הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון
שוק האג"ח

הממשלה מגדילה את גיוסי האג"ח - איך זה ישפיע על השוק?

בדצמבר תגייס הממשלה באגרות חוב 12.5 מיליארד שקל, אחרי 14 מיליארד בנובמבר - מדובר על גיוסים בהיקף ממוצע כפול מהגיוסים החודשיים לפני המלחמה; וזה יימשך - איך זה שיפיע על שוק אגרות החוב?
רוי שיינמן | (19)
נושאים בכתבה אגח מדינה ארה"ב חרבות ברזל משרד האוצר

עלות המלחמה - כ-200 מיליארד שקל והמספר לא סופי. חוץ מזה, יתווספו הוצאות פרמננטיות עתידיות  בעיקר במסגרת התקציב הביטחוני. מדובר על 4-5 מיליארד שקל נוספים לפחות בשנה, כשההערכות הלא שמרניות מדברות על סכומים כפולים. 

ארה"ב כנראה תסייע ועדיין מדובר על מספרים מאוד גדולים וחזרה לתקציב ביטחון שמקבל עדיפות על חינוך, רווחה ותחומים נוספים. אפשר להתווכח אם זה נכון - אחרי הכל, תקציב הביטחון הנוכחי בהיקף של 75 מיליארד שקל הוא ענק ועשוי לספק. השאלה היא ההרכב הפנימי. הסטה של תקציבים להגנה על ישובים ועל הגדרות במקום מטה רחב ושמן, היא הכי הגיונית בעולם, אבל במשרד הביטחון וצה"ל, ירחיבו את התקציב עד כמה שאפשר במקום לעשות טיפול שורש אמיתי וחיסכון בהוצאות המיותרות. 

במשרד האוצר מתכננים קיצוץ תקציבי ושמים על המדוכה את ביטול הפטורים ממסים, בעיקר ביטול הפטור על קרנות השתלמות. במקביל הם יצטרכו לקצץ בתקציבים כנראה באופן רוחבי ועדיין זה לא יספיק. חסרים מקורות ועל רקע זה, יהיו גיוסי אגרות חוב בהיקפים גדולים.

בנובמבר גויסו 14 מיליארד שקל ובדצמבר צפוי גיוס של 12.5 מיליארד שקל.  הגיוסים עד עכשיו נעשים במחירי השוק ויש ביקושים. יש לגופים המוסדיים כספים בהיקף ענק  ומדי חודש מופקדים בחסכונות, בעיקר לטווח ארוך כ-5-6 מיליארד שקל לפחות. המוסדיים שרוב ההשקעות שלהן במניות הן מחוץ לים, עדיין מחזיקים ברוב התיק הסולידי שלהם בארץ - באגרות חוב ממשלתיות וקונצרניות.

 

שוק האג"ח - היצע אגרות החוב גדל, הריבית האפקטיבית עשויה לעלות

שוק האג"ח הוא כמו כל שוק. יש ביקוש ויש היצע. ברגע שהמדינה תגייס אגרות חוב בקצב הולך וגדל, היצע האג"ח יגדל.  הביקוש אומנם קיים, אבל השאלה אם הוא יספוג את ההיצע באותם מחירים. בכל שוק רגיל כאשר יש היצע גדול המחיר יורד. 

זה צפוי להיות גם כאן, והמשמעות של מחיר יורד, היא תשואה טובה יותר לרוכשים. הממשלה עשויה למצוא את עצמה מגייסת לפי ריביות גבוהות יותר וזה מתחבר עם הרציונל הכלכלי - הגיוסים האלו מגיעים על רקע האטה כלכלית, עלייה בגירעון התקציבי ומלחמה, שמראש מעלים את הסיכון ובהתאמה את הריבית האפקטיבית. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

נזכיר שאגרות החוב הממשלתיות נמצאות בתמחור שמעיד על הורדת דירוג מצד גופי הדירוג השונים מנגד, בנק ישראל צפוי במהלך השנה הבאה להוריד את הריבית וזה יתבטא בעלייה באגרות החוב. 

השפעה נוספת עשויה להיuת על שוק האג"ח הקונצרני. גידול בהיצע גיוסי החוב של המדינה יכול להביא לקיטון בגיוסי אג"ח קונצרני. הגופים המוסדיים מקבלים אגרות חוב ממשלתיות בתשואה גבוהה יחסית ויכול להיות שהם יעדיפו להגדיל את הנתח של אגרות החוב האלו על חשבון אגרות חוב קונצרניות שמבטאות סיכון גדול יותר. 

 

הדילמה של האוצר

החשב הכללי מגייס לסגור את הבור התקציבי, אבל הוא בדילמה - הריבית גבוהה וגיוס כעת באגרות חוב לזמן ארוך בעצם יבטאו ריבית גבוה לעשרות שנים. ולכן, חלק גדול מאוד מהגיוסים השוטפים הם לזמן קצר. האוצר מסמן שהוא מוכן לשלם ריבית גבוהה לשנה, אבל רוצה ליהנות מהפחתת הריבית שאמורה אוטוטו להגיע. הגיוסים לטווח קצר מאפשרים לו גמישות ואם 

בחודש שעבר פרסם האוצר כי הגירעון כבר גדל בצורה משמעותית בעקבות המלחמה ועומד כבר על 2.6% מהתוצר. בחודש אוקטובר נרשמו הוצאות גבוהות במיוחד של כ-54.9 מיליארד שקל כאשר הוצאות הממשלה מתחילת השנה עמדו על כ-398.3 מיליארד שקל, לעומת כ-363 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. 

גיוס האג"ח הוא פתרון לטווח הקצר, והוא בעצם מבטא גלגול של החוב קדימה, לפי התקופות של האג"ח,כמובן בתוספת ריבית. יכול להיות שישראל והכלכלה העולמית יחזרו לצמיחה שיביאו אותה לעמדה שהיא תוכל לעמוד בהחזרים בבוא הזמן, אבל גם יכול להיות שלא. כך או כך, לאוצר אין הרבה ברירות חוץ מלגלגל את החובות קדימה.

דוגמאות מעבר לים

מקרה שאפשר להגיד עליו קיצון בהיבט של החוב הממשלתי אפשר לראות אצל ידידתינו ארה"ב. לממשלת ארה"ב יש חוב בסך 2 טריליון דולר והדבר הזה מקשה עליה לגייס כספים נוספים באג"ח. כרגע הריבית על אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים עומדת על 4.2% מה שאומר שגלגול החוב של ממשלת ארה"ב יעלה לה עוד יותר בעתיד, וגם שם, למרות הבלימה באינפלציה שמתחילה להיראות, לא בטוח שהמצב בעוד 10 שנים יאפשר לה לפרוע את החובות שלה, או לפחות את חלקן. שם מחלקת האוצר כבר הודיעה שתגייס פחות אג"ח.

מצב קיצוני עוד יותר אפשר לראות ביפן. הגירעון במדינת השמש העולה עצום ויחס החוב תוצר עומד על 267%. הריבית על האג"ח ביפן כרגע עומדת על 1% מה שאומר שבערך רבע מהתקציב שלה הולך על כיסוי החוב. הריבית של יפן כבר בשפל ואין לה כל כך עוד לאן להוריד אותה בשביל להקל על עצמה, אבל הורדת הריבית יכולה גם לפגוע ביכולת ההחזר בטווח הארוך.

תגובות לכתבה(19):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    איש ישר 04/12/2023 14:15
    הגב לתגובה זו
    אני לא מבין, ראש הממשלה אמר שיש כסף. שר האוצר אמר שיש כסף. מי ישלם את הריבית???? הביב? הרקב? סמרטוריץ? הבן של הז.. מי??
  • 8.
    ערן 04/12/2023 10:42
    הגב לתגובה זו
    רק להכניס כל היום את היד לכיס האזרחים
  • 7.
    איתי 04/12/2023 06:14
    הגב לתגובה זו
    את הכלב של החטופה ישחררו והאבא יירקב אצך החוטפים כל יום מתים חילים - בנים כן יש להם מגדר בנים = גברים בבתי משפט למשפחה הכול הרכוש הולך לאישה פה סה אפליה נגד גברים יותר גרוע מאנטישמיות !!!! מעדיף אנטישמיות משנאת גברים ואפליה של גברים עד שהם מתאבדים בגלל בתי משפט למשפחה בית המשפט והתרבות במדינה רצח אותם , הם לא אובדניים השופטים רצחו !!!!!!!!!!!!!!!!
  • זו בדיוק התוצאה של סגירת מחלקות בריאות הנפש וצמצומים (ל"ת)
    והנה 04/12/2023 07:33
    הגב לתגובה זו
  • איתי 04/12/2023 09:45
    טיפש ומוח מצומצם לא צמצום בכוח אדם אלא בתאי המוח שלך !!!
  • 6.
    אנג'לה 03/12/2023 22:41
    הגב לתגובה זו
    מחוייבים לעצור את הזרמת הכספים הקואליציוניים, כמו שניסינו לעצור את מזוודות הכסף שנתניהו העביר לחמאס.
  • 5.
    שאלת השאלות מה אחוזי הריביות דבר הכי חשוב!!!!! (ל"ת)
    משה ראשל"צ 03/12/2023 21:44
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    דן 03/12/2023 18:05
    הגב לתגובה זו
    הריבית תחזור למדינה
  • 3.
    מישל 03/12/2023 16:12
    הגב לתגובה זו
    במי הם רוצים לפגוע ?! באנשים עובדים! רוצים להטיל מיסים על קרנות השתלמות ? אז עדיף למשוך את הכסף. אשקיע באג"ח ממשלתי אך ורק של הממשלה שיקדם חוק הפרדת דת מהמדינה.
  • רז 04/12/2023 19:18
    הגב לתגובה זו
    אפשר לסגור את המדינה מחר.
  • מישל תחזור לאיפה שבאת אתה אנטי ציוני (ל"ת)
    משה ראשל"צ 03/12/2023 21:42
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ברוך שמוטקין 03/12/2023 13:40
    הגב לתגובה זו
    כל הכסף מהאגחים הולם לחרדים
  • שמוטקין לך פסיכיאטר תקבל נגד שנאת יהודים (ל"ת)
    משה ראשל"צ 03/12/2023 21:44
    הגב לתגובה זו
  • התגובה הנמוכה והאלימה שלך אומרת עליך הכול (ל"ת)
    למשה 04/12/2023 07:35
  • רפי ח. 03/12/2023 14:52
    הגב לתגובה זו
    במענה לשאלת עיתונאים, אמר ביבי (המושחת) , עד סוף השנה נוציא 30M, יש כסף לכולם. התהליך ברור: גיוס כסף על חשבון משלמי המיסים והעברתם לגואליציה. חוסר שיפוט ותפקוד מנהלי תקין. המצב אליו ביבי ממשיך להכניס אותנו, בהמשך לחורבן, יגרום לנו לזכור אותו לתקופה ארוכה. לזכור אותו לדראון עולם
  • את החורבן הביאו הפגנות השנאה של השמאל בניפוח 11 12 13 (ל"ת)
    משה ראשל"צ 03/12/2023 21:45
  • מישל 03/12/2023 21:12
    כך יסיים את חייו
  • 1.
    יכניסו אותנו לבור בלי תחתית שציבור העובדים ישלם עליו (ל"ת)
    אייל 03/12/2023 13:13
    הגב לתגובה זו
רמי לוי
צילום: תמר מצפי

רמי לוי מעלה את המחיר בהצעת הרכש לקופיקס

הצעת הרכש המקורית שעמדה על 4.45 שקלים למניה עולה ל-5.45 שקלים למניה, כ-13% מהון המניות התחייבו להיענות להצעת הרכש 

רן קידר |
נושאים בכתבה רמי לוי קופיקס

רשת רמי לוי רמי לוי -0.64%  מעלה את המחיר בהצעת הרכש למניות הציבור ברשת קופיקס קופיקס גרופ 11.03%   ל5.45 שקלים, לאחר שההצעה הקודמת היתה 4.45 שקלים. למפרט הצעת הרכש נוסף נתון שבו התקבלו התחייבויות מצד בעלי מניות המחזיקים ב-4.1 מיליון מניות - אשר ייענו להצעת הרכש (כ-13% מהון המניות של החברה). יחד עם ההחזקה הקיימת של רמי לוי בחברה (76.3%) - רמי לוי זקוק ל-5.5% נוספים מהציבור כדי שההצעה תעבור. במידה וההצעה תעבור תשלם רמי לוי עבור מניות הציבור בקופיקס כ-40 מיליון שקל (במקום 33 מיליון שקל בהצעה המקורית). המהלך נועד למחוק את החברה מהמסחר בבורסה בתל אביב, ורמי לוי, בעל השליטה, מנסה בעצם להוציא את קופיקס מהבורסה בלי לתת על כך פרמיה.

רמי לוי, יחד עם בתו יפית אטיאס-לוי, השתלט דרך רשת רמי לוי על קופיקס בשנת 2018. מאז נרשמו מספר ניסיונות למחוק את החברה מהמסחר. בסוף 2023 הוגשה הצעה במחיר של 2.88 שקלים למניה, שהעניקה פרמיה של כ‏‏-5.5% בלבד. ההיענות אז הייתה נמוכה מאוד, פחות מ-3% מבעלי המניות נענו להצעה. ההצעה הזו היתה בהמשך להנפקת זכויות שגרמה לדילול של כ‏‏-20% לבעלי המניות ועלייה בהחזקה של רמי לוי. .

ההון העצמי של קופיקס עומד על כ‏‏-18 מיליון שקל, בעוד שווי השוק שלה נע סביב 167 מיליון שקל. זה מעלה שאלות לגבי הפער בין הערכת השוק לבין מצב החברה בפועל. ברבעון השלישי של 2023 רשמה קופיקס הפסד תפעולי של 1.8 מיליון שקל, לעומת הפסד של 642 אלף שקל בתקופה המקבילה בשנה שלפני כן. עם זאת, מניית קופיקס עלתה בכ‏‏-23% במהלך 2025 וכ-43% בשנה האחרונה, בעיקר בשל שיפור בביקושים והתרחבות פעילות הזכיינות. כמו כן, השוק נתן מלכתחילה פרמיה לקופיקס מכיוון שהיה די ברור שרמי לוי רוצה למחוק אותה מהמסחר. בשביל רמי לוי זה יתרון גדול כי הוא יכול כמעט במידי למזג אותה בתו הקבוצה ולחסוך מיליונים בסינרגיה. 

קופיקס הוקמה בשנת 2013 במטרה להציע קפה ומוצרים נלווים במחירים מוזלים וקבועים. בתחילת דרכה בלט המחיר של 5 שקלים לכוס קפה, שהפך לסמל. כיום פועלים בישראל 38 סניפים של קופיקס, 30 מהם בזכיינות ו-8 בבעלות הרשת. במקביל, החברה מפעילה גם את "סופר קופיקס", את רשת "רמי לוי בשכונה" ואת "שוויצריה הקטנה". הסניפים ברוסיה מתופעלים בעיקר על ידי זכיינים מקומיים.

רמי לוי עצמה מוכרת בקצב של מעל 1.85 מיליארד ברבעון ונסחרת בכ-4.45 מיליארד שקל. קופיקס מוכרת בכ-70 מיליון שקל ברבעון, והשווי לפי מכפיל דומה הוא 167 מיליון שקל. בעלי המניות מקבלים 140 בערך - לא רחוק וכאמור התרגום של מכפיל המכירות מחברה גדולה לקטנה "עושה חסד" לקטנות, כי בסוף מה שחשוב זה רווח וככל שהפלטפורמה מייצרת יותר מכירות היא מרוויחה יותר ושווה יותר. לכן עסק שמוכר פי 10, לא שווה פי 10 אלא אולי פי 20 כי הוא מרוויח הרבה יותר - הסיבה היא יתרון לגודל.

מחלבות גד
צילום: מחלבות גד

מחלבות גד בדרך לבורסה, האם המחיר אטרקטיבי?

חברת מחלבות גד מתכננת לגייס 210 מיליון שקל בהנפקה ראשונית לפי שווי של 725 מיליון שקל "לפני הכסף", במקביל למכירת מניות בעלי השליטה; החברה מציגה תוצאות שיא ב-2024 ותחזיות צמיחה מתונות לשנים הבאות, מה זה אומר על התמחור של החברה?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מחלבות גד הנפקה ראשונית

מחלבות גד, מהשחקניות הבולטות בשוק חלב הפרימיום בישראל, הגישה תשקיף לקראת הנפקה ראשונית בתל אביב. החברה מתכננת לגייס 210 מיליון שקל בהנפקת 21.75 מיליון מניות חדשות לפי שווי של 725 מיליון שקל "לפני הכסף". במקביל ימכרו בעלי המניות הקיימים, עזרא כהן וקרן גרין לנטרן, עוד כ-7.25 מיליון מניות. בסך הכול, לאחר ההנפקה, יעמוד שווי החברה על כ־936 מיליון שקל "אחרי הכסף".

הבעלות כיום מתחלקת שווה בשווה בין כהן לגרין לנטרן. לאחר ההנפקה יישאר כהן עם כ-39% מהחברה, גרין לנטרן עם כ-31%, והציבור יחזיק כ-30%. עבור גרין לנטרן מדובר באקזיט רווחי במיוחד, כאשר הקרן נכנסה לפני כעשור לפי שווי של כ-200 מיליון שקל בלבד, ומאז צירפה כמשקיעים את דיסקונט קפיטל וחברת הביטוח מגדל.

הביצועים בשנים האחרונות

שנת 2024 הייתה שנת שיא לגד. ההכנסות צמחו ל-676 מיליון שקל, עלייה של יותר מ-10% לעומת שנת 2023, שם גם נרשמה עלייה לעומת שנת 2022, אם כי מנתונה יותר של כ-6%. הרווח הגולמי עמד על 196 מיליון, צמיחה של 15% לעומת שנת 2023, כאשר המרווח הגולמי השתפר לכ-29.3% לעומת 28.1%. הרווח התפעולי הגיע ל-63.7 מיליון שקל, צמיחה של 33% עם מרווח של 9.4% לעומת 8.1% בשנת 2023, והרווח הנקי זינק ב-57% ל-38.5 מיליון שקל, אם כי נרשמה הוצאה חריגה בשנת 2023. גם 2025 נפתחה ברגל ימין, ברבעון הראשון רשמה החברה הכנסות של 166 מיליון שקל, עלייה של 7.8% לעומת הרבעון המקביל, רווח תפעולי של 14.3 מיליון שקל (עלייה של 30%) ורווח נקי של 10.2 מיליון לעומת 5.75 מיליון ברבעון המקביל.

מה תעשה החברה עם הכסף?

מרבית כספי ההנפקה מיועדים להקמת מחלבה ומרכז לוגיסטי חדשים באזור התעשייה תימורים. המתחם יתפרש על 22 דונם, יכפיל את כושר הייצור מ-25 אלף ל-50 אלף טון בשנה, וצפוי על פי התשקיף לתרום תוספת EBITDA של 25-40 מיליון שקל בשנה, לצד התייעלות נוספת בהיקף 13-17 מיליון שקל. ההשקעה מוערכת בין 180-200 מיליון שקל ותמומן ברובה מההנפקה.

תחזיות קדימה

גד מציבה יעדי מכירות לשנים הבאות. החברה צופה הכנסות של 850-950 מיליון שקל עד 2029 עם EBITDA של 110-125 מיליון, ובהמשך צופה מכירות של בין 1-1.25 מיליארד שקל עד 2035 ו-EBITDA של 150-180 מיליון שקל. חלק מהאסטרטגיה כולל כניסה לעולמות החלבון הצמחי, כאשר החברה רכשב את השליטה (51%) במשק ויילר המתמחה בטופו, מבצעת שיתוף פעולה עם רימילק להשקת סדרת מוצרים ב-2026, והשקת מותג חדש.

להמשך הכתבה לחץ כאן