סקוט בסנט: מי האיש שטראמפ בחר להוביל את הכלכלה האמריקאית?
דונלד טראמפ, הודיע על מינוי סקוט בסנט לתפקיד שר האוצר. מדובר במינוי מרכזי מאוד עם אתגרים לא פשוטים. בסנט, הוא תוצר של וול סטריט, הוא מנהל קרנות השקעה והזיקה וההבנה בשוקי ההון חשובה מאוד, אבל כלכלה היא בראש וראשונה נושא שחשוב להמונים - העם האמריקאי במצב כלכלי מתאגר וזו תהיה משימתו העיקרית של בסנט - לשפר את מצב הכלכלה.
בסנט נכנס לתפקיד עם רזומה עשיר, עמדות ברורות וקשרים קרובים עם טראמפ. אז מי הוא בסנט ומה האג'נדה שלו?
מדרום קרוליינה לוול סטריט
בסנט, בן 62, גדל בדרום קרוליינה ולמד באוניברסיטת ייל היוקרתית, שם גם לימד היסטוריה כלכלית. לאחר מכן נכנס לעולם ההשקעות, שם בלט כשאת הצלחותיו הגדולות עשה בקרן ההשקעות של ג'ורג' סורוס, Soros Fund Management, שם היה מנהל ההשקעות הראשי.
בהמשך, בשנת 2015, הקים את קרן הגידור Key Square Capital Management, שמתמחה בהשקעות על בסיס ניתוחים מקרו כלכליים. למרות עברו אצל סורוס – אחד מהמממנים הבולטים של יוזמות פרוגרסיביות – בסנט הצליח להתנער מהקשר הזה ולבסס את שמו כמשקיע עם גישה שמרנית שמזוהה עם כלכלה חופשית ומדיניות פרו-עסקית.
ממיליארדר למשפיען פוליטיבסנט הצטרף לקמפיין הבחירות של טראמפ כתומך וכמגייס כספים מוביל, מהלך שהכניס אותו ישירות למעגל הקרוב של הנשיא. במהלך הקמפיין הוא היה מהראשונים להתריע על סיכונים כלכליים, כמו השפעות של התנגשות עם יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול.
הוא הציע תוכנית מקורית: יצירת "יו"ר פד צללים" שיכין את הקרקע להחלפת פאוול בתום כהונתו ב-2026, וזאת מבלי לעורר משבר בשווקים.
מה בסנט מתכנן לכלכלה האמריקאית?בסנט ידוע בעמדותיו הברורות בנושאים כלכליים מרכזיים:
הגירעון הלאומי: בסנט רואה בגירעון של 7% סכנה לכלכלה האמריקאית. הוא מציע לצמצם אותו לפחות מ-3% עד שנת 2028, באמצעות הפחתת רגולציה, צמצום הוצאות וקיצוצים ממוקדים בתקציב.
מדיניות סחר: בעוד שטראמפ הצהיר על מכסים אחידים, בסנט מקדם גישה גמישה יותר – "מכסים הדדיים". הוא מציע להתאים את המכסים של ארה"ב בהתאם למדינות אחרות, מתוך מטרה לחזק את מעמדה של ארה"ב בשוק הבינלאומי.
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
שער הדולר: בניגוד לטראמפ, שביקש לעיתים דולר חלש, בסנט תומך בדולר חזק, מתוך אמונה שמדיניות זו תחזק את יציבות הכלכלה ותשמור על מעמדה של ארה"ב בשווקים הבינלאומיים.
המינוי של בסנט צפוי להשפיע לא רק על הכלכלה האמריקאית, אלא גם על השווקים הגלובליים. בסנט מקדם גישה נוקשה יותר מול סין ורוסיה. לדוגמה, הוא הציע להטיל סנקציות משניות על בנקים סיניים קטנים כדי להגביר את הלחץ הכלכלי על המעצמה האסייתית. במקביל, הוא סבור כי יש לשמור על קשרים כלכליים עם סין, אך לנהל אותם בצורה מחושבת יותר.
גם בנושא רוסיה, בסנט הביע ביקורת על מדיניות הסנקציות של ממשל ביידן וטען שהן חלשות מדי. הוא מציע מדיניות חזקה יותר, כמו הטלת סנקציות על תעשיות קריטיות ברוסיה, כדי להפעיל לחץ משמעותי יותר.
קיצוצי מסים והפחתת רגולציהבסנט תומך בקיצוצי מסים וברגולציה פחותה, אך הוא גם מבין את הסיכונים הפיסקליים של צעדים כאלה, במיוחד כשהם עלולים להגדיל את החוב הלאומי. הוא יצטרך לאזן בין שתי המטרות, וגם להתמודד עם האינפלציה שאומנם יורדת, אך קיים החשש שתעלה בעקבות העלאת מכסים.
איך זה ישפיע עלינו?
תמיכתו בדולר חזק עשויה להקשות על יצואנים ישראלים. מנגד, אם בסנט יצליח לקדם מדיניות סנקציות אפקטיבית מול רוסיה וסין, הדבר עשוי להשפיע על המזרח התיכון ולחזק את מעמדה של ישראל בזירה האזורית.
מה הוא אמר על....
מדיניות מוניטרית
- "הפדרל ריזרב חייב לאזן בין הצורך בתמיכה בצמיחה הכלכלית לבין הסיכון של אינפלציה גוברת. החלטותיהם ישפיעו על השווקים הגלובליים."
– נאמר בריאיון ל-CNBC, ספטמבר 2023.
- "הרעיון של 'יו"ר פד צללים' יכול לתת יציבות לשווקים בתקופה שבה יש חוסר ודאות לגבי המדיניות המוניטרית."
– בריאיון ל-Barron’s, אוקטובר 2024.
שוק המניות
- "השווקים הפיננסיים משקפים לעיתים קרובות ציפיות ולא תמיד את המציאות הכלכלית הנוכחית. חשוב למשקיעים להבחין בין השניים."
– ריאיון ל-Financial Times, יוני 2022.
- "השקעות ארוכות טווח תמיד ינצחו את תנודות השוק הרגעיות."
– נאמר בכנס הכלכלי של "גרנטס", אפריל 2023.
השקעות בינלאומיות
- "הזדמנויות ההשקעה המעניינות ביותר כיום נמצאות בשווקים המתעוררים, במיוחד באסיה, שם הצמיחה הכלכלית ממשיכה להיות חזקה."
– ריאיון ל-Bloomberg, דצמבר 2023.
טכנולוגיה והשקעות
- "המהפכה הדיגיטלית משנה את פני הכלכלה העולמית. חברות שלא יאמצו טכנולוגיות חדשות יתקשו לשרוד בטווח הארוך."
– ריאיון ל-CNBC, מרץ 2023.
סיכונים גלובליים
- "המתחים הגיאופוליטיים והסיכונים הסביבתיים הם בין האיומים הגדולים ביותר על היציבות הכלכלית העולמית. משקיעים חייבים להיות מודעים ולהיערך בהתאם."
– ריאיון ל-Wall Street Journal, ינואר 2024.
מדיניות פיסקלית
- "הוצאות ממשלתיות מוגברות יכולות לתמוך בצמיחה בטווח הקצר, אך חייבות להיות מלוות באסטרטגיות ברות קיימא למניעת גידול בחוב הלאומי."
– ריאיון ל-Barron’s, יולי 2024.
שוק העבודה
- "האוטומציה והבינה המלאכותית ישנו את שוק העבודה כפי שאנו מכירים אותו. הכשרה מחדש והשקעה בהון אנושי יהיו קריטיות."
– נאמר בכנס הכלכלי העולמי בדאבוס, ינואר 2023.
השקעות אחראיות (ESG)
- "השקעות המתחשבות בגורמים סביבתיים, חברתיים וממשלתיים (ESG) אינן רק טרנד, אלא הכרח בעידן הנוכחי."
– ריאיון ל-Financial Times, ספטמבר 2022.
כלכלה גלובלית
- "הגלובליזציה הביאה יתרונות רבים, אך גם אתגרים. עלינו למצוא את האיזון הנכון בין שיתוף פעולה בינלאומי לבין הגנה על האינטרסים הלאומיים."
– נאמר בכנס הכלכלה הבינלאומית, פברואר 2023.
חדשנות פיננסית
- "המטבעות הדיגיטליים וטכנולוגיות הבלוקצ'יין מציעים פוטנציאל לשינוי המערכת הפיננסית, אך יש להתמודד עם האתגרים הרגולטוריים והביטחוניים שהם מציבים."
– ריאיון ל-CNBC, מאי 2024.
מדיניות מכסים וסחר
- "מטרת איום המכסים היא, בין השאר, לפתוח ערוצים למשא ומתן עם שותפות הסחר. זו הסלמה לצורך הרגעה."
– ריאיון ל-Financial Times, נובמבר 2024.
- "אני ממליץ להשית את המכסים בהדרגתיות כדי לנטרל את סכנת האינפלציה."
– נאמר גם בריאיון ל-Financial Times, נובמבר 2024.
- 1.קפלניסט 23/11/2024 11:48הגב לתגובה זויחייב קיצוץ בסיוע החוץ
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
