אגח
צילום: ביזפורטל
שוק האג"ח

הממשלה מגדילה את גיוסי האג"ח - איך זה ישפיע על השוק?

בדצמבר תגייס הממשלה באגרות חוב 12.5 מיליארד שקל, אחרי 14 מיליארד בנובמבר - מדובר על גיוסים בהיקף ממוצע כפול מהגיוסים החודשיים לפני המלחמה; וזה יימשך - איך זה שיפיע על שוק אגרות החוב?
רוי שיינמן | (19)

עלות המלחמה - כ-200 מיליארד שקל והמספר לא סופי. חוץ מזה, יתווספו הוצאות פרמננטיות עתידיות  בעיקר במסגרת התקציב הביטחוני. מדובר על 4-5 מיליארד שקל נוספים לפחות בשנה, כשההערכות הלא שמרניות מדברות על סכומים כפולים. 

ארה"ב כנראה תסייע ועדיין מדובר על מספרים מאוד גדולים וחזרה לתקציב ביטחון שמקבל עדיפות על חינוך, רווחה ותחומים נוספים. אפשר להתווכח אם זה נכון - אחרי הכל, תקציב הביטחון הנוכחי בהיקף של 75 מיליארד שקל הוא ענק ועשוי לספק. השאלה היא ההרכב הפנימי. הסטה של תקציבים להגנה על ישובים ועל הגדרות במקום מטה רחב ושמן, היא הכי הגיונית בעולם, אבל במשרד הביטחון וצה"ל, ירחיבו את התקציב עד כמה שאפשר במקום לעשות טיפול שורש אמיתי וחיסכון בהוצאות המיותרות. 

במשרד האוצר מתכננים קיצוץ תקציבי ושמים על המדוכה את ביטול הפטורים ממסים, בעיקר ביטול הפטור על קרנות השתלמות. במקביל הם יצטרכו לקצץ בתקציבים כנראה באופן רוחבי ועדיין זה לא יספיק. חסרים מקורות ועל רקע זה, יהיו גיוסי אגרות חוב בהיקפים גדולים.

בנובמבר גויסו 14 מיליארד שקל ובדצמבר צפוי גיוס של 12.5 מיליארד שקל.  הגיוסים עד עכשיו נעשים במחירי השוק ויש ביקושים. יש לגופים המוסדיים כספים בהיקף ענק  ומדי חודש מופקדים בחסכונות, בעיקר לטווח ארוך כ-5-6 מיליארד שקל לפחות. המוסדיים שרוב ההשקעות שלהן במניות הן מחוץ לים, עדיין מחזיקים ברוב התיק הסולידי שלהם בארץ - באגרות חוב ממשלתיות וקונצרניות.

 

שוק האג"ח - היצע אגרות החוב גדל, הריבית האפקטיבית עשויה לעלות

שוק האג"ח הוא כמו כל שוק. יש ביקוש ויש היצע. ברגע שהמדינה תגייס אגרות חוב בקצב הולך וגדל, היצע האג"ח יגדל.  הביקוש אומנם קיים, אבל השאלה אם הוא יספוג את ההיצע באותם מחירים. בכל שוק רגיל כאשר יש היצע גדול המחיר יורד. 

זה צפוי להיות גם כאן, והמשמעות של מחיר יורד, היא תשואה טובה יותר לרוכשים. הממשלה עשויה למצוא את עצמה מגייסת לפי ריביות גבוהות יותר וזה מתחבר עם הרציונל הכלכלי - הגיוסים האלו מגיעים על רקע האטה כלכלית, עלייה בגירעון התקציבי ומלחמה, שמראש מעלים את הסיכון ובהתאמה את הריבית האפקטיבית. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

נזכיר שאגרות החוב הממשלתיות נמצאות בתמחור שמעיד על הורדת דירוג מצד גופי הדירוג השונים מנגד, בנק ישראל צפוי במהלך השנה הבאה להוריד את הריבית וזה יתבטא בעלייה באגרות החוב. 

השפעה נוספת עשויה להיuת על שוק האג"ח הקונצרני. גידול בהיצע גיוסי החוב של המדינה יכול להביא לקיטון בגיוסי אג"ח קונצרני. הגופים המוסדיים מקבלים אגרות חוב ממשלתיות בתשואה גבוהה יחסית ויכול להיות שהם יעדיפו להגדיל את הנתח של אגרות החוב האלו על חשבון אגרות חוב קונצרניות שמבטאות סיכון גדול יותר. 

 

הדילמה של האוצר

החשב הכללי מגייס לסגור את הבור התקציבי, אבל הוא בדילמה - הריבית גבוהה וגיוס כעת באגרות חוב לזמן ארוך בעצם יבטאו ריבית גבוה לעשרות שנים. ולכן, חלק גדול מאוד מהגיוסים השוטפים הם לזמן קצר. האוצר מסמן שהוא מוכן לשלם ריבית גבוהה לשנה, אבל רוצה ליהנות מהפחתת הריבית שאמורה אוטוטו להגיע. הגיוסים לטווח קצר מאפשרים לו גמישות ואם 

בחודש שעבר פרסם האוצר כי הגירעון כבר גדל בצורה משמעותית בעקבות המלחמה ועומד כבר על 2.6% מהתוצר. בחודש אוקטובר נרשמו הוצאות גבוהות במיוחד של כ-54.9 מיליארד שקל כאשר הוצאות הממשלה מתחילת השנה עמדו על כ-398.3 מיליארד שקל, לעומת כ-363 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. 

גיוס האג"ח הוא פתרון לטווח הקצר, והוא בעצם מבטא גלגול של החוב קדימה, לפי התקופות של האג"ח,כמובן בתוספת ריבית. יכול להיות שישראל והכלכלה העולמית יחזרו לצמיחה שיביאו אותה לעמדה שהיא תוכל לעמוד בהחזרים בבוא הזמן, אבל גם יכול להיות שלא. כך או כך, לאוצר אין הרבה ברירות חוץ מלגלגל את החובות קדימה.

דוגמאות מעבר לים

מקרה שאפשר להגיד עליו קיצון בהיבט של החוב הממשלתי אפשר לראות אצל ידידתינו ארה"ב. לממשלת ארה"ב יש חוב בסך 2 טריליון דולר והדבר הזה מקשה עליה לגייס כספים נוספים באג"ח. כרגע הריבית על אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים עומדת על 4.2% מה שאומר שגלגול החוב של ממשלת ארה"ב יעלה לה עוד יותר בעתיד, וגם שם, למרות הבלימה באינפלציה שמתחילה להיראות, לא בטוח שהמצב בעוד 10 שנים יאפשר לה לפרוע את החובות שלה, או לפחות את חלקן. שם מחלקת האוצר כבר הודיעה שתגייס פחות אג"ח.

מצב קיצוני עוד יותר אפשר לראות ביפן. הגירעון במדינת השמש העולה עצום ויחס החוב תוצר עומד על 267%. הריבית על האג"ח ביפן כרגע עומדת על 1% מה שאומר שבערך רבע מהתקציב שלה הולך על כיסוי החוב. הריבית של יפן כבר בשפל ואין לה כל כך עוד לאן להוריד אותה בשביל להקל על עצמה, אבל הורדת הריבית יכולה גם לפגוע ביכולת ההחזר בטווח הארוך.

תגובות לכתבה(19):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    איש ישר 04/12/2023 14:15
    הגב לתגובה זו
    אני לא מבין, ראש הממשלה אמר שיש כסף. שר האוצר אמר שיש כסף. מי ישלם את הריבית???? הביב? הרקב? סמרטוריץ? הבן של הז.. מי??
  • 8.
    ערן 04/12/2023 10:42
    הגב לתגובה זו
    רק להכניס כל היום את היד לכיס האזרחים
  • 7.
    איתי 04/12/2023 06:14
    הגב לתגובה זו
    את הכלב של החטופה ישחררו והאבא יירקב אצך החוטפים כל יום מתים חילים - בנים כן יש להם מגדר בנים = גברים בבתי משפט למשפחה הכול הרכוש הולך לאישה פה סה אפליה נגד גברים יותר גרוע מאנטישמיות !!!! מעדיף אנטישמיות משנאת גברים ואפליה של גברים עד שהם מתאבדים בגלל בתי משפט למשפחה בית המשפט והתרבות במדינה רצח אותם , הם לא אובדניים השופטים רצחו !!!!!!!!!!!!!!!!
  • זו בדיוק התוצאה של סגירת מחלקות בריאות הנפש וצמצומים (ל"ת)
    והנה 04/12/2023 07:33
    הגב לתגובה זו
  • איתי 04/12/2023 09:45
    טיפש ומוח מצומצם לא צמצום בכוח אדם אלא בתאי המוח שלך !!!
  • 6.
    אנג'לה 03/12/2023 22:41
    הגב לתגובה זו
    מחוייבים לעצור את הזרמת הכספים הקואליציוניים, כמו שניסינו לעצור את מזוודות הכסף שנתניהו העביר לחמאס.
  • 5.
    שאלת השאלות מה אחוזי הריביות דבר הכי חשוב!!!!! (ל"ת)
    משה ראשל"צ 03/12/2023 21:44
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    דן 03/12/2023 18:05
    הגב לתגובה זו
    הריבית תחזור למדינה
  • 3.
    מישל 03/12/2023 16:12
    הגב לתגובה זו
    במי הם רוצים לפגוע ?! באנשים עובדים! רוצים להטיל מיסים על קרנות השתלמות ? אז עדיף למשוך את הכסף. אשקיע באג"ח ממשלתי אך ורק של הממשלה שיקדם חוק הפרדת דת מהמדינה.
  • רז 04/12/2023 19:18
    הגב לתגובה זו
    אפשר לסגור את המדינה מחר.
  • מישל תחזור לאיפה שבאת אתה אנטי ציוני (ל"ת)
    משה ראשל"צ 03/12/2023 21:42
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ברוך שמוטקין 03/12/2023 13:40
    הגב לתגובה זו
    כל הכסף מהאגחים הולם לחרדים
  • שמוטקין לך פסיכיאטר תקבל נגד שנאת יהודים (ל"ת)
    משה ראשל"צ 03/12/2023 21:44
    הגב לתגובה זו
  • התגובה הנמוכה והאלימה שלך אומרת עליך הכול (ל"ת)
    למשה 04/12/2023 07:35
  • רפי ח. 03/12/2023 14:52
    הגב לתגובה זו
    במענה לשאלת עיתונאים, אמר ביבי (המושחת) , עד סוף השנה נוציא 30M, יש כסף לכולם. התהליך ברור: גיוס כסף על חשבון משלמי המיסים והעברתם לגואליציה. חוסר שיפוט ותפקוד מנהלי תקין. המצב אליו ביבי ממשיך להכניס אותנו, בהמשך לחורבן, יגרום לנו לזכור אותו לתקופה ארוכה. לזכור אותו לדראון עולם
  • את החורבן הביאו הפגנות השנאה של השמאל בניפוח 11 12 13 (ל"ת)
    משה ראשל"צ 03/12/2023 21:45
  • מישל 03/12/2023 21:12
    כך יסיים את חייו
  • 1.
    יכניסו אותנו לבור בלי תחתית שציבור העובדים ישלם עליו (ל"ת)
    אייל 03/12/2023 13:13
    הגב לתגובה זו
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




דנה עזריאלי
צילום: זיו קורן

מיליארד יורו: עזריאלי מקימה קמפוס דאטה סנטרס בנורבגיה

קיבולת של 80MW תמסר בשלבים בתוך כשנתיים וחצי, היעד ל 20MW הראשונים הוא סוף מרץ 2027, והחברה מעריכה NOI שנתי ממוצע של כ-117 מיליון יורו עם השלמת מלוא הקיבולת



ליאור דנקנר |

קבוצת עזריאלי עזריאלי קבוצה 7.61%  , מהחברות הגדולות בישראל בתחומי הנדל״ן המניב והדיור המוגן, חתמה על הסכם למתן שירותי דאטה סנטרס ללקוח טכנולוגי בינלאומי, באמצעות שתי חברות מוחזקות בעקיפין בבעלות מלאה. ההסכם מבוסס על הקמה של קמפוס חדש וייעודי בנורבגיה, שנבנה מראש לצרכים של הלקוח ולסטנדרטים של פעילות דאטה סנטרס בהיקפים גדולים, כחלק מהרחבת פעילות הקבוצה בתחום גם מחוץ לישראל.

ההתקשרות נחתמת בסוף דצמבר ומציבה לעזריאלי פעילות ארוכת טווח בתחום הדאטה סנטרס, שנחשב לאחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של הקבוצה בשנים האחרונות. מדובר בפרויקט רחב היקף שמרחיב את הפריסה הגיאוגרפית של הפעילות ומכניס את הקבוצה לפעילות משמעותית גם בצפון אירופה.

היקף השירותים עומד על קיבולת כוללת של 80MW, כשהאספקה מתוכננת להתבצע במספר שלבים לאורך תקופה של כשנתיים וחצי ממועד ההתקשרות. בלוח הזמנים שנקבע, 20MW הראשונים אמורים להימסר בסוף מרץ 2027, והחברה מציינת כי קיימת אי ודאות מסוימת לגבי עמידה במועד, בין היתר בשל תלות בגורמים תפעוליים ותשתיתיים הנדרשים להקמת הפרויקט.


NOI שנתי של כ-117 מיליון אירו והשקעה של כמיליארד אירו

לפי הערכת החברה, בהנחה שמסופקת מלוא הקיבולת, ה-NOI השנתי הממוצע מהעסקה צפוי לעמוד על כ-117 מיליון אירו. ההכנסה נגזרת מחוזה ארוך טווח, עם מסירה מדורגת של הקיבולת, כך שהתרומה המלאה צפויה רק עם השלמת כלל השלבים.

עלות הקמת הפרויקט מוערכת בכ-1,000 מיליון אירו, לא כולל עלויות מימון שמוערכות בכ-60 מיליון אירו. החברה מנהלת מגעים עם גופים מממנים בנוגע למימון הפרויקט, והמבנה הפיננסי הסופי צפוי להיקבע בהתאם לתנאים שייסגרו ולשלבי הביצוע בפועל.