גמיני גוגלגמיני גוגל

החיפוש של גוגל בסכנה? שינויים פרסונליים בחטיבת החיפוש

גוגל היא מונופול בתחום החיפוש, אבל הצ'אט בוטים מבוססי AI משנים את המצב - ענקית החיפוש תחת איומים
עמית בר |

שינויים פרסונליים במחלקה החשובה ביותר בגוגל - מחלקת החיפוש. החברה מתמודדת עם אתגרים משפטיים ותחרות גוברת בתחום הזה הוהיא מחליטה על שינויים -  ניק פוקס, שעבד בגוגל מעל 21 שנה, מתמנה לתפקיד ראש צוות המידע והחיפוש של החברה, ויחליף את פרבהאקר ראגהבן, שעובר לתפקיד חדש של טכנולוג ראשי. התפקיד של פוקס כולל פיקוח על כל מוצרי החיפוש, המודעות, הגיאוגרפיה והמסחר של החברה. מנכ"ל אלפבית, סונדאר פיצ'אי, שיבח את פוקס על מנהיגותו בפיתוח מפת הדרכים של מוצרי ה-AI של החברה.

 הצ'אט בוט של גוגל - ג'ימיני, ככה יחפשו מידע בעתיד 

המינוי הזה מתרחש בתקופה מאתגרת במיוחד עבור גוגל, שמעורבת במשפט נגד מונופול שלכאורה יש לה בשוק החיפוש. בית המשפט פסק שאכן מדובר במונופול, וגוגל תיאלץ להילחם על מנת למנוע פירוק אפשרי של עסקי החיפוש והפרסום שלה. נוסף על כך, החברה מתמודדת עם תחרות גוברת בשוק החיפוש והפרסום, במיוחד מצד אמזון ושחקנים נוספים. למרות שגוגל מחזיקה בכ-90% מנתח שוק החיפושים באינטרנט, היא צפויה לראות ירידה בנתח שלה בשוק הפרסום הדיגיטל.

 

חשיבות החיפוש במודל העסקי של גוגל

מערכת החיפוש של גוגל היא הליבה העסקית של החברה, ואחראית לרוב הכנסותיה. החיפוש והמודעות המופיעות לצד תוצאות החיפוש מייצרות הכנסות אדירות עבור גוגל, שהגיעו ל-307 מיליארד דולר בשנת 2023, עם רוב ההכנסות הללו המגיעות ממודעות. התפיסה של גוגל כחברה שמספקת את הפלטפורמה החזקה ביותר לחיפוש מידע באינטרנט היא מה שמציב אותה בעמדת כוח כלכלית.

אחת הסיבות המרכזיות להצלחה של גוגל במודל החיפוש שלה היא היכולת לספק תוצאות רלוונטיות ומהירות למשתמשים. האלגוריתם של גוגל מתעדכן כל הזמן, תוך שימוש ב-AI וביכולות למידה ממוחשבת כדי להתאים את התוצאות המדויקות ביותר. לא רק שהחיפוש בגוגל הוא הבסיס לחוויית המשתמש, אלא גם לאסטרטגיה העסקית שלה, שמבוססת על הכנסות ממודעות ממוקדות.

 

השינוי במודל החיפוש בעידן ה-AI

עם הכניסה לעידן הבינה המלאכותית, החיפוש בגוגל עובר שינוי משמעותי. בעבר, החיפוש התבסס בעיקר על התאמת מילות מפתח לתוכן באתרים. כיום, גוגל משתמשת במודלי AI מורכבים כדי להבין את כוונת החיפוש של המשתמשים בצורה עמוקה יותר. במקום רק להתאים מילות חיפוש, המערכת יכולה להבין שאלות מורכבות ולהציג תוצאות מדויקות יותר, תוך הסתמכות על למידת מכונה וניתוח נתונים רחב.

המודלים החדשים של גוגל עושים שימוש במודלים לשוניים גדולים (LLM), כמו GPT-3, שיכולים להבין טקסטים בשפה טבעית ולהפיק תשובות שמבוססות על תוכן רחב ומגוון. כך, השאלות שאנחנו שואלים הופכות לדינמיות יותר, והמערכת יודעת לספק תוצאות מותאמות אישית שכוללות מידע מדויק ורלוונטי יותר. המעבר הזה לחיפוש מבוסס AI מהווה חלק בלתי נפרד מהתחרות הגוברת בשוק, כאשר חברות נוספות כמו מיקרוסופט ואמזון מפתחות טכנולוגיות חיפוש דומות המבוססות על AI.

קיראו עוד ב"גלובל"

השינוי בעידן ה-AI מביא עימו יתרונות חדשים לגוגל, אך גם אתגרים. החברות המתחרות מתמקדות בחדשנות ובשימוש ב-AI כדי להתחרות מול גוגל, מה שדורש מהחברה להמשיך ולחדש את המודל העסקי שלה ולשפר את החיפוש והפרסום בצורה מתמשכת. למעשה, רבים מעריכים שהחיפוש בעתיד יהיה דרך פלטפורמות ה-AI, ולא דרך החיפוש שמציב תוצאות כמו בשיטה של גוגל. גוגל מחזיקה בצאט בוט - ג'ימיני שהוא אחד מהחזקים בתחום, אבל השאלה איך היא תתמודד עם התחרות בשוק שבו בינתיים יש מובילה אחרת - openai. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.  

יפן בנק מרכזי
צילום: טוויטר

הבנק המרכזי יתחיל למכור מניות - לקראת שינוי מגמה ביפן?

אחרי שנים של תמיכה ישירה בשוק המניות, הבנק המרכזי ביפן מפתיע ומאותת על סיום עידן ההרחבות, ברקע שיאים היסטוריים במדדים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה יפן בנק מרכזי

הבנק המרכזי של יפן הותיר היום את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.5%, בהתאם לציפיות בשוק, אך במקביל להודעה על הריבית הייתה הודעה שעלולה להרעיד את שוק המניות הפורח ביפן. הבנק המרכזי הכריז שיתחיל למכור בהדרגה את החזקות הענק שלו בקרנות סל (ETF) ובקרנות נדל"ן (J-REITs), שהצטברו לאורך שנות ההקלה הכמותית. על פי נוסח ההודעה, המכירות יתחילו בתחילת 2026, בקצב של כ-330 מיליארד ין בשווי חשבונאי בשנה, השווים כ-600–700 מיליארד ין בשווי שוק. מדובר בצעד סמלי אך דרמטי, שמעביר מסר שעידן התמיכה הבלתי מוגבלת בשוקי ההון היפניים מתקרב לסיומו.

השיאים ביפן

ההחלטה מגיעה על רקע מה שנראה עד כה כרנסנס יפני. מי שעוקב אחר סקירות הבוקר כאן בביזפורטל וודאי ראה את הכותרות על המדד היפני שרשם עליות נאות ושבר שיאים השנה. מדד הניקיי 225 זינק בכ-26% מתחילת השנה הפיסקלית, רשם שיאים שלא נראו מאז שנות ה-80, ונהנה מזרימת הון זרה (ותודה לבאפט), ברקע היחלשות הין ושיפור חד ברווחיות החברות המקומיות. אך האיתות החדש של הבנק, יחד עם העובדה ששני חברי מועצה הצביעו בעד העלאת ריבית כבר כעת, לראשונה מאז כניסת הנגיד קזואו אואדה, עשויה לשנות את התמונה. השווקים מתמחרים כעת סיכוי של יותר מ-50% להעלאת ריבית כבר בישיבה הבאה בסוף אוקטובר, לאחר שלושה סבבי העלאות ב-2024 והשהיה מאז תחילת השנה.

רווחי עתק על הנייר

על פי נתוני הבנק, שווי ההחזקות בקרנות סל עומד כיום על כ-75 טריליון ין בשווי שוק, לעומת כ-37 טריליון ין בלבד בשווי חשבונאי, כלומר הרווח על הנייר הוא יותר מ-100%. במילים אחרות, ה-BOJ מחזיק רווחים צבורים של עשרות טריליוני ין, תוצאה של קניית נכסים לאורך עשור של רמות מחירים נמוכות, בזמן שהבורסה היפנית זינקה לשיאים היסטוריים. עם זאת, עצם הרווחים האדירים הללו הם גם הסיבה לחשש בשווקים, כאשר כל מכירה, אפילו בהיקף קטן, עלולה להיתפס כסימן ליציאה מסיבית ולהצית לחץ מכירות רוחבי, במיוחד כשהבנק נתפס כ"שחקן ענק" שהיה עד היום רשת הביטחון של השוק.

פרדיגמה חדשה?

עם ההודעה מחקו המדדים את העליות וסגרו בירידה של כ-0.6%, תשואות האג"ח הממשלתיות ל-2 ו-10 שנים עלו, והין התחזק זמנית. המשמעות למשקיעים היא שינוי פרדיגמה: משוק שורי שהוזן על ידי נזילות מצד הבנק המרכזי, יפן עוברת לשוק שיתבסס יותר על יסודות כלכליים ורווחיות החברות, אך עם פחות רשת ביטחון מצד הבנק המרכזי. אם תגיע העלאת ריבית כבר באוקטובר, היא תסמן את הסיום הרשמי של עידן ההרחבות שהזין את שוק ההון היפני לשיאים בשנה האחרונה. האם מדובר רק בהאטה זמנית בראלי, או בתחילתה של תפנית בשוק ההון היפני?