אלברט בורלא פייזר
צילום: רויטרס

קרן סטארבורד תוקפת את פייזר: "ההנהלה נכשלה במימוש התחייבויותיה"

בכנס בניו יורק, מנכ"ל סטארבורד, ג'ף סמית, נמנע אמנם מלקרוא במפורש להדחתו של בורלה, אך המסר היה ברור: "על הדירקטוריון להחזיק את ההנהלה לאחראית על מעשיה"
אדיר בן עמי |

קרן ההשקעות האקטיביסטית סטארבורד ואליו (Starboard Value) הציגה היום את טיעוניה המפורטים נגד חברת התרופות פייזר PFIZER , במה שנראה כמתקפה ישירה על מנכ"ל החברה, אלברט בורלה.

במצגת שהוצגה בכנס 13D Active-Passive בניו יורק, מנכ"ל סטארבורד, ג'ף סמית, נמנע אמנם מלקרוא במפורש להדחתו של בורלה, אך המסר היה ברור: "על הדירקטוריון להחזיק את ההנהלה לאחראית על מעשיה", כשהוא מדגיש כי "ההנהלה נכשלה" בעמידה ביעדים מרכזיים.

הביקורת החריפה מגיעה על רקע ביצועי המניה המאכזבים של פייזר. מאז כניסתו של בורלה לתפקיד המנכ"ל בשנת 2019, צנחה מניית החברה ב-30%, בעוד שמדד S&P 500 זינק ב-130% באותה תקופה.

 

מתקשה לשכנע משקיעים

למרות ההצלחה המרשימה של פייזר בפיתוח חיסון ותרופה נגד הקורונה במהלך המגפה, החברה מתקשה לשכנע משקיעים ביכולתה להמשיך לצמוח. זאת על רקע שורה של פטנטים שעומדים לפוג עד סוף העשור הנוכחי. סטארבורד, המחזיקה בהשקעה של מיליארד דולר בפייזר, מתחה ביקורת חריפה במיוחד על אסטרטגיית המיזוגים והרכישות של החברה. לטענת הקרן, פייזר שילמה סכומים מופרזים ברכישותיה האחרונות, מה שהוביל ל"אובדן ערך משמעותי".

המתיחות בין הצדדים החלה להתפתח בתחילת אוקטובר, כאשר דווח לראשונה על מעורבותה של סטארבורד בפייזר. מאז התפתח עימות סביב מעורבותם של שני בכירים לשעבר בפייזר במאבק של הקרן, אם כי אלה הכחישו בהמשך כל קשר למהלך.

במצגת שהוצגה היום, מכירה סטארבורד בהישגי פייזר במהלך המגפה, אך טוענת כי פריצות הדרך בתחום הקורונה "היו אמורות ליצור ערך משמעותי", בעוד שבפועל החברה "נחלשה דרמטית ביחס למתחרותיה ולשוק מאז 2019".

 

האשמה: מחלקת המחקר והפיתוח

הקרן מותחת ביקורת חריפה במיוחד על מחלקת המחקר והפיתוח של פייזר תחת הנהגתו של בורלה, וכן על עשרות מיליארדי הדולרים שהושקעו ברכישות בשנים האחרונות. פייזר עצמה נמנעה מלהגיב למצגת, כאשר מניית החברה רשמה ירידה של 0.9% במהלך המסחר.

קיראו עוד ב"גלובל"

בנוסף לפייזר, הציג סמית את עמדת הקרן גם לגבי חברת קנווי (Kenvue), יצרנית מוצרי הצריכה הבריאותיים, בה מחזיקה סטארבורד בהשקעה "משמעותית", על פי דיווחים קודמים. לגבי קנווי, טוענת סטארבורד כי למרות שהחברה מחזיקה בתיק המותגים הטוב ביותר בקבוצת ההשוואה שלה, מנייתה נסחרת בהנחה משמעותית ביחס למתחרותיה - במכפיל של 18 על הרווח הצפוי ל-2025, לעומת מכפיל חציוני של 25 בקרב המתחרות.

הקרן מצביעה במיוחד על חולשה בביצועי מגזר בריאות העור והיופי של קנווי, וקוראת לחברה "לאמץ תרבות שיווקית חדשה" כדי לשפר את ביצועי המגזר.

על רקע המתקפה של סטארבורד, המשקיעים עוקבים בדריכות אחר התפתחות המאבק בין הקרן להנהלת פייזר, כאשר השאלה המרכזית היא האם יצליח בורלה לשמור על משרתו נוכח הביקורת הגוברת. בשוק מעריכים כי הלחץ על דירקטוריון פייזר צפוי להתגבר בחודשים הקרובים, במיוחד אם לא יהיה שיפור משמעותי בביצועי המניה או בתוצאות העסקיות של החברה.

 

פייזר מהמרת על תרופות לסרטן

פייזר מהמרת על כך שתרופות לסרטן יהוו חלק מרכזי בעתידה, מתוך אמונה שהן יוכלו להניב מיליארדים במכירות חדשות. בשנה שעברה החברה השקיעה 43 מיליארד דולר בעסקה לרכישת חברת הביו-טק Seagen, שמפתחת תרופות לסרטן מדור חדש. פייזר ציינה כי היא צופה שתרופות Seagen, הידועות בשם קונוגטים נוגדנים-תרופתיים (ADCs), יניבו הכנסות שנתיות של 10 מיליארד דולר עד שנת 2030.

בנוסף לעסקה זו, החברה ביצעה שורה של עסקאות קטנות יותר כולל רכישת Arena Pharmaceuticals תמורת 6.7 מיליארד דולר ורכישת החלקים הנותרים של Biohaven Pharmaceutical Holding שלא היו בבעלותה, עבור כ-11.6 מיליארד דולר. פייזר גם שילמה 5.4 מיליארד דולר עבור Global Blood Therapeutics, ולאחרונה הודיעה שתסיר מהשוק את כל המלאים של אוקסבריטה, אותה קיבלה במסגרת העסקה.

פייזר נאלצה לחפש כיוונים נוספים כדי לא להתבסס על התרופות הקיימות שנמצאות בירידה ולגוון את פורטפוליו המוצרים שלה. היא השקיעה כספים רבים במחקר ופיתוח וברכישות שבינתיים לא תורמות משמעותית. אנליסטים מתחו ביקורת על כך שלחברה חסרה משמעת בגישתה לרכישות ובניהול העסק באופן כללי כשאחת לכמה רבעונים עושה רושם שהחברה משנה אסטרטגיה ומכוונת לשוק אחר. . 

קרן סטארבורד נחשבת לקרן אקטיבית ופעילה אך בינתיים מיליארד דולר השקעה כששוויה של פייזר כ-163 מיליארד דולר הוא מינורי. הקרן מדברת עם אנשי פייזר בעבר ומצהירה שהיא רוצה להגדיל את החזקה ולהפוך לגוף שמשפיע על החברה. זו הסיבה שהמניה עולה היום, אבל צריך גם לזכור שבמקרים רבים הנהלות במצב כזה מתגוננות ונלחמות עם הגוף האקטיביסטי, כשהחברה במקרים רבים משלמת את המחיר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.