סייבר
צילום: techmonster.co.il

המבקר: ליקויים בניהול של מידע מסווג במחשבים של משרד ראש הממשלה

כך עולה מדו"ח מבקר המדינה. עוד עולה מהדו"ח כי בינואר-מאי 2023 לבדם אירעו כ-49 מיליון ניסיונות להתקפה על שירות החיבור מרחוק במשרד ראש הממשלה. מבקר המדינה מצא כי רמת ההגנה על רשתות שבמשרד נמוכה מהנדרש
עוזי גרסטמן | (1)

ממרץ ועד אוגוסט 2023 ביצע משרד מבקר המדינה ביקורת בנושא ההגנה על המידע הממוחשב המצוי בעיקר ברשתות המחשוב של משרד ראש הממשלה, בהן רשתות מסווגות. בביקורת נבחנו בין היתר נושאים כמו ניהול העל של הגנת המידע במשרד, לרבות היבטי תקציב הכרוכים בניהול; מערך הזדהות המשתמשים וניהול ההרשאות; ניטור המערכות ברשת מסוימת; עדכניות גרסאות של מערכות ההפעלה והתוכנה; ואבטחת המידע המסווג ביטחונית. הביקורת נערכה בעיקר במשרד ראש הממשלה ובמל"ל. בדיקות השלמה נעשו ביחידה להגנת הסייבר בממשלה (יה"ב), בשב"כ ובנציבות שירות המדינה. 

ועדת המשנה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת החליטה שלא להניח על שולחן הכנסת ולא לפרסם נתונים מפרק זה בדו"ח המבקר לשם שמירה על ביטחון המדינה, בהתאם לסעיף 17 לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958. חסיון נתונים אלה אינו מונע את הבנת מהות הביקורת.

הביקורת העלתה ליקויים בהיבטים של ניהול העל בנוגע להגנת המידע במשרד, לרבות בנוגע לסדרי עבודתן של ועדות היגוי להגנת הסייבר שפעלו בו ולניהול תקציבי טכנולוגיות המידע של המשרד: ועדת ההיגוי להגנה על מידע בלתי מסווג לא התכנסה בתדירות הנדרשת ב-2022-2018; תפקיד יו"ר הוועדה לא אויש ב-2020; ב-2022-2020 לא עמד בראש הוועדה מנכ"ל משרד ראש הממשלה, כנדרש בהחלטת הממשלה. ועדות ההיגוי למידע בלתי מסווג ולמידע מסווג לא מילאו את תפקידן כנדרש בכל הנוגע להליך הבחינה והאישור של תוכניות העבודה השנתיות ב-2022-2019.

עוד נמצא כי מדיניות המשרד לגבי הגנה על המידע הבלתי מסווג אושרה בנובמבר 2018, ולא עודכנה ותוּקפה במשך ארבע שנים וחצי - כנדרש בהנחיות הגופים המאסדרים. זאת אף שבשנים האלה חלו שינויים ארגוניים ניכרים: הוקמה חטיבת הגנת המידע באגף ביטחון וחירום, ומשרד ראש הממשלה קיבל את האחריות לניהול מערכות המידע ואבטחת המידע בעוד משרדי ממשלה. המשרד אף ביצע סקר סיכונים שלא על פי הנדרש בהנחיות.

במערכות הממוחשבות במשרד אצור מידע רב, לרבות מידע רגיש ומידע ברמת סודיות גבוהה ביותר. ההגנה הנדרשת על המידע המסווג היא ברמה הגבוהה ביותר. בינואר-מאי 2023 לבדם אירעו כ-49 מיליון ניסיונות להתקפה על שירות החיבור מרחוק במשרד ראש הממשלה. מבקר המדינה מצא כי רמת ההגנה על רשתות שבמשרד נמוכה מהנדרש. רמת הגנה שאינה מספקת עלולה להביא לפגיעה מהותית במדינת ישראל בהיבטים מדיניים, ביטחוניים, כלכליים ותדמיתיים.

 

כמו כן, נמצאו ליקויים בניהול הרשאות הגישה של משרד ראש הממשלה למערכות הממוחשבות שלו, לרבות בנוגע להחלפה אחת לכמה זמן של סיסמאות הגישה לרשתות, שלא על פי הנדרש בנוהל המשרדי.

מלבד הרשאת גישה לרשת, ניתנות לעובד גם הרשאות שהוגדרו לקבוצות העבודה שאליהן הוא משתייך. ברשת המסוימת שנבחנה, אותרו קבוצות הרשאה שכבר אינן רלוונטיות, כגון קבוצה שיוחדה לצוות של שר ללא תיק לשעבר שסיים את תפקידו לפני יותר מעשור, וכן עשרות קבוצות "כפולות" בעלות שם זהה, שבכל אחת מהן חברים משתמשים אחרים. למשרד אין מידע מרוכז בדבר תוכנה ועניינה של כל קבוצת הרשאה.

קיראו עוד ב"בארץ"

ממצאי הביקורת העלו חשד שעובדים לשעבר השתמשו בחשבונותיהם לאחר סיום העסקתם, או שגורמים אחרים, במשרד או מחוצה לו, השתמשו בחשבונות עובדים שהעסקתם הסתיימה, תוך שהם נחשפים למידע המצוי ברשתות משרד ראש הממשלה שלא היו אמורים להיחשף אליו, ומסוגלים לבצע פעולות שאינם אמורים לבצע. בין היתר, נעשה שימוש בחשבון של שר לשעבר ובזה של בעל תפקיד בכיר במשרד, שסיימו את כהונתם זה מכבר. חשדות אלה מחייבים בדיקת עומק ממצה של כל אחד מהמקרים שעלו, כדי לאמת או לשלול כל אחד מהחשדות.

עוד מצא המבקר כי משרד ראש הממשלה לא הפעיל כנדרש את מערך הניטור באחת הרשתות, ועקב כך הצטמצמה יכולתו לזהות מתקפות על המערכות ולהתאושש מהן היטב ובמהירות. בנוסף, המשרד לא הקפיד על התקנת עדכונים נדרשים של מערכות, ובכלל זה מערכות ההפעלה בשרתיו, ועקב כך נותרו מערכות מידע חשופות לפגיעות, לרבות כאלה שנעשה בהן שימוש תדיר על ידי תוקפי סייבר בעולם.

האחריות לתיקון הליקויים שעלו בביקורת בנוגע לניהול טכנולוגיות המידע של המשרד ואבטחת המידע הממוחשב שבו מוטלת על המנכ"ל, שעומד גם בראש ועדת ההיגוי להגנת הסייבר.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שאול 23/07/2024 16:12
    הגב לתגובה זו
    ראש ממשלה מושחת שקרן מנותק וחסר אחריות . סובב עצמו עם אפסים אז מה הפלא ?
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בן המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופמת״א, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.


בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. במסגרת הסדר הפשרה יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה, וסכום של כ-2.25 מיליארד ש"ח יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם.  כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 


כחלק מן ההסדר, המדינה תפעל למכור את אחזקותיה בקרנות לידי הסתדרות המורים, באופן שישלים את העברת הבעלות המלאה לידיה, וכן  קרנות ההשתלמות יוכרזו כקרנות ברירת מחדל לעובדי הוראה שלא בחרו אחרת.