שער הדולר מול השקל עלה מתחילת השנה ב-3.1%, אבל כשבוחנים את המגמה של הדולר מול השקל בעשורים האחרונים מקבלים שחיקה מתמשכת. שער הדולר מאבד גובה מול השקל ויש לזה סיבות עמוקות ובראשן - תנועות הון של דולרים לארץ שנמכרים ומומרים לשקלים, לצד זרימה של כספים לארץ כי השקעה בשקלים היתה עם תשואה טובה יותר מהשקעה בדולר. 

יש עוד גורמים נוספים שמשפיעים על הדולר כשבשנים האחרונות הגופים המוסדיים משפיעים מאוד על השער דרך גדורים על הדולר כדי לשנות חשיפה בהתאם ליום המסחר הקודם. כלומר, אם לדוגמה המניות בוול סטריט עלו אז יש צורך בהקטנת חשיפה דולרית - משמע מכירות בבוקר שלמחרת של דולרים, ואז הדולר יורד, וההיפך. כך נוצר כיוון מנוגד בעצם בין השוק האמריקאי לשער הדולר.    

ועדיין - הבסיס של תנועות ההון ופערי הריבית מוביל לשחיקה בשער הדולר. בתחילת שנות האלפיים היו מחשבים ׳ברחוב׳ חישוב גס של ׳פי 5׳ בכדי להעריך את שער ההמרה בין דולרים לשקלים. בפועל, הדולר היה מעל 4 שקלים תקופה ממושכת וירד בהדרגה. 

בערב מגיפת הקורונה כבר הכפלנו דולר בשלושה שקלים בלבד. אלא שאז הגיעה מגיפת הקורונה וטרפה את הקלפים – הדולר זינק מכמעט שלוש שקל לכמעט ארבע שקל במהירות. אבל המגמה ארוכת הטווח של הדולר היא כשהייתה – שער הדולר ירד וכבר היה בכיוון ל-3 שקלים ואז הגיעה הרפורמה-מהפכה- הפיכה והמחאות ואחר כך הגיעה המלחמה. שער הדולר כעת הוא 3.73 שקלים, אבל ביום שאחרי המלחמה יש רבים שסבורים שהוא יחזור למסלול ירידה. איך מתכוננים לכך?   

• הממשלה מגדילה את גיוסי האג"ח - איך זה ישפיע על השוק?
• קרנות אגחיות: עד כמה משתלם להגדיל סיכון בקרנות האגחיות?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

נתחיל בשאלה האם מה שהיה הוא שיהיה, ואם כן אז מה הסיבות לכך?  

הירידה בדולר: מה, כמה ולמה

הירידה בשער הדולר מתחילה בשנות ה-2000 המוקדמות, אבל נלך רק עשור אחורה. החל ממרץ 2015 החלה מגמת ירידה בדולר. באותו זמן נסחר הדולר בשער יציג של כ–4 שקלים. המגמה נמשכה בהתמדה עד לחודש נובמבר 2021, אז הדולר נסחר בשער הנמוך ביותר שלו אי פעם – קצת מעל 3 שקלים. באוקטובר 2023 פרץ שער הדולר את תקרת הזכוכית ונסחר מעל 4 שקלים לדולר על רקע המלחמה, אבל ירד שוב ובחודשים האחרונים הוא נסחר בטווח של 3.6 שקלים ל-3.8 שקלים לדולר. 

 

כיצד ניתן לגדר סיכוני מט״ח?

הכי קל והכי פשוט – גידור באמצעות קרנות נאמנות

ציפינו למצוא כאן רשימה ארוכה, אבל אין קרנות סל, אין קרנות מחקות של שורט על הדולר, יש רק קרן אחת – קסם אקטיב שורט דולר פי 2 (5137161) שהיא מספקת שורט כפול, על כל שינוי בדולר היא פועלת בכיוון ההפוך פי 2. האמת שדי מוזר שאין קרן ביחס של 1 ל-1, אבל גם זה משהו. הקרן משקיעה בנכסים ממונפים על הדולר - אופציות וחוזים עתידיים ונשארים לה מזומנים אותם היא משקיעה בפיקדונות ומק"מים ומייצרת תשואה שקלית שמצטרפת לתשואה. עם זאת, המנגנון של הקרן הוא לפי חישוב כזה שלא תמצאו בהכרח קורלציה של תשואה כפולה הפוכה מהדולר. הדולר עלה מתחילת השנה ב-3.1%, התשואה של הקרן היא מינוס 10.5%. פי 3. יהיו תזוזות, אבל זה כלי הגנה יחסית פשוט למשקיעים פרטיים. 

• רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
• מה 68% אומר על צעירי ישראל?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...

 

גידור חשיפה באמצעות עסקת Forward – מהי עסקת Forward?

אפשרות נוספת להגנה היא עסקת החלף בין שני מטבעות מול הבנק למסירה בתאריך עתידי. במועד ביצוע העסקה נקבעים: צמד המטבעות, סכום העסקה, תאריך הפירעון וכן מחיר העסקה, שהוא שער ה-Forward למסירה עתידית ביום הפירעון. עסקת Forward יוצרת ודאות לגבי תזרים המזומנים העתידי הצפוי ללקוח.

שער החליפין בין המטבעות (שער הפורוורד) ידוע מראש ויקבע את סכומי החיוב והזיכוי בכל אחד מהמטבעות. עלויות העסקה מגולמות בשער הפורוורד. עסקת הפורוורד מיועדת לגדר את ההשפעה של עליית השער על רווחיות החברה/המשקיע. ניתן לבצע עסקה הפוכה בכל רגע נתון ולסגור את הפוזיציה ובכך לקבע רווח או הפסד.

באמצעות עסקת Forward הבנק מתחייב למכור (בעוד הקונה מתחייב לקנות) בתאריך מסוים בעתיד, כמות מוגדרת של מט"ח תמורת שקלים בשער חליפין קבוע מראש.

הסיכון: ההפסד מעסקה זו, בהשוואה לשערי השוק ביום פירעון העסקה, הינו בלתי מוגבל ואינו ידוע מראש. עם זאת, יש ביטחון. באמצעות עסקת Forward המשקיע מבטיח את שער הדולר ביום פירעון העסקה (לדוגמה - 3, 6, 12 חודשים מיום ביצוע העסקה). 

עסקאות Forward עושים מול הבנק.

 

גידור חשיפה באמצעות אופציות

אופצית פוט PUT הינה מכשיר פיננסי אשר מספק למחזיק בו (קונה המט״ח) את הזכות, אך לא את החובה, למכור את נכס הבסיס במחיר ובמועד שנקבעו מראש. אופציה כזו הינה אופציה שרכישתה מספקת הגנה מלאה מפני התחזקות המט"ח כנגד השקל.

נניח לדוגמה שיש אופציה כזו לפי מחיר מימוש של 3.85 שקלים לדולר בעלות של 0.1 שקלים. האופציה לתקופה של חודש. המשמעות היא שאתם משלמים היום 0.1 שקל לכל  אופציה ויש לכם זכות למכור את הדולר ב-3.85 שקלים. נניח שאחרי חודש הדולר ירד ל-3.6 שקלים. אתם יכולים למכור אותו ב-3.85 שקלים (לממש את האופציה) ולהרוויח 0.25 שקלים על האופציה (רווח של 0.15 על ההשקעה - של 0.1 שקל). זאת הגנה מפני ירידה.    

גידור באמצעות אופציה נחשב זול יחסית ומתאים גם לשחקנים קטנים כי צריך "לרתק" סכום נמוך באופציות, אבל יש גם סיכון וצריך לגלגל את ההגנה באופן שוטף. מוקדם יותר השנה החליטה הבורסה לבטל את המסחר באופציות על הדולר ובמקומם הכניסה חוזים עתידיים על הדולר. אלא שעבור המשקיעים הפרטיים – הללו נחותים יותר מאופציות שכן כאמור הם יקרים יותר.

 

הקטנת עלויות באמצעות עסקת צילינדר – מהי עסקת צילינדר?

עסקת צילינדר הינה אסטרטגיה המורכבת מרכישת אופציה ומכירת אופציה על אותו צמד מטבעות ולאותו תאריך פקיעה. האסטרטגיה מאפשרת ללקוח להוזיל את עלויות הגידור ומאידך הוא לא יוכל ליהנות משינויים בשער החליפין לטובתו מתחת לשער המימוש באופציה שימכור. 

האסטרטגיה מספקת הגנה מלאה למשקיעים ויבואנים מפני התחזקות המט"ח כנגד השקל מעל שער הגנה עליון במועד הפקיעה, עם זאת, היבואן יוכל ליהנות במועד הפקיעה מהחלשות שער המט"ח/השקל עד לרמת שער המימוש התחתון. 

ובכן, הדולר עשוי לרדת באם נחזור לשגרה מסוימת ויגיעו להסדרים מדיניים בצפון ובעזה. אבל יש יותר מדי גורמים שמשפיעים על הדולר ומאוד קשה להעריך את כיוונו. הנה חלק מהגורמים הנוספים: 

 

מה גורם לעליות וירידות בשער המטבע?

עליות וירידות בשוק המט״ח מושפעות מקשת רחבה של גורמים המתקיימים בו זמנית. ניתוח של הגורמים השונים ומידת ההשפעה שלהם על השוק חורג מגבולות הדיון, אך התשובה בעיקר תלויה בשאלה של איזה טווח זמן מדובר. בטווח הקצר, עליות וירידות מושפעות מפעילויות ספקולטיביות, צמצום חשיפה בעקבות סיכון ומסחר ׳התאמתי׳ – כזה שנועד לאזן תיקים בגופים מוסדיים. 

פעילות ספקולטיבית – כשמה, היא פעילות של גורמים המנסים להפיק רווחים משינויי מחירים בשוק המט״ח. שוק המט״ח נזיל ומשוכלל, מה שמושך אליו ספקולנטים. בנוסף, בגלל הנזילות הכמעט ׳אין סופית׳ שיש בשוק, שחקני מט״ח ממנפים את הפוזיציות שלהם בעשרות ומאות מונים על הקרן שלהם. שחקנים אלה משפיעים על שערי המט״ח בצורה מינורית יחסית.

צמצום חשיפה הוא מצב בו המחזיקים בשקל מאבדים אמון במוסדות המדינה או צופים תנודתיות (בין היתר; כאמור, במט״ח יש המון סיבות לעליות וירידות שערים) ונצמדים אל הדולר בגלל החוזק של המטבע. המצב הזה יוצר בו זמנית ביקושים לדולר והיצע של השקל, מה שמחליש את השקל. 

מסחר ׳התאמתי׳ במט״ח, הוא מסחר שמבצעים גופים מוסדיים ישראליים לשם שמירה על איזון בתיקי ההשקעות שבניהולם. התרחשויות בוולסטריט מאלצות לפעמים את הגופים המוסדיים לנהור אל עבר הדולר, מה שיוצר ביקושים לדולר בטווח הקצר.

בטווח הארוך, ההשפעות על הדולר יכולות להיות הריביות המשתנות של ישראל וארה״ב; מאזן הסחר: יבוא-יצוא של ישראל; האינפלציה בשתי המדינות, התערבות של בנק מרכזי ועוד. 

ריביות משתנות מביאות להשקעה של אחת בשנייה, שכן ניתן להרוויח מפערי הריבית בין המדינות. ההשקעות הסולידיות הללו יוצרות ביקושים למטבע עם הריבית הגבוהה יותר – עד כה הייתה זו ארה״ב, אך לאור ירידות הריבית הצפויות בארה״ב והקפאת הריבית כאן בארץ – נראה שהגלגל יסתובב לטובת ישראל באפיק הזה. 

יבואנים ויצואנים חשופים דרך קבע למט״ח והסיכונים הכרוכים בו, אך אלו גם משפיעים עליו. יצואנים הם בבדרך כלל ספקים של מט״ח, בעוד יבואנים הם הצרכנים שלו. בישראל, יחס היבוא/יצוא עומד על כשני שליש; כלומר, ישראל מייבאת יותר משהיא מייצאת. לירידה בדולר יכולה להיות השפעה מכרעת על כדאיות הייבוא, היצוא והייצור המקומי, על כך עוד נרחיב בהמשך.