גנסן הואנג אנבידיה
צילום: טוויטר

פגישת בעלי המניות של אנבידיה: מה אמר המנכ"ל על מחשוב קוונטי?

יצרנית השבבים ערכה את פגישת המשקיעים השנתית שלה שלא ממש השפיעה על המניה שהמשיכה לרדת ב-2%. בפגישה הקצרה במיוחד אישרו גם בעלי המניות את כל 12 המועמדים לדירקטוריון ואת תגמול הבכירים
אדיר בן עמי | (2)

ענקית השבבים אנבידיה NVIDIA CORP ערכה את פגישת המשקיעים השנתית שלה ובעוד הפגישה שנמשכה 30 דקות בלבד לא השפיעה כמעט על מחיר המניה שיורדת ב-2%, מנכ"ל החברה ג'נסן הואנג כן סיפק מעט תובנות בנוגע למחשוב קוונטי ושרשרת האספקה. 

הואנג ענה למספר שאלות בזמן הפגישה וכאשר נשאל בנוגע לתוכניות החברה למחשוב קוונטי, אמר המנכ"ל כי הוא סבור כי מחשוב קוונטי מעשי יגיע רק עוד כמה עשורים  וכאשר הוא יגיע אלגוריתמי המחשוב יהיו מבוססים על גישות מואצות וקוונטיות. בנוסף, המנכ"ל נשאל גם בנוגע ליכולת הייצור המוגבלת של מוליכים למחצה וענה כי "לאנבידיה יש את המומחיות וקנה המידה לפתח שרשרת אספקה עמידה". הואנג הוסיף גם כי החברה יכולה להיכנס להסכמי אספקה ארוכי טווח או תשלום מראש עבור ייצור שבבים על מנת שהחברה תוכל לעמוד בדרישות הלקוחות.

במהלך הפגישה השנתית אישרו בעלי המניות את כל 12 המועמדים לדירקטוריון, את תגמול הבכירים ואישררו את PwC כמבקרת החברה. בנוסף, המשקיעים הצביעו בעד ביצוע מהלכים כמו הדחת דיקרטורים ללא סיבה או תיקון תקנון החברה על ידי אישור של רוב, במקום הדרישה הקודמת לרוב של שני שלישים לפחות.

בוול-סטריט ציינו לאחרונה כי בעוד יצרנית השבבים נמצאת בפסגה של שוק הבינה המלאכותית, האתגרים שלה הולכים ומתרבים. אמש מניית החברה התאוששה מעט לאחר רצף ירידות של שלושה ימים שמחק 13% ממחיר המניה. נראה כי התנודתיות במניה קשורה יותר להערכות השווי של אנבידיה ולמימוש רווחים ופחות לחששות בנוגע למעמדה הדומיננטי באספקת שבבי AI. 

 

התחרות גוברת

מניית אנבידיה קיבלה היום שדרוג למחיר היעד מסיטי, כאשר האנליסטים העלו את מחיר היעד למניה ל-150 דולר מ-126 דולר ושמרו על המלצת הקנייה. מחיר היעד החדש מבוסס על מכפיל רווח עתידי ל-2025 של 35. האנליסטים ציינו את הפוטנציאל של סוכני ה-AI לא רק להגיב לבקשות אלא לקבל החלטות ולפעול באופן אוטונומי ועל ידי כך להניע גל חדש של ביקושים לשבבים. 

עם זאת, מופיעים עוד ועוד מתחרות קטנות לאנבידיה שמאיימות לגנוב לה נתח שוק. החברה האחרונה היא Etched, סטרטאפ שגייס לאחרונה 120 מיליון דולר לאחר שפיתח חומרה ייחודית שלטענת החברה מהירה וזולה יותר משבבי הדור הבא Blackwell של אנבידיה בהפעלה של מודלים מסוימים. בין משקיעי החברה ניתן למצוא את מייסד פייפאל ואחד היזמים הבולטים בעולם, פיטר ת'יל. 

השבבים של Etched הם דוגמה למעגל משולב ספציפי, או ASIC, חומרה שנועדה לבצע פונקציה אחת בלבד. במקרה של Etched מדובר במודלים המשמשים בעיקר בעיבוד שפה טבעית המשמשים צ'טבוטים כמו זה של ChatGPT של OpenAI. על מנת לייצר את השבבים החברה משתפת פעולה עם יצרנית השבבים הטייוואנית Tsmc.

קיראו עוד ב"גלובל"

סטרטאפ נוסף לייצור שבבים שנקרא Groq צפוי לצאת בקרוב לסבב גיוס נוסף בהובלת בלקרוק ולגייס מימון לפי שווי של 2.5 מיליארד דולר. השבבים של Groq מתמקדים יותר בהסקת מסקנות, התהליך בו המודלים השונים מייצרים תשובות. עם זאת, החברה ציינה כי יחידות עיבוד השפה שלה מתאימות יותר להפעלת יישומים לעיבוד או ייצור שפה ופחות ליישומים של המעבדים של אנבידיה.

סביר להניח שיקח זמן אם בכלל עד שהחברות הללו יהוו איום ממשי על אנבידיה, כאשר הן נחשבות לזעירות בהשוואה לענקית השבבים שנסחרת ביותר מ-3 טריליון דולר. ב-Etched לא חשפו את הערכת השווי האחרונה של החברה, אך כן ציינו כי יש להם הזמנות מוקדמות בשווי של עשרות מיליוני דולרים. בוול-סטריט צופים שהמכירות של אנבידיה יעמדו על 115 מיליארד דולר השנה.

 

הדוחות לרבעון הראשון

בדוחותיה האחרונים רשמה אנבידיה רווח למניה של 6.12 דולר על הכנסות של 26 מיליארד דולר. הצפי בוול-סטריט היה לרווח למניה של 5.59 על הכנסות של 24.51 מיליארד דולר. לרבעון השני החברה צפתה הכנסות של 28 מיליארד דולר, עם סטייה של 2% למעלה או למטה. טוב מצפי האנליסטים ל-26.62 מיליארד דולר.

ההכנסות ממרכזי הנתונים הסתכמו ל-22.6 מיליארד דולר, עלייה של 23% מהרבעון הרביעי של 2023 ו-427% משנה קודם לכן. תזרים המזומנים החופשי עומד על 14.94 מיליארד דולר, עלייה של 466% משנה לשנה. 

ב-Rosenblatt העלו לאחרנה גם כן את מחיר היעד למניית אנבידיה ל-200 דולר מ-140 דולר והציבו שיא חדש למחיר היעד של אנבידיה תוך שהם שומרים על המלצת הקנייה. מחיר היעד החדש מבוסס על מכפיל רווח עתידי ל-2026 של 40.

מדובר בתחזית אופטימית יותר ממה שמחזיקים רוב האנליסטים. התחזית הממוצעת לרווח למניה ב-2026 היא 4.10 דולר ומחיר היעד המוצע עומד על 126.24 דולר בלבד. האופטימיות הזו נובעת מהרווחים שהאנליסטים ב-Rosenblatt צופים שיגיעו דווקא מכיוון מגזר התוכנה של אנבידיה, כאשר הם סבורים כי תוכנה שמשלימה את החומרה תגדיל משמעותית את המכירות בעשור הקרוב.

אנבידיה נסחרת כעת לפי שווי של 3.035 טריליון דולר, מאחורי רק אפל ומיקרוסופט. מניית החברה זינקה ב-149% מתחילת השנה וב-204% ב-12 החודשים האחרונים.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    כמה הם חרטטנים, במילים אחרות לא יודעים איך זה יגמר (ל"ת)
    אבי 27/06/2024 09:23
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אלון 27/06/2024 07:34
    הגב לתגובה זו
    המניה עברה מירידה של יותר מ 2% לעלייה קלה
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.