אגח
צילום: ביזפורטל
שוק האג"ח

הממשלה מגדילה את גיוסי האג"ח - איך זה ישפיע על השוק?

בדצמבר תגייס הממשלה באגרות חוב 12.5 מיליארד שקל, אחרי 14 מיליארד בנובמבר - מדובר על גיוסים בהיקף ממוצע כפול מהגיוסים החודשיים לפני המלחמה; וזה יימשך - איך זה שיפיע על שוק אגרות החוב?
רוי שיינמן | (19)

עלות המלחמה - כ-200 מיליארד שקל והמספר לא סופי. חוץ מזה, יתווספו הוצאות פרמננטיות עתידיות  בעיקר במסגרת התקציב הביטחוני. מדובר על 4-5 מיליארד שקל נוספים לפחות בשנה, כשההערכות הלא שמרניות מדברות על סכומים כפולים. 

ארה"ב כנראה תסייע ועדיין מדובר על מספרים מאוד גדולים וחזרה לתקציב ביטחון שמקבל עדיפות על חינוך, רווחה ותחומים נוספים. אפשר להתווכח אם זה נכון - אחרי הכל, תקציב הביטחון הנוכחי בהיקף של 75 מיליארד שקל הוא ענק ועשוי לספק. השאלה היא ההרכב הפנימי. הסטה של תקציבים להגנה על ישובים ועל הגדרות במקום מטה רחב ושמן, היא הכי הגיונית בעולם, אבל במשרד הביטחון וצה"ל, ירחיבו את התקציב עד כמה שאפשר במקום לעשות טיפול שורש אמיתי וחיסכון בהוצאות המיותרות. 

במשרד האוצר מתכננים קיצוץ תקציבי ושמים על המדוכה את ביטול הפטורים ממסים, בעיקר ביטול הפטור על קרנות השתלמות. במקביל הם יצטרכו לקצץ בתקציבים כנראה באופן רוחבי ועדיין זה לא יספיק. חסרים מקורות ועל רקע זה, יהיו גיוסי אגרות חוב בהיקפים גדולים.

בנובמבר גויסו 14 מיליארד שקל ובדצמבר צפוי גיוס של 12.5 מיליארד שקל.  הגיוסים עד עכשיו נעשים במחירי השוק ויש ביקושים. יש לגופים המוסדיים כספים בהיקף ענק  ומדי חודש מופקדים בחסכונות, בעיקר לטווח ארוך כ-5-6 מיליארד שקל לפחות. המוסדיים שרוב ההשקעות שלהן במניות הן מחוץ לים, עדיין מחזיקים ברוב התיק הסולידי שלהם בארץ - באגרות חוב ממשלתיות וקונצרניות.

 

שוק האג"ח - היצע אגרות החוב גדל, הריבית האפקטיבית עשויה לעלות

שוק האג"ח הוא כמו כל שוק. יש ביקוש ויש היצע. ברגע שהמדינה תגייס אגרות חוב בקצב הולך וגדל, היצע האג"ח יגדל.  הביקוש אומנם קיים, אבל השאלה אם הוא יספוג את ההיצע באותם מחירים. בכל שוק רגיל כאשר יש היצע גדול המחיר יורד. 

זה צפוי להיות גם כאן, והמשמעות של מחיר יורד, היא תשואה טובה יותר לרוכשים. הממשלה עשויה למצוא את עצמה מגייסת לפי ריביות גבוהות יותר וזה מתחבר עם הרציונל הכלכלי - הגיוסים האלו מגיעים על רקע האטה כלכלית, עלייה בגירעון התקציבי ומלחמה, שמראש מעלים את הסיכון ובהתאמה את הריבית האפקטיבית. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

נזכיר שאגרות החוב הממשלתיות נמצאות בתמחור שמעיד על הורדת דירוג מצד גופי הדירוג השונים מנגד, בנק ישראל צפוי במהלך השנה הבאה להוריד את הריבית וזה יתבטא בעלייה באגרות החוב. 

השפעה נוספת עשויה להיuת על שוק האג"ח הקונצרני. גידול בהיצע גיוסי החוב של המדינה יכול להביא לקיטון בגיוסי אג"ח קונצרני. הגופים המוסדיים מקבלים אגרות חוב ממשלתיות בתשואה גבוהה יחסית ויכול להיות שהם יעדיפו להגדיל את הנתח של אגרות החוב האלו על חשבון אגרות חוב קונצרניות שמבטאות סיכון גדול יותר. 

 

הדילמה של האוצר

החשב הכללי מגייס לסגור את הבור התקציבי, אבל הוא בדילמה - הריבית גבוהה וגיוס כעת באגרות חוב לזמן ארוך בעצם יבטאו ריבית גבוה לעשרות שנים. ולכן, חלק גדול מאוד מהגיוסים השוטפים הם לזמן קצר. האוצר מסמן שהוא מוכן לשלם ריבית גבוהה לשנה, אבל רוצה ליהנות מהפחתת הריבית שאמורה אוטוטו להגיע. הגיוסים לטווח קצר מאפשרים לו גמישות ואם 

בחודש שעבר פרסם האוצר כי הגירעון כבר גדל בצורה משמעותית בעקבות המלחמה ועומד כבר על 2.6% מהתוצר. בחודש אוקטובר נרשמו הוצאות גבוהות במיוחד של כ-54.9 מיליארד שקל כאשר הוצאות הממשלה מתחילת השנה עמדו על כ-398.3 מיליארד שקל, לעומת כ-363 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. 

גיוס האג"ח הוא פתרון לטווח הקצר, והוא בעצם מבטא גלגול של החוב קדימה, לפי התקופות של האג"ח,כמובן בתוספת ריבית. יכול להיות שישראל והכלכלה העולמית יחזרו לצמיחה שיביאו אותה לעמדה שהיא תוכל לעמוד בהחזרים בבוא הזמן, אבל גם יכול להיות שלא. כך או כך, לאוצר אין הרבה ברירות חוץ מלגלגל את החובות קדימה.

דוגמאות מעבר לים

מקרה שאפשר להגיד עליו קיצון בהיבט של החוב הממשלתי אפשר לראות אצל ידידתינו ארה"ב. לממשלת ארה"ב יש חוב בסך 2 טריליון דולר והדבר הזה מקשה עליה לגייס כספים נוספים באג"ח. כרגע הריבית על אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים עומדת על 4.2% מה שאומר שגלגול החוב של ממשלת ארה"ב יעלה לה עוד יותר בעתיד, וגם שם, למרות הבלימה באינפלציה שמתחילה להיראות, לא בטוח שהמצב בעוד 10 שנים יאפשר לה לפרוע את החובות שלה, או לפחות את חלקן. שם מחלקת האוצר כבר הודיעה שתגייס פחות אג"ח.

מצב קיצוני עוד יותר אפשר לראות ביפן. הגירעון במדינת השמש העולה עצום ויחס החוב תוצר עומד על 267%. הריבית על האג"ח ביפן כרגע עומדת על 1% מה שאומר שבערך רבע מהתקציב שלה הולך על כיסוי החוב. הריבית של יפן כבר בשפל ואין לה כל כך עוד לאן להוריד אותה בשביל להקל על עצמה, אבל הורדת הריבית יכולה גם לפגוע ביכולת ההחזר בטווח הארוך.

תגובות לכתבה(19):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    איש ישר 04/12/2023 14:15
    הגב לתגובה זו
    אני לא מבין, ראש הממשלה אמר שיש כסף. שר האוצר אמר שיש כסף. מי ישלם את הריבית???? הביב? הרקב? סמרטוריץ? הבן של הז.. מי??
  • 8.
    ערן 04/12/2023 10:42
    הגב לתגובה זו
    רק להכניס כל היום את היד לכיס האזרחים
  • 7.
    איתי 04/12/2023 06:14
    הגב לתגובה זו
    את הכלב של החטופה ישחררו והאבא יירקב אצך החוטפים כל יום מתים חילים - בנים כן יש להם מגדר בנים = גברים בבתי משפט למשפחה הכול הרכוש הולך לאישה פה סה אפליה נגד גברים יותר גרוע מאנטישמיות !!!! מעדיף אנטישמיות משנאת גברים ואפליה של גברים עד שהם מתאבדים בגלל בתי משפט למשפחה בית המשפט והתרבות במדינה רצח אותם , הם לא אובדניים השופטים רצחו !!!!!!!!!!!!!!!!
  • זו בדיוק התוצאה של סגירת מחלקות בריאות הנפש וצמצומים (ל"ת)
    והנה 04/12/2023 07:33
    הגב לתגובה זו
  • איתי 04/12/2023 09:45
    טיפש ומוח מצומצם לא צמצום בכוח אדם אלא בתאי המוח שלך !!!
  • 6.
    אנג'לה 03/12/2023 22:41
    הגב לתגובה זו
    מחוייבים לעצור את הזרמת הכספים הקואליציוניים, כמו שניסינו לעצור את מזוודות הכסף שנתניהו העביר לחמאס.
  • 5.
    שאלת השאלות מה אחוזי הריביות דבר הכי חשוב!!!!! (ל"ת)
    משה ראשל"צ 03/12/2023 21:44
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    דן 03/12/2023 18:05
    הגב לתגובה זו
    הריבית תחזור למדינה
  • 3.
    מישל 03/12/2023 16:12
    הגב לתגובה זו
    במי הם רוצים לפגוע ?! באנשים עובדים! רוצים להטיל מיסים על קרנות השתלמות ? אז עדיף למשוך את הכסף. אשקיע באג"ח ממשלתי אך ורק של הממשלה שיקדם חוק הפרדת דת מהמדינה.
  • רז 04/12/2023 19:18
    הגב לתגובה זו
    אפשר לסגור את המדינה מחר.
  • מישל תחזור לאיפה שבאת אתה אנטי ציוני (ל"ת)
    משה ראשל"צ 03/12/2023 21:42
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ברוך שמוטקין 03/12/2023 13:40
    הגב לתגובה זו
    כל הכסף מהאגחים הולם לחרדים
  • שמוטקין לך פסיכיאטר תקבל נגד שנאת יהודים (ל"ת)
    משה ראשל"צ 03/12/2023 21:44
    הגב לתגובה זו
  • התגובה הנמוכה והאלימה שלך אומרת עליך הכול (ל"ת)
    למשה 04/12/2023 07:35
  • רפי ח. 03/12/2023 14:52
    הגב לתגובה זו
    במענה לשאלת עיתונאים, אמר ביבי (המושחת) , עד סוף השנה נוציא 30M, יש כסף לכולם. התהליך ברור: גיוס כסף על חשבון משלמי המיסים והעברתם לגואליציה. חוסר שיפוט ותפקוד מנהלי תקין. המצב אליו ביבי ממשיך להכניס אותנו, בהמשך לחורבן, יגרום לנו לזכור אותו לתקופה ארוכה. לזכור אותו לדראון עולם
  • את החורבן הביאו הפגנות השנאה של השמאל בניפוח 11 12 13 (ל"ת)
    משה ראשל"צ 03/12/2023 21:45
  • מישל 03/12/2023 21:12
    כך יסיים את חייו
  • 1.
    יכניסו אותנו לבור בלי תחתית שציבור העובדים ישלם עליו (ל"ת)
    אייל 03/12/2023 13:13
    הגב לתגובה זו
אמיר חדד מנכל ברומטר
צילום: אתר החברה
ראיון

"כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע"

"תור הזהב של 2024-2025 לא יחזור": אמיר חדד, מנהל ההשקעות הראשי בברומטר מסמן את ההזדמנויות החדשות בשוק האג"ח, מסביר למה הוא מעדיף את המח"מ הבינוני בממשלתי, על תמהיל של 50-50 בין שקלי לצמוד, למה המרווחים בקונצרני לא מצדיקים את הסיכון ולמה הוא נזהר מאג"ח נדל"ן למגורים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ברומטר אמיר חדד

"היה מישהו שאמר לי ב-2009, (שהייתה שנה פנומנלית): 'הלוואי שכל שנה תהיה ככה'. עניתי לו שזה אפשרי, בתנאי שהשנה שלפניה תהיה כמו 2008", אומר בחיוך אמיר חדד, מנהל תיקים והאנליסט הראשי בבית ההשקעות "ברומטר".

אנחנו בנקודת זמן מעניינת בשוק. שוק שמסכם שנתיים חריגות בעוצמתן עם עליות מצטברות של כ-80%. אתם בטח שמעתם כבר עשרות תחזיות על מה שהיה ומה שהולך להיות, אבל כדאי לכם לשמוע מה יש לחדד לומר בנושא. חדד נמצא בשוק כבר 25 שנה, יש לו הסמכה בכלכלה ומינהל עסקים מאוניברסיטת בר-אילן, והוא כבר ראה מקרוב את השוק המקומי והעולמי במחזורי הגאות והשפל של שני העשורים האחרונים. אנחנו אוהבים לגלגל איתו שיחה מפעם-לפעם ולקבל ממנו את הסתכלות מאקרו. בפעם האחרונה שדיברנו הוא טען שאג"ח עדיף על מניות ולא חסך ביקורת מהנגיד - "מחירי האג"ח יעלו; הנגיד הוא פרזנטור גרוע והדירוג נפגע בגללו"  

"אנחנו אחרי שנתיים חזקות מאוד בשוק הישראלי", הוא אומר היום. "קשה לי לראות את 2026 משחזרת את העוצמה הזו. השוק לא זול, ואנחנו נצטרך לקבל פה מימוש מתישהו".

מסיימים שנה. איך אתם בברומטר?

“אנחנו בסך הכול בסדר. הייתה שנה מאוד טובה בתוצאות, אחת השנים היותר טובות. אבל צריך לשים את זה בפרופורציה. 2024 גם הייתה שנה טובה, והשוק בארץ עלה בערך 30%. אנחנו כבר בעצם בשנתיים מאוד חזקות בשוק הישראלי, בסיכום של מעל 80% בשוק".

אז מה אומרים למי שנמצא בחוץ או מחפש איפה 'לחזק' - מה לעשות עכשיו לדעתך?

"אף פעם אי אפשר לדעת, אבל הגישה של להיות 0 או 1 היא גישה לא נכונה. מה שאנחנו עושים בנקודת הזמן הזאת היא שלקוחות שרוצים להיות במסלול של 30% מניות, אז נתחיל ב-15%-20. לקוחות שרוצים להיות ב-50%, אנחנו מכוונים אותם כרגע ל-30%-40. הרעיון הוא לא להיות בחוץ, קצת להוריד מינון".

אז אתה חושב שצריך פה 'ניעור' מסוים, שתיקון הוא משהו שיכול-צריך להגיע?

"אני חושב שכן. אנחנו נצטרך לקבל פה איזשהו מימוש מתישהו.

שורט (דאי אי)שורט (דאי אי)

מייקל ברי מבהיר: אין שורט על טסלה, למרות ירידה במסירות - ומה עם אנבידיה?

מייקל ברי סוגר את רעש השורט סביב טסלה, וטסלה מצידה מציגה ממוצע מסירות שמרמז על שנה שנייה של ירידה, והשוק ממשיך לעקוב אחרי הפוזיציות של ברי באנבידיה

ליאור דנקנר |

מייקל ברי, מנהל ההשקעות שהתפרסם בזכות ההימור נגד שוק הדיור לפני משבר 2008 ומזוהה עם הסרט, מבהיר ברשת אקס שהוא לא מחזיק פוזיציית שורט על מניית טסלה Tesla -1.13%  . התגובה מגיעה אחרי שבתחילת החודש כתב שטסלה מתומחרת גבוה מדי, אמירה שחידדה שוב את הפער בין הציפיות סביב הסיפור הטכנולוגי של החברה לבין הנתונים התפעוליים שמגיעים מהשוק עצמו.

ההבהרה של ברי מעניינת בעיקר בגלל הרעש שהיא יוצרת סביב טסלה, אבל גם בגלל מה שהיא לא אומרת. היא לא משנה את הוויכוח על הערכת השווי של החברה, והיא גם לא מייצרת הימור נגדי רשמי מצידו. בפועל הוא מסמן שהדיון סביב טסלה הוא יותר דיון על תמחור וציפיות מאשר מהלך מסודר של שורט.


טסלה מפרסמת קונצנזוס מסירות בעצמה, ומהלך כזה לא רואים כל יום

ברקע, טסלה עושה צעד חריג ומציגה באתר קשרי המשקיעים שלה ממוצע של הערכות שוק למסירות, מהלך שבדרך כלל נשאר מחוץ לדוחות הרשמיים של החברה. לפי האומדנים שטסלה מרכזת, הצפי לרבעון הרביעי עומד על כ-422 אלף מסירות, ירידה של סביב 15% לעומת התקופה המקבילה.

אותו קונצנזוס מצביע גם על תמונה שנתית מורכבת יותר. טסלה מציגה ממוצע שמכוון לסביב 1.6 מיליון מסירות בשנה, ירידה של יותר מ-8% לעומת השנה הקודמת, מה שממקם אותה בדרך לירידה שנתית שנייה ברציפות במספר הרכבים שהיא מוסרת ללקוחות.

המסר לשוק יוצא ברור גם בלי שטסלה מעדכנת תחזית רשמית משלה. מצד אחד החברה לא נוטלת אחריות ישירה על המספרים, מצד שני היא בוחרת להבליט ממוצע שמרמז על סביבת ביקושים מתונה יותר מזו שהייתה חלק מהשיח מוקדם יותר השנה, במיוחד על רקע פערים הולכים וגדלים בין הערכות שונות.