מספנות ישראל 2.08% היא אחת מהחברות שצפויות ליהנות מההצטיידות של משרד הביטחון, החברה שנסחרת ב-2 מיליארד שקל מקימה ומשפצת מספנות, לרבות מספנות צבאיות. המדינה בחרה בה לספק מספקנת ומדובר בחוזה מאוד משמעותי.

מספנות פועלת בכמה תחומים נוספים - היא מייבאת מלט וחומרי בנייה, פעילות שנפגעה לאור הירידה בהיקפי הבנייה, אך צפויה להתאושש והיא נותנת שירותי נמל מלאים. הפעילות הזו צפויה לעלות מדרגה בעקבות שינויים רגולטורים. 

קצב הרווחים של החברה ירד בשל ירידה בפעילות בעיקר על רקע המלחמה ל-60-70 מיליון שקל בשנה לעומת רווח של 100 מיליון שקל בשנה הבאה. אבל הצבר בסימן עלייה.

בימים האחרונים דווחה עסקה של משרד הביטחון לייצור ספינות סער חדשות. מספנות ישראל היא זו שתספק את הספינות ומדובר על פי ההערכות בחוזה ענק. היקף החוזה המלא שכולל הצטיידות מלאה לרבות מערכות אלקטרוניות ומערכות לחימה הוא כ-4 מיליארד שקל, על פי ההערכות קרוב לחצי הוא מרכש של מספנות ישראל. 

• מספנות ישראל עם עלייה של 22% בהכנסות, אך ירידה ברווח התפעולי
• מספנות ישראל בעסקה של 200 מיליון שקל עם שברון
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

על פי ההודעה של משרד הביטחון. הוא ירכוש מחברת מספנות ישראל חמש ספינות "רשף" מתקדמות - "אלו יחליפו את צי ספינות ה"נירית" (סער 4.5) הוותיקות, שייצאו משירות לאחר ארבעה עשורים. ייצור הספינות בישראל יספק עבודה למאות עובדים באזור הצפון". מדובר על פרויקט של כמה שנים, והוא צפוי לספק עבודה משמעותית למספנות בשנים האלו.

בעקבות הדיווח זינקה מניית מספנות ישראל ב-11%, אבל לא בטוח שזה מגלם את ההזמנה ואת הפוטנציאל של החברה. כאמור יש במקביל גם חדשות טובות במגזר הנמל. החברה קיבלה לאחרונה אישור לשנע יותר מטענים השנה ובשנה הבאות. במילים אחרות, התחום צפוי לעלות בפעילות. לפי המתווה, בשנת 2024 יועלה רף מגבלת שינוע המטענים מ-5% מהיקף המטענים המשונעים בנמלי חיפה, אשדוד ואילת ל-9%. החל משנת 2025 ואילך תוסר המגבלה האמורה לחלוטין. עם זאת, על החברה תמשיך לחול המגבלה המונעת ממנו לשנע מטעני כלי רכב חדשים בייבוא. 

"הסרת המגבלה שהוטלה עלינו עם הקמת הנמל היא בשורה משמעותית וסיומו של משא ומתן שארך שנים רבות", אמר אז צביקה שכטרמן, מנכ"ל תעשיות מספנות ישראל. "מהלך זה יוביל להגברת התחרות בנמלי ישראל ויסייע להורדת יוקר המחייה לצרכן הישראלי, לאור ההתייעלות בשיטות וקצבי הטיפול במטענים. נוסיף לפעול בכדי להביא גם להסרתה של המגבלה הנותרת על ייבוא רכבים. מהלכים אלו וההשקעה הנרחבת של הנמל בהקמת הממגורות וחיבור הנמל למסילת הרכבת יאפשרו לנו להעניק שירותים נוספים ללקוחותינו ולהרחיב את היקפי הפעילות".

• סאמיט מנצלת משבר דה זראסאי בהצעה לרכישת נכסים ב-450 מיליון דולר
• לאומי מספק מימון של 1.7 מיליארד לקיסטון בריבית טובה וזה עדיין מעל ריבית המשכנתא שלכם
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הבורסה ננעלה באדום: ת"א ביטוח איבד 6.9%, הבנקים 4.5% -...

בשיחה עם ביזפורטל אמר שכטרמן עם ההודעה אז לפני כחודשיים: "זה יום מאוד משמח, אנחנו עובדים על הסרת המגבלה הזאת בערך 10 שנים. יש 6 נמלים ש-5 מהם הם פרטיים. זה תהליך שאנחנו עובדים עליו הרבה שנים, יצרנו תחרות. כשמסתכלים על רציף השאלה היא עם איזה טכנולוגיה אתה עובד. בשיטות הפעולה הנוכחיות הגענו כמעט לקצה היכולת. ברגע שהוסרה המגבלה, אנחנו בעצם מתומרצים להביא טכנולוגיות חדשות כי זה מושך גם את כל הנמלים האחרים להשתפר. כרגע למשל אנחנו בעיצומה של השקעה של 300 מיליון שקל - אנחנו מקימים פרויקט מהמודרניים בעולם שיאפשר לפרוק עם טכנולוגיות פחות מזהמות ובקצבי פריקה שיהיו דמיוניים לעומת הקצבים היום. הוא גם יאפשר לפרוק גרעינים ומוצרי גרעינים. גרעינים אלה כל המוצרים היבשים כמו תירס וחיטה למשל, מוצרי גרעינים זה מה שבעלי החיים אוכלים וזה לרוב מגיע בצורה דביקה מה שמקשה על הפריקה. עד היום היה אפשר לפרוק מוצרי גרעינים בעזרת טכנולוגיה ישנה, בפרויקט החדש נוכל לפרוק אותם כאילו זה גרעינים רגילים. זמני הפריקה יקוצרו בערך ב-75% וזה ישפיע על יוקר המחיה".

למה המגבלה הייתה קיימת מלכתחילה?

"בשביל לקבל רישיון להקמת נמל צריך כתב הסמכה. באותה תקופה היו 3 נמלים בישראל שהיו בבעלות ממשלתית, הרפורמה הייתה רק בחיתולים שלה. כתוצאה ממגבלה שהטילה ההסתדרות הוגבלנו לפעילות של 5% מהשינוע בנמלים, זאת בכדי שנוכל לקבל רישיון, ואז ההגבלה נכנסה לכתב ההסמכה. ההצלחה שלנו בפעילות נתנה רוח גבית למדינת ישראל להמשיך את הרפורמה. ב-2013 הפריטו את נמל אילת ובתחילת 2023 הפריטו את נמל חיפה - אנחנו היינו הסנונית הראשונה".

המגזר הנמלי מרכיב מהווה רק 11% מהמחזור, אבל הוא המגזר הכי רווחי (למעט מגזר ההובלה הימית שקטן משמעותית מבחינת מחזור). במחצית הראשונה של השנה הרווחיות הגולמית של המגזר עמדה על 21%, זאת לעומת רווחיות של 11% במגזר המספנה ושל 8% במגזר חומרי הבנייה.

המגזר הנמלי מרכיב בערך רק 11% מהמחזור, למה הוא כל כך משמעותי?

"המגזר הנמלי הוא לא הכי גדול מבחינת מחזור אבל הוא המגזר הכי רווחי. הפעילות הנמלית בסופו של דבר היא פעילות מאוד יציבה עם כמויות גדולות. צריך להשקיע השקעות גדולות בתשתיות בתחום הזה אבל ברגע שמשקיעים הרווחיות היא מאוד גבוהה.

באיזה תחומים נוספים הבאתם חידושים לשוק?

"בנושא המלט לא רק שפרצנו את השוק לתחרות, הכנסנו גם שם טכנולוגיה בכל הנוגע לפריקת מלט. הבאנו אוניות ייעודיות שפורקות מלט באופן עצמאי והגענו למצב שהטכנולוגיה מאפשרת לפרוק מהר יותר ובצורה יעילה יותר. הרציף מבצע תפוקות של פי 3-4 מרציף רגיל. בתחום הברזל - במשך שנים היו פורקים מהאוניה למשאית ומשם למפעלים ומשם היו מפיצים בכל הארץ. אנחנו פורקים את הברזל, מסדרים ברציף לפי מידות ומפיצים לאתרים הסופיים, היום גם הנמלים האחרים עושים את זה. הבאנו את הלוגיסטיקה לקו המים".

המגזר הנמלי רווחי יותר מהמגזרים האחרים והוא הופך לאטרקטיבי יותר עכשיו אחרי הסרת החסמים. הוא יגדל כחלק יחסי מהמחזור?

"כשמסתכלים על המחצית הראשונה של השנה הנוכחית זה קצת אחרת כי יש גם את השפעת המלחמה, מצד שני בנתח שוק גדלנו למרות שהשוק ירד. ברגע שהיקפי הפעילות יחזור אנחנו נהנה מזה. המטרה היא שהמגזר הנמלי יהווה חלק גדול יותר מהפעילות. בשביל להגדיל את הפעילות אנחנו חייבים להכניס טכנולוגיות חדשות, מכיוון שהשטח הוא נתון, השאלה היא איך אנחנו מנצלים אותו"."בזמן שיבואני המלט עוד חיפשו חלופות לטורקיה, אנחנו כבר עבדנו בהיקפים גדולים עם יוון".

 

עדכון:  תוצאות הרבעון השלישי:

ההכנסות ברבעון השלישי הסתכמו לכ-348.1 מיליון שקל, לעומת כ-301.8 מיליון שקל ברבעון הקודם, וכ-269.6 מיליון שקל ברבעון הראשון של השנה. הצמיחה בהכנסות ביחס לרבעונים קודמים – בתמיכת התאוששות משמעותית במגזר חומרי הבנייה ובמגזר הנמלי שגם מציגים גידול עקבי ברווחים. ה-EBITDA ברבעון השלישי הסתכם כ-44.7 מיליון שקל והרווח הנקי לבעלי המניות הסתכם לכ-17.9 מיליון שקל. בתשעת החודשים הראשונים לשנת 2024 ההכנסות הסתכמו לכ-919.4 מיליון שקל וה-EBITDA הסתכם לכ-122.3 מיליון שקל

 

צביקה שכטרמן, מנכ"ל תעשיות מספנות ישראל: "תוצאות הרבעון השלישי משקפות את מגמת השיפור בהיקפי הפעילות שאנו חווים ביחס לרבעונים קודמים, בדגש על מגזר חומרי הבנייה והמגזר הנמלי. שני המגזרים הושפעו באופן ניכר בחודשים הראשונים של מלחמת 'חרבות ברזל', וכעת מציגים התאוששות משמעותית בהכנסות וברווחים שחזרו לאזורי הרמות של טרום המלחמה".

מגזר חומרי הבנייה - במגזר זה בניהולו של מנכ"ל סימנט, אייל הכט, ההכנסות הסתכמו ברבעון השלישי לכ-236.1 מיליון שקל, לעומת כ-185.2 מיליון שקל ברבעון השני, ובהשוואה לכ-256.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. רווחי המגזר עלו לכ-26 מיליון שקל (11% מההכנסות), לעומת כ-16.2 מיליון שקל (9% מההכנסות) ברבעון הקודם, ובהשוואה לכ-22.3 מיליון שקל (כ-9% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד. העלייה נובעת משיפור ברווחיות פעילויות חדשות.יצוין כי מורגשת התמתנות בעוצמת השפעת המלחמה על ענף הבנייה, וברבעון השלישי של שנת 2024 ניכרה מגמה של התאוששות משמעותית בשוק אספקת חומרי הבניה ביחס לרבעון הראשון והשני של השנה, עקב חזרה הדרגתית לפעילות בחלק מאתרי הבניה בארץ. הכנסות הרבעון השלישי משקפות מגמת עלייה של כ-27% לעומת הרבעון הקודם (רבעון שני של 2024) במגזר חומרי בניה. מבחינת רווחיות ניתן לראות חזרה לרמות הרווחיות של הרבעון המקביל אשתקד (הרבעון שלפני המלחמה).

במגזר הנמל ההכנסות ברבעון השלישי עלו לכ-40.2 מיליון שקל, לעומת כ-35.4 מיליון שקל ברבעון הקודם, ובהשוואה לכ-38.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. העלייה נובעת מגידול בכמות המטענים שנפרקו. רווחי המגזר ברבעון עלו לכ-11.3 מיליון שקל (28% מההכנסות), לעומת כ-10 מיליון שקל (28% מההכנסות) ברבעון השני, ובהשוואה לכ-10.3 מיליון שקל (27% מההכנסות) ברבעון המקביל בשנת 2023.

במגזר המספנה, בניהולו של מנכ"ל המספנה איתן צוקר, ההכנסות ברבעון השלישי הסתכמו לכ-58.7 מיליון שקל, לעומת כ-64.4 מיליון שקל ברבעון השני, ובהשוואה לכ-82.1 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2023. רווחי המגזר הסתכמו לכ-4.4 מיליון שקל (8% מההכנסות), לעומת כ-5.9 מיליון שקל (כ-9% מההכנסות) ברבעון השני, ובהשוואה לכ-10.5 מיליון שקל (13% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד. השינוי לעומת הרבעון המקביל אשתקד נובע מסיום פרויקטים ומסירת כלי שיט. הירידה נובעת כתוצאה מהשלמת פרויקטים ומסירת כלי שייט.