הממשלה מגדילה את גיוסי האג"ח - איך זה ישפיע על השוק?
עלות המלחמה - כ-200 מיליארד שקל והמספר לא סופי. חוץ מזה, יתווספו הוצאות פרמננטיות עתידיות בעיקר במסגרת התקציב הביטחוני. מדובר על 4-5 מיליארד שקל נוספים לפחות בשנה, כשההערכות הלא שמרניות מדברות על סכומים כפולים.
ארה"ב כנראה תסייע ועדיין מדובר על מספרים מאוד גדולים וחזרה לתקציב ביטחון שמקבל עדיפות על חינוך, רווחה ותחומים נוספים. אפשר להתווכח אם זה נכון - אחרי הכל, תקציב הביטחון הנוכחי בהיקף של 75 מיליארד שקל הוא ענק ועשוי לספק. השאלה היא ההרכב הפנימי. הסטה של תקציבים להגנה על ישובים ועל הגדרות במקום מטה רחב ושמן, היא הכי הגיונית בעולם, אבל במשרד הביטחון וצה"ל, ירחיבו את התקציב עד כמה שאפשר במקום לעשות טיפול שורש אמיתי וחיסכון בהוצאות המיותרות.
במשרד האוצר מתכננים קיצוץ תקציבי ושמים על המדוכה את ביטול הפטורים ממסים, בעיקר ביטול הפטור על קרנות השתלמות. במקביל הם יצטרכו לקצץ בתקציבים כנראה באופן רוחבי ועדיין זה לא יספיק. חסרים מקורות ועל רקע זה, יהיו גיוסי אגרות חוב בהיקפים גדולים.
בנובמבר גויסו 14 מיליארד שקל ובדצמבר צפוי גיוס של 12.5 מיליארד שקל. הגיוסים עד עכשיו נעשים במחירי השוק ויש ביקושים. יש לגופים המוסדיים כספים בהיקף ענק ומדי חודש מופקדים בחסכונות, בעיקר לטווח ארוך כ-5-6 מיליארד שקל לפחות. המוסדיים שרוב ההשקעות שלהן במניות הן מחוץ לים, עדיין מחזיקים ברוב התיק הסולידי שלהם בארץ - באגרות חוב ממשלתיות וקונצרניות.
- השקל חוזר להתחזק? כך אפשר להגן מפני ירידה בשער הדולר
- קרנות אגחיות: עד כמה משתלם להגדיל סיכון בקרנות האגחיות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שוק האג"ח - היצע אגרות החוב גדל, הריבית האפקטיבית עשויה לעלות
שוק האג"ח הוא כמו כל שוק. יש ביקוש ויש היצע. ברגע שהמדינה תגייס אגרות חוב בקצב הולך וגדל, היצע האג"ח יגדל. הביקוש אומנם קיים, אבל השאלה אם הוא יספוג את ההיצע באותם מחירים. בכל שוק רגיל כאשר יש היצע גדול המחיר יורד.
זה צפוי להיות גם כאן, והמשמעות של מחיר יורד, היא תשואה טובה יותר לרוכשים. הממשלה עשויה למצוא את עצמה מגייסת לפי ריביות גבוהות יותר וזה מתחבר עם הרציונל הכלכלי - הגיוסים האלו מגיעים על רקע האטה כלכלית, עלייה בגירעון התקציבי ומלחמה, שמראש מעלים את הסיכון ובהתאמה את הריבית האפקטיבית.
- חוסר היציבות הניהולי בנופר נמשך: סמנכ"ל הכספים ניר פלג עוזב אחרי שלושה חודשים בלבד
- חברת DSIT רוצה להנפיק בבורסה בת"א; רפאל היא המחזיקה הגדולה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
נזכיר שאגרות החוב הממשלתיות נמצאות בתמחור שמעיד על הורדת דירוג מצד גופי הדירוג השונים מנגד, בנק ישראל צפוי במהלך השנה הבאה להוריד את הריבית וזה יתבטא בעלייה באגרות החוב.
השפעה נוספת עשויה להיuת על שוק האג"ח הקונצרני. גידול בהיצע גיוסי החוב של המדינה יכול להביא לקיטון בגיוסי אג"ח קונצרני. הגופים המוסדיים מקבלים אגרות חוב ממשלתיות בתשואה גבוהה יחסית ויכול להיות שהם יעדיפו להגדיל את הנתח של אגרות החוב האלו על חשבון אגרות חוב קונצרניות שמבטאות סיכון גדול יותר.
הדילמה של האוצר
החשב הכללי מגייס לסגור את הבור התקציבי, אבל הוא בדילמה - הריבית גבוהה וגיוס כעת באגרות חוב לזמן ארוך בעצם יבטאו ריבית גבוה לעשרות שנים. ולכן, חלק גדול מאוד מהגיוסים השוטפים הם לזמן קצר. האוצר מסמן שהוא מוכן לשלם ריבית גבוהה לשנה, אבל רוצה ליהנות מהפחתת הריבית שאמורה אוטוטו להגיע. הגיוסים לטווח קצר מאפשרים לו גמישות ואם
בחודש שעבר פרסם האוצר כי הגירעון כבר גדל בצורה משמעותית בעקבות המלחמה ועומד כבר על 2.6% מהתוצר. בחודש אוקטובר נרשמו הוצאות גבוהות במיוחד של כ-54.9 מיליארד שקל כאשר הוצאות הממשלה מתחילת השנה עמדו על כ-398.3 מיליארד שקל, לעומת כ-363 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
גיוס האג"ח הוא פתרון לטווח הקצר, והוא בעצם מבטא גלגול של החוב קדימה, לפי התקופות של האג"ח,כמובן בתוספת ריבית. יכול להיות שישראל והכלכלה העולמית יחזרו לצמיחה שיביאו אותה לעמדה שהיא תוכל לעמוד בהחזרים בבוא הזמן, אבל גם יכול להיות שלא. כך או כך, לאוצר אין הרבה ברירות חוץ מלגלגל את החובות קדימה.
דוגמאות מעבר לים
מקרה שאפשר להגיד עליו קיצון בהיבט של החוב הממשלתי אפשר לראות אצל ידידתינו ארה"ב. לממשלת ארה"ב יש חוב בסך 2 טריליון דולר והדבר הזה מקשה עליה לגייס כספים נוספים באג"ח. כרגע הריבית על אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים עומדת על 4.2% מה שאומר שגלגול החוב של ממשלת ארה"ב יעלה לה עוד יותר בעתיד, וגם שם, למרות הבלימה באינפלציה שמתחילה להיראות, לא בטוח שהמצב בעוד 10 שנים יאפשר לה לפרוע את החובות שלה, או לפחות את חלקן. שם מחלקת האוצר כבר הודיעה שתגייס פחות אג"ח.
מצב קיצוני עוד יותר אפשר לראות ביפן. הגירעון במדינת השמש העולה עצום ויחס החוב תוצר עומד על 267%. הריבית על האג"ח ביפן כרגע עומדת על 1% מה שאומר שבערך רבע מהתקציב שלה הולך על כיסוי החוב. הריבית של יפן כבר בשפל ואין לה כל כך עוד לאן להוריד אותה בשביל להקל על עצמה, אבל הורדת הריבית יכולה גם לפגוע ביכולת ההחזר בטווח הארוך.
- 9.איש ישר 04/12/2023 14:15הגב לתגובה זואני לא מבין, ראש הממשלה אמר שיש כסף. שר האוצר אמר שיש כסף. מי ישלם את הריבית???? הביב? הרקב? סמרטוריץ? הבן של הז.. מי??
- 8.ערן 04/12/2023 10:42הגב לתגובה זורק להכניס כל היום את היד לכיס האזרחים
- 7.איתי 04/12/2023 06:14הגב לתגובה זואת הכלב של החטופה ישחררו והאבא יירקב אצך החוטפים כל יום מתים חילים - בנים כן יש להם מגדר בנים = גברים בבתי משפט למשפחה הכול הרכוש הולך לאישה פה סה אפליה נגד גברים יותר גרוע מאנטישמיות !!!! מעדיף אנטישמיות משנאת גברים ואפליה של גברים עד שהם מתאבדים בגלל בתי משפט למשפחה בית המשפט והתרבות במדינה רצח אותם , הם לא אובדניים השופטים רצחו !!!!!!!!!!!!!!!!
- זו בדיוק התוצאה של סגירת מחלקות בריאות הנפש וצמצומים (ל"ת)והנה 04/12/2023 07:33הגב לתגובה זו
- איתי 04/12/2023 09:45טיפש ומוח מצומצם לא צמצום בכוח אדם אלא בתאי המוח שלך !!!
- 6.אנג'לה 03/12/2023 22:41הגב לתגובה זומחוייבים לעצור את הזרמת הכספים הקואליציוניים, כמו שניסינו לעצור את מזוודות הכסף שנתניהו העביר לחמאס.
- 5.שאלת השאלות מה אחוזי הריביות דבר הכי חשוב!!!!! (ל"ת)משה ראשל"צ 03/12/2023 21:44הגב לתגובה זו
- 4.דן 03/12/2023 18:05הגב לתגובה זוהריבית תחזור למדינה
- 3.מישל 03/12/2023 16:12הגב לתגובה זובמי הם רוצים לפגוע ?! באנשים עובדים! רוצים להטיל מיסים על קרנות השתלמות ? אז עדיף למשוך את הכסף. אשקיע באג"ח ממשלתי אך ורק של הממשלה שיקדם חוק הפרדת דת מהמדינה.
- רז 04/12/2023 19:18הגב לתגובה זואפשר לסגור את המדינה מחר.
- מישל תחזור לאיפה שבאת אתה אנטי ציוני (ל"ת)משה ראשל"צ 03/12/2023 21:42הגב לתגובה זו
- 2.ברוך שמוטקין 03/12/2023 13:40הגב לתגובה זוכל הכסף מהאגחים הולם לחרדים
- שמוטקין לך פסיכיאטר תקבל נגד שנאת יהודים (ל"ת)משה ראשל"צ 03/12/2023 21:44הגב לתגובה זו
- התגובה הנמוכה והאלימה שלך אומרת עליך הכול (ל"ת)למשה 04/12/2023 07:35
- רפי ח. 03/12/2023 14:52הגב לתגובה זובמענה לשאלת עיתונאים, אמר ביבי (המושחת) , עד סוף השנה נוציא 30M, יש כסף לכולם. התהליך ברור: גיוס כסף על חשבון משלמי המיסים והעברתם לגואליציה. חוסר שיפוט ותפקוד מנהלי תקין. המצב אליו ביבי ממשיך להכניס אותנו, בהמשך לחורבן, יגרום לנו לזכור אותו לתקופה ארוכה. לזכור אותו לדראון עולם
- את החורבן הביאו הפגנות השנאה של השמאל בניפוח 11 12 13 (ל"ת)משה ראשל"צ 03/12/2023 21:45
- מישל 03/12/2023 21:12כך יסיים את חייו
- 1.יכניסו אותנו לבור בלי תחתית שציבור העובדים ישלם עליו (ל"ת)אייל 03/12/2023 13:13הגב לתגובה זו

3 הערות על הנפקת ארית
על "מידע פנים מוסדי", על החשיבות לעקוב אחרי הדלפות בתקשורת והאם לארית יש הזמנה משמעותית בדרך?
ארית ארית תעשיות -3.82% ניסתה להנפיק את החברה הבת רשף שמהווה 99% מהפעילות שלה עצמה לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל לפני הכסף. זה ביטא שווי נמוך לארית עצמה והמניה ירדה במקביל לכתבות שפורסמו כאן: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור; הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת.
כשהמניה קרסה, המוסדיים אמרו לחברה - עצרו. המניה חזרה לעלות ואז המוסדיים והחברה סיכמו על סוג של הנפקה פרטית - גיוס של 550 מיליון שקל לרשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל לפני הכסף. רגע אחרי הגיוס לארית 80% מרשף שיש לה שווי אחרי הכסף של 4.15 מיליארד שקל, כשארית עצמה נפגשה עם מעל 400 מיליון שקל כשלצד המזומנים בקופה, אפשר להעריך שיש לה סדר גודל של 1 מיליארד שקל. אלו המספרים, עכשיו על הדרך הבעייתית שבה ארית-רשף נפגשו עם הכסף
1. ארית או המוסדיים סיפקו מידע לכלכליסט בכל אחת מהנקודות הקריטיות. לדוגמה - ביום שבו הוחלט על עצירת ההנפקה והמניה זינקה בחזרה, המניה אומנם עלתה, אבל כשהמידע דלף לכלכליסט היא זינקה, ורק אז החברה דיווחה על עצירת ההנפקה באופן רשמי. אתמול המניה ירדה ב-3%, המידע נמסר לכלכליסט (שעושה כמובן עבודה עיתונאית טובה) והמניה קרסה ב-6%. ורק אז הגיע הדיווח הרשמי. ההדלפות האלו חשובות למשקיעים הפרטיים - תקראו אותם ראשונים ותרוויחו. כן, זו פרסומת לכלכליסט, במיוחד לגולן חזני. אין דבר כזה מידע מושלם, לפעמים מידעים מתבררים כטעויות או בלוני ניסוי, אבל זה לא סוד שחלק מהמידע שהוא מעביר עוזר מאוד למשקיעים.
יש כאן שאלה על המשקיעים הקטנים ועל מי עושה סיבוב עליהם דרך ההדלפות, אבל בשורה התחתונה - משקיעים צריכים לצבור מידע מכל מקור מידע.
2. נחמיא גם לנו - היה די ברור שהמניה תיפול כי הערך שלה בהנפקה היה נמוך מהערך בשוק, והיו סימנים מקדימים לסוג של ניפוח. הצפנו את זה (ראו לינקים למעלה). מי שקרא יכול היה לברוח בזמן. הניתוחים הפיננסים לא משקרים, אבל הם לא מספרים את כל התמונה.
- הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3 מידע פנים מוסדי - אנחנו מאוד מעריכים את מנהלי ההשקעות שמובילים את הפניקס, מור, כלל ומיטב. אבל או שיש להם "מידע פנים מוסדי" על ארית ורשף ולכן הם קנו או שלא אכפת להם מהכסף שלכם. הם השקיעו 550 מיליון שקל ברשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל, זה לא ה-5 מיליארד שארית נסחרה, זה גם לא ה-4.3 מיליארד שרשף ביקשה לפני חודש, אבל גם 3.6 מיליארד שקל לחברה זה סכום משמעותי. נכון, היא תרוויח השנה סכום של 300 מיליון שקל (הערכה שלנו) כשהמחצית השנייה של 2025 תהיה מצוינת. הנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה במחצית השנייה. אפילו יותר. קצב רווחים של המחצית השנייה הוא כ-400 מיליון שקל.
תומר צפניק מנכל ריטיילורס. צילום: שוקה כהןריטיילורס ירדה 5.8%: דוחות נייקי חושפים חולשה עולמית ומשפיעים על זכיינים
ריטיילורס בעקבות נייקי - ירדה לשפל של 5 שנים - האם ומתי ריטיילורס תתאושש?
מניית ריטיילורס ירדה ב-5.8% בבורסת תל אביב, בהשפעה ישירה של דוחות נייקי, שפורסמו בשישי. נייקי, המהווה כ-75%-80% מפעילות ריטיילורס כזכיינית בישראל ובחלקים מאירופה ועוד, דיווחה על הכנסות של 12.43 מיליארד דולר, עלייה של 1% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, מעל הציפיות של 12.22 מיליארד דולר. אבל, הרווח הנקי צנח ב-32% ל-792 מיליון דולר, והרווח למניה עמד על 0.53 דולר, גבוה מהתחזיות של 0.38 דולר אך נמוך מ-0.78 דולר ברבעון קודם. המניה של נייקי נפלה בכ-10.5% במסחר שלאחר הדוחות גם בהינתן אופק חלש להמשך.
הירידה בריטיילורס לשפל של 5 שנים ולשווי של 2.3 מיליארד שקל מבטאת דפוס מוכר: זכיינים כמו ריטיילורס תלויים בביצועי המותג העולמי, שמכתיבים זרימת סחורה, מבצעים וביקוש. דווקא מבחינת המחזור נראה שיש למה לצפות, אך החולשה בפרמטרים נוספים וכן בהתייחסות קדימה גורמת לחשש אצל המשקיעים. נדגיש כי האכזבה משורת הרווח דווקא לא קשורה לציפיות מריטיילורס שכן היא מרוויחה סוג של רווחיות קבועה שלא אמורה להשתנות באם הרווח והרווחיות של ניייקי יורדים, אלא אם נייקי משנה את הכללים וזה לא קרה.
עם זאת, נייקי מנסה לחזק את המכירות הישירות שלא דרך סניפים וזו נקודת סיכון לריטיילורס. ככל שנייקי תמכור יותר באופן ישיר ודיגיטלי יקנו פחות מהזכיינים כולל ריטיילורס.אלא שבינתיים קורה ההיפך - ואלו חדשות טובות לריטיילורס. אסטרטגיית המכירה הישירה (DTC) של נייקי, שהוגברה מאז 2017, תרמה לחולשה של נייקי. מכירות DTC ירדו ב-9% ל-4.6 מיליארד דולר, עם ירידה של 14% במכירות דיגיטליות, בעוד שמכירות סיטונאיות עלו ב-8%. האסטרטגיה הפחיתה תלות בקמעונאים אך הגבירה תנודתיות, כפי שנראה במלאי עודף של 8.5 מיליארד דולר בסוף הרבעון, ירידה של 2% משנה קודמת.
ריטיילורס, שמפעילה כ-278 חנויות נייקי בעולם תלויה כמובן בראש וראשונה במותגים ובהצלחה של מכירות המוצרים, אך צריך גם לזכור שמדובר בחברה שצומחת אורגנית לצד צמיחה חיצונית. ריטיילורס מתרחבת לגיאוגרפיות חדשות הן דרך רכישות והן דרך הקמת סניפים חדשים.
- ריטיילורס ממשיכה לצלול - צניחה של 62% ברווח
- ריטיילורס: עלייה בהכנסות אך ירידה ברווחיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברבעון השלישי של 2025 ריטיילורס דיווחה על התרחבות אגרסיבית ועלייה נאה במכירות, אך מנגד על שחיקה חדה ברווחיות שהובילה לקריסה של יותר מ־60% ברווח הנקי. החברה סיכמה את הרבעון עם הכנסות של 707.3 מיליון שקל, עלייה של 10.2% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. העלייה נובעת בעיקר מפתיחת 33 חנויות חדשות מאז הרבעון השלישי של 2024, כך שמספר החנויות הכולל הגיע ל־278 לעומת 245 בתקופה המקבילה.
