקיות שלכם. למשל: "אני מנהלת מוצר בחברת פינטק ישראלית, עובדת מול לקוחות עסקיים בינוניים, משתמשת ב-Jira ו-Figma, ומתמקדת בפיתוח פתרונות תשלומים דיגיטליים".

בשדה השני, "How would you like ChatGPT to respond", הגדירו את סגנון התשובות הרצוי. ציינו את אורך התשובה המועדף, הפורמט (פסקאות רצופות או נקודות), רמת הפירוט הטכני, השפה והטון. דוגמה: "תשובות ממוקדות של 200-300 מילים, בעברית מקצועית אך נגישה, עם דגש על יישום מעשי ודוגמאות קונקרטיות מעולם הפינטק".

אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייבאלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייב

רשות החדשנות משיקה שלוש תכניות דגל בהיקף של 180 מיליון שקל

שלושת המאגדים החדשים בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, מציבים את ישראל בלב זירת המחקר והפיתוח העולמית בתחומי איכות הסביבה, טכנולוגיות חישה וחומרה מתקדמת. מדובר ביוזמות רחבות-היקף שיחברו בין תעשייה, ממשלה ואקדמיה - ובהן חברות ענק כמו אנבידיה, רפאל, אלביט והתעשייה האווירית, לצד מכון ויצמן, מכון וולקני והאוניברסיטה העברית

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רשות החדשנות

רשות החדשנות הודיעה על השקת שלוש תכניות דגל בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, במסגרת מאגדי מחקר יישומי שנועדו להעניק לתעשייה הישראלית יתרון תחרותי וליצור אימפקט כלכלי וסביבתי משמעותי. שלושת המאגדים - Green Soil, DiamondSEMI IL ו-NDT - ממוקדים בליבת החדשנות הישראלית: טכנולוגיות סביבתיות, רכיבי חומרה מתקדמים ומדע החומרים.

ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, מסביר כי "שלושת מאגדי הדגל החדשים שאישרנו הם ביטוי עוצמתי ליכולת של ישראל לקחת את המדע והידע המצטבר באקדמיה ולהפוך אותו למנועי צמיחה כלכליים ותעשייתיים אמיתיים. הם מדגימים את העומק והבשלות של החדשנות הישראלית: מההתמודדות עם אתגרי הסביבה והאקלים דרך פיתוח רכיבים מבוססי יהלום שיכולים לשנות את תעשיית המוליכים למחצה ועד טכנולוגיות חישה ובדיקה מתקדמות שמציבות את ישראל בלב המהפכה התעשייתית הבאה".

"המאגדים האלה מראים איך השקעה ממשלתית חכמה, ממוקדת וארוכת טווח יכולה להצמיח ידע חדש, ליצור יתרון טכנולוגי ולבנות תשתיות של מצוינות שישרתו את הכלכלה הישראלית לשנים רבות קדימה. זהו בדיוק השילוב הייחודי של מדע, תעשייה וחזון שמבדיל את ישראל משאר העולם ומאפשר לה להיות לא רק מעצמת סטארט-אפים, אלא מעצמת עומק טכנולוגי גלובלית".

"האתגר האמיתי שלנו כיום הוא להמשיך לייצר חדשנות שמבוססת על ערך אמיתי - על מדע, על תעשייה ועל יכולת יישומית. זהו השלב בהתפתחות של ההייטק הישראלי - המעבר מהמהירות אל העומק, מהמוצר הבודד אל תשתיות שמעצבות את העתיד".

שלושת מאגדי הדגל: טיהור קרקעות, רכיבי מוליכים למחצה מבוססי יהלומים וטכנולוגיות בדיקה

Green Soil היא תכנית לפיתוח טכנולוגיות ביולוגיות לטיהור קרקעות ומי תהום מזיהומים קשים, בהם PFAS (תרכובות כימיות עמידות), חומרי נפץ ודלקים. הפיתוח מבוסס על שימוש בחיידקים ובמרכיבים ביולוגיים מותאמים לפירוק מזהמים בשטח עצמו ובעומק הקרקע, תוך שילוב שיטות החדרה וניטור מתקדמות. התכנית מאגדת 10 חברות ו-16 קבוצות מחקר ובהן אלביט, נטפים, בז"ן, נצר השרון ומכון וולקני, וצפויה לפתוח לשוק הישראלי והעולמי הזדמנויות בהיקפים של מאות מיליארדי דולרים.