בפעם החמישית: בנק ישראל מאריך את מתווה הקפאת ההלוואות לזכאים בעקבות המלחמה
בנק ישראל מאריך את מתווה הסיוע ללקוחות הבנקים שהחל כשבועיים לאחר פרוץ המלחמה ואומץ על־ידי הבנקים. המתווה מוארך לתקופה של עוד שלושה חודשים עד לסוף השנה. במסגרת הארכת המתווה ישנן החרגות, כך שבהתייחס לתושבי הדרום, ינתנו הטבות רק לאוכלוסיות ועסקים הממוקמים עד 7 ק״מ מרצועת עזה, במקום 30 ק״מ.
משכנתא, הלוואות ומשיכת יתר
מתווה הסיוע מתייחס למגוון הלוואות, פרטיות ועסקיות. משקי הבית זכאים לדחות את תשלומי המשכנתא - ללא קשר לגובה הדחייה - לתקופה של עוד שלושה חודשים, ולקבל הלוואה בסכום הדחייה לתקופה של לפחות ארבע שנים. בנוסף, לקוחות הבנקים זכאים לדחיית תשלומים על הלוואות בסכום מצטבר עד ל–100 אלף שקל. עסקים שמחזור עסקאותיהם עד 25 מיליון שקל בשנה זכאים לדחיית הלוואות עד לסכום של 2 מיליון שקל. גם חשבונות עם משיכת יתר זכאים לסיוע במסגרת המתווה: עסקים עם מחזור של 10 מיליון שקל שחשבון הבנק שלהם במשיכת יתר עד סכום של 30 אלף שקל, ומשקי בית עם משיכת יתר של 10 אלף שקל, יהיו זכאים לדחיית תשלומים ללא ריבית. הלוואות אוברדראפט (משיכת יתר) הן הלוואות היקרות ביותר עבור משקי בית, עם ריבית ממוצעת של 11%. נכון לתחילת המלחמה, נדחו כ–278 אלף הלוואות, רובן צרכניות. סכום ההלוואות הנדחות עמד על 4.7 מיליארד שקל, רובו מהמגזר העסקי. עד סוף אוגוסט נדחו במצטבר כ–460 אלף הלוואות, בסכום כולל של כ-9 מיליארד שקל. כ–40% מהסכומים שנדחו התבצעו בקרב משקי הבית והיתר בקרב המגזר העסקי. במסגרת המתווה ישנם שני מעגלי לקוחות: במעגל הלקוחות הראשון נמצאים אלה שהתגוררו בעוטף עזה במרחק של 7 ק״מ ובסמוך לגבול הצפון ופונו מבתיהם, משרתי המילואים, משפחות שכולות מדרגה ראשונה, משפחות חטופים ונעדרים מדרגה ראשונה ומשתתפי פסטיבל הנובה. במעגל הלקוחות השני נמצאים כל שאר לקוחות הבנקים. ללקוחות המעגל הראשון ניתנות הטבות נרחבות יותר, כגון 0% ריבית על דחיית תשלומים, בין למשקי בית ובין לעסקים, בתנאי שסכום הדחייה לא עולה על 2 מיליון שקל. זאת לעומת שאר לקוחות הבנקים שמשלמים ריבית רגילה על הדחייה.נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון: "מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל, בנק ישראל נוקט במגוון פעולות כדי לתמוך בפעילות הכלכלית ולסייע למשקי בית, חיילי המילואים ולעסקים שנפגעו. הארכת המתווה פעם נוספת מאפשרת לנו להעניק סיוע נוסף לאלו שחווים קשיים כלכליים, תוך מיקוד הסיוע הניתן לאוכלוסיות השונות בהתאם להתפתחויות המלחמה. אנו מחויבים להמשיך ולעקוב אחר מצב המשק על רקע המלחמה, ולפעול ככל שיידרש כדי לתמוך בהתאוששות הכלכלה. אני מודה לצוות המקצועי בפיקוח על הבנקים ולמערכת הבנקאית על שיתוף הפעולה והמאמצים להארכת המתווה". המפקח על הבנקים, מר דניאל חחיאשוילי: "פעלנו להאריך את המתווה שאומץ על ידי הבנקים לתקופה של שלושה חודשים נוספים, מתוך מטרה להמשיך ולהקל על האוכלוסייה הזקוקה לכך. בעת הזו, ובהתאם לניתוח הנתונים שברשותנו, מצאנו לנכון לבצע התאמות במתווה ולמקד את הסיוע הניתן לאוכלוסיית הזכאים לפי הצורך, זאת בהלימה לחזרת המשק בחלקו לפעילות שגרתית באזורים שונים ברחבי הארץ. אני מברך את המערכת הבנקאית על המשך הירתמותה להרחבה הנוספת של המתווה, ובאותה הזדמנות מדגיש את הציפייה להמשיך לנקוט בצעדים נוספים מעבר למתווה לטובת הלקוחות, המותאמים להתפתחויות השונות ולמצב הביטחוני הקיים ולמציאת פתרונות יצירתיים ורגישים אשר יסייעו לאוכלוסיית הזכאים להתמודד עם השלכות המלחמה".
- 1.רון 23/09/2024 08:24הגב לתגובה זובנק הפועלים החליט לבטל 3 חודשים של משכנתא למפונים וכשפנו ללאומי, לאומי דחה אותם על הסף. אז בפעם הבאה שאתם לוקחים משכנתא תעשו חושבים ממי כדאי לקחת.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
