רדיט
צילום: טוויטר
דוחות

רדיט עקפה את הציפיות בגדול - מזנקת ב-40%

לראשונה מאז הפיכתה לחברה ציבורית, רדיט הצליחה להציג רווח למניה חיובי של 16 סנט, תוצאה מרשימה במיוחד בהתחשב בכך שהאנליסטים צפו הפסד של 7 סנט למניה
אדיר בן עמי |

פלטפורמת המדיה החברתית רדיט REDDIT רשמה הצלחה מסחררת ברבעון השלישי של 2024, עם תוצאות שהפתיעו לטובה את המשקיעים והובילו לזינוק דרמטי של 22% במחיר המניה במסחר המוקדם, לרמה של 99.68 דולר.

רדיט, שמקור שמה במשחק המילים "read it" (קראתי את זה), רשמה הצלחה מסחררת ברבעון השלישי של 2024, שהנפיקה את מניותיה לראשונה במרץ השנה, הציגה הכנסות של 348.4 מיליון דולר ברבעון השלישי, סכום הגבוה משמעותית מתחזיות האנליסטים שצפו הכנסות של 313.6 מיליון דולר בלבד. הישג זה מסמן נקודת מפנה משמעותית בהיסטוריה העסקית של החברה.

הזינוק של מניית רדיט הוא עדות ברורה לאמון הגובר של השוק בפלטפורמה. המעבר מ-47 דולר ל-117 דולר משקף הערכה מחודשת של היכולת של רדיט להמיר את בסיס המשתמשים העצום שלה להכנסות משמעותיות. ההנהלה הצליחה לשכנע את המשקיעים כי הפלטפורמה אינה רק עוד רשת חברתית, אלא מנוע צמיחה כלכלי משמעותי.

לראשונה מאז הפיכתה לחברה ציבורית, רדיט הצליחה להציג רווח למניה חיובי של 16 סנט, תוצאה מרשימה במיוחד בהתחשב בכך שהאנליסטים צפו הפסד של 7 סנט למניה. הרווח הנקי הסתכם ב-29.9 מיליון דולר, בניגוד בולט לתחזיות שצפו הפסד של 8 מיליון דולר.

סימן חיובי נוסף הגיע מתחזית החברה לרבעון הרביעי, שבה היא צופה הכנסות בטווח שבין 385 ל-400 מיליון דולר. תחזית זו צפויה להביא את סך ההכנסות השנתיות ל-2024 לטווח של 1.26-1.27 מיליארד דולר, גבוה משמעותית מתחזיות האנליסטים שעמדו על 1.20 מיליארד דולר.

 

פרסום הוא מקור ההכנסה העיקרי

מנהל הכספים של רדיט, אנדרו וולרו, הדגיש בשיחה עם משקיעים כי "רדיט מתרחבת באופן רווחי". הצהרה זו משקפת את המעבר המוצלח של החברה ממודל צמיחה ממוקד משתמשים למודל עסקי בר-קיימא.

פרסום ממשיך להיות מקור ההכנסה העיקרי של החברה, עם הכנסות של 315.1 מיליון דולר מתחום זה. יתרת ההכנסות, כ-33 מיליון דולר, נבעה בעיקר מעסקאות רישוי שהוכרזו מוקדם יותר השנה, במסגרתן העניקה רדיט רישיונות לשימוש בנתוניה לאימון מודלים של בינה מלאכותית, כולל אלו המפעילים את Google Gemini ו-ChatGPT של OpenAI.

קיראו עוד ב"גלובל"

נקודת אכזבה קלה נרשמה במספר המשתמשים היומיים הפעילים, שהגיע ל-97.2 מיליון, מעט מתחת לציפיות האנליסטים שעמדו על 97.9 מיליון. למרות שמדובר בעלייה של 6.6% לעומת הרבעון השני ו-47% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, קצב הגידול האט בהשוואה לקפיצה של 10% שנרשמה ברבעונים הקודמים.

לאחר שהפכה לציבורית, רדיט יזמה שינויים משמעותיים שעוררו זעם רב בקרב המשתמשים. אחד השינויים המרכזיים היה הגבלת הגישה ל-API, שבעבר אפשר למפתחים חיצוניים לבנות אפליקציות צד שלישי לפלטפורמה. המדיניות החדשה דרשה תשלומים גבוהים עבור הגישה, מה שפגע בקהילות שנעזרו באפליקציות חיצוניות, וגרם ל"כיבוי" זמני של תת-פורומים רבים במחאה. בנוסף, החברה החלה לאכוף הגבלות קפדניות יותר על תוכן, מה שגרם למשתמשים להרגיש שהחברה זונחת את עקרון חופש הביטוי שאפיין אותה בעבר. בעקבות השינויים והתחושה שהפלטפורמה הפכה ממוקדת רווחיות על חשבון המשתמשים, המחאה החריפה, ובתגובה רדיט נקטה קו נוקשה כלפי המתנגדים, מה שהעצים את המתח בין ההנהלה לבין הקהילה.

מרבית הצמיחה הגיעה מחיפושים באינטרנט

מעניין לציין כי מרבית הצמיחה במשתמשים הגיעה מגולשים שאינם מחוברים לחשבון, כאלו המגיעים לאתר בעיקר דרך חיפושים באינטרנט. מספר המשתמשים ה"לא מחוברים" זינק ב-70% בהשוואה לשנה שעברה, בעוד שמספר המשתמשים המחוברים גדל ב-27% בלבד.

רדיט, שלאורך שנים נחשבה ל"אנדרדוג" בתחום המדיה החברתית לעומת ענקיות כמו פייסבוק וטיקטוק, זכתה לתשומת לב מחודשת השנה בזכות עסקאות הרישוי שחתמה עם גוגל ו-OpenAI בתחום הבינה המלאכותית.

המהלכים האסטרטגיים הללו תרמו משמעותית לביצועי המניה, שהכפילה את ערכה מאז ההנפקה במרץ, כאשר נסחרה במחיר של 34 דולר. המניה סגרה את המסחר ביום שלישי בשיא היסטורי של 81.74 דולר, שיא שצפוי להישבר אם העליות במסחר המוקדם יישמרו.

התוצאות החיוביות מדגישות את ההצלחה עד כה של האסטרטגיה של רדיט בגיוון מקורות ההכנסה שלה, במיוחד דרך שותפויות בתחום הבינה המלאכותית, תוך שמירה על בסיס המשתמשים הנאמן שלה. לאור ההצלחה הנוכחית, משקיעים ואנליסטים צופים בעניין רב את המשך התפתחות החברה, במיוחד את יכולתה לשמר את הרווחיות תוך המשך הצמיחה בתחום המשתמשים והרחבת שיתופי הפעולה בתחום הבינה המלאכותית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
Wearable Devices, צילום: רשתות חברתיותWearable Devices, צילום: רשתות חברתיות

המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום

חברה ישראלית מיקנעם, כמעט אלמונית, זינקה אתמול יותר מ-410%, וגם עכשיו הראלי לא נרגע כשבמסחר המאוחר היא מוסיפה 25%: אחרי שנתיים של מו"פ היא מדווחת שמוצר הדגל שלה - צמיד לביש שמאפשר לשלוט במכשירים דיגיטליים עם מחוות ידיים - יצא למשלוחים מסחריים וגם הוגן בפטנט; Wearable Devices הולכת ראש-בראש עם ענקיות הטק, שורפת מליונים אבל וול סטריט בכל זאת נותנת לה צ'אנס 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה Wearable Devices

אתמול תוך שעות בודדות היא הפכה לשם הכי חם בוול סטריט.  Wearable Devices או אם נתרגם את השם שלה לעברית - "מוצרים לבישים" חברה קטנה מיקנעם, עם עשרות עובדים קפצה 410% ומשווי שמגרד את ה-3 מיליון הדולר היא הגיעה לכ-12 מיליון דולר. החברה מייצרת צמיד לביש שאמור לאפשר לכם לשלוט במכשיר הנייד או המחשב עם מחוות ידיים עדינות. זה קורה על ידי זה שהצמיד שנקרא Mudra Link מזהה עם אלקטרודות חכמות אותות עצביים שמורגשים על פני העור כשמוח שולח פקודה למשל להזיז את היד - וזה אפילו אם לא ביצעתם את התנועה בפועל. מה שאומר שאתם יכולים לחשוב או לדמיין שאתם מזיזים את העכבר במחשב ימינה ומיד זה יקרה.

הטכנולוגיה הזאת רלוונטית להרבה תחומים, גם בידוריים וגם רפואיים, היא מושכת עניין גם מצד ענקיות כמו אפל, מטא, סמסונג ואחרות שהן פועלות בזירת הממשקים הלבישים והשליטה ללא מגע, בעיקר דרך מצלמות, חיישני תנועה או משקפי XR. אבל בניגוד אליהן, Wearable Devices מנסה להציע פתרון פשוט יותר, לביש, אפילו דיסקרטי שמבוסס על קריאת אותות עצביים אמיתיים מהיד עצמה, ולא על ראייה ממוחשבת או חיישנים חיצוניים. זה נותן לה יתרון בשוק שבו יש צורך בממשקים אינטואיטיביים, מהירים, ואישיים יותר במיוחד באפליקציות כמו בריאות דיגיטלית, תפעול צבאי וגם ברכבים חכמים.

מאחורי החברה, שהוקמה ב־2014, עומדים שלושה יזמים ישראלים - אשר דהן, גיא ואגנר וליאור לנגר. אחרי כמעט עשור של פיתוחים, הצגה בתערוכות וגם השקעה בקניין הרוחני, החברה הודיעה שהמוצר נכנס לראשונה לשלב המסחרי, מה שעשוי להפוך את Mudra Link לפלטפורמה שניתן יהיה לשלב במוצרים צרכניים, מקצועיים וצבאיים כאחד (ואולי גם לגרום לאחת מהענקיות לרכוש אותם?)

שנים של מו"פ ונקודת המפנה?

כמה שזה נשמע עתידני - שליטה במחשב באמצעות כח המחשבה - הדרך לשם עבור החברה מיקנעם לא הייתה פשוטה. השנתיים האחרונות היו מתסכלות עבור Wearable Devices או אם נדייק בעיקר לבעלי המניות שלה. היא שרפה מליונים על מו"פ, על שיווק והצגה בתערוכות והמשקיעים התחילו לאבד סבלנות. השווי שוק שלה צלל והיא נאלצה לדלל בלי סוף כדי לשרוד את השנה. מאז ההנפקה בספטמבר 2022 בנאסד"ק, שבה גייסה כ-16 מיליון דולר, צנחה המניה ביותר מ־90% והפכה מבחינת רבים לסיפור של פוטנציאל לא ממומש. שווי השוק של החברה גירד לאחרונה את רף המיליון דולר כשהיא כמעט מסתכנת בזריקה מהבורסה כשבנאסד"ק הדרישה היא לשווי שוק של לפחות 2.5 מיליון דולר בנוסף לנזילות וסחירות.

אבל שלשום הגיעה מה שנראה ככל הנראה נקודת המפנה שלה. זה התחיל בפרסום הדוחות החצי־שנתיים: החברה אמנם רשמה ירידה בהכנסות ל־294 אלף דולר במחצית הראשונה של 2025, לעומת 394 אלף בתקופה המקבילה, במקביל להפסד נקי שהצטמצם ל-3.7 מיליון דולר, לעומת הפסד של 4.2 מיליון דולר בתקופה המקבילה אבל וול סטריט לא התמקדהבשורה העליונה וגם לא בשורת הרווח. מה שבלט לעין המשקיעים היה שבפעם הראשונה מאז ההקמה, החברה מדווחת על התחלת משלוחים מסחריים בפועל של ה־Mudra Link, מה שמסמן מעבר ממחקר ופיתוח להכנסות אמיתיות ממכירות.

בואינג 787 אל על מטוס תעופה תיירות טיסה חופשה
צילום: יח"צ

הקנס המצחיק שהוטל על בואינג בגלל הפרות בטיחות



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג

מינהל התעופה הפדרלי של ארצות הברית (FAA) הציע לקנוס את חברת בואינג בסכום כולל של 3,139,319 דולר בגין הפרות בטיחות בין ספטמבר 2023 לפברואר 2024. הרגולטור ציין כי הקנס קשור לתקרית מעוף דלת הפלאג במהלך טיסה של אלסקה איירליינס בינואר 2024, כמו גם ל"מאות הפרות מערכת איכות" במפעל 737 של בואינג ברנטון, וושינגטון, ובמפעל 737 של קבלן המשנה שלה, Spirit AeroSystems, בוויצ'יטה, קנזס.

 

ה-FAA הוסיף כי הוא גם הגיע למסקנה כי החברה "הציגה שני מטוסים שאינם כשירים לטיסה ל-FAA לצורך אישורי כשירות אווירית ולא עמדה במערכת האיכות שלה" וכי על עובד בואינג הופעל לחץ על ידי מנהליו לחתום על מטוס 737-MAX למרות ש"קבע שהמטוס אינו עומד בתקנים הרלוונטיים". כתוצאה מכל הבעיות הללו, הרגולטור בחר בקנס האזרחי המקסימלי, ונתן לבואינג 30 יום לאחר קבלת מכתבה להגיב.

 

במטוס 737, במיוחד בדגמים החדשים יותר מסוג 737 MAX 9, קיימת "דלת פלאג" לצרכי תחזוקה, אשר יכולה להישבר ולהינתק מהגוף במקרה של הרכבה לא נכונה, כפי שקרה בתקרית מפורסמת של אלסקה איירליינס בינואר 2024. תקלה זו, שהובילה לתחקור נרחב על ידי ה-  FAA והNTSB חשפה ליקויים בהרכבה וגרמה לקרקוע זמני של מטוסי הדגם, עם השלכות על בטיחות הטיסה והמוניטין של בואינג

 תקלת דלת הפלאג במטוס 737-9 מקס עלתה לבואינג 31 מיליארד דולר ונגרמו גם נזקים לחברות התעופה אלסקה ונוספות עקב קרקוע המטוסים לבדיקות וחקר התקלה ותיקונה.

 אמנם הפעם הוטל הקנס האזרחי המקסימלי האפשרי בשיעור 3.1  מיליון דולר, אך הקנס הינו מזערי לחברה בסדר גודל של בואינג ואינו משקף את העובדה כי אותן מאות הפרות הבטיחות והאיכות ותקלת דלת הפלאג יכלו לסכן את חיי הנוסעים.