תאונה
צילום: דאלי אי

דרס שוטר וברח - וירצה עונש של עבודות שירות בלבד

הנהג הדורס ירצה עונש של שבעה חודשי עבודות שירות בעקבות הסדר טיעון שנחתם עם המדינה, והתצקבל על ידי בית המשפט, לאור עברו הנקי והעובדה שלשוטר המתנדב שנדרס נגרם נזק ברף הבינוני
עוזי גרסטמן | (5)

בית המשפט לתעבורה במחוז מרכז גזר שבעה חודשי עבירות שירות על גבר בשנות הארבעים לחייו, שלפני שנה וחצי דרס שוטר מתנדב והפקיר אותו לאחר מכן, כשהוא סובל מחבלות מרובות בכל גופו. השופטת שירי שפר, שכיבדה את הסדר הטיעון שגובש בין המדינה לנהג, גזרה על האחרון בנוסף גם 42 חודשי פסילת רישיון נהיגה ופיצוי של 20 אלף שקל שישולמו למתנדב.

בדצמבר 2022 נהג הנאשם, בן 43, שמשמש איש אחזקה בקיבוץ שדות ים, ברכב שטח מדגם פולאריס רייזר בכביש 57, מכיוון מערב למזרח. הוא נסע בשיירה של ארבעה רכבי שטח. בשלב מסוים חסמה את השיירה ניידת שהיתה נהוגה על ידי שוטר ולצדו מתנדב. השוטר יצא מהניידת כדי לבקש מסמכים מהנאשם, בזמן שהמתנדב עמד לצד הדלת של הנהג.

כשעבר השוטר מהנאשם לנהג הבא בתור בשיירה של כלי הרכב, החל הנאשם לפתע בנסיעה, תוך שהוא פוגע במתנדב ומטיח אותו אל דלת הניידת, שכתוצאה מכך אף התעקמה. בנוסף, נהג הרייזר גם לא טרח להגיש עזרה כלשהי למתנדב המשטרה, אלא ברח מהמקום תוך שהוא מותיר אותו עם חבלות בכל חלקי גופו, כולל שריטות בפניו וחתך עמוק בידו הימנית. רק בחלוף שש שעות התייצב הנהג בתחנת המשטרה בטייבה, והסגיר את עצמו לשוטרים.

בעקבות כך הוא הועמד לדין והורשע, על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של הפקרה לאחר פגיעה ונהיגה רשלנית שגרמה לתאונת דרכים שבה נחבל אדם. במהלך המשפט סיפר הנפגע כי בעקבות התאונה הוא הפסיק את ההתנדבות שלו, רבת השנים, במשטרה ובמד"א, כשלדבריו "הזדקן ונהפך לנכה".

בשלב הטיעונים לעונש, עתרה המדינה בבקשה מבית המשפט לכבד את הסדר הטיעון שגובש - שהגביל את עונשו של הנהג לשבעה חודשי עבודות שירות, ובנוסף להשית עליו עונש של חמש שנות שלילה. הנאשם, לעומת זאת, ביקש להסתפק בשנתיים של פסילה. הוא הביע צער ובושה על ההתנהגות שלו, וביקש להתחשב בו נוכח העובדה שהוא אב לילדים שסובלים מבעיות של קשב וריכוז, ובן להורים נכים שאותם הוא סועד.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

השופטת שפר ציינה שהעבירות אותן ביצע נהג הרייזר חמורות, וכי הרשלנות הגלומה בהן גבוהה. אלא שלצד זאת, כך לפי השופטת, הנזק שנגרם למתנדב נמצא ברף הבינוני, שכן הוא לא נהפך בעקבות מהתאונה לסיעודי או מרותק למיטה – ומתקיימות נסיבות נוספות שבגללן יש הצדקה בהחלטה לאמץ את הסדר הטיעון ולא לשלוח את הנהג הפוגע למאסר בפועל.

"זקפתי לזכותו של הנאשם את נטילת האחריות וההודאה באשמה, את עברו הפלילי הנקי, את עברו התעבורתי הקל, את הנזקים שנגרמו לנאשם מביצוע העבירה ומהרשעתו, ואת פגיעת העונש הצפוי בנאשם ובמשפחתו", כתבה השופטת בפסק הדין. לדבריה, הנהג הוא איש משפחה ועובד מסור בקיבוץ, שלפחות עד לרגע התאונה פעל על פי סולם ערכים נורמטיבי לחלוטין.

קיראו עוד ב"משפט"

בנסיבות אלה, קבעה השופטת כי הסדר הטיעון שאליו הגיעו הצדדים משקף עונש ראוי, ועל כן יש לכבדו. בהתאם לכך, היא גזרה על הנהג שבעה חודשי עבודות שירות במעון נווה חורש שבחדרה, ופסילת רישיון למשך שלוש שנים וחצי. עוד נגזרו על הנהג הפוגע עונשים של מאסר ופסילה על תנאי, וכן פיצוי לנפגע העבירה בסכום כולל של 20 אלף שקל.

במקרה אחר, הכריע במאי האחרון בית המשפט לתעבורה במחוז מרכז במקרה שבו מתמודד נפש גרם לתאונה קשה לפני 13 שנה. בעקבות התאונה נאלצו הרופאים לקטוע את שתי רגליה של אשה שהיתה מעורבת בתאונה. התאונה שאליה מתייחס גזר הדין התרחשה ביוני 2011. הנאשם, שהיה אז בן 39, נהג ברכב ההונדה שלו על כביש 4, מצפון לדרום, בסמוך למחלף ראשון לציון. על פי כתב האישום, מסיבה שאינה ברורה סטה הנאשם לפתע לצד שמאל ופגע ברכב סיטרואן שעמד בצד הכביש עקב תקלה. נהגת הסיטרואן עמדה מחוץ לרכבה, באופן שבו פגיעת הנאשם ברכבה גרמה להדיפתו לכיוונה וללכידה שלה תחתיו. תוצאת התאונה היתה קשה. לנפגעת נגרמו בין היתר שברים בראש, בחוליות של עמוד השדרה וכן בצלעות, והיה אף צורך כאמור לכרות את שתי רגליה מעל הברך, כתוצאה מכך שהן נמעכו בתאונה. בהמשך היא אף נזקקה לתהליך שיקום ארוך בבית לווינשטיין ונותרה סיעודית.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    מור 08/08/2024 08:25
    הגב לתגובה זו
    מעניין כאשר יידרסו באותו אופן את בת השופטת האם הנהג הדורס שיברח ייקבל עונש דומה אין שופטים בירושלים
  • 3.
    אלחי 29/07/2024 18:40
    הגב לתגובה זו
    שוטר ומתנדב אינם בובות מטרה
  • 2.
    בדיחה ל 1באפריל -עונש של 7 שנות מאסר לפחות (ל"ת)
    עושה חשבון 29/07/2024 16:29
    הגב לתגובה זו
  • יוני 29/07/2024 16:57
    הגב לתגובה זו
    אין מילים.
  • 1.
    דן 29/07/2024 16:00
    הגב לתגובה זו
    התכוונתם לצעיר שוודי לא פלא למה בית משפט לא מעניש אותו אם היה צעיר יהודי הייתם מדגישים יהודי ובית משפט היה טוחן אותו
בנימין נתניהובנימין נתניהו

החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?

רן קידר |

עדות צחי חבקין, אחד החוקרים הבכירים בתיקי נתניהו גורמת להבין שהפרקליטות הגישה כתב אישום שלא תאם את מה שקרה בשטח. עוד לפני כן נסביר ונזכיר שתיק 4000 שמתייחס לסיקור אוהד שקיבל נתניהו מוואלה עבר שינויים שונים - מסיקור אוהד זה שונה ל"היענות חריגה", כשבפועל הפרקליטות מתקשה להצביע על סיקור אוהד ו"מפחיתה" את טענת האשמה ל"היענות חריגה". וכל זה קורה כאשר גם המתת, השוחד לבזק לא ברור. נתניהו קיבל לכאורה היענות חריגה בתמורה למתנות לבזק של משפחת אלוביץ'. לא ברור שיש היענות חריגה ובטח שלא סיקור אוהד, ולא בטוח שיש כאן מתנה לבזק. 

בימים האחרונים מעיד צחי חבקין מהחוקרים הבכירים בתיק. העדות שלו מחזקת מאוד את טענת נתניהו שאין כלום. עו"ד עמית חדד, סנגור נתניהו שואל את חבקין במסגרת העדות - "היה סיכום שלך של 315 מקרים בתיק 4000, הם מהווים את המתת, להבנתי אתה לא סיכמת 315 מקרים כאלו? גם לא 100 מקרים.

חבקין: סדר גודל של 15-20, ככל שאני זוכר.

עו"ד חדד: לראש הממשלה לא הוצגו 315 ולא 15. ספרנו 10 מקרים. למה לא הצגתם לראש הממשלה 315 מקרים?

חבקין: כי לא הכרתי 315 מקרים בזמן אמת, לא הכרתי כאלה כמויות.


הפרקליטות הגישה בכתב האישום 315 מקרים, בפועל נחקרו ונבדקו 10-20 מקרים של "סיקור חיובי" שהפכו ל-"היענות חריגה". חדד ממשיך לשאול - מה שרציתם להוכיח שוואלה הוא אתר מוטה, שיש בו סיקור חיובי לראש הממשלה. זה המתת?

חבקין: נכון.

עו"ד חדד: לא חקרתם לעניין "היענות חריגה"?

חבקין: מה זו "היענות חריגה?"

חדד: האם חקרתם היענות חריגה לפי כתב האישום? אתם לא חקרתם אם ראש הממשלה קיבל היענות חריגה בוואלה?

חבקין: לא יודע מה זה אומר, תסביר לי. חקרנו סיקור אוהד, כתבות פרסומים לפי בקשה.


בהמשך חבקין מדגיש שוב כי חקר בקשות שהגיעו מראש הממשלה וסביבתו לפרסם או לשנות פרסום הוא מעיד שלא נבדקה נקודת השוואה לפוליטקאים אחרים שפנו למערכת וואלה. הסניגור עו"ד חדד מנסה להוכיח שלא היה סיקור מוטה ולא היתה היענות חריגה. חבקין סיפק לו את מה שהיה צריך. התיק מול וואלה הוא תיק מעניין במובן הרכילותי - הוא מספר על מאחורי הקלעים של מערכת עיתון. הוא חושף את הציבור למהלכים של פוליטיקאים, לוביסטים ועוד. זה בעיתונים רבים ואלו פוליטקאים ואנשים רבים שפונים לשנות סיקור או לפרסם אייטם. זאת בעצם עבודת יח"צ - יחסי ציבור. האם העבודה הזו פסולה, לא חוקית? יחצנים מנסים להשפיע על הסיקור, גם פוליטקאים, מנהלי חברות ועוד מנסים לשנות כתבות עליהם ולקבל סיקור חיובי - זה לא פסול כל עוד אין "תן וקח", אתם חושבים שאין "תן וקח" - מה אלו כל ההדלפות? זה חלק מהמשחק שהפרקליטות במשפט וואלה טוענת שהוא לא חוקי ואם כך - צריך לחקור עוד אלפים רבים של אנשים במדינה. 

גירושים פרידה מריבה הסכם ממון
צילום: Istock

אחרי 23 שנה: הוכרע קרב ירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה

איש עסקים עתיר נכסים שהעביר את מניותיו לילדיו מנישואיו הראשונים, המשיך לנהל את החברות גם לאחר שנישא בשנית. כשפרץ הסכסוך, תבעה אותו אשתו השנייה בדרישה למחצית מהפירות שנצברו במהלך נישואיהם, כולל רווחים ממגדל משרדים יוקרתי בהרצליה פיתוח. המאבק המשפטי לא הסתיים גם לאחר מותם של השניים, עד שבית המשפט המחוזי קבע: אף שהמניות הועברו לילדים - האשה זכאית למחציתן

עוזי גרסטמן |

כמעט רבע מאה חלפה מאז נפתח התיק הזה, שמאחוריו עומדת דרמה משפחתית נדירה בעוצמתה. מדובר בסיפור על עושר עצום, נישואים שניים, הבטחות שנשכחו ומאבק משפטי ששרד את החיים עצמם. בסופה של הדרך, פסק דין תקדימי קובע שאשה שנישאה לאיש עסקים שהעביר את מניותיו לילדיו, אך המשיך לנהל את עסקיו, זכאית למחצית מהפירות שהניבו במהלך חייהם המשותפים. הפרשה נראית כמעט כמו עלילה מסדרת טלוויזיה על מאבקי ירושה, אך היא התרחשה במציאות, ובית המשפט המחוזי שם לה באחרונה סוף, או לפחות נקודה-פסיק, שכן הילדים מהנישואים הראשונים כבר פנו בבקשת רשות ערעור לעליון.

איש העסקים, אחד מבעלי ההון הבולטים בזמנו, החזיק בחברות קבלנות ובתעשיית מוצרי מלט, לצד נדל"ן יקר ערך, כולל מגרש בהרצליה פיתוח שעליו נבנה מאוחר יותר מגדל משרדים מרשים הפונה אל כביש החוף. בשלב מסוים, מתוך רצון להעביר את עושרו הלאה, העביר האיש את מניותיו לילדיו מנישואיו הראשונים. אלא שמה שנראה כהעברה טכנית בלבד, התברר בדיעבד כפעולה שהשאירה אצלו את השליטה בפועל.

אף שהמניות לא נותרו רשומות על שמו, הוא המשיך לנהל את החברות כרגיל: לקבל החלטות, להרוויח, ולמעשה להמשיך להחזיק בכוח הכלכלי. לאחר זמן קצר, הכיר איש העסקים את מי שתהיה אשתו השנייה, והשניים נישאו ב-1975. לשניהם היו ילדים מנישואים קודמים, אך לא נולדו להם ילדים משותפים. בית המשפט מתאר כיצד האשה נכנסה לנישואים "ללא כל רכוש", ואילו הבעל כבר היה "בעל הון, שליטה והשפעה כלכלית ניכרת". השניים חתמו על שני הסכמי ממון, אך אלה, ציין בית המשפט בהכרעתו, "לא קיבלו תוקף משפטי, ולפיכך אין להם נפקות מחייבת".

העברת המניות לילדים נעשתה למראית עין

שנים אחדות לאחר הנישואים, התגלעו בין בני הזוג מתחים שנהפכו למאבק משפטי מר. האשה, שראתה כיצד בעלה ממשיך לצבור רווחים ולהרחיב את עסקיו, טענה כי מגיעים לה חלק מהפירות שהניבו יחד במהלך חייהם המשותפים. לדבריה, עצם העובדה שהמניות הועברו לילדים לפני הנישואים אינה שוללת את זכותה, משום שהבעל המשיך לנהל את החברות ולקבל את הכספים לידיו. היא הגישה תביעה רכושית ובה ביקשה לקבוע כי העברת המניות לילדים נעשתה למראית עין בלבד. "הוא המשיך לנהל את כל עסקיו כבעבר, כאילו לא נעשתה כל העברה", טענה.

בית המשפט לענייני משפחה, בפסק הדין הראשון, דחה את תביעתה. נקבע אז כי לא ניתן לשלול את ההעברה שנעשתה עוד לפני נישואיהם, ולכן היא לא זכאית לחלק מהמניות שהועברו לילדים. ואולם האשה לא ויתרה. זמן קצר לאחר מכן, הגישה ערעור - הפעם בגישה מתונה יותר. היא ויתרה על הדרישה למחצית מהרכוש שהועבר לפני הנישואים, וביקשה להכיר בזכאותה רק "למה שהניבו יחד במהלך חייהם המשותפים" - כולל הרווחים ממגדל המשרדים היוקרתי שנבנה בהרצליה פיתוח בזמן נישואיהם.