הממשלה מגדילה את גיוסי האג"ח - איך זה ישפיע על השוק?
עלות המלחמה - כ-200 מיליארד שקל והמספר לא סופי. חוץ מזה, יתווספו הוצאות פרמננטיות עתידיות בעיקר במסגרת התקציב הביטחוני. מדובר על 4-5 מיליארד שקל נוספים לפחות בשנה, כשההערכות הלא שמרניות מדברות על סכומים כפולים.
ארה"ב כנראה תסייע ועדיין מדובר על מספרים מאוד גדולים וחזרה לתקציב ביטחון שמקבל עדיפות על חינוך, רווחה ותחומים נוספים. אפשר להתווכח אם זה נכון - אחרי הכל, תקציב הביטחון הנוכחי בהיקף של 75 מיליארד שקל הוא ענק ועשוי לספק. השאלה היא ההרכב הפנימי. הסטה של תקציבים להגנה על ישובים ועל הגדרות במקום מטה רחב ושמן, היא הכי הגיונית בעולם, אבל במשרד הביטחון וצה"ל, ירחיבו את התקציב עד כמה שאפשר במקום לעשות טיפול שורש אמיתי וחיסכון בהוצאות המיותרות.
במשרד האוצר מתכננים קיצוץ תקציבי ושמים על המדוכה את ביטול הפטורים ממסים, בעיקר ביטול הפטור על קרנות השתלמות. במקביל הם יצטרכו לקצץ בתקציבים כנראה באופן רוחבי ועדיין זה לא יספיק. חסרים מקורות ועל רקע זה, יהיו גיוסי אגרות חוב בהיקפים גדולים.
בנובמבר גויסו 14 מיליארד שקל ובדצמבר צפוי גיוס של 12.5 מיליארד שקל. הגיוסים עד עכשיו נעשים במחירי השוק ויש ביקושים. יש לגופים המוסדיים כספים בהיקף ענק ומדי חודש מופקדים בחסכונות, בעיקר לטווח ארוך כ-5-6 מיליארד שקל לפחות. המוסדיים שרוב ההשקעות שלהן במניות הן מחוץ לים, עדיין מחזיקים ברוב התיק הסולידי שלהם בארץ - באגרות חוב ממשלתיות וקונצרניות.
- השקל חוזר להתחזק? כך אפשר להגן מפני ירידה בשער הדולר
- קרנות אגחיות: עד כמה משתלם להגדיל סיכון בקרנות האגחיות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שוק האג"ח - היצע אגרות החוב גדל, הריבית האפקטיבית עשויה לעלות
שוק האג"ח הוא כמו כל שוק. יש ביקוש ויש היצע. ברגע שהמדינה תגייס אגרות חוב בקצב הולך וגדל, היצע האג"ח יגדל. הביקוש אומנם קיים, אבל השאלה אם הוא יספוג את ההיצע באותם מחירים. בכל שוק רגיל כאשר יש היצע גדול המחיר יורד.
זה צפוי להיות גם כאן, והמשמעות של מחיר יורד, היא תשואה טובה יותר לרוכשים. הממשלה עשויה למצוא את עצמה מגייסת לפי ריביות גבוהות יותר וזה מתחבר עם הרציונל הכלכלי - הגיוסים האלו מגיעים על רקע האטה כלכלית, עלייה בגירעון התקציבי ומלחמה, שמראש מעלים את הסיכון ובהתאמה את הריבית האפקטיבית.
- מחר בבורסה - ירידה בשבבים, ומה צפוי עד סוף השנה?
- חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
נזכיר שאגרות החוב הממשלתיות נמצאות בתמחור שמעיד על הורדת דירוג מצד גופי הדירוג השונים מנגד, בנק ישראל צפוי במהלך השנה הבאה להוריד את הריבית וזה יתבטא בעלייה באגרות החוב.
השפעה נוספת עשויה להיuת על שוק האג"ח הקונצרני. גידול בהיצע גיוסי החוב של המדינה יכול להביא לקיטון בגיוסי אג"ח קונצרני. הגופים המוסדיים מקבלים אגרות חוב ממשלתיות בתשואה גבוהה יחסית ויכול להיות שהם יעדיפו להגדיל את הנתח של אגרות החוב האלו על חשבון אגרות חוב קונצרניות שמבטאות סיכון גדול יותר.
הדילמה של האוצר
החשב הכללי מגייס לסגור את הבור התקציבי, אבל הוא בדילמה - הריבית גבוהה וגיוס כעת באגרות חוב לזמן ארוך בעצם יבטאו ריבית גבוה לעשרות שנים. ולכן, חלק גדול מאוד מהגיוסים השוטפים הם לזמן קצר. האוצר מסמן שהוא מוכן לשלם ריבית גבוהה לשנה, אבל רוצה ליהנות מהפחתת הריבית שאמורה אוטוטו להגיע. הגיוסים לטווח קצר מאפשרים לו גמישות ואם
בחודש שעבר פרסם האוצר כי הגירעון כבר גדל בצורה משמעותית בעקבות המלחמה ועומד כבר על 2.6% מהתוצר. בחודש אוקטובר נרשמו הוצאות גבוהות במיוחד של כ-54.9 מיליארד שקל כאשר הוצאות הממשלה מתחילת השנה עמדו על כ-398.3 מיליארד שקל, לעומת כ-363 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
גיוס האג"ח הוא פתרון לטווח הקצר, והוא בעצם מבטא גלגול של החוב קדימה, לפי התקופות של האג"ח,כמובן בתוספת ריבית. יכול להיות שישראל והכלכלה העולמית יחזרו לצמיחה שיביאו אותה לעמדה שהיא תוכל לעמוד בהחזרים בבוא הזמן, אבל גם יכול להיות שלא. כך או כך, לאוצר אין הרבה ברירות חוץ מלגלגל את החובות קדימה.
דוגמאות מעבר לים
מקרה שאפשר להגיד עליו קיצון בהיבט של החוב הממשלתי אפשר לראות אצל ידידתינו ארה"ב. לממשלת ארה"ב יש חוב בסך 2 טריליון דולר והדבר הזה מקשה עליה לגייס כספים נוספים באג"ח. כרגע הריבית על אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים עומדת על 4.2% מה שאומר שגלגול החוב של ממשלת ארה"ב יעלה לה עוד יותר בעתיד, וגם שם, למרות הבלימה באינפלציה שמתחילה להיראות, לא בטוח שהמצב בעוד 10 שנים יאפשר לה לפרוע את החובות שלה, או לפחות את חלקן. שם מחלקת האוצר כבר הודיעה שתגייס פחות אג"ח.
מצב קיצוני עוד יותר אפשר לראות ביפן. הגירעון במדינת השמש העולה עצום ויחס החוב תוצר עומד על 267%. הריבית על האג"ח ביפן כרגע עומדת על 1% מה שאומר שבערך רבע מהתקציב שלה הולך על כיסוי החוב. הריבית של יפן כבר בשפל ואין לה כל כך עוד לאן להוריד אותה בשביל להקל על עצמה, אבל הורדת הריבית יכולה גם לפגוע ביכולת ההחזר בטווח הארוך.
- 9.איש ישר 04/12/2023 14:15הגב לתגובה זואני לא מבין, ראש הממשלה אמר שיש כסף. שר האוצר אמר שיש כסף. מי ישלם את הריבית???? הביב? הרקב? סמרטוריץ? הבן של הז.. מי??
- 8.ערן 04/12/2023 10:42הגב לתגובה זורק להכניס כל היום את היד לכיס האזרחים
- 7.איתי 04/12/2023 06:14הגב לתגובה זואת הכלב של החטופה ישחררו והאבא יירקב אצך החוטפים כל יום מתים חילים - בנים כן יש להם מגדר בנים = גברים בבתי משפט למשפחה הכול הרכוש הולך לאישה פה סה אפליה נגד גברים יותר גרוע מאנטישמיות !!!! מעדיף אנטישמיות משנאת גברים ואפליה של גברים עד שהם מתאבדים בגלל בתי משפט למשפחה בית המשפט והתרבות במדינה רצח אותם , הם לא אובדניים השופטים רצחו !!!!!!!!!!!!!!!!
- זו בדיוק התוצאה של סגירת מחלקות בריאות הנפש וצמצומים (ל"ת)והנה 04/12/2023 07:33הגב לתגובה זו
- איתי 04/12/2023 09:45טיפש ומוח מצומצם לא צמצום בכוח אדם אלא בתאי המוח שלך !!!
- 6.אנג'לה 03/12/2023 22:41הגב לתגובה זומחוייבים לעצור את הזרמת הכספים הקואליציוניים, כמו שניסינו לעצור את מזוודות הכסף שנתניהו העביר לחמאס.
- 5.שאלת השאלות מה אחוזי הריביות דבר הכי חשוב!!!!! (ל"ת)משה ראשל"צ 03/12/2023 21:44הגב לתגובה זו
- 4.דן 03/12/2023 18:05הגב לתגובה זוהריבית תחזור למדינה
- 3.מישל 03/12/2023 16:12הגב לתגובה זובמי הם רוצים לפגוע ?! באנשים עובדים! רוצים להטיל מיסים על קרנות השתלמות ? אז עדיף למשוך את הכסף. אשקיע באג"ח ממשלתי אך ורק של הממשלה שיקדם חוק הפרדת דת מהמדינה.
- רז 04/12/2023 19:18הגב לתגובה זואפשר לסגור את המדינה מחר.
- מישל תחזור לאיפה שבאת אתה אנטי ציוני (ל"ת)משה ראשל"צ 03/12/2023 21:42הגב לתגובה זו
- 2.ברוך שמוטקין 03/12/2023 13:40הגב לתגובה זוכל הכסף מהאגחים הולם לחרדים
- שמוטקין לך פסיכיאטר תקבל נגד שנאת יהודים (ל"ת)משה ראשל"צ 03/12/2023 21:44הגב לתגובה זו
- התגובה הנמוכה והאלימה שלך אומרת עליך הכול (ל"ת)למשה 04/12/2023 07:35
- רפי ח. 03/12/2023 14:52הגב לתגובה זובמענה לשאלת עיתונאים, אמר ביבי (המושחת) , עד סוף השנה נוציא 30M, יש כסף לכולם. התהליך ברור: גיוס כסף על חשבון משלמי המיסים והעברתם לגואליציה. חוסר שיפוט ותפקוד מנהלי תקין. המצב אליו ביבי ממשיך להכניס אותנו, בהמשך לחורבן, יגרום לנו לזכור אותו לתקופה ארוכה. לזכור אותו לדראון עולם
- את החורבן הביאו הפגנות השנאה של השמאל בניפוח 11 12 13 (ל"ת)משה ראשל"צ 03/12/2023 21:45
- מישל 03/12/2023 21:12כך יסיים את חייו
- 1.יכניסו אותנו לבור בלי תחתית שציבור העובדים ישלם עליו (ל"ת)אייל 03/12/2023 13:13הגב לתגובה זו
הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים
ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.
רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר.
נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.
הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך.
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- תוצאות נהדרות לארית - רווח של 96 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.
נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.
אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים.
הצבר נפל
בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל:
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - ירידה בשבבים, ומה צפוי עד סוף השנה?
מה קורה בדצמבר למניות "ווינריות" ולמניות "לוזריות", איך אפשר להפחית את חבות המס השנתית, ומניות השבבים בנפילה
המלחמה על התשואות מתעצמת בשבועות האחרונים של החודש. מנהלי ההשקעות בגופים המוסדיים מנסים להאיץ לקראת קו הסיום, כל פיפס בתשואה עוזר לתיק שלהם מול המתחרים. המיקום מאוד חשוב כחי הוא יקבע את הזרמת הכספים בהמשך. התוצאות החודשיות חשובות מאוד, התוצאות השנתיות חשובות עוד יותר.
האמת שזה קצת משחק מכור - המניות שבהם מחזיקים המוסדיים עולות - כי הם מזרימים עוד כסף למניה, וזה משפר להם את תשואה בתיקים. מעגל של כספים שזורמים לקרנות ולקופות שורם בחזרה לאותו מקום מניע את השוק ואת התשואות. אם חשבתם שצריך להיות חכם גדול כדי להשקיע ולהרוויח, אז חלק גדול מהמשחק הוא להשקיע עוד ועוד - לקבל כספים ולהזרים למניות של הבית.
כן, יש הבנה, יש אנליזה, יש ניתוח, אבל יש גם חברות שבהם מושקעים ורוצים את הצלחתן, במיוחד בסוף השנה. ונמחיש - אם גוף מסוים מחזיק בשופרסל הרבה יותר מאשר כל מניות הקמעונאות האחרות, ומבחינתו כולן בהינתן המחיר כעת מעניינות, הוא יעדיף להשקיע בשופרסל כדי שהשינוי במניה יתרום לתשואה של סוף שנה. אם הוא חושב שרמי לוי מעניינת אפילו יותר, אבל לא בהרבה. הוא עדיין יקנה שופרסל, ובינואר הוא יתחיל לקנות רמי לוי. אם רמי לו מעניינת בפער על פני שופרסל, רק אז הוא יעשה שינוי כבר עכשיו. זה לא שחור ולבן, זה לא כל המנהלי השקעות והגופים, אבל ככה זה עובד ברוב המקומות.
ולכן, אם לא יהיה אירוע משמעותי, חיצוני, אם לא ינשבו רוחות נגדיות מוול סטריט, מהמצב הביטחוני ועוד, אז הסנטימנט החיובי יימשך והוא יימשך דווקא במניות המועדפות על ידי הגופים המוסדיים. במילים אחרות, סיכוי לא קטן שמה שכבר עלה ימשיך לעלות עד סוף השנה - ככה מעלים-משפצים את התשואות.
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מחר יהיה קשה לעשות שיפוץ תשואות, כי המניות הדואליות חוזרות בפער שלילי משמעותי, אבל הכל אפשרי. המניות הדואליות ספגו מכה ביום שישי על רקע הירידות בוול סטריט (ברודקום סיפקה תחזית מאכזבת והשוק ירד - טאואר נפלה 8%, נובה ירדה 6% - הנאסד"ק בירידות חדות) כהארביטראז' הכולל עומד על מינוס 0.6%. הנפילות יהיו במניות השבבים:
