מניות השבבים נופלות - למה העליות כנראה עדיין לא נגמרו
מניות חברות השבבים נסחרות בירידות שערים היום (שני), אך נראה שהעלייה עדיין לא הסתיימה, כך טוענים בג'פריז. המדד העוקב אחר מניות השבבים SOXX ISHARES PHLX SEMICONDUCTOR ETF , יורד ביותר מ-2% כאשר משקיעים מוכרים מניות לקראת הדוחות של אנבידיה ביום רביעי. עם זאת, סקטור השבבים עלה ב-25% השנה וב-50% ב-12 החודשים האחרונים.
ויליאם בוינגטון מג'פריז סבור כי מגמת העלייה תגיע לשיא סביב אמצע 2025, עם שיעורי צמיחה של 30% עד 35% משנה לשנה במכירות השבבים העולמיות. האנליסט ציין כי העליות נוטות להימשך כשנתיים, והסייקל האחרון החל באפריל 2023.
"מחירי מניות השבבים היו בקורלציה גבוהה עם סייקל צמיחת השבבים ב-30 השנים האחרונות", כתב האנליסט. בוינגטון מודה שיש הטוענים כי הסייקל יגיע לשיא מוקדם יותר מהתחזיות בג'פריז. זינוק בביקוש לשבבי בינה מלאכותית או למוצרי אנבידיה, עשוי לגרום לעודף הזמנות, מה שיגרום לחברות להתאים את המלאי שלהן או להתמודד עם בעיות אחרות.
האנליסט מציין מספר נקודות בתגובה לטענה הזו. ראשית, המגזר של אנבידיה והבינה המלאכותית בענן מהווה רק כ-10% עד 15% מהכנסות השבבים העולמיות, לדבריו. מהיתרה, 15% עד 20% מגיעים ממגזרי הרכב והתעשייה, ו-70% מסמארטפונים, מחשבים אישיים, שרתים ומחשבים ניידים. משמעות הדבר היא שההשפעה של אנבידיה/בינה מלאכותית "פחות בולטת ממה שחלק עשויים לחשוב", ציין.
- הביקוש בשיא: מיקרוסופט השקיעה כבר 60 מיליארד דולר בתשתיות AI
- מיקרוסופט תשקיע 8 מיליארד דולר באיחוד האמירויות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנית, אנבידיה והבינה המלאכותית בענן ימשיכו להיות חזקים בארבעת הרבעונים הקרובים, הודות לביקוש מתמשך למוצרים עתידיים. האנליסט גם רואה עוצמה בקטגוריית הסמארטפונים, על רקע ביקוש למכשירי בינה מלאכותית והשקת האייפון 16. "תחומים אלה מאוזנים יותר מבחינת ביקוש והיצע מאשר המגזר של אנבידיה, ולכן סביר שיגיעו לנקודת המפנה במלאי מאוחר יותר", הוא כותב. גם אם הביקוש מתחיל לרדת בסקטורים מסוימים, הצמיחה משנה לשנה במכירות העולמיות עדיין יכולה לעלות, מציין בוינגטון.
ההתלהבות סביב בינה מלאכותית מתקררת
נראה כי עוד ועוד אנליסטים מתחילים להיות סקפטיים בנוגע לבינה מלאכותית. לאחרונה קרן הגידור אליוט אמרה למשקיעים כי ענקיות הטכנולוגיה נמצאות ב"ארץ הבועות" וכי ההתלהבות סביב הבינה המלאכותית מוגזמת, עם יישומים רבים שאינם מוכנים.
השאלה שנשאלת כעת היא האם הערכות השווי של חברות הטכנולוגיה ימשיכו להתכווץ או שתזרימי המזומנים הבריאים של החברות הודות לעסקי הליבה הרווחיים שלהן יעזרו לתמוך במניות עד שהחברות יוכלו לספק תוצאות אמיתיות מההשקעה בבינה מלאכותית. חברה אחת שיכולה להשפיע מאוד על הסטינמנט היא אנבידיה, שתדווח על תוצאותיה ב-28 באוגוסט.
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
"ההתלהבות האחרונה סביב בינה מלאכותית מוקדמת מדי לטעמנו", כתבו ב-UBS. "סביר להניח שיקח זמן עד שהחברות יצליחו להוכיח שהן מסוגלות לספק תשואה על השקעות הבינה המלאכותית שלהן וכרגע אין אינדיקציות לכך שהחברות נסוגות מתוכניות ההשקעה שלהן בהתחשב בפוטנציאל הטכנולוגיה".
הדוחות האחרונים של TSMC
יצרנית השבבים הטאיוואנית דיווחה כי הכנסותיה בחודש יולי הסתכמו בכ-7.94 מיליארד דולר, עלייה של 24% לעומת יוני ו-45% לעומת יולי אשתקד. TSMC לא פרסמה פרטים נוספים על נתוני המכירות החודשיים, אך הודיעה לאחרונה כי היא צופה הכנסות של בין 22.4-23.2 מיליארד דולר ברבעון השלישי כולו, מעל לתחזיות הקודמות. הכנסות החברה מינואר עד יולי 2024 עלו ב-31% לעומת התקופה המקבילה ב-2023.
TSMC שולטת בשוק השבבים המתקדמים והיא הספקית העיקרית של שבבי בינה מלאכותית עבור אנבידיה, המובילה בשוק שבבי הבינה המלאכותית. החברה מייצרת גם את המעבדים המרכזיים באייפונים של אפל APPLE , שבבי מובייל של קוואלקום QUALCOMM INC -1.33% , ומעבדים של AMD ADVANCED MICRO DEVICES . היא נמצאת בדרך להכפיל את קיבולת האריזות המתקדמות שלה, הנקראת CoWoS, עד סוף 2024. טכנולוגיית CoWoS נחוצה לייצור שבבי הבינה המלאכותית המתקדמים ביותר של אנבידיה.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
