איתן גרסטנפלד
צילום: משה בנימין

מניות התשתיות - האם זה הזמן לקנות?

היתרונות והחסרונות במניות התשתיות, האם המדינה תפצה את החברות על העלייה בתשומות ואיך יראה הרבעון השני בתחום?
איתן גרסטנפלד | (7)

מניות התשתיות הגדולות לרבות שפיר הנדסה, אשטרום קבוצה, אלקטרה ודניה סיבוס סבלו מירידות משמעותיות מתחילת השנה, אך בהמשך להערכה שסיפקנו לפני מספר שבועות שהמגמה בעסקי החברות השתנתה לטובה המניות עלו בשבועיים האחרונים כשהרוח הגבית היא הסיכויים הגוברים לעסקה עם החמאס.

בימים האחרונים חלה התקדמות ממשלתית באישורי פרויקטי תשתיות גדולים - כביש 6 ופרויקט המטרו. אם היה חשש מסוים שהממשלה תעדיף לחכות עם פרויקטים גדולים לאור הגירעון הכלכלי בתקציב, הרי שעל פניו החשש הוסר. המדינה ממשיכה להשקיע בפרויקטי תשתיות. רואים את זה גם בשטח - אין פרויקטים שנעצרו או נדחו, הכל עובד כרגיל.

  מירי רגב, משרד התחבורה מספק עבודה רבה לחברות התשתיות (שאול לנדנר)

כנסו לעמדי החברות למידע מלא:

שפיר הנדסה 0.27%

אשטרום קבוצה 0.61%

אלקטרה 0.49%

דניה סיבוס 0.6%

קיראו עוד ב"שוק ההון"

כל החברות האלו לא פועלות באופן טהור בתשתיות בשוק המקומי, הן גם בונות, גם יזמיות, גם פועלות בחו"ל, אבל אצל ארבעתן תחום התשתיות כמובן מהותי מאוד לפעילות. גם שיכון ובינוי 0.82% בתחום אך נראה שאצלה הערבוב עם פעילויות נוספות אפילו רחב יותר.

 

המדינה מקדמת פרוייקטי תשתיות

למרות החשש שהוסר, התחום עדיין מתמודד עם איומים נוספים לרבות קושי בגיוס עובדים. המחסור בעובדים בתחום הבנייה והתשתיות מאז תחילת המלחמה הוא גדול, אלא שמבדיקה אצל החברות הגדולות נראה שהם עובדים בהיקף קרוב למצב הרגיל בחודש האחרון. היה מחסור בהיקף העובדים, אבל הוא לא בא לידי ביטוי משמעותי בחברות הגדולות, הוא היה בעיקר בחברות הקטנות והבינוניות. בפרויקטי התשתיות הגדולים העבודה ירדה, אבל בחודש-חודש וחצי האחרונים היא חזרה להיקף קרוב לעבר.

החברות הגדולות הצליחו להימנע מירידה גדולה בכוח אדם - מסתבר שיש בארץ כ-20-25 אלף שב"חים פלסטינאים שעובדים בתחומי הבנייה והתשתיות, כשלצד העובדים הזרים הנוספים שהגיעו מספקים היקף עבודה סביר.

אלא שאצל הגופים הקטנים והבינוניים המצב מאוד קשה. שם אין עובדים ושם התזרים שלילי, יש הפסדים שוטפים והמצב הפיננסי מאתגר. בפועל, הבנקים מחזיקים את החברות האלו דרך דחיות של תשלומי ריבית וחוב.

סיכום ביניים - חזרה לכמעט עסקים כרגיל בחברות הגדולות

הנקודות המעודדות כאמור הן המשך השקעה בפרויקטי תשתיות גדולים, לצד התגברות על המחסור בפועלים, אבל חברות התשתיות הגדולות סובלות מריבית גבוהה והוצאות מימון גדולות וחמור יותר - מעלייה משמעותית בעלויות השוטפות (תשומות שוטפות בעיקר שכר עבודה) וכשזה פוגש מלכתחילה רווחיות מאוד נמוכה יש בעיה בשורה התחתונה.

הרווחיות בתחום התשתיות בארץ היא אחוזים בודדים. התחום הזה מגלגל פרויקטי ענק ולכן בשורה התחתונה יש רווח אבסולוטי משמעותי, אבל הרגישות למחיר ולעלויות היא מאוד גבוהה וכל פיפס של שינוי מביא לשינוי דרמטי ברווח. 

דמיינו את המצב הבא - פרויקט של 2 מיליארד שקלים ברווחיות של 3% ודמיינו שהתשומות עלו ב-5%. במצב כזה הפרוייקט הפך להפסדי, אבל ברוב הגדול של המקרים, העסקה צמודה למדד מחירי תשומות בתשתיות, וכאן אומרים בענף יש בעיה גדולה. המדד לא משקף את המצב בפועל. בעוד שהיתה התייקרות של 5%-6% בעלויות, המדד עלה ב-2%-3%. הסיבה היא בעיקר התייחסות לעלויות השכר של הפועלים הזרים שזינק כשההלמ"ס האחראית על המדד לא מגלמת אותו באופן הנכון במדד הכולל (לא נכללות ההוצאות והתשלומים מסביב לשכר של העובד). זה מצב מסוכן, כי זה מחסל את הרווח לחלוטין.

הנושא הזה ידוע וקבלני התשתיות אמורים לקבל פיצוי מסוים, אבל עד שזה לא נסגר, זה לא נסגר. במצב הנוכחי החברות האלו מגלגלות כסף גדול, אבל לא מרוויחות. עם זאת, חשוב לציין שלכל הגדולות יש פעילויות גדולות נוספות. ההתייחסות כאן היא לפרויקטי תשתיות בארץ.

הגורמים שדיברנו איתם, מסבירים שלכולם ברור שהמדינה תצטרך לעדכן את המחירים של הפרויקטים ולפצות על ההתייקרות הזו, אם זה יקרה אז לא תהיה פגיעה ברווחיות, אלא שזה יכול לקחת זמן ובינתיים החצי שנה הראשונה סבלה מירידה בפעילות ובהתאמה ירידה ברווחיות. הדוחות ברבעון השני ימשיכו להיות חלשים, בהמשך לדוחות רבעון ראשון חלשים, אבל ביוני כאמור חלה התאוששות וזה נמשך ואמור להתבטא ברבעון שלישי משופר. 

סיכום ביניים - ירידה בהיקף הפעילות בחצי שנה הראשונה, עלייה בעלויות ושחיקה ברווחיות

מכלול הסיכונים והסיכויים הביא את המניות בתחום לירידה חדה, אך בחודש האחרון יש כאמור התאוששות מסוימת. הירידות עלולות להימשך כשהשק יבין שהרבעון השני חלש מאוד, אבל מה שחשוב זה ההמשך ושם נראה שהכיוון חיובי - סוג של חזרה לשגרה, אם כי עדיין יש סימני שאלה גדולים.

נתוני החברות בתחום

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    לא לקנות כלום השווקים גמורים רק נכסי נדלן (ל"ת)
    צחי 17/07/2024 18:44
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    הגדלתי שורטים ופוטים היום רווח 27000 (ל"ת)
    סמדר 17/07/2024 18:44
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    הגדלתי שורטים ופוטים היום רווח 27000 (ל"ת)
    סמדר 17/07/2024 18:35
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ישחילו לכם כמו את טבע בזק אל על ועוד בו מן (ל"ת)
    חיים הכט 17/07/2024 18:35
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    רק פוטים מפולת בדרך אלינו והתחילה (ל"ת)
    חיים הכט 17/07/2024 18:35
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מפולת 2008-9 בדרך לכאן כבר התחילה. (ל"ת)
    רובין 17/07/2024 18:33
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בני 17/07/2024 14:54
    הגב לתגובה זו
    חייבים לפצות את כל קבלני התשתיות
טבע תרופות
צילום: סיון פרג'

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע

בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע אופנהיימר

אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע -2.09%   בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר. 

כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.


צמיחה בכל החטיבות

בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.

בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.

בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.

חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה

תמיר חכמוף |

ג’י סיטי ג'י סיטי -10.83%  , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה,  פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.

בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO"עם השפעה זניחה על המינוףג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.

מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.

מה המספרים מספרים

מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch)  עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.

כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.