מהם השיקולים של הפד בקביעת הריבית ומדוע הריבית בארה"ב תרד בספטמבר?
מי עוד זוכר את תחזית הפד' בתחילת השנה שדיברה על 3 הורדות ריבית לפחות במהלך 2024. האינפלציה אז עמדה על 2.6% והיא אכן הייתה בדרך למטה, שנה לפני כן היא עמדה על 5.5%, והיה נראה שהיא מתקרבת אל עבר יעד הפד' של 2%. אבל הפד' מאוד מוכוון נתונים והנתונים שהתפסרמו מתחילת השנה העידו על סטגנציה ולא על המשך ירידה באינפלציה.
האינפלציה היום עדיין עומדת על 2.6%. זה נמוך מהשנה שעברה אז עמדה האינפלציה על 3.8% אבל זה עדיין לא מספיק ולמעשה זה רק מרכיב אחד מתוך סך השיקולים של הפד' כשהוא בא לגבש החלטת ריבית.
נתוני שוק העבודה, מחירי השירותים, מדד המחירים לצריכה אישית ועוד לא תומכים בהורדת ריבית, ניגע בכולם בהמשך. הם הביאו לכך שההערכות התייצבו על הורדת ריבית אחת וגם היא רק בדצמבר, ועם זאת בתקופה האחרונה גוברים הקולות המדברים על הורדה בעוד חודשיים, בספטמבר.
"בארצות הברית, נתוני העבודה לחודש יוני הצביעו על התקררות מסודרת של שוק העבודה. זה, ביחד עם דו"ח מדד המחירים לצרכן שיתפרסם השבוע לחודש יוני, ייתנו את הבמה להורדת ריבית ראשונה של הפדרל ריזרב, שלדעתנו תגיע בחודש ספטמבר". כך כותב סזאר פרז-רואיז, מנהל ההשקעות הראשי בבנק ניהול העושר פיקטה. רואיז כמובן מתבסס על אותם נתונים שהפד' מתבסס עליהם, אבל האם הם באמת ייתנו את הבמה להוריד את הריבית בעוד חודשיים? בואו נראה.
נתוני שוק העבודה
שוק העבודה הוא גורם קריטי בהחלטה האם להוריד ריבית או לא. נתוני שוק העבודה משקפים את מצב המשק האמריקאי ומספקים תובנות האם המדיניות המוניטרית הנוכחית עובדת או לא, כך למשל שוק עבודה שמוסיף משרות מדי חודש מעל לצפי בסביבת ריבית גבוהה מעיד על כך שהמעסיקים לא מרגישים את נטל הריבית מספיק בשביל שהם יצמצמו את הגיוסים שלהם ותומך באי הורדת ריבית.
בחודש יוני נוספו 206 אלף משרות, זה שוב מעל לצפי שהיה לתוספת של 191 אלף משרות וכמו שאמרנו על פניו לא תומך בהורדת ריבית. גם הנתונים של חודש מאי היו מעל לצפי אבל בדוח של יוני נתוני מאי תוקנו כלפי מטה - מ-272 אלף משרות ל-218 אלף משרות, וזה כשלעצמו יכול להעיד שאכן יש התקררות, או לפחות התחלה של התקררות, בשוק העבודה.
אם נסתכל על 12 דוחות התעסוקה האחרונים נראה שמתוכם ב-8 דוחות הנתונים הגיעו מעל לצפי. במבט ראשון זאת אולי נראית כמו מגמת התחזקות, אבל העניין עם מדיניות מוניטרית זה שרואים את ההשפעות שלה רק זמן לא קטן אחרי שהיא מוחלת, לכן אם הפד' רואה בנתונים האחרונים תחילתה של מגמת התקררות, קיים סיכוי שהוא יעדיף לפעול עכשיו מאשר להסתכן שיהיה מאוחר מדי.
מדד המחירים לצריכה אישית PCE
מדד המחירים לצריכה אישית נחשב למדד האינפלציה המועדף על הפד' מכיוון שהוא לא כולל מחירי מזון ואנרגיה שנחשבים לתנודתיים יותר. בחודש מאי גם הוא העיד על אינפלצייה של 2.6%. גם כאן מדובר על ירידה מלפני שנה אז המדד היה 3.8% אבל זה נתון זהה לזה שהיה בתחילת השנה.
גיא טל כתב אצלינו על כך שהמנוע העיקרי של האינפלציה כרגע הוא לא צד המוצרים אלא צד השירותים. למרות שאינפלציית השירותים ממשיכה להיות דביקה זה דווקא יכול להיות סימן טוב (יחסית) שהאינפלצייה מגיעה משם ולא מהמוצרים כפי שהיה ב-2022.
- "פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
- מכה בכנף למונית האווירית: ארצ'ר אוויאיישן צנחה לאחר הפסד רבעוני
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
אינפלציית מוצרים גבוהה אומרת שכמעט כל מוצר צריכה של האזרח מתייקר. מזון, מוצרי טכנולוגיה ובאופן כללי כל מוצר פיזי. מוצרים כאלה הם לרוב יותר בסיסיים וקריטיים לאורח החיים של האזרח לכן אינפלצייה שם מכבידה על האזרחים יותר, וזו גם חלק מהסיבה שהפד' העלה את הריבית בצורה כל כך אגרסיבית.
כשמסתכלים על השירותים שני התחומים העיקריים מהם מגיעה האינפלציה הם דיור וביטוח רכב. העלייה ברכיב הדיור כמובן מכבידה על הצרכן אבל לא בצורה שתביא לקריסה שלו, הוא יכול לנהל את ההוצאות בצורה יותר מצומצמת, וגם סעיף ביטוח הרכב לא מביא לקריסה של משקי בית.
הנקודה כאן היא שהריבית היא אולי לא הפתרון כאן. ריבית גבוהה מביאה לצמצום הוצאות וכתוצאה מכך לירידת מחירים, אבל הסעיפים של דיור וביטוח רכב הם לא משהו שרוב משקי הבית יכולים לוותר עליו. משפחה לא פשוט תמכור את הבית שלה כי המשכנתא שלה התייקרה או תצא מחוזה השכירות בשביל לחפש חוזה זול יותר, מכיוון שכאב הראש הכרוך במעבר ובמכירת הבית ובחיפוש בית אחר פשוט לא שווים את התוספת שמשקי הבית משלמים בחודשים האלה. כנ"ל לגבי הרכב, כמעט כל משפחה בארה"ב מחזיקה רכב והיא לא תנטוש אותו רק כי הביטוח התייקר, מה גם שמשקי הבית יודעים שהמצב בשני התחומים האלה הוא זמני.
- 3.דמיקולו בלאט 09/07/2024 19:19הגב לתגובה זואבל משקיעים כן. משפחה לא תפסיק להחזיק רכב בגלל ריבית, אבל תמשוך את קצב החלפתו. וזה מצמצם אינפלציה. אפס סיכוי להורדת ריבית בספטמבר.
- 2.אייל 09/07/2024 17:54הגב לתגובה זוברגע ששם יורידו גם כאן יורידו , היכונו לעליית מחירי הדירות של 50% 15% על כל בשלוש שנים שכביכול היו קשות לקבלנים, אם נסראלה לא ישלח אלינו אלפי טילים מה שניראה שלא הולך לקרות הנדלן של משוא הנדלן הציוני ימשיך לטפס.
- 1.שמואל 09/07/2024 17:44הגב לתגובה זוהמאמר לא אומר נותן שום תשובה לשאלה. הוא מפרט למה לא ולמה כן אך לא מביע כל עמדה. הוא כתוב בצורה כזו שהמחבר תמיד יוכל לכתוב "אמרתי לכם"
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקלא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם
דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה
תוצר לנפש הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.
1 # סינגפור
סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.
2 # לוקסמבורג
מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.
- עלייה של 3.7% בתמ"ג ברבעון הראשון
- סיכום 2024: צמיחה אטית והוצאות בטחוניות תופחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3 # איחוד האמירויות הערביות
לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.
נשיא קזחסטן, קאסים-ז'ומארט טוקאייב (יוטיוב)הכלכלה של קזחסטן - המדינה שהצטרפה להסכמי אברהם
קזחסטן קזחסטן מצטרפת להסכמי אברהם. בפועל יש כבר עשרות שנים הסכמים עם קזחסטן, צפוי שההצטרפות תרחיב את שיתופי הפעולה בכמה מישורים. אבל מיהי בעצם קזחסטן? ועל מה מבוססת הכלכלה שלה?
קזחסטן היא אחת הכלכלות הצומחות באירואסיה, עם מיקום גאוגרפי שממצב אותה כגשר בין סין לאירופה ובין רוסיה למזרח התיכון. שטחה הוא כ- 2.72 מיליון קמ"ר, והיא התשיעית בגודלה בעולם. אין לה מוצא לים פתוח\ יש לה גבולות ארוכים שהופכים אותה לצומת דרכים חשוב בסחר העולמי.
היקף. אוכלוסייה 20.6 מיליון תושבים. זו מדינה עם אוכלוסייה צעירה יחסית שמספקת כוח עבודה זול ואיכותי. הנשיא הוא קאסים-ז'ומארט טוקאייב זה שש שנים. קזחסטן היא רפובליקה נשיאותית: ראש המדינה הוא נשיא הנבחר ולו סמכויות רבות, לרבות כמפקד עליון של הכוחות המזוינים. קיים ריכוז של כוח בידי הנשיא וההנהגה.
התמ"ג הנומינלי מתקרב ל-300 מיליארד דולר בסוף 2025, בעוד במונחי PPP הוא חוצה את ה-900 מיליארד. התמ"ג לנפש במונחי PPP עומד על כ-36,000 דולר, רמה דומה לטורקיה, אך נמוכה במקצת מרוסיה. המעבר ממשק מבוסס מחצבים בלבד למשק מגוון יותר נמצא בעיצומו, עם דגש על לוגיסטיקה, דיגיטל ותעשייה קלה.
צמיחה של 6%
כלכלת המדינה מבוססת על נפט. ברבעונים הראשונים של השנה נרשמה צמיחה שנתית של 6.1%-6.3%, כאשר התחזיות השנתיות נעות בין 5.5% מהבנק העולמי ל-5.9% מקרן המטבע. הגורם המרכזי: הרחבת שדה טנגיז, שהושקה רשמית בינואר 2025 והוסיפה 260 אלף חביות ליום בתפוקה מלאה. תפוקת הנפט הכוללת עברה את ה-100 מיליון טון בשנה, שיא היסטורי עם 75.7 מיליון טון בינואר-ספטמבר ו-8 מיליון טון באוקטובר לבדו. טנגיז לבדו תורם כשליש, עם תפוקה יומית שהגיעה ל-953 אלף חביות ביוני.
