ראיון עבודה
צילום: דאלי אי

ישראל יורדת בדירוג: מבחן מיומנויות העבודה חושף פערים עמוקים

?סקר ה-OECD מגלה פערים גדלים בין קבוצות האוכלוסייה בישראל, עם ירידה ביכולת הקריאה של החברה הערבית והמשך הפערים במיומנויות מתמטיות בין יהודים לערבים. מה זה אומר על שוק העבודה העתידי?
עמית בר | (4)
נושאים בכתבה OECD שוק העבודה

סקר המיומנויות של ה-OECD לשנת 2022-2023 מדגיש את האתגרים של ישראל בתחום המיומנויות הדרושות לשוק העבודה. מבחני PIAAC, הבודקים כישורי קריאה, מתמטיקה ופתרון בעיות, מראים הידרדרות ביכולת הקריאה של ישראלים ביחס למבחנים שנערכו ב-2015. הציון הממוצע ירד ב-10 נקודות והוביל את ישראל למקום ה-27 מתוך 31 מדינות.

הירידה מורגשת במיוחד בקרב החברה הערבית, כאשר גברים ערבים בולטים בשל תוצאות נמוכות במיוחד. החברה היהודית, לעומת זאת, שמרה על יציבות בציונים והקרבה לממוצע ה-OECD.

פערים גדולים בין המגזרים

הפערים במיומנויות בישראל אינם חדשים, אך הסקר הנוכחי מדגיש את העמקת הפערים בין יהודים לערבים ובתוך החברה היהודית בין חרדים ללא חרדים. כך, למשל, בתחום המתמטיקה, הציונים של יהודים לא-חרדים גבוהים משמעותית מאלה של חרדים. חרדים גברים, במיוחד, מדורגים נמוך יותר מחרדיות, שבהן נשים מציגות מיומנות מתמטית קרובה לזו של יהודים לא-חרדים.

דירוג כלל המיומנויות של ישראל:

  • קריאה: מקום 27, ציון ממוצע 244 (לעומת ממוצע OECD של 260).
  • מתמטיקה: מקום 26, ציון ממוצע 246 (מול 263 ב-OECD).
  • פתרון בעיות אדפטיבי: מקום 25, ציון ממוצע 236 (לעומת 251 ב-OECD).
40% מהישראלים מוגדרים כמי שברמה נמוכה בפתרון בעיות אדפטיבי, פער גדול מממוצע ה-OECD (30%).

פערים מעמיקים - השלכות לעתיד

למרות הפערים הפנימיים, יש אוכלוסיות ששומרות על רמה גבוהה, כמו יהודים בערים בעלות מדד חברתי-כלכלי גבוה. אך הפיזור הרחב בין הציונים, שבו ישראל מדורגת במקום השביעי, מראה על פערים חברתיים מהותיים.

דירוגה של ישראל כמעצמה טכנולוגית מחייב מענה לאתגרים הללו. פינלנד, שמובילה את הסקר, מציעה מודל למערכות חינוך מבוססות חונכות, הקפדה על איכות ועידוד למידה מתמשכת. עבור ישראל, זהו תמריץ לחולל שינוי ולצמצם את הפערים.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    בנימין זאב 13/12/2024 18:13
    הגב לתגובה זו
    לכפות אותם באלימות על כל המתועבים
  • פרוגרס 15/12/2024 10:41
    הגב לתגובה זו
    פרזיטים
  • 2.
    החברה הערבית גררה את ישראל מטה. לא משנה. (ל"ת)
    הנדסת תודע פר-סה 12/12/2024 08:20
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מריה 10/12/2024 20:04
    הגב לתגובה זו
    למרות התנגדות ההנהגה החרדית הארורה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.