רועי דגני אירודרום
צילום: יח"צ

אירודרום ממשיכה לזנק - מה הפוטנציאל ומה הסיכון?

אירודרום דיווחה אתמול על עסקת ענק של 137 מיליון שקל - פי 10 מהמחזור השנתי, אבל מה הרווחיות והאם היא תספק את זה בשנה אחת? המניה זינקה ב-72% ביומיים; זו גם הבעת אמון של גוף ביטחוני מקומי, אבל למשקיעים חסר מידע 
רוי שיינמן | (12)

אירודרום אירודרום קבוצה 4%  העוסקת בשירותי תפעול ותחזוקה של כלי טייס בלתי מאוישים היא אחת מהחברות שאמורות היו ליהנות מהביקושים הגוברים לרחפנים ולטכנולוגיות תומכות. זה לא קרה, עד אתמול. החברה דיווחה על זכייה במכרז ענק של לקוח ממשלתי בהיקף של 137 מיליון שקל, פי 10 מקצב ההכנסות של החברה השנה לפי המחצית הראשונה.

רועי דגני מנכ"ל אירודרום; קרדיט:יח"צ

הפתעה גדולה אחרי דוחות מאכזבים

הדוחות שלה למחצית הראשונה היו מאכזבים. ההכנסות הסתכמו ב-6.6 מיליון שקל, זאת בהשוואה להכנסות של 13.1 מיליון שקל במחצית הראשונה של שנה שעברה, ירידה של 49%, כאשר חלק גדול מהירידה גם נסע מביטול עסקה גדולה - אבל גם אם העסקה לא הייתה מתבטלת ההכנסות היו יורדות ב-26% ומסתכמות ב-9.7 מיליון שקל. העסקה החדשה היא ענקית, היא מרימה את החברה להכנסות של 150 מיליון שקל בשנה לפחות בהנחה שהלקוח אכן ינצל את המסגרת בשנה הראשונה.   

אלא שיש בעיה עם המידע שהחברה מסרה. הוא פשוט חלקי. מניית אירודרום זינקה אתמול ב-60% והיום ב-11% נוספים. יש לזה הצדקה. השווי שלה אחרי הזינוק הוא רק 66 מיליון שקל, ואם הרווחיות על הפרויקט הגדול טובה, הרי שהרווח הצפוי יהיה משמעותי, ומכפיל הרווח לא יהיה גבוה (כיום החברה מפסידה). מעבר לכך, רחפנים זה מצרך מבוקש להמשך, ואם גוף צבאי ישראלי מזמין ממנה רחפנים זה אומר משהו על איכות המוצרים. עם זאת, לא ברור מה שיעור הרווחיות בפרויקט הזה. לרוב פרויקט גדול נעשה בשיעורי רווחיות נמוכים, סביר להניח שגם כאן

עסקה שיכול להעביר את החברה לרווח משמעותי מאוד

 אם נבחן את הדוח למחצית הראשונה ולשנת 2023 וננסה לגזור רווחיות גולמית לפרויקט החדש (ונפריד בין עלויות קבועות למשתנות) וגם ניקח הנחה על הזמנה גדולה, נקבל באופן שמרני שאירודרום יכולה הרוויח בשנה הבאה 15 מיליון שקל לפחות. זו הערכה שמרנית, אבל אין לנו כאמור את כל המידע. 

הסיכונים

הצגנו את השאלות האלה בפני המנכ"ל, רועי דגני, אך הוא טען שאסור לו להגיב על העסקה. נותרנו עם שאלות ועם פוטנציאל גדול, במיוחד בהינתן השווי של החברה, אבל אז גם פתחנו את הדוחות של החברה והבנו שהיא צריכה לגייס כסף. היא שרפה 6 מיליון שקל במחצית הראשונה, יש לה כ-7.5 מיליון שקל במזומן נכון לסוף יוני. היא צריכה מזומנים. אולי אותו לקוח יעמיד לה ערבויות ומימון ואולי היא תבקש שתשקיעו בה במסגרת הנפקת זכויות או שתפנה להנפקה פרטית. 

הנפקה דווקא מסוכנת למשקיעים, היא מדללת אותם, ולרוב כשיש הנפקת זכויות היא מייצרת מוטיבציה למשקיעים למכור את המניות שלהם באופן חלקי ולקנות עוד בהנפקת זכויות כך שבסה"כ ישמרו על ההיקף הכספי. לא בטוח בכלל שזה המצב כאן, לאור הפוטנציאל, אבל יש גם סיכון גדול. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    הנפקה (ל"ת)
    דן 21/10/2024 15:37
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    דניאל 21/10/2024 15:35
    הגב לתגובה זו
    הייתה בעבר גם בשער 650 לא מזמן הייתנ 145 יש עוד הרבה בשר לעלות גם למשקיעים החדשים לדעתי זה כרגע נייר ללונג אם יהיה דילול הוא לא יהיה בשווי הזה הרבה הרבה מעל
  • 9.
    משה 21/10/2024 13:52
    הגב לתגובה זו
    אין כסף בקופה, חצי שנה החברה גלגלה 7 מיליון ש״ח בשיא המלחמה, החברה מפסידה , נו באמת יש פה פמפום והנחתה! קלאסי בורסה ישראלית
  • 8.
    לרון 21/10/2024 12:45
    הגב לתגובה זו
    ב 40 היתההזדמנות אלה שנכנסים היום מ FOMO יבכו!
  • ברי 21/10/2024 16:29
    הגב לתגובה זו
    יש חמוצים טריים .
  • 7.
    לרון 21/10/2024 12:35
    הגב לתגובה זו
    כמו שאמר אשכול "הבטחתי,לא הבטחתי לקיים"
  • 6.
    רמי 21/10/2024 12:35
    הגב לתגובה זו
    אל תהיו טפשים זה בקושי הסכם מסגרת בלי מזומנים ולטווח ארוך ארוך אני מבטיח שהחוזה במקרה הטוב יפרס ל3 עד 5 שנים
  • 5.
    לרון 21/10/2024 12:35
    הגב לתגובה זו
    כשאין לו מה להפסיד ,האריס פשוט אינה עיקבית
  • 4.
    לרון 21/10/2024 12:32
    הגב לתגובה זו
    לסוף שנה "נורמלי" השנה אין הרבה הזדמנויות לא בארץ ולא בעולם,אפקט ינואר 2025 לא יהיה!,ואם בקטן אזי יוחזר בפבר' מרץ
  • 3.
    לרון 21/10/2024 12:29
    הגב לתגובה זו
    זמן לסולידיות למשל אג"ח בזק,אכן המלצה!
  • 2.
    לרון 21/10/2024 12:26
    הגב לתגובה זו
    היום מי שמשקיע באירודרום איחר את הרכבת
  • 1.
    עשתה 100 אחוז בשבוע 21/10/2024 12:15
    הגב לתגובה זו
    מוכרים גדולים
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?